משרד החוץ האמריקני מחפש אחר זוג האקרים, העובדים ב-שאהיד שושטארי (Shahid Shushtari), יחידת סייבר זדונית הפועלת תחת יחידת  פיקוד הסייבר-אלקטרוניקה של משמרות המהפכה האיראניים. הרשויות מציעות פרס של עד 10 מיליון דולר, עבור מידע על מחמוד באקר שירינקר ופאטמה סדיג'יאן קאשי. "עזרו לנו להסיר את החיוך מפניהם", פרסמה בשבוע שעבר תוכנית "תגמול בעבור צדק" של […]

עדכון של אפליקציית התרגום של גוגל, Google Translate, כעת בגרסת בטא, מאפשר לבצע תרגום בזמן אמת באמצעות שימוש בכל זוג של אוזניות. עד עתה התכונה הזו הייתה זמינה רק עבור משתמשי האוזניות מבית גוגל, Pixel Buds. השיפור באפליקציית התרגום מבוסס כמובן על ג'מיני, שלפי החברה מבטיח תרגום מדויק יותר, עם הבנה רבה יותר של הקשרים, של משפטים שמשמשים כביטויים, וכן שימוש במבטא שיישמע טבעי למשתמשים. הבטא שוחררה בינתיים בגרסת אנדרואיד עבור משתמשים בארצות הברית, מקסיקו והודו, ורק בהן ניתן להשתמש בכל אוזניה שרוצים. האפליקציה מציעה תמיכה בתרגום ליותר משבעים שפות – ועברית היא עדיין לא אחת מהן. במהלך 2026 מתכוונים בגוגל להשיק את גרסת התרגום החי החדשה גם לסביבת iOS ולהרחיב עוד יותר את מגוון השפות שאליהן ניתן לתרגם, בתור התחלה, ולאחר מכן לתרגם מהן על ידי שימוש באוזניות. כזכור, ניתן לבחור באחד משני מצבי תרגום: תרגום במצב האזנה שמבוצע באופן רציף לשמע כמו מטלוויזיה, לדוגמה, או תרגום במצב שיחה שבו מבוצע תרגום לשתי שפות משפט אחר משפט עם החלפה לפי הצורך. ניתן גם לבחור להציג רק כתוביות על המסך במקום תרגום קולי.

היום (א') לפני 800 ימים בדיוק אירע טבח ה-7 באוקטובר – האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. מאז קמו שלל מיזמי הנצחה – על ידי קרובי משפחה, חברים ואנשים שלא הכירו אף אחד מהנרצחים, אבל הנושא והסיפורים שלהם נגעו להם מאוד. אחד מאותם מיזמים הוא "שבילי זיכרון". מדובר באפליקציה שהקימו שלושה סטודנטים – נועם בן בנימין, בן מנדלסון ויוסי בן שושן – במסגרת הלימודים שלהם במכללת אפקה, לזכר חבר שלהם, עידן הרמן ז"ל, שנרצח במסיבת הנובה, וגם הוא למד במכללה. הארבעה למדו הנדסת תוכנה, וקצת אחרי ה-7 באוקטובר היו צריכים לבחור רעיון לעבודת גמר. לדברי מנדלסון, "היינו במסיבת הנובה 12 חברים מהמושב שלנו, קדרון, ושני חברים ממש קרובים שלי, חברי ילדות – נרצחו. עידן ז"ל הוא אחד מהם. חווינו אירוע מאוד קשה ורצינו להקים מצפה זיכרון במושב לזכר הנרצחים. כשהתחלנו לעבוד על זה נתקלנו בביורוקרטיה, צורך בגיוס כספים, מורכבות במציאת מקום במושב ועוד. החלטנו להמשיך עם בניית האנדרטה הפיזית, שבימים אלה נמצאת בשלבי סיום, ובמקביל לפתח אפליקציה לאנדרואיד – מה שאפשר לבצע הרבה יותר מהר". אפליקציית "שבילי זיכרון". צילום: דוברות מכללת אפקה האפליקציה מאפשרת להנציח נופל.ת או נרצח.ת במלחמות ופעולות איבה, באמצעות טכנולוגיית מציאות רבודה. היא מציגה מפה של ישראל, ומאפשרת למנציחים למקם אנדרטה וירטואלית במקום שהם בוחרים בו ברחבי המדינה. כאשר המשתמש.ת מגיע.ה למקום, הוא.היא יכול.ה לראות דרך המצלמה את המודל התלת ממדי משתלב בסביבה הפיזית. "הטכנולוגיה מאפשרת למקם אובייקטים באמצעות המצלמה על גבי העולם האמיתי. המשתמש בוחר מקום במפה, פותח את המצלמה, מכניס פרטים על הנופל או הנופלים ובונה את האנדרטה הווירטואלית", ציין בן בנימין. "האפליקציה מתממשקת עם ספריית AI חיצונית (AI Meshi – י"ה), שמאפשרת לקחת תמונה של פריט של נופל שרוצים להכניס, כולל פרומפט, להמיר אותה למודל תלת ממדי ולמקם אותו בעולם הווירטואלי". ממשק המשתמש של האפליקציה. צילום: דוברות מכללת אפקה הסטודנטים ממכללת אפקה הונחו על ידי ד"ר מיכל הוכמן, ועומר ניניו ועדן סולומון, סטודנטיות ממכללת HIT בחולון, פיתחו את ממשק המשתמש של היישומון. בהקשר של ה-UX אמר בן בנימין כי "יש חשיבות לצבעים שבוחרים לטובת זיכרון והנצחה. זה צריך להיראות מושך, אבל גם לשמור על חוויית ההנצחה. היינו צריכים לבחור את גוון הצבעים, שם – שבילי זיכרון ולוגו. יצרנו לוגו של אנדרטה משולב עם אייקון של מפה". האם המדינה עזרה לכם באיזושהי צורה? מנדלסון: "התקשינו לקבל ממשרד הביטחון את המאגר המלא, של כל הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה. הצלחנו לקבל את המאגר של אלה שנפלו ונרצחו ב-7 באוקטובר. כדי להגיע לנופלים נוספים, יצרנו סקריפט שעובר בין הרבה נתונים מאתרים שונים והצלחנו ליצור דאטה בייס משלנו".  צילום: דוברות מכללת אפקה כרגע, האפליקציה נמצאת ברמת האבטיפוס, לפני פרודקשן. "השאיפה היא להעלות אותה בעתיד לחנויות האפליקציות, כדי שאנשים יוכלו להוריד אותה ולהנציח את יקיריהם", אמר בן שושן. לדברי מנדלסון, "בניית האפליקציה וכל ההשקעה שבאה איתה הגיעו מהמקום האישי, מהרצון לרתום את הטכנולוגיה שלמדתי במכללה ליכולת להנציח חברים שלי. כמו כן, משפחות וחברים של נופלים אמרו לי שההנצחה הווירטואלית הייתה חסרה להם. הפידבק שאנחנו מקבלים נותן לנו הרבה ביטחון להמשיך". כיצד הלימודים במכללת אפקה סייעו לכם? "לאורך ארבע השנים של הלימודים שלנו למדנו על הרבה מאוד כלים, למדנו להבין כיצד אנחנו מפתחים מערכת גדולה, איך אנחנו מגדירים את הדרישות ומהם היוז קייסס שכדאי לנו להשתמש בהם. מימשנו את זה בפרויקט שבילי זיכרון, כמו גם דברים שלמדנו בקורסי מיקרו-שירותים, ממשק משתמש ומחשוב ענן. סייעה לנו גם ההתמחות שביצענו בתחומי פיתוח אפליקציות לסלולר ו-AI. הכנסנו את כל הכלים שלמדנו ואת ההתמחות שביצענו למערכת, ואנחנו גאים במה שיצרנו". אנדרטה שנבנתה במציאות רבודה באפליקציית "שבילי זיכרון". צילום: דוברות מכללת אפקה להנציח ולטייל בשביל ישראל בימים אלה עובדים מנדלסון, בן בנימין ובן שושן על אפליקציה ל-iOS, כך שגם משתמשי המכשירים של אפל יוכלו לבנות אנדרטאות וירטואליות. הם רוצים להפוך את האפליקציה למיזם עסקי. "אנחנו עובדים על זה", אמר מנדלסון. "החלק של הביזנס הוא קשה מאוד. אנחנו מחפשים את ההדרכה איך ממשיכים מפה, ומחפשים משקיע אסטרטגי, שיאפשר למיזם החשוב הזה לפרוח". העובדה שעדיין אין למיזם משקיע לא מנעה משלושת הסטודנטים לחשוב על עוד רעיון, שהם עדיין לא מימשו: הנצחה של חבר נוסף שלהם, שנרצח גם הוא בנובה, על בסיס שיתוף חוויות מהטיולים שלו בשביל ישראל. "אחד החברים שלי שנרצח אהב מאוד לטייל בשביל", ציין מנדלסון. "ארוסתו סיפרה לי שהיא הייתה רוצה שתהיה פלטפורמה שתאפשר לשתף את החוויות שלו בטיוליו שם. זה גרם לנו לחשוב על עוד פיצ'ר, של יצירת דרך לזכר נופל או נרצח, שאפשר יהיה לצעוד בה עם המשפחה והחברים, כולל נקודות ציון. המציאות הרבודה יכולה ללכת לכל מיני כיוונים, גם מבחינת הנצחה, ומאפשרת להכיר את הנופל או הנרצח הרבה יותר טוב".

אבינתן אור ובת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר 2023, נפגשו ביום ה' האחרון, בראשונה מאז שובו של אור מהשבי, עם מנכ"ל ומייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג. את המפגש ארגן עמית קריג, סגן נשיא בכיר ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל, שבו עובד אור. המפגש המרגש, במטה החברה בארצות הברית, כלל גם את צוות ההנהלה הישראלי, שנמצא שם בימים אלה לטובת פגישות מקצועיות. ארגמני ואור נחטפו ממסיבת הנובה, והסרטון המתעד את חטיפתם היה לאחד הסרטונים הזכורים מהשבת השחורה ההיא. ארגמני שוחררה ביוני 2024, יחד עם שלושה חטופים נוספים – אלמוג מאיר ז'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו – במבצע ארנון, שנקרא על שם קצין הימ"מ פקד ארנון זמורה ז"ל, שנהרג בפעולת השחרור. אור שוחרר באוקטובר האחרון, בעסקה שהביאה לסיום המלחמה – יחד עם 19 החטופים האחרונים שנותרו בחיים וטרם שוחררו עד אז. הוא החל לעבוד באנבידיה כשנה וחצי לפני החטיפה.  "אפילו בימים של הצלחה ושגשוג, אנבידיה עמדה לצד אבינתן" בפוסט שפרסמה בחשבון ה-X שלה לאחר הפגישה עם הואנג כתבה ארגמני כי "מתישהו בראשית 2022, אבינתן החל לעבוד במשרה הראשונה שלו באנבידיה – החלטה שמאוחר יותר תוכח כאחת ההחלטות הטובות ביותר שהוא קיבל בחייו". היא שיבחה את היחס של החברה לאורך תקופת השבי וציינה כי "לאורך כל השנתיים שבהן אבינתן הוחזק חטוף, אנבידיה הייתה הרבה יותר ממקום עבודה; היא הייתה משפחה אחת גדולה. התמיכה העצומה שאנבידיה נתנה לאבינתן ולמשפחתו הייתה יוצאת דופן. אנשים שמעולם לא פגשו אותו אחזו בשלטים עם תמונתו בכל יום, כל פגישה החלה עם אזכור שלו וקריאה להחזרתו, והם אפילו לא נגעו בשולחן שלו עד ליום שבו הוא חזר". Somewhere in early 2022, Avinatan started his first job with @nvidia, a decision that would later prove to be one of the best he ever made in his life. Throughout the entire two years that Avinatan was held captive, @nvidia was much more than just a workplace; it was one big… pic.twitter.com/6T2cC2fFU2 — Noa Argamani (@ArgamaniNoa) December 11, 2025 "כולם – ממש כולם – נחלצו ועזרו: חברי צוות, המנהל הישיר שלו, עובדים באתר הישראלי ומנהלים בכירים", הוסיפה ארגמני. "כל זה נעשה בשיתוף פעולה ועם תמיכה ישירה ממנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, ליווה את המשפחה באופן אישי ושוב ושוב התקשר כדי לדרוש בשלומם". "אנבידיה מעולם לא שכחה את אבינתן, שעבד בה רק כשנה וחצי לפני שנחטף", הוסיפה ארגמני. היא ציינה כי "העובדה שהחברה עמדה לצידו בכל הזמן הזה מראה לנו מה המשמעות האמיתית של אחריות משותפת – איך אפילו בימים של הצלחה ושגשוג, הם עמדו לצידו של עובד שלהם, ולחמו יחד אתנו (לשחרורו – י"ה). תודה!"

עיריית הרצליה בחרה באחרונה בשישה סטארט-אפים בתחום התחבורה, על מנת לפתח פתרונות לשיפורה ולהפחתת השימוש ברכב פרטי בעיר. החברות שזכו נענו לקול קורא של אגף החדשנות בניידות בתחבורה בעיריית הרצליה, בהובלת אייל פביאן, מחזיק תיק התחבורה בעירייה. הם יקבלו גישה למערכות העירוניות כדי ליישם יוזמות טכנולוגיות לשיפור התחבורה בעיר. המיזם הזה הוא חלק מתוכנית דגל שהתווה ראש העיר, יריב פישר, שהציב יעד להפחית את השימוש ברכב פרטי בעיר לרמה של עד 30% בתוך עשור. הסטארט-אפים שייקחו חלק בתוכנית הם: ITC – חברה שמפתחת תוכנה חכמה, שמפשטת ומונעת פקקי תנועה. המערכת שלה משתמשת בראייה ממוחשבת ולמידת מכונה כדי לחזות דפוסי תנועה ולהתאים את הרמזורים בזמן אמת, מקצרת נסיעות, מעלה בטיחות ומפחיתה פליטות. ConnVAS – חברה שמפתחת מערכת קצה חכמה, מבוססתAI , שמרכזת פתרונות בטיחות וניתוח תנועה בזמן אמת. היא כוללת מעבר חצייה חכם, ניתוח התנהגות משתמשי דרך ושילוב תקשורת X2V בין תשתיות לרכבים. הכול מבוצע במערכת אחת. AIALAMA – מציעה מוקדן חכם לשיתוף נסיעות באמצעות הווטסאפ. הפתרון מאפשר לתושבים לתאם נסיעות משותפות, כמו כן הפחתה של עומסי תנועה וזיהום אוויר, ושיפור זמינות התחבורה. Captain Up – המערכת אנליטית שלה מנתחת בזמן אמת את התשתיות ואת ההתנהגויות של משתמשי הדרך. היא מעודדת דפוסי נסיעה רצויים, יוצרת מסלולים מותאמים אישית ומקדמת שימוש חלופי ברכב פרטי, תוך הפחתת צפיפות התנועה ושיפור חוויית התחבורה. Elssway – זוהי מערכת טעינה אלחוטית לכלי רכב חשמליים, ללא כבלים או מתקנים פיזיים. היא מספקת ניטור ובקרה מרכזית, וכן טעינה מבוקרת ובטיחותית, ומותאמת לקורקינטים, אופניים, אופנועים ורכבים חשמליים. המערכת מאפשרת טעינה מבוזרת לאורך כל שעות היום, מאריכה את חיי הסוללה ומפחיתה סיכוני דליקה. A.D. Knight – חברה שמפתחת טכנולוגיה מתקדמת לזיהוי משתמשי דרך בתנאי ראות לקויה, באמצעות חיישנים חדשניים, שמאתרים מכשירים אישיים כמו טלפונים ניידים ומנתחים את מיקומם, מסלולי התנועה שלהם ורמת המודעות שלהם לתנועה. זאת, במטרה לשפר את הבטיחות והזרימה בכבישים.

ברודקום סיימה את הרבעון האחרון של שנתה הכספית עם תוצאות טובות: ההכנסות צמחו משנה לשנה ב-28.2% והרווח הנקי זינק ב-97% – כך הולה מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה בסוף השבוע. זאת, הודות לצמיחה בפעילות הבינה המלאכותית שלה בעולמות המוליכים למחצה, שזינקה ב-74%. גם בשנה כולה ברודקום הציגה עליות: ההכנסות שלה גדלו ב-12 החודשים שלה ב-23.9% ל-63.9 מיליארד דולר, הרווח התפעולי צמח ב-89.3% ל-25.5 מיליארד והרווח הנקי קפץ בכמעט פי שלושה ל-23.1 מיליארד דולר. ההכנסות הרבעוניות של ברודקום עברו במעט את ה-18 מיליארד דולר והרווח הנקי עמד על 8.5 מיליארד. הרווח הנקי למניה הגיע ל-1.74 דולר – קפיצה של פי שניים לעומת הרווח הנקי למניה ברבעון המקביל בשנה הכספית הקודמת. ההוצאות הגולמיות הרבעוניות הציגו עלייה של 14.1% ל-5.8 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-36.67% ל-12.3 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 67.99%. ההוצאות התפעוליות עלו ב-8.4% ל-4.7 מיליארד דולר והרווח התפעולי צמח ב-62.3% ל-7.5 מיליארד דולר. העלייה ברווחים באה לידי ביטוי בגידול ניכר, של 273%, בחבות המס של ברודקום – ל-1.65 מיליארד דולר. הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, אמר כי "אנחנו צופים להמשך גידול בפעילות הבינה המלאכותית שלנו גם בעתיד, ומעריכים שברבעון הראשון של השנה הכספית הנכנסת, ההכנסות שלנו ממוליכים למחצה מבוססי AI יהיו כפולות משנה לשנה ויעמדו על 8.2 מיליארד דולר".  

אפל שחררה את עדכון iOS 26.2 וממליצה למשתמשים להתקין אותו מיד. החברה מזהירה כי שתיים מיותר  מ-20 פגיעויות נוצלו בהתקפה מתוחכמת מאוד יומיים לאחר שפרסמה בקרב משתמשיה בכל העולם אזהרה על תוכנת ריגול. שתי הפגיעויות משפיעות על WebKit – המסגרת שבסיס דפדפני ה-iPhone השולט במסגרת העומדת בבסיס כל דפדפני האייפון. CVE-2025-43529 ו-CVE-2025-14174 נחשפו על ידי קבוצת ניתוח האיומים של גוגל. בהתייחס לשתיהן, אפל מזהירה, שהאיום היה ש"תוכן אינטרנט שנוצר באופן זדוני עלול להוביל להרס הזיכרון", המשפיע על מכשירים שלפני iOS 26. אפל גם פרסמה גרסה שנייה לבודקי בטא מוקדם יותר השבוע מסמנת, נה ש/מעיד כי כי ייתכן שיהיה צורך לטפל בשינויים ובאגים נוספים. אפל מאיצה במשתמשי iOS 18 לעדכן לגירסה iOS 26 – מה שהופך את העדכון החדש הזה לחשוב עוד יותר, שכן עדכון iOS 26 כולל בתוכו הגנות הונאה חדשות ל-iPhone, וסוגר את הפער מול אנדרואיד, שכבר כולל את ההגנות הללו, כמו גם הגדרות ברירת מחדל נגד טביעות אצבע בספארי. התגובה ל-iOS 26 מגבה את ההנחה הזו, שזה חמור יותר מהצפוי. לפי Cyber ​​Press, שתי הפגיעויות התגלו בשיתוף פעולה עם קבוצת ניתוח האיומים (TAG) של גוגל והיו קשורות לקמפיינים ממוקדים של ניצול כנגד iOS 26 וגירסאות קודמות. אפל אישרה שייתכן שבעיות אלו שימשו בהתקפות מתוחכמות נגד אנשים ספציפיים, דבר המצביע על כך שהפגמים "יכלו להיות חלק משרשרת ניצול של יום אפס שנועדה לריגול או למעקב."

פופאי הוא לא רק מלח, אלא גם רופא. או, יותר נכון, חברה שמסייעת לתחום הרפואה. הכירו את פופאי הלת' (Popai Health) – חברה שייסדו בשנה שעברה אייל גוריון, שמשמש כמנכ"ל, מיכאל לטר, סמנכ"ל המוצר, ואלעד לוי, סמנכ"ל הטכנולוגיות. החברה פיתחה פלטפורמת AI לטלה רפואה – ניהול שיחות בין מטופלים לאנשי סגל רפואי בארגוני בריאות בארצות הברית. פופאי הלת' פועלת בתת תחום בשוק הבריאות הדיגיטלית, שנאמד ב-43 מיליארד דולר, נכון ל-2025, עם צמיחה שנתית של כ-20%. בארצות הברית, שיחות טלפוניות הן כלי מרכזי בתקשורת בין הסגל הרפואי למטופלים – הן מהוות 65% מהאינטראקציה ביניהם, אך אחוז גבוה מהן לא מתועדות. זה מהווה "אזור מת" (Blind Spot), כשהמשמעות היא איבוד מידע קליני חשוב, בזבוז אלפי שעות לארגוני הבריאות עקב הצורך בתיעוד ידני, ופספוס התראות מקדימות למחלות וסיבוכים מסכני חיים. כדי להתמודד עם האתגר הזה, פופאי הלת' מציעה פתרון מבוסס זיהוי קול, שמשלב בינה מלאכותית יוצרת והופך את שיחות הטלפון למאגר עשיר של דאטה רפואית. מערכת ה-Voice AI שלה מאפשרת לסגל הרפואי לעבור ממודל תגובתי ממוקד בעיה לגישה פרו-אקטיבית, שכוללת זיהוי ואבחון מוקדם. המערכת מתמללת את כלל השיחות הטלפוניות עם המטופלים, מנתחת את המידע בזמן אמת לפי הקשר קליני ומפיקה תיעוד אוטומטי שתואם לנהלי הארגון. כמו כן, היא מזהה דפוסי סיכון רפואיים ומתרגמת אותם מיידית לתובנות מותאמות אישית ופעולות טיפוליות, שמבטיחות את מעורבותם של גורמים קליניים רלוונטיים. בכך היא מוודאת שאף מטופל לא "נופל בין הכיסאות" – החל ממעורבות רופאים במצבי החמרה ועד להיענות לתרופות. בפופאי הלת' אומרים כי הפלטפורמה שלה ניתנת להטמעה פשוטה, ללא שינוי בדפוסי התנהגות של הסגל הרפואי, משפרת את יעילותם של הצוותים בכ-20% וחוסכת להם מעל שעת עבודה ביום, באמצעות תיעוד אוטומטי מלא. כל זאת תוך שמירה על פרטיות המטופלים ועמידה בסטנדרטים הרגולטוריים המחמירים ביותר. החברה נחשפה בחודש שעבר עם גיוס של 11 מיליון דולר. על הלקוחות הפוטנציאליים שלה נמנים בתי חולים ומרפאות גדולות.