"יוזמת השולחן החכם היא אמנם סוג של מסך, אבל עם בשורה: בשורת החיבור. הפיתוח הישראלי המהפכני הזה מחבר ילדים ללמידה, למשחק, לשיתוף פעולה סביב שולחן, שהוא בעצם מסך חכם מאוד באופן שלא הכרנו עד כה. כיתה שלא יהיו בה שולחנות חכמים תהיה נחלת העבר", כך אמר אברי גלעד. השדרן והמגיש הוותיק מוכר מתוכנית הבוקר של ערוץ 13 ומהשעשועון אל תפילו את המיליון, שהוא מנחה בימים אלה, וגם מתוכניות עבר כמו העולם הערב המיתולוגית, שהוא הוביל ביחד עם ארז טל. אלא שאחד התחומים החשובים לגלעד הוא החינוך, ואתמול (א') פורסם כי הוא הצטרף להיי-טק – לחברה שעוסקת בתחום זה. הוא משמש כחבר בוועדה המייעצת של סטארט-אפ החינוך DAATA Edtech Labs, שפיתחה פלטפורמת לימוד דיגיטלית, מבוססת בינה מלאכותית וחיישנים מתקדמים, שמשלבת משחקים חברתיים וחלקים מוחשיים. המערכת מספקת מענה לדרישות החשובות ביותר במערכת החינוך: לימוד חווייתי ומאתגר, לימוד דיפרנציאלי, לימוד עצמאי, פיתוח מיומנויות עבודת צוות ועוד. הפיתוח כולל התאמה לילדי החינוך המיוחד ולילדים על הרצף האוטיסטי, ובעתיד צפויה לפתח פלטפורמה לגיל השלישי. בימים אלה היא מגייסת הון מהציבור, באמצעות פלטפורמת פיפלביז. "תחום החינוך נמצא בראש מעייני", אמר גלעד. "הניכור שהמסכים גורמים לילדים מטריד אותי מאוד. לכן, אני שמח להצטרף ליוזמת השולחן החכם. הפיתוח הישראלי המהפכני הזה מחבר ילדים ללמידה, למשחק, לשיתוף פעולה סביב שולחן שהוא בעצם מסך חכם מאוד. אחרי שהשולחן הגיע לניסיון אליי הביתה, ובנותיי וחברותיהן התנסו בו, הבנתי שניתן להשתמש במסך לעשייה משותפת – גם במרחב הדיגיטלי וגם במרחב המעשי. המסך הוא גורם המחבר ומניע את הילדים לעריכת שיתופי פעולה ביניהם". "ללמוד ביעילות ובהנאה, ולייתר את המבחנים" בראיון לאנשים ומחשבים הסביר גלעד כי "השולחן החכם ישולב בכיתה החכמה, ואז ישולב במערכת בחינות חכמה. הוא יביא לכך שהילדים יוכלו ללמוד ביעילות – וגם בהנאה. שימוש נרחב בשולחן החכם יביא לכך שהמבחנים יהיו מיותרים: כל ילד ילמד על השולחן עם חבריו והמורה יוכל לעקוב אחרי מה שהם עושים, כי כל הנתונים והתוצאות יהיו גלויים לו, הכול יהיה לו שקוף. כך, בזמן אמת, המורה יוכל לדעת למי לסייע, במי לתמוך ואת מי לחזק. גם חרדת המבחנים, שהיא, לצערנו, תופעה נפוצה – תיעלם". "היבט חשוב", ציין, "הוא החיבור בין העולמות הפיזי והווירטואלי: השולחן החכם בא עם ארגז קלפים, מדבקות וצבעים. כך, הילדים לא מאבדים את הקשר לעולם החומר הישן. השולחן 'יודע' לקרוא את נתוני הקלפים, וככזה – הוא מתווך ומחבר בין שני העולמות". לדבריו, "המערכת עושה פלאים בקרב תלמידי וילדי גנים ובתי ספר לתלמידים עם צרכים מיוחדים". גלעד חבר למייסדי החברה, דב רוטשטין ודרור אלוני – לשעבר מנהל הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב ובנ של שרת החינוך לשעבר, שולמית אלוני ז"ל. הוא רכש מניות בחברה ויפעל לקידום המוצר בישראל ובעולם. כמו כן, הוא הצטרף למועצה המייעצת של החברה, שמונה את פרופ’ אריאלה לבנשטיין – כלת פרס ישראל ומייסדת החוג לגרונטולוגיה והמרכז לחקר ולימוד הזקנה באוניברסיטת חיפה; ד"ר אלכס שניידר – מחנך וחוקר חינוך; מיכאל בן צבי – מחלוצי מנתחי ההתנהגות בארץ ומחבר הספר אוטיזם – טיפול באמצעות ניתוח התנהגות; וריאד כבהא, ששימש כראש מועצת בסמ"ה וכמנהל המרכז היהודי ערבי לשלום סמינר גבעת חביבה. "אלא אם יקרה משהו – ההצלחה של המערכת מובטחת", ציין גלעד. "המערכת לא יקרה, עלותה לילד זניחה. כבר בשלב זה, כשהתכנים בה מוגבלים וטרם הכנסנו לתוכה תוכניות לימוד רבות, היא אטרקטיבית. כבוד הוא לי להיות חלק ממיזם כה חשוב זה, ואני בטוח שהוא ישנה מהותית את היחסים בין ילדים ובני נוער בארץ ובחו"ל – לא פחות. נממש את החזון להפוך כל כיתה לחכמה, ניתן מענה מתקדם לילדי החינוך המיוחד ונביא לגיל השלישי מערכת מותאמת במיוחד עבורם".

באחרונה יצאתי לסיור בביתן המורשת של חיל הקשר והתקשוב, שלצד ההיסטוריה של טכנולוגיות הקשר מקפל בתוכו גם את ההיסטוריה של ארץ ישראל עוד לפני הקמת המדינה ועד ימינו אלה, שבהם ישראל נחשבת למדינת היי-טק מובילה. בית חיל הקשר והתקשוב להנצחה ולמורשת. צילום: פלי הנמר ביתן המורשת "מיונים לסב"ר ולווינים" הוקם באפריל 2017, ומוצגים בו פריטי ציוד קשר החל מיוני הדואר, ההליוגרף ופנסי האיתות שהיו בשימוש אנשי ההגנה בירושלים ב־1920, דרך ציוד שהיה בשימוש אנשי שירות הקשר של ההגנה משנת 1937 ועד מערכות ומכשירי הקשר המשמשים את החיל מיום הקמתו ועד היום. ביתן המורשת, 'מיונים לסב"ר ולווינים'. צילום: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב במבואה ובמסדרונות הבית מוצגת ההתפתחות הטכנולוגית של ציוד הקשר בחיל, החל ממכשירי קשר מעודפי מלחמת העולם השנייה ועד המכשירים הנישאים והלבישים שפותחו לאחרונה עבור החיל. במבואה: מצגות אור קוליות של פעילות חיל הקשר והתקשוב ושל העמותה. צילום: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב ציוד הקשר של ה"גדעונים" בתחנות הקשר ובספינות. צילום: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב אוסף מפתחות המורס של אמנון בר־גיורא ז"ל. צילום: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב דגמי מכשירי קשר במבואת בית חיל הקשר והתקשוב. צילום: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב

רחפנים, מל"טים ופלטפורמות אחרות לא מאוישות הם שחקנים מן המניין בשדה הקרב המודרני. הפעלתם מבוססת על שילוב בין היכולות של הכלי עצמו והשליטה, והבקרה עליו מהקרקע. זה דורש משאבים יקרים – בעיקר כוח אדם וציוד שעלותו לא זולה. הדור הבא של כלים אלה, שרבים מהם פותחו באלביט, הם כלים לא מאוישים כגון רחפנים, שיוכלו לבצע חלק מהמשימות שכיום נשלטות ומבוצעות על ידי אנשים, באופן אוטונומי לחלוטין. בראיון לאנשים ומחשבים מספר יהושוע (שוקי) יהודה, סגן נשיא בכיר ומנהל הטכנולוגיות באלביט, על מגמות האוטומציה ואוטונומיה בעולם הכלים הלא מאוישים ותשתיות הקרקע, שגם הן יהיו אוטונומיות, ומשרטט את תמונת שדה הקרב העתידי. יהודה מכהן בתפקידו מ-2016. לפני כן, מ-2008, הוא מילא שורה של תפקידים בכירים באלישרא, שאליה הצטרף ב-2000. אלביט רכשה 70% ממניות אלישרא ב-2005. יהושוע (שוקי) יהודה, סגן נשיא בכיר ומנהל הטכנולוגיות באלביט. צילום: דוברות החברה מה כוללת מגמת הרחפנים האוטונומיים ובמה היא שונה ממה שהיה קיים עד כה? "אנחנו בעיצומה של מגמה שבמסגרתה מועברות משימות צבאיות, שמבוצעות כעת בידי אנשים, לכלים אוטונומיים. המגמה הזו מאפשרת למקסם את היכולות של הכלים האלה, לפנות את האנשים שעסקו בכך למשימות אחרות, להוזיל עלויות תפעול ולהגיע לתוצאות טובות יותר. כדי להגיע ליעד הזה, נדרשים כמה תנאים: שמערכות אלה יהיו יציבות, שלא יהיו קשיי הפעלה, שמחיר התפעול יהיה סביר ושיהיה חיסכון בכוח האדם שמפעיל אותן". אוטומציה של משימות כבר קיימת. מה ההבדל? "נכון. מדובר בחלק מתהליכים שקיימים כבר שנים במערכות הביטחוניות. הביטוי הבולט של זה הוא המל"טים – מטוסים ללא טייס, שמצוידים במערכות חיישנים חכמות, שמבצעות משימות שונות. כאן אנחנו רותמים את הטכנולוגיה כדי לפתח פלטפורמות דומות, כגון רחפנים שפועלים ללא כל הכוונה מלמטה, והם פועלים באופן אוטונומי לחלוטין. כלים אלה מצוידים במצלמה ובמערכות שיודעות לבצע עיבוד אוטונומי של המידע, לבצע את סינון הממצאים ולהעביר אותם לאלה שצריכים לקבל ולנתח את המידע". איך מגיעים לפיתוח יכולות כאלה? "כדי שזה יקרה, נדרשות יכולות אוטונומיות של הכלי עצמו, בהבדל מהיום. בנוסף, נדרשת אוטונומיה בתהליך עיבוד המידע כדי שלא ייווצר צוואר בקבוק. ברגע שפותרים את האתגר הזה, ונותנים לכלי יכולת עיבוד אוטונומית וללרחפן את היכולת לבצע את תהליכי העיבוד בעזרת אנליטיקה, יכולים לשכפל את הכלים האלה בהרבה מאוד שטחים קטנים יותר ולקבל הרבה יותר מידע רלוונטי בזמן אמת". מהי רמת הבשלות של הרעיונות והפיתוחים האלה? "הרעיונות קיימים כבר זמן רב, אבל עד עכשיו המחיר לא היה סביר. כיום אנחנו מצויים בתהליך כולל, שבו מתרבות המשימות שבהן מוחלף הגורם האנושי בכלים אוטונומיים, וזה מתקיים בזירות שונות ובמשימות שונות. הדוגמה הכי קלה להמחשה היא הגנת הגבולות: כבר כיום, לא מעט משימות כגון סיורים אנושיים, תצפיתנים והגנה על גדרות מבוצעים על ידי מערכות אוטומטיות. זה אתגר קל יחסית לביצוע, מכיוון שעדיין נשארים בגבולות המדינה ולא נכנסים לעומק המדינות השכנות, מדובר בזירה מוכרת ואלה הן יכולות שכבר מומשו במערכות האחרונות. האתגר המורכב יותר הוא הפעלתם בסביבה עוינת, וגם משתנה תוך כדי תנועה, ואותו כלי אוטונומי צריך לדעת לבצע את המשימה גם בתנאים משתנים. זו משימה מורכבת שאנחנו, באלביט, מתמודדים איתה. התרחישים הם שונים: על הכלי להיות מסוגל לבצע את המשימה בתנאים שבהם האובייקטים שהוא נשלח לטפל בהם מוסתרים, והרחפן חייב להיות בעל יכולת הסתרה, כדי שלא יזהו אותו. העולם הצבאי התפתח לשם ואנחנו יודעים לתת מענה לכך". המל"ט דוהר שמיים של אלביט. צילום: דוברות החברה איפה כל היכולות האלה באות לידי ביטוי בעולם התשתיות? "בעולם זה, יש כלים שדואגים לרציפות תפקודית ומערכות שו"ב מבוזרות, והמאפיין אותם זה שמדובר בהרבה כלים שמדברים ביניהם ודואגים לעבד, לשמר ולאגור את הדטה – הן לטובת קבלת החלטות והן לצרכי מודיעין עתידי. כאן אפשר לומר שהאוטונומיה מבוססת על תשתיות טכנולוגיות שונות, עם מערכות מבוזרות עם הרבה תובנות (אנליטיקות, מיצוי והיתוך) בקצה ועם תקשורת בין הכלים". סביר להניח שגם לאויב יש או יהיו מערכות דומות. האם אנחנו יודעים להגן מפני פעילות אוטונומית של האויב? "כל דבר חדש, אם רותמים אותו נכון, מאפשר עליונות טכנולוגית. זו תמיד הייתה המטרה שלנו. אם מדינת ישראל תמשיך להשקיע בטכנולוגיה וחדשנות, היא תוכל לשמור על העליונות שלה, ולא רק ברחפנים. אם נוריד את הרגל מהגז לא נוכל לשמור על העליונות הזו לאורך שנים. ברור שבעתיד זה יהיה קרב של רחפנים מול רחפנים, וגם בכך אנחנו משקיעים מאמצים ונערכים לכך". מערכת צי"ד שימשה גם למלחמה בקורונה אלביט מתמחה בפיתוח טכנולוגיות לצרכים צבאיים. החברה מעסיקה כ-18 אלף עובדים, מתוכם כ-13 אלף בישראל. אלביט מוכרת את מרבית מוצריה לממשלות והלקוח המרכזי שלה בישראל הוא משרד הביטחון. תחומי הפעילות והפורטפוליו של אלביט מגוונים. בין המוכרים יותר: מערכת צי"ד, שמשמשת את צה"ל כבר שנים רבות, בתחום האוויוניקה המתקדמת ומערכות הראש (קסדה), ומטוסים לא מאוישים ורחפנים (כטב"מים). אלביט משחקת תפקיד בולט בפיתוח כלים לשדה הקרב המודרני, שכולל כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים מבצעיים. העתיד, שהחל להתממש בשנים האחרונות, הוא פלטפורמות חכמות, שיאפשרו פעילות של רחפנים וכלי טיס לא מאוישים, וכן רובוטיקה קרקעית – וכל אלה אוטונומיים לחלוטין. באשר למערכת צי"ד, יהודה מציין שהיא "עוברת אזרוח. הגרסה החדשה שלה שימשה את בתי החולים במהלך הקורונה למטרות רפואיות, ובעניין זה אנחנו בקשר עם 15 בתי חולים. אחד מהם הוא המרכז הרפואי רמב"ם, כחלק מפעילות שלנו למען הקהילה, למען כולנו. אלביט מובילה בפיתוחים טכנולוגית, וחלק קטן ממנה מוסחר. המערכת באה לידי שימוש ברמב"ם היכן שלא היה חיבור בין המערכות של בית החולים. מעולם לא היה עד כה קישור בין המחלקות השונות, ורק הנגשת הצי"ד אפשרה שליטה מבוזרת". פעילות הסייבר של אלביט זרוע נוספת של פעילות אלביט היא הסייבר. "כדי לייצר עליונות, אתה צריך שלא תהיה חדיר בשום דרך ובשום אמצעי, ולסגור את המערכות הרמטית", אומר יהודה. "זהו סייבר הגנתי. ההיבט השני הוא להיכנס לכל מקום התקפי". "בסייבר ההגנתי", הוא מציין, "יש לאלביט מגוון רחב של מוצרים, לרבות אמצעי לחימה, כמו צייד מלטים, שיש להם הגנת סייבר. יש לנו מוצרים שמגנים על אמל"ח וגם על מערכות סגורות, למשל ענן ציבורי ופרטי שמגנים עליהם, ברשת סגורה – כמו בכל תעשייה ביטחונית, אין יציאה לענן הציבורי".

ותיקי הגולשים באינטרנט עדיין זוכרים את נטסקייפ (Netscape), הדפדפן שירד מנכסיו לאחר שמיקרוסופט החלה לדחוף בכוח את האקספלורר (Internet Explorer) במערכת ההפעלה שלה. הגרסה האחרונה של נטסקייפ הושקה באוקטובר 2007, ועכשיו, כ-14 שנה אחרי, גם היורש הרוחני שלו פיירפוקס (Firefox) נמצא בצרות. לפי נתוני Statcounter, נתח השוק הגלובלי של פיירפוקס עומד על 3.45% כש-אדג' (Edge) של מיקרוסופט מיד אחריו, עם 3.41%. בישראל המצב שלו אף גרוע יותר, עם נתח שוק של 2.26%, כשאפילו אדג' עובר אותו, עם 2.61%. כרום (Chrome) של גוגל נמצא הרחק למעלה עם 71.81% בישראל, 65.13% מבחינה גלובלית. אנשי מוזילה, הארגון שעומד מאחורי פיירפוקס, צריכים להיות מודאגים, אך יותר מנתוני השימוש בפועל שהארגון מפרסם. לפי הנתונים שלהם עצמם, ירד הממוצע החודשי של מספר הגולשים הפעילים בדפדפן אל מתחת ל-200 מיליון משתמשים, או ליתר דיוק אל קצת פחות מ-198 מיליון משתמשים, בנקודת הבדיקה השבועית האחרונה בסוף יולי. מדובר בנקודת שפל רצינית עבור הדפדפן, ששבוע לפני בלבד עוד היה מעל מעל הקו המסוים הזה, עם 200.4 מיליון משתמשים. בכלל, מדובר בקו ירידה קבוע דווקא בתקופת הקורונה, בה מספר השעות הממוצע ביום למשתמש עלה מ-4.87 שעות בסוף יולי 2019 עד ל-5.17 שעות ביום – עם שיא בתקופת הסגרים שהגיע ל-5.58 שעות באפריל 2020. באותה תקופת זמן איבד הדפדפן כ-25 מיליון משתמשים – ב-29 ביולי 2019 הוא עמד על כ-223 מיליון משתמשים, כך שמדובר בירידה של כ-25 מיליון משתמשים או כ-11% בשנתיים, וזאת אחרי שבמהלך אפריל 2020 הוא עלה לכ-235 מיליון משתמשים, כך שמדובר בירידה אף כואבת יותר. האם גם פיירפוקס בדרך להפוך לדפדפן עבר, או כזה שיהיה ברמה של נישה?

הכול בסימן שבע: השנה, 2021, מלאו לי 74 שנים, לאחר שנולדתי ב-1947. הערב (ב') מציין הניולטר היומי שלנו, באנשים ומחשבים, ה-DailyMaily, את הגיליון ה-7777 שלו. רעייתי, דליה אסיא-פלד, ואני חוגגים 50 שנים יחדיו, שבמשך 40 מתוכן אנחנו נמצאים ביחד 24 על 7 – בבית ובמשרד, לאחר שלפני ארבעה עשורים הקמנו את אנשים ומחשבים. כמי שמאמין שמילים שמניעות אנשים ומספרים מעלים בהם אסוציאציות, אני מוצא את עצמי להטוטן של מילים ומספרים. אמנם, קבוצת אנשים ומחשבים תיחשב כעסק משפחתי, אבל מהיום הראשון לא ראינו בה רק עסק. משפחה – כן. הרחבה של המשפחה הגרעינית, שכוללת את שלושת ילדינו. בשבילנו, במשפחת אנשים ומחשבים, הילדים הם העובדים שלנו, שהם גם יוזמים, מייצרים, חושבים ואף מתמודדים יחד אתנו עם האתגרים הלא פשוטים של ניהול חברת הפקת אירועים מובילה ומדיה ייחודית כמו שלנו, שמשרתת את ההיי-טק בישראל ובחו"ל. השפעות הקורונה "אתגרים לא פשוטים" הוא ביטוי "חלש" למה שעבר עלינו בתקופה האחרונה. לפני שלוש שנים, ב-9 באפריל 2018, כותרת דבריי בגיליון ה-DailyMaily של אותו היום הייתה "70 שנים, 7,000 גיליונות והיד עוד נטויה". ברור שלא חזינו כלל את המשבר העולמי הגדול ביותר של 100 השנים האחרונות, הלוא הוא מגפת הקורונה. אף אחד לא חזה זאת. אז אפשר לתאר את קורותינו בין גיליון ה-7,000 לגיליון ה-7,777 במה נערכנו ומה עשינו. במשפט אחד: לרגע אחד לא הפסקנו את שירותינו, כחברת שירותי ידע לקהילת ההיי-טק IT שהקמנו. ב-17 במרץ אשתקד משרד הבריאות פרסם הנחיות חדשות, שלפיהן אין לצאת מהבית, למעט במצבים המחייבים זאת. בהיותנו חברת מדיה, אחדים מאיתנו יכולים היו להגיע למשרדי המערכת. אתם, חברי הקהילה, לא חשתם שינוי כלשהו, בין אם עבדנו מהמערכת או מהבית: האתר המשיך להתעדכן והניוזלטר היומי שלנו, ה-DailyMaily, המשיך להגיע אליכם כסדרו. אז תשאלו: ומה עם האירועים הרבים והטובים שלכם? נכון, פיזית הם לא התרחשו כמעט שנה תמימה, אך אתם המשכתם לקבל את כל המידע הנדרש לפעילותכם המוצלחת בתעשייה – לאחר שמיד עם הכרזת הסגר הראשון עברנו לקיים את האירועים בפלטפורמות הדיגיטליות, כמו המוכרת ביותר, זום, וגם בפלטפורמות של חברות שלהן המשכנו להפיק ולנהל את האירועים – IBM Connections, Microsoft Teams, Hangouts Meet, Webex ואחרות. משפחה של מחשבים, ובעיקר אנשים המבחן המרכזי של כל משפחה היא הלכידות של חבריה. ובכן, בחברתנו בת ה-40, המנהלים הבכירים פועלים כ-25-30 שנים. הצעירים לפי גילם גם הם צברו כבר ותק של מעל עשור איתנו. בני המשפחה שלנו הם גם האנשים שהולכים איתנו שנים רבות בעיתונות, בכנסים ובוועידות. הם החברים שלנו. אנשים שמאמינים במה שאנחנו עושים, כבר ארבעה עשורים. זה לא דבר מובן מאליו, וכך אנחנו מתייחסים בכל בוקר, כשאנחנו באים לעבודה עם שיר בלב, חיוך על השפתיים ומוטיבציית על לעמוד בכל האתגרים שלפנינו. אפשר לסכם במשפט: על אלה הנתונים והעובדות תהיה תפארתי. אני מקווה שאתם מסכימים. וגם אם לא, אתם מוזמנים לכתוב לי אישית. תודה, להתראות ולהשתמע. הנמר החבר העוזר. הכותב הוא יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

היום (ב') מצוינות 10 שנים לפטירתה של רלי מרידור ז"ל, שהייתה מבכירות ובכירי ענף ה-IT בישראל. היא שימשה כמשנה למנכ"לית בנק ירושלים, ולפני כן כיהנה כמנמ"רית דואר ישראל. מרידור נפטרה באופן פתאומי ב-2 באוגוסט 2011 ומותה זעזע רבים בענף – הן בגלל עצם מותה הפתאומי והן עקב תפקידה ומעמדה. מרידור נחשבה לאחת המנמ"רים.ות המוכשרים.ות והמצליחים.ות ביותר בשוק. היא נכנסה לתפקידה בבנק ירושלים ביולי 2010, לאחר שפרשה מדואר ישראל. מרידור גויסה על ידי בעלי הבנק, בין היתר כדי להוביל פרויקט ענק של שדרוג מערכות המחשוב הישנות שלו ובניית ערוצים ללקוחותיו. היא כיהנה בדואר ישראל בין השנים 2006-2010 והובאה לשם על ידי המנכ"ל לשעבר של החברה, אבי הוכמן. מרידור הייתה אחראית לתכנון, הטמעה והעלאה לאוויר של פרויקט ה-ERP בחברה – פרויקט שאפשר לדואר ישראל להשלים את המעבר מחברה ממשלתית לרשות ציבורית. לפני כן עבדה מרידור במשך כשני עשורים בחברת הביטוח מגדל, שם כיהנה בתפקידים בכירים בתחומי הטכנולוגיה והביטוח, בהם ראשת תחום מערכות מידע ומשנה למנכ"ל. לאחר מכן היא שימשה כסמנכ"לית מגזר הביטוח בנס טכנולוגיות. משפחתה, ובראשה קובי מרידור, בעלה, העלתה לפני ימים אחדים סרטון במלאות 10 שנים לפטירתה. בני המשפחה כתבו: "רלי, עברו 10 שנים מיום לכתך. היית אשת מקצוע מובילה בענף טכנולוגיות המידע, אהבת את הענף ואת העושים במלאכה. נהגת בחוכמה עילאית, בליווי חיוך מהלב. כל כך ברור לנו שהיינו יכולים לזכות בעוד הרבה ממך היום". "הפקנו סרט לזכרך", ציינו. "הסרט מעלה חיוכים, מזיל הרבה דמעות ומערבב עבר, הווה ועתיד. משפחת מרידור המתגעגעת". לצפייה בסרטון לחצו כאן.

בעלי סמארטפונים עם מערכת ההפעלה Android בגירסאות ישנות ייאלצו להחליף את מכשירם בקרוב, אם הם רוצים להמשיך לצרוך את השירותים האלה בדרך שהם רגילים אליה. הסיבה: גוגל תפסיק לתמוך במכשירים בעלי גירסאות ישנות של אנדרואיד – החל מגירסה 1.0 ועד גירסה 2.3.7. באימייל ששלחה למשתמשים בעלי גירסאות ישנות אלה, הודיעה גוגל כי החל מ-27 בספטמבר לא יוכלו המכשירים הללו להיכנס לאפליקציות שונות שלה, כמו Gmail, יו-טיוב, חנות Play ו-Drive. הפסקת התמיכה במכשירים עם גירסאות ישנות מיועדת לשפר את האבטחה של המשתמשים, מציינת גוגל. כדי להמשיך ולהשתמש בשירותים האלה באפליקציות הייעודיות שלהם יהיה על המשתמשים לשדרג לגירסת 3.0 של מערכת ההפעלה או לגירסאות מאוחרות יותר – ולצורך כך הם ייאלצו לשדרג את המכשיר שלהם. מי שלא משדרגים את המכשיר יוכלו בכל זאת לצרוך את השירותים האלה ונוספים, אבל לא דרך האפליקציות  – הגישה אליהם תתאפשר באמצעות Google Search בדפדפן האנדרואיד במערכות ההפעלה הישנות, שעדיין לא היה Chrome, וימשיך לתפקד.

מיקרוסופט (Microsoft) מזהירה מפני הונאה מקוונת המובילה להתקנה מהירה של כופרה. הכופרה, BazaCall שמה, היא חלק מהונאה משוכללת המופעלת כנגד קורבנות במסגרת התחזות לנציגי שירות לקוחות במוקדים טלפוניים. והיה והקורבן מבצע את מה שנציג המוקד, לכאורה, מבקש – הכופרה תגנוב את נתוניו. בחודש יוני השנה, מרכז חקר האיומים של הענקית מרדמונד התריע על ההונאה. זו כוללת הפצת כופרות במהירות והפקת רווחים מהסבל של הקורבנות. כעת מיקרוסופט חוזרת עם עדכון נוסף. לדברי ענקית הטכנולוגיה, נזקה של BazaCall רציני וחמור יותר מששוער לפני כמה שבועות. כך מתארים זאת חוקרי מיקרוסופט: "פרט ליכולות של דלת אחורית, הקמפיין מעניק לתוקף גם שליטה מרחוק על מכשיר הקורבן, מה שמאפשר פריצה מהירה לרשת הארגונית. לפי התצפיות שלנו, מתקפות מבוססות BazaCall עלולות לנוע במהירות בתוך הרשת, לערוך ולשבש מידע רגיש בצורה רחבה, לגנוב אישורי גישה ולהפיץ את הכופרה בתוך 48 שעות מרגע הפריצה הראשונית". אינפוגרפיקה: מודיעין האיומים של מיקרוסופט החידוש: שיחת טלפון היא שתביא להתקנת הכופרה לפי החוקרים, אם הקורבן משתף פעולה עם מבצעי ההונאה, וממשיך לשלב הבא, הכולל מעקב אחר הנחיות "נציג המוקד", הוא מעניק לתוקפים שליטה במקלדת המכשיר שלו, עם "כרטיס חופשי" לגנוב את הנתונים שלו – לאחר שהקורבן סייע, בלא לשים לב, לכך שתותקן אצלו הכופרה. היבט נוסף, ציינו חוקרי מיקרוסופט, הוא ש"התוקפים אינם מעוניינים רק בהדבקת הכופרה שלהם למכשיר יחיד: הם ילכו וימשיכו לשוטט ברחבי הרשת, מחפשים אחר קורבנות נוספים". "מה שהופך את ההונאה לכל כך ערמומית", ציינו חוקרי אבטחת המידע, "הוא שהאימייל שמניע אותה אינו מסוכן מטבעו – במקום זאת, זוהי שיחת הטלפון לאחר מכן. אם הרמאים שכנעו את הקורבן להתקשר אליהם – הרי שזה צעד שאינו מבשר טובות". החוקרים סיכמו עם הקביעה לפיה "איום זה מסוכן יותר ממה שנדון עם החשיפה שלנו לפני כמה שבועות. הקמפיינים של BazaCall דורשים תקשורת טלפונית ישירה עם הקורבן, בשילוב טקטיקה של הנדסה אנושית וחברתית כדי להצליח. יתר על כן, היעדר מרכיבים זדוניים ברורים באופן זה, עלול להפוך את הדרכים האופייניות לאיתור דואר זבל והודעות דיוג ל-לא יעילות".