"משנה לשנה אנחנו שומעים על טכנולוגיות חדשות ושנתיים לאחר מכן זה כבר מתיישן. זה מסוג הדברים שמעמיד אותנו כספקים בפני אתגרים לא פשוטים, ובאותה מידה אתם צריכים להתמודד באתגרים מול הלקוחות שלכם, והתפקיד שלנו לגשר על אותם פערים. היום אנחנו מבשרים על אחד הדברים שיעזרו לעשות זאת, וזו בשורה שאנחנו עובדים עליה כבר זמן רב: החל מהחודש כבר אפשר לומר שיש Azure בישראל בשרתים מקומיים", כך הודיע אלי מטרה, סגן נשיא שיווק ומכירות במד וואן, לבאי כנס Open Cloud Summit 2019. בכנס, שנערך בשבוע שעבר בהאנגר 11 בתל אביב בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים, השתתפו מאות מקצוענים, ששמעו את מטרה מספר על הפרטים ועל ההרצות האחרונות שעוברת המערכת לפני שהענן של מיקרוסופט יהיה זמין לכל מי שירצה להשתמש בשירותי האירוח הללו כאן, בישראל. "אנחנו פועלים בישראל כבר כעשרים שנה, ולפני כחמש שנים הבנו שהצורך של הלקוחות הוא בפתרון היברידי, וגם אם יש הרבה מאוד עננים ברחבי העולם, עבור חברות רבות יש צורך בענן בישראל, שיכול לתת ערכים נוספים, ומשם זה הוביל לכך שהקמנו אצלנו את מד וואן קלאוד. אנחנו כבר ארבע שנין משכנעים חברות לבוא לענן. נכון יש קשיים, אבל זה מה שצריך לעשות", הוא אמר. מד ואן מספקת לא רק שירותי אחסון, סיפר מטרה. "אנחנו מבינים שאתם רוצים עננים קלים וגמישים וניתנים לניהול, ועל סמך זה בנינו שירותים בענן לפי צריכה, לקחנו את פלטפורמת הענן הבסיסית והוספנו שכבות נוספות, ואנחנו מעבים כעת גם את ה-PaaS ואת ה-SaaS כדי לתת לכם ערכים נוספים", הוא ציין. קוברנטיס בענן עידן שחר, ארכיטקט פתרונות ענן במיקרוסופט ישראל הציג על הבמה כמה מההתפתחויות שמתרחשות בשוק בנושא של יישומי קוד פתוח בענן, ובעיקר מסביב לקוברניטיס. "יש המון מילות באזז בתחום הזה, כי הוא היה לאחד מהפלטפורמות הטבעיות לענן הגדולות ביותר שיש לנו. באמצעות הקוברנטיס אנחנו יכולים לנהל את הקונטיינרים, את הנתונים שלנו ואת ההפקה שלנו מייצור ועד להרצה, ויחסית בקלות אם אנחנו נכנסים לעובי הקורה", אמר. [caption id="attachment_305026" align="alignnone" width="596"] עידן שחר, ארכיטקט פתרונות ענן במיקרוסופט ישראל. צילום: נדב כהן יהונתן[/caption] שחר התייחס גם ל-Azure Arc, השירות שהציגה מיקרוסופט השנה. "זה אחד מהפרויקטים המרכזיים שהתרחשו בשנה האחרונה. הוא מאפשר לנו לקחת סביבות מלאות ולנהל אותן דרך Azure, והכל דרך מערכת אחת. תחשבו איזה עולם זה, שבו אתם יכולים לנהל את כל הקלסטרים שלכם ממקום אחד. זה פשוט מטורף". שחר סיפר שהוא פועל בקבוצה שעוסקת בשותפות עם סטארט-אפים ועם חברות. "בתפקיד שלי אני אחראי לקחת חברות ולעזור להן ליצור עסקים מוצלחים יותר באמצעות Azure וקוד פתוח: מצד אחד להשתמש במערכת הענן בצורה הטובה ביותר בלי לבזבז משאבים, ומצד שני לעזור בצד העסקי לקחת את המוצרים שלכם וליצור שותפות עסקית עם מיקרוסופט. יש לנו תוכניות שונות, לחברות B2B, לעידוד הדברים האלה", סיכם שחר. גל האטמן, מוביל תשתיות ענן וארכיטקט ענן בכיר בקבוצת סלע, סיפר על בסיסי נתונים טבעיים בענן עם Azure ועל השירותים השונים שמעניקה החברה בתחום הזה. לדבריו, "לא משנה אילו בסיסי נתונים בוחרים - אתם תראו שמאחור זה מתחבר ל-Azure ולכל מה שהיא מביאה איתה. בגדול, אפשר לראות שמדובר על גירסאות קהילה רגילות. אין שום טריק שמיקרוסופט שילבה מאחורי הקלעים, וגם אם הגירסאות משתנות, זה עדיין קשור באופן ההדוק ביותר לקהילה", הוא אמר. [caption id="attachment_305029" align="alignnone" width="604"] גל האטמן, מוביל תשתיות ענן וארכיטקט ענן בכיר בקבוצת סלע. צילום: נדב כהן יהונתן[/caption] הוא הציג את מערך הפתרונות שמציעה החברה להרצת בסיס נתונים בענן של מיקרוסופט, וציין במיוחד את יכולת ההתאמה הגמישה, שכולל אחסון בהתאמה לצורך. "אנחנו מציעים כמה גרסאות. הבסיסית טובה להתחלה, לבדיקות, לפחות כדי להניע את העניינים. אם אתם לא יודעים מה לבחור - לכו על חבילת כללית, ואם האפליקציה שלכם מאוד אינטנסיבית - יש גם גירסה כבדה וייעודית". הוא ציין עוד כמה סיבות מדוע כדאי לבחור בהרצת בסיסי נתונים מעל Azure, כולל גיבוי וניטור מובנים. "אחד ה'אסים' הגי גדולים שיש ל-Azure זה היכולת להעביר בסיס נתונים מתצורה לתצורה בלי שום בעיה ובקלות. יש כלי המרת בסיס נתונים, וזה מעניין ועובד ואפילו מהיר יחסית", הוא אמר.

משרד המשפטים האמריקני הודיע בסוף השבוע, כי ענקית תשתיות התקשורת השוודית אריקסון תשלם קנס של 1.2 מיליארד דולר, לאחר שנתבעה על קשירת קשר לביצוע הפרה של החוק נגד שחיתות. גם השלוחה המצרית של אריקסון הודתה באשמה של קשירת קשר לביצוע הפרה של החוק. חוקי ארצות הברית מעניקים סמכות שיפוטית בנושאי שחיתות של חברות, שמניותיהן נסחרות  בבורסות האמריקניות, או שהעבירות משפיעות בתוך גבולות ארצות הברית ועל מערכותיה הפיננסיות. כחלק מן ההסדר שהחברה הגיעה אליו מול משרד המשפטים, החברה תשלם קנס של 520 מיליון דולר, נוסף על קנס בסך 540 מיליון דולר לרשות לניירות ערך האמריקנית. לדברי התובע הכללי של אזור דרום מדינת ניו יורק, אריקסון הודתה במקרים רבים של שחיתות באזורים שונים, בהם ג'יבוטי, סין, וייטנאם, אינדונזיה וכווית, מתוך ניסיון לחזק את מעמדה בתעשיית תשתיות התקשורת. "החברה השתמשה בסוכני צד שלישי וביועצים כדי לשלם לגורמי ממשל רשמיים כספי שוחד, מתנות ומענקים לא חוקיים, וניהלה את עסקיה לפי הקו המנחה שהכסף מדבר", לדבריו. לדברי התביעה, אריקסון ניהלה שיטה שלמה של שוחד בשנים 2000 עד 2016 ודאגה כי בכירה יעלימו מכך עין. בין השאר, הודתה אריקסון כי ניתבה בשנים הללו באמצעות יועצים עשרות מיליוני דולרים לסין, ובכך יצרה מימון לא חוקי לצורך הענקת מתנות וטובות הנאה לחברות תקשורת ממשלתיות. בהצהרה שפרסמה באתר שלה כתבה אריקסון, כי לא תגיב בנושא לבד מן העובדה כי ההסדר של 1.2 מיליארד דולר "הוא כרגע הערכתה של החברה על הסכומים שיידרשו לכסות על העיצומים ועלויות נוספות".

קבוצה של 67 בכירים, הנמנים על קהילות ההיי-טק, האקדמיה והביטחון בישראל, עתרו היום (א') לבג"ץ בדרישה שיוציא צו שאוסר להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. על פי העתירה, שהוגשה על ידי עו"ד דפנה הולץ-לכנר, אין להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת אשר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון. העותרים מגישים את העתירה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סירב לתת חוות דעת בעניין זה בטענה כי מדובר ב-"סוגיה תאורטית בעת הזו". בין בכירי ההיי-טק שנמנים על העותרים ניתן למצוא את מולי אדן, לשעבר נשיא אינטל ישראל; דיוויד אסיא, מייסד מג'יק ופורמולה; בנו, יוני אסיא, מייסד ומנכ"ל אי-טורו; ד"ר ארנה ברי, לשעבר סגנית נשיא ב-Dell-EMC העולמית ומנהלת מרכזי המצוינות של החברה בישראל; שי וינינגר, ממייסדי פייבר (Fiverr); היזם הוותיק דב מורן; דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל; ואדן שוחט, שותף מנהל בקרן ההון-סיכון אלף. בין החותמים הנוספים עליה נמצאים כרמי גילון, לשעבר ראש השב"כ; אלוף (מיל') עמי איילון, לשעבר ראש השב"כ ומפקד חיל הים; אלוף (מיל') אביהו בן נון, שהיה מפקד חיל האוויר; ניצב (בדימ.) אליק רון, לשעבר מפקד המחוז הצפוני של המשטרה; פרופ׳ עוזי ארד, שהיה ראש המטה לביטחון לאומי ויועץ קרוב של נתניהו בנושא; המשפטנית פרופ׳ רות ארנון; פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון; והמחזאי יהושע סובול. [caption id="attachment_279959" align="alignnone" width="600"] ד"ר ארנה ברי. צילום: אייל יצהר[/caption] העותרים מבססים את הטענה שאין להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה על ההלכות שקבע בית המשפט העליון בענייניהם של אריה דרעי ורפאל פנחסי, שחייבו את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, להעביר אותם מתפקידיהם כשר וכסגן שר, בהתאמה, בשל האישומים שהוגשו נגדם בעבירות שיש עמן קלון. הם מציינים כי "הדבר מתחייב ביתר שאת מכוח קל וחומר, שכן בפרשות דרעי ופנחסי נקבעו הוראות נורמטיביות אלו ביחס לשר וסגן שר, ואילו במקרה שלפנינו מדובר בהטלת התפקיד על ראש וראשון לשרי מדינת ישראל - הוא ראש הממשלה". עו"ד הולץ-לכנר ציינה בעתירה כי "מסקנה משפטית מבוססת זו היא היחידה העולה בקנה אחד עם השכל הישר. שהרי אין כל היתכנות רציונלית לאפשרות החזרתו של אדם, אשר קיימות ראיות מנהליות למכביר אודות התנהלותו האישית והציבורית המושחתת, המלמדות בבירור כי הוא נגוע מזה שנים ארוכות בשחיתות שלטונית קשה ומובהקת, אל 'זירת הפשע', בדמות האדם שירכיב את ממשלת ישראל. זו מחשבה מעוררת פלצות, ששומטת את הקרקע מתחת לכל עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית, ובראשן עקרון שלטון החוק במדינה". [caption id="attachment_283794" align="alignnone" width="600"] דיוויד אסיא. צילום: תמי פורת[/caption] "לא מדובר בנושא תיאורטי" לדבריה, לא מדובר בנושא תיאורטי כלל וכלל, "שהרי מיום היוודע דבר הגשת כתב האישום נגד נתניהו, מצויה כל המערכת הפוליטית בתוך ערפל ואי ודאות משפטית קשה. אלה מקשים באופן בלתי נסבל והרסני, מדי יום ביומו ובכל יום יותר מאשר בקודמו, על היכולת של המדינה לצאת מהמבוי הסתום אליו נקלעה, בדרכה להרכבת ממשלה מתפקדת בישראל". העותרים קוראים לבית המשפט לקבל את ההחלטה לפני יום רביעי הקרוב, כדי שניתן יהיה לגבש 61 ח"כים שימליצו לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על מועמד אחר – לפני המועד שממנו לא ניתן לעשות זאת, הכנסת תתפזר וישראל תלך לבחירות שלישיות בשנה. לדבריהם, הדבר מתחייב כדי שלא נימצא במצב שבו, בתום מערכת בחירות שלישית, "מלאת יצרים, הסתה, ליבוי שסעים והמרדות נגד רשויות השלטון... יתברר כי ח"כ נתניהו הנו בעל הסיכויים הגדולים ביותר להרכבת הממשלה הבאה, ורק אז יתכבד היועץ המשפטי להבהיר לנשיא המדינה האם הדין מתיר את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה עליו". [caption id="attachment_263504" align="alignnone" width="600"] דדי פרלמוטר. צילום: אקליפטוס[/caption] עוד נכתב כי "העותרים מאמינים שראש ממשלה ששקוע עד הצוואר בחקירות ובכתבי אישום חמורים, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים גורליים למדינת ישראל, כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי. מגיעה לנו הנהגה שתילחם בשסעים, שתשרת את הציבור ולא את עצמה. זו כבר מזמן לא אג׳נדה של שמאל וימין. זו שאלה של דרך, של חזון ושל אופק אחר". יצוין כי הגשת העתירה היא מעשה חריג, לפחות מבחינת בכירים בקהילת ההיי-טק, שבדרך כלל לא נוהגים להביע עמדות בשאלות ציבוריות ופוליטיות שעל הפרק, אלא אם כן לשיטתם הן עלולות להשפיע לרעה על הענף.

חדשנות בלמידה היא משהו שאנו לא רק מדברים עליו, אלא עושים את זה כאן ועכשיו", אמרה ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית וראשת מינהל פדגוגיה, רשת עמל. "אנחנו מדברים על עולם דינאמי, מעניין מאוד וגם אטרקטיבי, כי זה מחובר למה שהילדים היום עושים". ד"ר אשכנזי דיברה בכנס Edutexpo של קבוצת אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך בשבוע שעבר באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי חינוך וטכנולוגיה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. ד"ר אשכנזי פירטה על ארבעה תחומי חדשנות בלמידה שהרשת מובילה בהם ומקדמת אותם: למידה במרחבי החיים, גיימיפיקציה, פרסונליזציה ולמידה מבוססת אירועים. "אצלנו מאמינים בלצאת מהכיתה ולחוות את העולם דרך כל החושים. אנחנו בעמל קוראים לזה 'למידה במרחבי החיים', אמרה ד"ר אשכנזי. "אנחנו מדברים על שימוש בכל הכלים הטכנולוגיים לצורך למידה. היא סיפרה על פרויקט שנעשה על ידי תלמידי עמל, של שלוש דתות: "תלמידים של בית ספר כנסייתי מניוארק, יחד עם תלמידי עמל טירה ותלמידי עמל חדרה מפתחים אפליקציה לטיפול בנושא ספורט. הם גם נפגשים פנים אל פנים, אבל חלק גדול מן הפעילות מתבצע באמצעות מסכים, עם תוכנת ספארק של סיסקו, שחברה אלינו לפרויקט. אצל הילדים זה מובן מאליו שכך יכולים ללמוד, והפרויקט מבטא חוויית למידה מעניינת  יותר, של יציאה לשטח, מיפוי אתרים ועוד – ובכך הם נתרמים בנושאים כמו היסטוריה או מדעים, ובעצם כל נושא יכול להתאים". הילדים והמורים 'חוגגים' "גיימיפיקציה, משחוק. הוא תחום שאנו משתמים בו רבות, שמאפשר למידה שונה, חווייתית, שמרתקת את התלמידים", אמרה ד"ר אשכנזי. יכולת הקשב של ילד בעידן שלנו היא בערך שלוש דקות. אבל מנגד – הם יכולים לשחק מול המחשב שעות ארוכות. לכן, משחקי מחשב הם חלק ממה שאנו עושים. השתמשנו ב-Minecraft, למשל, כדי ללמד ערכים של דמוקרטיה, או, לדוגמה, הילדים מפתחים 'קופסאות בריחה' בכל מיני נושאי לימוד. "מכנים זאת אצלנו EduGaming, והוא יכול להיות קבוצתי, חברתי, אישי, ממוחשב וגם ללא ממוחשב. ידוע היום, שמבחינת הנוירונים במוח יש לאדם נטייה לשחק, ומשחוק הוא דבר משמעותי בתהליך הלמידה. לכן אנחנו מנצלים את זה, והילדים וגם המורים 'חוגגים'..." "כמו שהרופא מאבחן את מטופליו, גם אנחנו צריכים לאבחן כל תלמיד ולתת לו את הלמידה המותאמת לו", אמרה ד"ר אשכנזי, בהתייחסה לתחום הפרסונליזציה. "חדשנות בלמידה חייבת להיות מבוססת פרסונליזציה אנו יודעים היום שלתלמידים יש שיטות למידה שונות. כיום קל לבדוק מה מתאים לכל תלמיד ולקבץ קבוצות וללמד את התלמידים בדרכים המתאימות להם. אנו בונים תוכניות ממוקדות, למשל לילדים שמתקשים במתמטיקה בשל בעיות רגשיות, או לילדים ש'נתקעו' עם לוח הכפל, וכך מאפשרים לתלמידים ללמוד בדרך המתאימה להם. התחום של למידה מבוססת אירועים, אמרה ד"ר אשכנזי, "זהו מודל שאנחנו פיתחנו, והוא חורג מהשגרה. יש לנו מגוון רחב של אירועים שנערכים בחלקם גם בשעות הערב והלילה, והתלמידים שמחים מאוד להשתתף בהם. למשל, הקאתונים, פיצוח קופסאות בריחה, אירועי דיבייט שבהם הם לומדים אנגלית, תחרויות בתחומי דעת שונים, והתלמידים אוהבים זאת מאוד". "אנחנו צריכים לשאול את התלמידים את השאלות הגדולות, המשמעותיות", אמר ד"ר אשכנזי, "לתת להם אתגר חדשני ומרתק שיהיה מחובר לעולם שלהם – סמארטפונים, מציאות רבודה והדברים שמעניינים אותם. אנו מעוניינים לפתוח להם צוהר לעולמות חדשים ולתת להם הזדמנות לחשיבה יצירתית, ורותמים את הטכנולוגיה לשירות הפדגוגיה. וגם עושים זאת בסביבות למידה חדשניות. הסוד של חדשנות בלמידה הוא שהמורה חדשן וגם התלמיד חדשן, ואנו כרשת מחדשים כל הזמן וממציאים את עצמנו מחדש", סיכמה.

ענף ההיי-טק מעלה הילוך במעורבות שלו בנושאים פוליטיים - דבר שהוא חסר תקדים בתולדותיו. היום (א') הגישו 67 בכירים, בהם כמה וכמה מבכירי הענף, עתירה לבג"ץ שמבקשת ממנו להורות שאין אפשרות להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו - לפני או אחרי הבחירות הקרובות. בנוסף, לפני ימים אחדים נערך כנס בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות כמה עשרות אנשי היי-טק ואנשי עסקים מתחומים אחרים, שבאו להביע תמיכה בשלטון החוק ודאגה מהמשבר הפוליטי. הכנס התקיים ביוזמת "נבחרת מנהלים ומנהלות לאחריות חברתית", תחת הכותרת "עסקים למען שלטון החוק". בכיר היי-טק שמעורב בשני המהלכים הללו הוא היזם הוותיק דב מורן. בראיון נוקב לאנשים ומחשבים הוא לא מסתיר את דאגתו מההשלכות שעלולות להיות למצב על המשק. "אי אפשר לנתק את ההיי-טק ממה שקורה במדינה. אנחנו חיים ועובדים פה, וברור שיש למצב הנוכחי השלכות חמורות, שיורגשו בעתיד", אמר. מעורבות של אנשי היי-טק בפוליטיקה היא די חריגה. מה קרה? למה דווקא עכשיו? "אין כאן עניין פוליטי של ימין ושמאל. הייתי שמח להימנע ממעורבות בנושאים פוליטיים. אני לא פוליטיקאי אלא איש היי-טק, שעוסק בקידום הענף. אבל המצב המידרדר צריך להדאיג כל אזרח במדינה, ולא משנה למי הוא מצביע. חבריי לענף ההיי-טק ואני פשוט מזועזעים. אנחנו סבורים שגם אם החוק מותיר לראש ממשלה לכהן, הרי זה מפני שבזמנו לא חשבו שנגיע למצב כזה. נתניהו לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו ולכן התארגנו אנשי עסקים והיי-טק מכל קצווי הקשת הפוליטית". עד כמה המשך המצב הנוכחי משפיע על ההיי-טק? "היעדר ממשלה זה שיתוק. כאיש היי-טק, אני יכול לומר שבשלושת החודשים האחרונים, העיכוב בכספים שרשות החדשנות הייתה אמורה להעביר לחברות שאושרו על ידה גרם לאותן חברות נזק ישיר. נכון שבסוף השבוע שעבר אישרו להן את הכסף, אבל מדובר בחברות צעירות שבנו על כך שהכסף הזה יגיע בזמן, הן סובלות ואולי עלולות להיסגר. אם המצב הזה יימשך, ייתכן שהמובילאיי הבאה תיסגר, כי לא יהיה תקציב. הממשלה עשתה דבר חשוב, והוא הקמת רשות החדשנות. יושבים שם אנשים שבאמת רוצים לעזור, אבל הם נאבקים כל הזמן על תקציבים שתמיד חסרים להם, ועכשיו גם מעכבים את אלה הקיימים. זה מאוד מדאיג, כי הדברים משתקפים גם בחוץ, ועלולה להיות לכך השפעה על היקף הגיוסים וההשקעות בישראל". אתה עצמך, כמי שעומד בראש קרן הון-סיכון, מרגיש את זה? "למזלי, סגרנו סבב גיוס לפני שהחל המשבר, אבל זה בהחלט עלול להשפיע גם עלינו, כי התהליכים הללו הם איטיים, והמדינה והמשק נמצאים במצב של הדרדרות מסוכנת. העולם מסתכל עלינו, אנחנו מצטיירים כמדינה שיש בה רמת שחיתות גבוהה, עם ראש ממשלה שמואשם בזה, וברור שזה מרתיע גורמים מבחוץ". [caption id="attachment_268751" align="alignnone" width="600"] ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: חן גלילי[/caption] כיצד אתה מסכם את פעילות הממשלה למען הענף בארבע השנים האחרונות? "אני יכול להגיד דבר אחד טוב על נתניהו: שהוא לא גרם נזק ולא פגע בענף. מעבר לזה, הוא לא עשה שום דבר ממשי למען הענף. נכון שהיו לו כוונות, שהוא הצהיר הרבה הצהרות ושהוא כל הזמן מתגאה בהישגים של ההיי-טק, אבל בפועל, לא השתנה דבר. מזה שנתיים הוא מקבל החלטות ופועל על פי העניינים האישיים שלו וזה מורגש בכל מקום, לצערי". אילו אתגרים עומדים בפני ההיי-טק, שדורשים את התגייסות הממשלה? "צריך לזכור שהיה בישראל היי-טק היה פה לפני עידן נתניהו, אף על פי שיש כאלה שבטוחים שההיי-טק הישראלי נולד אתו. האתגרים נשארים די דומים: למשל, נושא החינוך. ראינו את הממצאים המדאיגים של מבחני פיז"ה. אנחנו מדברים על דור שבעוד 10-15 שנים יהיה זה שיאייש את המקצועות בענף ההיי-טק. זה לא נראה טוב. ההון האנושי הוא הדבר הכי חשוב שיש לנו בענף ואם לא יטפלו בזה, אנחנו עלולים לעמוד בפני בעיה אמיתית". מה לדעתך צריך לעשות? "צריך לבצע שינוי יסודי בכל נושא החינוך. עם כל הכבוד לנפתלי בנט ולחמש היחידות במתמטיקה שהוא הפך לדגל, הבעיות הרבה יותר עמוקות. אבל קודם כל צריך שתהיה ממשלה שתקבל החלטות ותבצע אותן. כל עוד מכהן ראש ממשלה עם כתבי אישום ואין ממשלה מתפקדת ויציבה, שום דבר לא ישתנה".

התערבות של בכירים וידועים בהיי-טק במצב הפוליטי היא לא דבר שכיח. יותר נכון, היא דבר חריג. בכירי הענף מקפידים שלא להביע דעות לכאן או לכאן, ביודעם שההיי-טק הוא מגזר של כל המדינה, בין אם אנשי ימין, שמאל או מרכז. אלא שבזמן האחרון חשים רבים בענף שהוגדשה הסאה, והם התחילו להביע את דעתם בפומבי. זה החל כטפטוף לפני כשבועיים, כאשר 100 אנשי עסקים, ובכללם אנשי היי-טק, שיגרו עצומה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובה הביעו דאגה מהמצב במדינה. הדבר המשיך ביום ד' האחרון עם כנס חירום שנערך נערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בהשתתפות עשרות בכירים מההיי-טק ומתחומים אחרים בעסקים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, שבאו לתמוך בשלטון החוק ובשומרי הסף, ולהתריע מפני הידרדרות. זה הגיע לשיא הבוקר (א'), עם העתירה לבג"ץ שהגישו 67 בכירים בהיי-טק, בביטחון ובאקדמיה, כדי שיאסור על הטלת הממשלה על מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון. כוונתם היא, מן הסתם, לנתניהו. חלק מהחתומים על העתירה הם בכירים שזו הפעם הראשונה שבה הם מביעים בפומבי דעות פוליטיות, וחלקם אף שיבחו בעבר את נתניהו בגלל הצהרות שנתן שהעידו על מחויבות לענף. בין החותמים ישנם שמות מוכרים כמו מולי אדן ודדי פרלמוטר, לשעבר בכירים באינטל; ד"ר ארנה ברי, לשעבר בכירה ב-Dell-EMC; יוני אסיא, מייסד ומנכ"ל אי-טורו; ודיוויד אסיא, מייסד מג'יק ופורמולה. יזם ההיי-טק הוותיק דב מורן, מהחתומים על העתירה, שגם השתתף בכנס בפקולטה למשפטים, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי הוא היה שמח לא לחתום עליה ובכלל, לא להיות מעורב. אבל הוא רואה לנגד עיניו כיצד ההידרדרות בכל התחומים, כולל בהיי-טק, מקבלת תאוצה והנורות האדומות נדלקות. עכשיו צריך לגרום לכך שעוד רבים כמוהו, וכמו יתר מגישי העתירה, יזהו את הנורות ויפעלו בהתאם. לא צריך יותר מדי הוכחות לכך שהאזהרות ממה שעלול לקרות, וכבר מתחיל לקרות, כתוצאה מהמשבר הפוליטי המתמשך הן מוחשיות. כבר היו לכך כמה רמזים בשבועות האחרונים, וההשפעה תחריף בעוד כמה שבועות, עם תחילת 2020, כאשר המדינה תישאר ללא תקציב. החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיה, כבר הזהיר שההשלכות של העדר הממשלה עכשיו יורגשו גם אחרי שתוקם פה ממשלה, משום שההליכים לאישור התקציב לוקחים חודשים. [caption id="attachment_278477" align="alignleft" width="300"] ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב ויו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. צילום: ניב קנטור[/caption] לדברי מורן, על אף שיש כאלה שסבורים שההיי-טק הוא בועה סגורה, אי אפשר לנתק אותו מכלל המשק, ובוודאי לא מפעילות הממשלה, שמשפיעה עליו מאוד. לכן, הוא חשוף מאוד לפגיעה בעקבות המשבר. למעשה, כבר הייתה פגיעה כזאת: סטארט-אפים שהיו צריכים לקבל מימון מרשות החדשנות כבר לפני כמה חודשים לא קיבלו אותו, עד שוועדת הכספים החליטה לשחרר את הסכומים רק בשבוע שעבר. השלכות - גם על המגזר המוניציפלי גם ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי, אמרה דברים שמהם ניתן להבין את חומרת המצב. במפגש עם פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים, שנערך לפני כשבוע וחצי, היא ציינה כי המצב הפוליטי שבמסגרתו אין ממשלה מתפקדת וחוסר הוודאות משפיעים לרעה על גם פרויקטי מחשוב במגזר הציבורי, לרבות במגזר המוניציפלי. הכוונה היא לכך שיש פרויקטים שלא יוצאים לדרך, וחלק מאלה שכן - עלולים להיתקע. במילים אחרות, כל אחד מאיתנו, שגר ביישוב שלו, עלול לגלות בוקר אחד שלא מעט שירותים חדשים שהרשות המקומית הבטיחה לו - יעוכבו. אותו הדבר יקרה במשרדי הממשלה: הקפאת תקציבים למשרדים השונים צפויה להביא להקפאה של פרויקטי מחשוב שמתנהלים או אמורים להתנהל בהם. כך, למשל, הממשלה עומדת כעת בפני יציאה למכרז ענן ציבורי ענק, שאמורות להשתתף בו החברות הגלובליות הענקיות בתחום שפועלות בישראל. גם אם תתקבל החלטה מיהי הזוכה בפרויקט, יציאתו לפועל צפויה להתעכב עד שיהיה ביכולתו של החשב הכללי לתקצב אותו. זה נכון לעוד הרבה מאוד פרויקטים, שירותים ותכניות עבודה במשק - כאלה שקשורים למחשוב וכאלה שאינם, אבל הטכנולוגיה מהווה מרכיב בהם. לפעמים אפילו מרכיב קריטי. אם לא יימצא פתרון למשבר הפוליטי ולהשלכותיו בימים הקרובים, גלגלי הקטר של המשק יתחילו להאט, מה שישפיע לרעה בסופו של דבר על כולנו. זה יקרה גם אם הפגיעה לא תהיה בהיי-טק ישירות אלא במשק באופן כללי, שכן הענף בהכרח יושפע מכך. השורה התחתונה: הבג"ץ, העצומה וכינוס החירום אינם מזימה של אנשי היי-טק ובכירים נוספים להפיכה שלטונית, כפי שאולי יהיו מי שיטענו. פרופ' דן פרופר, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ומבכירי הכלכלה הישראלית, אמר באותו כינוס באוניברסיטה שלעולם איש לא יידע בעד מי כל אחד מהמשתתפים הצביע ושהוא מדבר "כאזרח שחלם כל חייו לבנות מדינה טובה יותר". כך גם 67 החתומים על העתירה לבג"ץ. יש לצפות ולקוות שכל אחד שהמדינה הזו חשובה לו יצטרף אליהם.

הדמוקרט האמריקני ברני סנדרס חשף בסוף השבוע (ו') תכנית להרחבת גישה לאינטרנט מהיר, כחלק ממאמצים לחיזוק הכלכלה האמריקנית ולהפחתת כוחם של תאגידי העל של ארה"ב, כך דיווח The Verge.  במסגרת הצעתו המכונה "אינטרנט מהיר לכל" (High-Speed Internet for All) קורא הסנאטור של ורמונט, ואחד המועמדים המובילים לנשיאות ארה"ב מטעם המפלגה הדמוקרטית, להתייחס לאינטרנט כאל שירות ציבורי. הקמפיין שלו טוען שהאינטרנט לא צריך להיות "מכונת עושק לגיוס רווחים" בעבור חברות התקשורת, כמו קומקאסט, וריזון ו-AT&T. "נפרק את המונופולים" סנדרס אמר כי התכנית כוללת השקעה של 150 מיליארד דולר בשיפור הגישה לפס רחב בכל רחבי הארץ. לדבריו, הצעתו נועדה לעזור למדינות ועיריות לבנות רשתות "בבעלות ציבורית ובשליטה דמוקרטית". סנדרס אמר כי התכנית מיועדת במיוחד לסייע לאנשים המתגוררים בדיור בר השגה, לאנשים עם מוגבלות ולאנשים שנמצאים על אדמות שבטיות, וציין כי הוא יקצה 7.5 מיליארד דולר להקמת רשתות ביישובים של ילידים אמריקנים (שכונו בעבר אינדיאנים). המימון לתוכנית יגיע באמצעות יוזמת GND (ר"ת Green New Deal) - הצעה לחקיקה של ארצות הברית, שמטרתה לטפל בשינויי אקלים ובאי-שוויון כלכלי. המכרזים יוענקו לספקיות שלפי סנדרס יתחייבו למתן שירות אוניברסלי, למהירויות מינימליות, לפרטיות וליצירת משרות שהן חלק מאיגוד עובדים. התכנית גם תהיה מועדפת לדבריו, על פני 19 החוקים הממלכתיים המגבילים או מונעים פס רחב עירוני וכזה שנמצא בבעלות ציבורית. בהצהרה לתקשורת אמר סנדרס כי "גישה לאינטרנט היא הכרח בכלכלה של ימינו והיא צריכה להיות זמינה לכל. אנו הולכים לעקוף את מונופולי האינטרנט, הטלקום והכבלים החמדניים ולשים קץ למחירים האבסורדיים שלהם". "אנו נפרק את המונופולים הללו ונסדיר אותם מקרוב, כדי להבטיח שהם מספקים לצרכנים שירות מתקבל על הדעת, ונבטל עמלות נסתרות, חיובי הפתעה ושיטות עבודה אחרות שעושקות את הצרכן", אמר סנדרס. [caption id="attachment_305070" align="alignnone" width="600"] הקמת תשתיות אינטרנט גם באזורים כפריים נידחים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] ה-FCC - תכניות בתקצוב נמוך במיוחד ועדת התקשורת הפדרלית של ארצות הברית, ה-FCC, דיווחה בשנת 2018 כי ארה"ב ממוקמת במקום ה-10 מתוך 28 מדינות במהירות ההורדה, וה-7 מתוך 29 במחיר הפס הרחב הקבוע. אולם על אף הנתונים הללו, יישובים שבטיים וכפריים, שבהם חיים ומתגוררים מיליוני אנשים ממשיכים לפגר אחרי אזורים עירוניים בפריסת פס רחב. באוגוסט הכריזה ה-FCC על מימון של 4.9 מיליארד דולר בעשור הבא ל"תחזוקה, שיפור והרחבה" של רשתות הפס הרחב באזורים הכפריים. סנדרס, כאמור. מתכנן להקצות לנושא הרבה יותר משאבים, וחשיבות. סנדרס אינו המתמודד היחיד של הדמוקרטים לנשיאות 2020 שמציע תכנית להרחבת הגישה לפס רחב. גם המתחרים הראשיים שלו, ג'ו ביידן, אליזבת וורן ופיט בוטיגיג הציעו תקציבים לפיתוח החיבור לאינטרנט ברחבי ארה"ב. הדמוקרטים מציעים שגוף חדש שיהיה אמון על תשתיות הפס הרחב, Office of Broadband Access שמו, יפקח על הנושא, ובעיקר יפעל מתוך דחיפות לשפר את הגישה לאינטרנט באזורים כפריים ובקהילות מבודדות אחרות. וורן ובוטיגיג רוצים ליצור "אופציה ציבורית לפס רחב", שתנוהל על ידי המשרד החדש לגישה לפס רחב באמצעות מענק פדרלי של 85 מיליארד דולר. סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, פרסם תכנית להביא קישוריות אינטרנט איכותיות לאמריקה הכפרית, הכוללת השקעה של 20 מיליארד דולר בתשתית הפס הרחב הקיימת כרגע באזורים אלו. החברות קומקאסט, וריזון ו-AT&T לא הגיבו לעת עתה לתכניתו של סנדרס.

"העידן הדיגיטלי הסוער שאנחנו חווים, שנמצא רק בתחילת דרכו, מציב את טכנולוגיות המידע כאמצעי ביצוע בליבת העשייה של החברות והארגונים. בהשאלה ממונח צבאי, ה-IT הוא לא עוד 'תומך לחימה', לא רק מאפשר, אלא 'אמצעי לחימה' לכל דבר ועניין. זה מחייב את הארגונים והחברות לשנות את דרכי הפעולה בכל מה שקשור לתכנון, ניהול ושילוב של תשתיות ה-IT ומערכות המידע בעשייה העסקית-תפעולית", כך אמר אלי פרנק, יו"ר הלשכה לטכנולוגיות מידע. פרנק, שמנהל את החברה שהקים - Frank IT, דיבר בכנס השנתי של הלשכה, שאותו הוא גם הנחה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים ביום ה' האחרון במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה, ומשך אליו יותר מ-1,300 חברי הלשכה ואנשי מקצוע נוספים, שצפו בשלל מושבים מקצועיים ולסיום, בהופעה של הזמר פבלו רוזנברג. לדברי פרנק, "גופי ה-IT והיחידות העסקיות צריכים לעבוד יחדיו, בשילוב ידיים, כדי להבטיח את המענה לצרכים שבמיקוד העשייה. יחד עם זה, אנשי הטכנולוגיה נדרשים להעמקת מקצועיות, לתחכום, ליצירתיות, להגברת גמישות ויכולת לזמן מהיר של הגעת המוצר לשוק, ליוזמה ולחדשנות טכנולוגית שתייצר חדשנות עסקית". "בהתאמה", ציין, "גיבשנו את הוועידה, שהיא הגדולה ביותר בכנסים שערכה הלשכה לטכנולוגיות מידע לאורך השנים, בסימן של 'כשהטכנולוגיה והעסקים נפגשים'. אנחנו בלשכה, שרואים את מה שעובר על הארגונים, שמחים להתפתח, להתרחב גם באותם כיוונים, ולסייע למשק ולמדינה לקדם את כל תחומי הפעילות הללו. גם אנחנו עוברים טרנספורמציה". פרסים, פרסים, פרסים במהלך הכנס אוזכר שלמה טירן ז"ל, מייסד הלשכה לטכנולוגיות מידע ומי שהקים את אלעד מערכות, שמסייעת ללשכה עד היום. פרנק הזמין את נציג המשפחה ויו"ר אלעד מערכות, יואש טרוקמן, שדיבר על אביו ועד כמה הלשכה הייתה יקרה לו. בהמשך הוענקו פרסים שהלשכה בחרה לתת - לחדשנות ארגונית ולמנמ"ר מצטיין. UPS ישראל וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, שי גוטמן, קיבלו את פרס החדשנות הארגונית מד"ר אלון הסגל, שעומד בראש מרכז המצוינות לחדשנות שהוקם בלשכה לפני כשנה. ד"ר הסגל עמד בראש ועדת השיפוט, שהיו חברים בה גם פרופ' ניב אחיטוב מאוניברסיטת תל אביב; רז הייפרמן, מנהל דיגיטל בפירמת BDO וחבר נשיאות הלשכה; נטע גרנות, מנהלת חדשנות ומצוינות עסקית באסם-נסטלה; מיכל זיגלמן, יועצת לניהול ומנהיגות במורכבות; והלל קוברובסקי, מומחה לחדשנות וסייבר. את פרס המנמ"ר המצטיין, שנתרם על ידי משפחת מיטווך, על שם אבי המשפחה, לודוויג מיטווך, מייסד י.א. מיטווך ובניו, קיבל אבנר זיו, מנמ"ר בנק ישראל. הבחירה בו נעשתה על פי המלצת נשיאות הלשכה ובאישור ועדה ציבורית בראשות רו"ח ועו"ד, ד"ר שלמה נס  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "המשימה: לסייע לאנשי הארגונים לראות את הדטה בדרך חדשה" אחד הדוברים הנוספים באירוע היה ג'ייסון ריס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל בריטניה. הוא ציין כי "המשימה היא לסייע לאנשי הארגונים לראות את הדטה בדרך חדשה, לגלות נקודות מבט ולמצות את ההזדמנויות האינסופיות הקיימות. אספקת המידע היא לא עוד הבעיה - היא זמינה מאי פעם, והטכנולוגיות של הענן והאון-פרמיס מאפשרות אחסון זול יותר מאי פעם שלו. השאלה היא איך משתמשים בדטה ומנהלים אותה". [caption id="attachment_304996" align="alignnone" width="600"] ג'ייסון ריס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל בריטניה. צילום: ניב קנטור[/caption] הוא דיבר על הפתרונות שאורקל מציעה, שמאפשרים צריכה של הדטה בשלוש דרכים: און-פרמיס, בענן או באמצעות בסיס נתונים אוטונומי – מגמה שלדבריו הולכת וצוברת תאוצה בעולם. כמו כן, הוא ציין את מוצר ה-Data safe של אורקל, שמאפשר הגנה על המידע. ריס ציין את ההכרזה של אורקל מכנס Open World שהיא ערכה בספטמבר האחרון, שלפיה היא תקים ב-2020 שני עננים בישראל - האחד למגזר הציבורי והשני לזה העסקי.