17.11.2026
שלישי
ז' בכסלו התשפ"ז
▲︎ לוהט
▲︎ חם
▲︎ עוררו עניין
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
לפני 5 שעות ו-10 דקות
5.59% מהצפיות
מאת TGspot
מאחורי הממשק המודרני של Windows 11 מסתתרים רכיבים בני עשרות שנים, שמיקרוסופט ממשיכה לשמר, וכנראה שאפילו בחברה לא ממש מבינים למה
לפני 6 שעות ו-10 דקות
5.32% מהצפיות
מאת HWzone
נתוני הביצועים הראשונים של המאיץ החדש מציגים יתרון משמעותי בסימולציות פיננסיות, אבל במבחני בינה מלאכותית הפער מצטמצם והכרטיס עדיין לא זמין לרכישה
Source
לפני 3 שעות ו-10 דקות
4.37% מהצפיות
מאת TGspot
הציפייה למשחק החדש הפכה להזדמנות עבור האקרים, שמפיצים עותקים מזויפים ומנסים לפתות גיימרים להוטים להוריד נוזקות ולחשוף פרטים אישיים
לפני שעה ו-10 דקות
4.23% מהצפיות
מאת TGspot
הדור החדש של הטבעת החכמה משלב חיישנים משופרים, זיכרון מובנה, מארז טעינה מתקדם ומערכת בינה מלאכותית לניתוח נתוני בריאות
לפני 3 שעות ו-2 דקות
4.23% מהצפיות
מאת HWzone
עדכון iOS 27.3 יאפשר לפתוח את המתקפל במבט למצלמה החיצונית, אבל ישאיר תשלומים וסיסמאות ל-Touch ID ויציע גם נעילה בקיפול
Source
לפני 3 שעות ו-47 דקות
4.23% מהצפיות
מאת HWzone
בלי לפרוץ לחשבונות X, גורמים חיצוניים השתלטו על כתובות מקוצרות של מותגים ופוליטיקאים והחליפו את היעדים שלהן, לעיתים בתוכן פוגעני
Source
לפני 4 שעות ו-12 דקות
3% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בנק לאומי הודיע היום (ג') על מינויו של חיים שקולניק לתפקיד סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי של הבנק. שקולניק יחליף בתפקידו את שאולי בר אור, שהודיע על החלטתו לפרוש מלאומי לאחר כמה שנים בחטיבה.
למעשה, שקולניק חוזר לתפקיד שכבר כיהן בו: הוא היה ראש חטיבת הטכנולוגיות של לאומי עד דצמבר 2023. הוא ישוב לתפקיד על מנת להמשיך ולהאיץ את התהליכים הטכנולוגיים בלאומי, ולהתאים את תהליכי הפיתוח והמערכות הטכנולוגיות לעידן הבינה המלאכותית. במסגרת תפקידו, הוא יוביל את האצת השימוש בסוכני AI בתהליכי הפיתוח הטכנולוגי של לאומי, כחלק מהמעבר למודל המבוסס על שילוב יכולות בינה מלאכותית לאורך כל מחזור חיי הפיתוח. בלאומי אומרים כי המהלך נועד לאפשר לבנק להאיץ את פיתוחם של מוצרים ושירותים חדשניים ולשפר עוד יותר את היעילות התפעולית. בנוסף לתפקידו, יכהן שקולניק כחבר בדירקטוריון מרכז ה-AI של בנק לאומי.
לשקולניק ניסיון טכנולוגי וניהולי של מעל שני עשורים. טרם הגעתו לבנק לאומי הוא מילא שורת תפקידים בכירים במשרד ראש הממשלה ובמערכת הביטחון. לאחר מכן הוא שימש כראש אגף הסייבר בלאומי, ובינואר 2021 מונה לסמנכ”ל בכיר ולראש חטיבת הטכנולוגיות של הבנק. בדצמבר 2023 מונה שקולניק למנכ"ל פינוביט, החברה הבת הייעודית של לאומי, שהוקמה לטובת פיתוח מערכות הליבה העתידיות של הבנק על גבי תשתיות ענן מתקדמות ומאובטחות. מי שיחליף את שקולניק בפינוביט יהיה ליאור נובל, שמכהן כיום כסמנכ"ל בחברה.
מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, אמר כי "הבינה המלאכותית משנה באופן יסודי את הדרך שבה ארגונים פועלים, ובפרט את הדרך שבה הם מפתחים טכנולוגיה. בלאומי, אנחנו לא מסתפקים בשילוב כלי AI בתהליכי העבודה הקיימים, אלא פועלים להתאים את תהליכי הפיתוח עצמם למציאות החדשה, שבה סוכני AI הופכים לחלק המרכזי מהעשייה הטכנולוגית".
הוא ציין כי "שקולניק הוא מהמנהלים הטכנולוגיים המנוסים והמוערכים בישראל, ואני משוכנע שניסיונו העשיר והיכרותו העמוקה עם הבנק יאפשרו לנו להאיץ את מהפכת ה-AI בלאומי ולהטמיע אותה בליבת פעילותו".
לפני 4 שעות ו-17 דקות
3% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצות האקרים איראניות עושות שימוש ב-AI לביצוע מתקפות ומבצעי השפעה במזרח התיכון; כך לפי מחקר הרבעון הרביעי של GTIG – קבוצת מודיעין האיומים של גוגל (Google).
לפי המחקר, קבוצת התקיפה האיראנית CALANQUE ION, שזוהתה בעבר תחת השם APT42, ממשיכה להשתמש במודלי שפה גדולים, ובהם ג'מיני (Gemini), כדי לשפר פעולות איסוף מודיעין ומתקפות הנדסה חברתית ממוקדות. לצד זאת, קבוצות השפעה המזוהות עם מדינות – ובהן איראן, רוסיה וסין – מטמיעות כיום כלי בינה מלאכותית כחלק בלתי נפרד משגרת הפעילות שלהן. New GTIG AI Threat Tracker:
As 2027 nears, human latency is leaving the attack chain—from autonomous patch-to-exploit pipelines to hijacked cloud quotas & backdoored configs.
???? Full report: https://t.co/lNcURijizF
▶️ 2027 insights: https://t.co/fBbsskkBuG https://t.co/uuiJN76nZd
— Google Cloud Security (@GoogleCloudSec) November 16, 2026 אנשי GTIG ציינו כי באוגוסט 2026 חקרו פלטפורמה מסחרית להפעלת מבצעי השפעה מקצה לקצה. זו נבנתה על בסיס ממשק ה-API של ג'מיני וכלים נוספים, וזאת במטרה לעצב את דעת הקהל בנושאים פוליטיים באירופה ובמזרח התיכון.
הנחיות המערכת בפלטפורמה הורו למודלים לאמץ דמויות מקומיות, לחקות ניבים וסלנג אזוריים ולשלב שגיאות כתיב מכוונות ופגמים אופטיים בתמונות – זאת כדי להסוות פעילות אוטומטית ולעקוף מנגנוני זיהוי.
"נחשפה במחקר נקודת מפנה", כתבו החוקרים. "התוקפים עוברים משימוש ידני בצ'טבוטים למערכות אוטונומיות מרובות-סוכנים, שמאתרות ומנצלות חולשות במהירות מכונה. עולם מתקפות הסייבר מבוססות הבינה המלאכותית חצה רף משמעותי".
לפי המחקר, "גורמי סייבר עוינים – מקבוצות ריגול מדינתיות ועד רשתות פשיעה – מטמיעים מודלי שפה גדולים (LLMs) כדי לקצר זמני תקיפה ולפעול בהיקף רחב ובמהירות מכונה".
מתקפות אוטונומיות וגניבת משאבי AI
עוד הוצגו במחקר מגמות מרכזיות נוספות. האחת: מתקפות אוטונומיות מרובות-סוכנים. לפי החוקרים, תוקפים עברו לשימוש בכלים בקוד פתוח – בהם CAIRN, לצד CyberStrikeAI ו-PentAGI – המנהלים שלבי תקיפה מורכבים, מסריקת רשתות ועד ניצול חולשות, עם מעורבות אנושית מינימלית.
על פי החוקרים, האקרים בעולם מנצלים חולשות בלא מגע יד אדם: "לראשונה זוהתה מערכת אוטונומית בשם exploit_agent, שמשווה גרסאות קוד לפני ואחרי עדכוני אבטחה, כותבת קוד ניצול ומבצעת מתקפות אוטומטיות לחלוטין".
בין ינואר לאוגוסט 2026 מספר החולשות שנוצלו כמעט הוכפל, ומספר חולשות יום-אפס שנוצלו זינק ל-22 בחודש אוגוסט לבדו.
מגמה נוספת שצוינה היא גניבת משאבי AI ומסחר מחתרתי: תוקפים בעלי מניע כלכלי פורצים לסביבות ענן כדי לצרוך משאבי מחשוב ומודלים על חשבון הארגון. התופעה מכונה LLMJacking וגורמת לחיובים חריגים של יותר מ-100 אלף דולר ביום, ועד מיליון דולר במקרים חמורים. הגישה הגנובה נמכרת מחדש בחנויות מחתרתיות המכונות LLM Mixers.
ההגנה של גוגל
גוגל מסרה כי היכולות של וויז (Wiz) שולבו בלב מערך ההגנה האוטונומי שלה. בארכיטקטורת ההגנה האוטונומית לארגונים – Google AI Threat Defense – שולבו יכולות החשיבה וההסקה של ג'מיני ומודלים נוספים, יכולות תיעדוף הסיכונים של וויז, תיקון אוטומטי של חולשות באמצעות ג'מיני ו-CodeMender ומודיעין איומים מהשטח של מנדיאנט (Mandiant).
עוד השיקה גוגל את Gemini 4 Carbon – מודל לאבטחת סייבר, הכולל שכבות הגנה לחסימת בקשות לפיתוח נוזקות או כלי תקיפה.