כולם מדברים על פיטורים, התייעלות והשפעות ה-AI בחברות הטכנולוגיה הגדולות. אבל מה קורה אצל חברות הסטארט-אפ הישראליות? דו"ח חדש של פועלים טק ודיליג'נס (Dealigence) מספק הצצה למצב ההיי-טק הישראלי במחצית הראשונה של 2026 וחושף לאן זורם הכסף, מי מצליחה לגייס ואיך נראית כיום, בעידן ה-AI, חברת סטארט-אפ ישראלית. יותר כסף, פחות חברות ההיי-טק הישראלי מפגין חוסן גם בצל המלחמה ואי-הוודאות. מנתוני הדו"ח, שעקב אחר 1,685 חברות טכנולוגיה פרטיות, עולה כי חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו בחציון הראשון של השנה למעלה מ-8.6 מיליארד דולר – זינוק של 45% לעומת החציון המקביל ב-2025.  קצב הגיוסים עומד על למעלה מ-1.7 מיליארד דולר בחודש, והתעשייה דוהרת אל עבר רף ה-9 מיליארד דולר. עם זאת, הכסף מתרכז כעת במספר קטן יותר של חברות, עם ירידה של כ-35% במספר סבבי הגיוס. ההוכחה לחסינות התעשייה בפני המצב הביטחוני התקבלה בחודש מרץ: למרות הלחימה מול איראן ומבצע "שאגת הארי", גויסו בחודש זה 2.1 מיליארד דולר (עלייה של למעלה מ-25% לעומת מרץ אשתקד) – מתוכם כ-580 מיליון דולר זרמו רק לתחום הסייבר. הפתעת הדו"ח: מהפכת הדיפ-טק בעוד שתעשיית הסייבר ממשיכה לרכז חלק משמעותי מההשקעות בשוק, הדו"ח חושף מגמה מעניינת: עלייתם של הדיפ-טק (DeepTech) והפינטק כחזית החדשה של ההשקעות – עם יותר מ-115 סטארט-אפים בתחום, שגייסו הון בחציון האחרון. לפי הדו"ח, "התפוצצות" הדיפ-טק מורגשת במיוחד בשוק האקזיטים. למרות ירידה של 15%-16% במספר עסקאות המיזוגים והרכישות (M&A), השווי הממוצע לעסקה עלה בכ-10% (בניכוי עסקאות הענק של וויז ו-סייברארק). בתוך שוק אקזיטים שחצה את רף ה-10.5 מיליארד דולר בחציון, תחום הדיפ-טק לבדו ייצר אקזיטים בהיקף של 3.7 מיליארד דולר – זינוק אדיר של פי 2.7 לעומת התקופה המקבילה ב-2025. היזמים הסדרתיים משתלטים על ה-AI עוד ניתן ללמוד מצאי הדו"ח כי המשקיעים הפכו ל"בררנים" וההון מתרכז בפרופילים ספציפיים וביזמים מנוסים. שיעור הסבבים שגויסו על ידי יזמים סדרתיים עלה מ-34% אשתקד לכמעט 39% בחציון הראשון של 2026. המגמה הזו בולטת במיוחד בתחום הבינה המלאכותית: יותר מ-55% מחברות ה-AI שמובלות על ידי יזמים סדרתיים הבטיחו לעצמן אורך נשימה כלכלי (Runway) שיאפשר להן לפעול בבטחה בתקופה הקרובה. תעסוקה: הסטארט-אפים צומחים – אבל מעדיפים עובדים בחו"ל תגלית מסקרנת בדו"ח נוגעת ל-161,730 עובדי התעשייה. בעוד שענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות ממשיכות לפטר, הסטארט-אפים הישראליים הצעירים רשמו צמיחה של 2.1% במספר המועסקים בחצי השנה האחרונה. אולם הנתון הדרמטי ביותר מראה ש-75% מתוספת המשרות החדשות מאוישות כיום על ידי עובדים מחוץ לישראל (Offshoring). במקביל, המחלקה שרשמה את הגידול המרשים ביותר בגיוס עובדים היא מחלקת המכירות (Sales) עם זינוק של 3.9% – נתון המהווה 30% מסך הגידול הכולל בתעסוקה. "מהפכת ה-AI עדיין לא משנה את העובדה – צריכים אנשים טובים כדי לצמוח" בפועלים טק מסבירים כי בשונה מחברות בוגרות או ציבוריות, שהתמקדו לאחרונה בהתייעלות, בשיפור הרווחיות ובצמצום עלויות, עבור חברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים מוקדמים וצמיחה (early-mid stage) סביבת הפעילות הופכת למאתגרת יותר. תחרות גוברת על הון, סלקטיביות גבוהה יותר מצד משקיעים, עלייה בעלויות התפעול ותנודות בשער החליפין צפויות לקצר את ה-Runway של חלק מהחברות. כתוצאה מכך, חברות צעירות וצומחות יכולות להידרש לגייס הון מוקדם מהמתוכנן, להגדיל את כריות המזומנים (הרזרבות הכספיות) ולהקפיד יותר על ניהול הוצאות, כדי להבטיח את המשך הצמיחה והפעילות העסקית.  עוד המשיכו בפועלים טק והרחיבו כי לצד זאת, בשנה האחרונה אנו רואים יותר ויותר חברות AI Native הפועלות במודל רזה יותר, לעיתים עם יזם יחיד או צוותים מצומצמים, ומצליחות להתקדם גם ללא גיוסים משמעותיים בשלבים הראשונים. מגמה זו מסמנת כיוון חדש של יזמות טכנולוגית ומהווה מנוע צמיחה נוסף עבור ההייטק הישראלי. אדם לזובסקי, מייסד-שותף ומנכ"ל דיליג'נס, סיכם באומרו כי "אחד הדברים המעניינים שעולים מהדו"ח הוא שמהפכת ה-AI עדיין לא משנה את העובדה שחברות צעירות צריכות אנשים טובים כדי לצמוח. רובן פועלות כבר מהיום הראשון עם צוותים קטנים וממוקדים. הניסיון מלמד שדווקא בתקופות כאלה נולדות החברות המוצלחות ביותר – חברות שיודעות לעשות יותר עם פחות, לבנות מוצר איכותי ולחשוב על המודל העסקי כבר מהשלבים הראשונים".

מנמ"רים (CIOs), מנהלי IT ומנהלי מערכות SAP (סאפ) בארגוני Enterprise גדולים בישראל מתמודדים בשנים האחרונות עם אחת הדילמות המורכבות בקריירה המקצועית שלהם: כיצד להוביל את הארגון לפרויקטי שדרוג S/4HANA, ענן וחדשנות דיגיטלית, מבלי לזעזע את הלב הפועם של הארגון. מאחורי הקלעים של כמעט כל מערכת SAP ECC ותיקה מסתתרת "גיבנת" טכנולוגית של 20 שנה ואף יותר. מדובר במיליוני שורות של קוד מותאם אישית (Z-Code), ממשקים סבוכים ("קוד ספגטי"), ותהליכים קריטיים שאיש כבר אינו זוכר מדוע נכתבו כך מלכתחילה. הבעיה המרכזית אינה רק טכנולוגית, אלא אנושית ועסקית. ארגונים רבים סובלים מ"תלות באנשי מפתח" (Key-Person Dependency). מפתחי ABAP ותיקים שכתבו את קוד הליבה של שרשרת האספקה או הנהלת החשבונות לפני עשור וחצי כבר פרשו, והשאירו מאחוריהם קוד קריטי ללא שום תיעוד. התוצאה היא פחד תפעולי משתק מפני כל שינוי ("אל תיגעו בזה, הכל יישבר") וחרדה תקציבית לקראת שדרוגים, כאשר החלטות של מיליוני שקלים מתקבלות ללא נתונים מדויקים.  המעבר מאנליזה קרה לבינה עסקית  עד היום, הפתרונות הקיימים בשוק הציעו בעיקר כלי מיפוי סטטיים ויבשים. כלים אלו מסוגלים להצביע על מיקומו של קוד מסוים או לספור שורות, אך הם משאירים את עבודת הפענוח המפרכת למנהלי המערכת, שצריכים לצלול לתוך הררי גרפים בלתי מובנים.  כאן נכנסת לתמונה פריצת הדרך של נס (NESS) כמובילת ה-SAP בישראל, עם שירות Ness SAP SmartAI. זהו שירות מנוהל (Managed Service) חדשני וראשון מסוגו, המשלב מנוע GenAI (בינה מלאכותית יוצרת) ייחודי יחד עם צוות מומחי ה-SAP המוביל של נס. השירות מחליף את "מפות הקוד" המסורתיות בפיענוח סמנטי חכם המתרגם קוד ABAP ישן ומסובך לשפה עסקית מדוברת (Semantic Interpretation).  Ness SAP SmartAI אינו מסתפק בספירת שורות; הוא קורא את הלוגיקה, מפענח את "כוונת המשורר" ומנסח מסמך פונקציונלי ברור בעברית או באנגלית. כך, למשל, המערכת מסוגלת לנתח קוד ישן ולהפיק פלט בסגנון: "תוכנית זו מחשבת את הבונוס השנתי של מפיצים אזוריים לפי שיטה ייחודית שנוצרה בשנת 2014, תוך קישור לטבלאות המכס". הידע הארגוני חוזר סוף-סוף לבעלות הארגון במסמכי תיעוד מסודרים, והתלות באנשים בודדים – מתבטלת לחלוטין.  ודאות מוחלטת בדרך ל-S/4HANA ולחדשנות  עבור מנהלים המנווטים את הדרך לעתיד, שירות מבוסס AI, חכם ולומד, מעניק ערך עסקי מיידי ומשמעותי:  אופטימיזציה של פרויקט ה-S/4HANA : המנוע ממפה במדויק מהו קוד פעיל וקריטי ומהו קוד "מת" (Obsolete) שאין בו שימוש שנים. הדבר מאפשר לקבל החלטה מושכלת ומבוססת דאטה בין אסטרטגיית Greenfield ל-Brownfield, וחוסך עד עשרות אחוזים בעלויות השדרוג ובזמן הפרויקט.  האצת פרויקטי דיגיטל וענן פי שלושה: במקום שצוותי הפיתוח המודרניים "יחפרו" בקוד ישן כדי לחבר אפליקציות חדשות, המערכת ממפה אוטומטית את ממשקי החוץ (RFCs, IDocs) ומייצרת תיעוד API ברור ומדויק תוך שניות.  אבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר: מתוך הבנת הרגישות המטורפת של קוד הליבה הארגוני, מנוע ה-LLM עובד בתוך סביבה מבודדת לחלוטין. עבור ארגונים פיננסיים או ביטחוניים, קיימת אפשרות לייצוא קובצי קוד בלבד לרשת סגורה, המנותקת פיזית מהאינטרנט (Air-Gapped).  לא עוד כלי, אלא שירות מנוהל  הכוח האמיתי של Ness SAP SmartAI טמון בהיותו שירות מנוהל – נס אינה מספקת לכם עוד תוכנה שצריך ללמוד ולתפעל, אלא מעטפת שלמה. מנוע הבינה המלאכותית מבצע את העבודה הסיזיפית של קריאת הקוד והתיעוד, בעוד מומחי ה-SAP של נס מנתחים את התוצרים, מאמתים אותם ומספקים לכם המלצות אופרטיביות ומפת דרכים מדויקת ונקייה.

גוגל (Google) חשפה אתמול (ג') את מודל הבינה המלאכותית החדש שלה, המבוסס על הארכיטקטורה של Gemini 3 Pro, אשר נועד לספק תרגום קולי רציף בזמן אמת. הטכנולוגיה החדישה יודעת לזהות אוטומטית למעלה מ-70 שפות ולהפיק פלט דיבור שנשמע טבעי, תוך שמירה מדויקת על קצב הדיבור, גובה הצליל ואינטונציית הדובר המקורי.  גוגל הסבירה כי שלא כמו במערכות תרגום קודמות, שהמתינו לסיום המשפט כדי להתחיל בתרגום, הפיתוח הנוכחי מעבד את צלילי השמע ברצף ומספק תוצאה שוטפת ללא השהיות מביכות. בהודעה מטעם החברה צוין כי: "לפני עשרים שנה, התרגום בגוגל החל כאחד מניסויי למידת המכונה החלוציים שלנו… היום, אנו עושים את הצעד הבא שלנו עם שחרורו של Gemini 3.5 Live Translate, מודל האודיו החדש שלנו לתרגום חי מדיבור לדיבור". עבור הקהל הרחב, החידוש הוטמע באפליקציית גוגל תרגום (Google Translate) במכשירי אנדרואיד ו-iOS ברחבי העולם. משתמשים יכולים כעת לחבר אוזניות ולזכות בתרגום סימולטני שמשקף את נימת הדובר המקורית. בנוסף, גוגל עדכנה כי משתמשי אנדרואיד נהנים מ"מצב האזנה" חדש וייחודי, המאפשר להם להצמיד את הטלפון לאוזן, ממש כמו בשיחת טלפון רגילה, ולשמוע את התרגום ישירות מהאפרכסת באופן פרטי לחלוטין וללא צורך באביזרים נלווים. Today, we released Gemini 3.5 Live Translate, our latest audio model for live speech-to-speech translation. It supports over 70 languages and starts translating as soon as you start talking, streaming translations while listening to what you say next. No awkward pauses or choppy… pic.twitter.com/GecThLW2gg — Google AI (@GoogleAI) June 9, 2026 כלי התרגום: גם למפתחים ולצרכים מסחריים במקביל, גוגל מספקת גישה מוקדמת פומבית למפתחים, באמצעות הפלטפורמות Google AI Studio ו-Gemini Live API. בניגוד לסוכני בינה מלאכותית, שמנהלים שיחות בתורות ומקבלים קלט ממגוון סוגים, הכלי החדש פועל כמתורגמן רציף, המקבל קלט שמע בלבד ומפיק פלט קולי במהירות, וזאת, כדי לעמוד בדרישות ההשהיה המחמירות ביותר. מפתחים יכולים לרתום את היכולות הללו לפיתוח יישומי דיבוב חי ופרשנות סימולטנית להרצאות ולשיחות מרובות שפות. ג'סי הול, מפתח בחברת לייבקיט (LiveKit), סיפר על ההתנסות שלו וציין כי "המודל הופך שימוש קולי רב-לשוני לכזה שנעשה ללא מאמץ. בניתי הדגמה… שבה כולם מדברים בשפתם ומבינים זה את זה בשידור חי".  התלהבות דומה נשמעה גם מנאש רמדיאל, מנהל בחברת ויז'ן אייג'נטס (Vision Agents), שצוטט בפוסט ההכרזה הרשמי בבלוג של גוגל (The Keyword) באומרו כי "הצוות שלנו נדהם מהמהירות, הדיוק והחיוניות של המודל".  מייסון אדמס, נציג מפתחים בחברת אגורה (Agora), הוסיף מחמאות משלו כשאמר ש-"לדעתנו הכלי סיפק תוצאות חדישות, עם השהיה נמוכה ודיוק גבוה שהציבו רף חדש לתרגום בזמן אמת". We built a live multilingual, multi-person video call with Gemini 3.5 Live Translate on LiveKit. Everyone picks their language, speaks naturally, and hears each other in real time in their language of choice. Watch the demo and check out the open source repo:… https://t.co/Cg4HonUdve pic.twitter.com/MxdaINEfJc — LiveKit (@livekit) June 9, 2026 המודל משרת גם צרכים מסחריים רחבים של חברות ענק. כך למשל, אפליקציית הנסיעות Grab החלה לבחון את השילוב של המערכת בשירות שלה, כדי להקל על התקשורת בשיחות קוליות בין נהגים לנוסעים ממדינות שונות. פיליפ קנדל, סמנכ"ל המוצר בגראב, שיתף כי "בזמן בדיקת המודל, הערכנו את יכולתו לזהות אוטומטית שפות מרובות ולתרגם דיבור במדויק עם השהיה נמוכה".  גם בתעשיית הבידור ניכרת ציפייה גדולה, ובלה באק, סמנכ"לית בינה מלאכותית בתאגיד CJ ENM, ציינה כי: "בדיקות מוקדמות מראות איכות מבטיחה לחוויה אותנטית יותר עבור צופים גלובליים וקוריאנים". באשר למגזר העסקי, לפי הדיווחים השונים, יש הסבורים כי הטכנולוגיה החדשה עתידה לחולל מהפכה בפלטפורמת שיחות הווידיאו Google Meet. את העדויות על הביצועים נתחיל לקבל בקרוב שכן החל מהחודש תושק גרסת התנסות פרטית ללקוחות עסקיים נבחרים של Google Workspace, ובהמשך השנה תורחב הפריסה לקהל רחב יותר. השדרוג יאפשר לבצע תרגום סימולטני של למעלה מ-2,000 שילובי שפות שונים באותה פגישה וירטואלית, מה שמהווה קפיצת מדרגה עצומה לעומת ההגבלה הקודמת שאפשרה תמיכה בחמש שפות בלבד ועבדה רק בתרגומים מול השפה האנגלית. Say hello, hola, 你好 to Gemini 3.5 Live Translate: our latest audio model built for fast, cross-language communication. ???? pic.twitter.com/SEfHOSk59k — Google DeepMind (@GoogleDeepMind) June 9, 2026 סייג לתרגום – אבולוציה למרות היתרונות המרשימים, בחברת דיפ-מיינד (DeepMind) מבית גוגל, שפיתחה את המודל בשיתוף ענקית הטק, ציינו כי עדיין קיימות מספר מגבלות טכניות בשלב זה – מנגנון זיהוי השפה עלול להתקשות בהתמודדות עם מבטאים כבדים במיוחד או עם מעברים מהירים מדי בין שפות שונות, וייתכנו לעיתים תנודות בקולות המופקים – כגון שינוי פתאומי של מגדר הקול או הישארות עם קול של אדם אחד במהלך שיחה ערה מרובת משתתפים. בנוסף, כאמצעי בטיחות נוקשה וכדי למנוע הפצת מידע כוזב או התחזויות, כל תוכן האודיו המיוצר על ידי המודל מסומן אוטומטית בחותמת המים הבלתי מורגשת SynthID.

פורבס פרסם באחרונה, זו השנה הרביעית, את רשימת 50 ה-Iconoclasts – המנהיגים בתחומים כגון פיננסים, ספורט, בידור וכמובן טק, שיוצאים נגד המוסכמות, מאתגרים את הסטטוס קוו בתחומים שלהם ומשנים את הענף. בדברי ההקדמה לרשימה נכתב כי היא "מכירה במנהיגים ש-'משנים את המשחק' בזמן אמת ומשבשים את התעשיות שבהן הם פועלים". היא כוללת מיליארדרים – מייסדי חברות, מנכ"לים, משקיעים ועוד – שההחלטות שלהם משפיעות על שווקים וענפים שלמים ברחבי העולם. השווי הכולל שלהם עומד על 2.5 טריליון דולר. הישראלי היחיד במועדון האקסקלוסיבי, כמתבקש, הוא אסף רפפורט, מייסד משותף ומנכ"ל וויז, שנמכרה אשתקד לגוגל בעסקה הגדולה ביותר בתולדות חברת הענק וההיי-טק תוצרת כחול לבן. רפפורט נכלל בה בין היתר עקב העובדה שהוא וחבריו ל-וויז סירבו להצעה של גוגל לקנות את החברה תמורת 23 מיליארד דולר, וזו שיפרה את ההצעה, ובסופו של דבר שילמה להם 32 מיליארד. אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז, וחבר. צילום: נתנאל טוביאס תחום ה-AI שולטטט כצפוי, הרשימה כוללת מייסדים ומנכ"לים של חברות בתחום ה-AI. אחד מהם הוא סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI, שבפורבס מכנים אותו "נער "נער אנשי המגזין בחרו גם בדאריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק, בין היתר בשל ההצהרה שלו שבקלוד, "הבטיחות קודמת לכל". על פי פורבס, עד כה הוא עומד במילתו. כך, אנת'רופיק לא שחררה במשך זמן רב את מודל מיתוס לציבור הרחב, עקב חשש שלה עצמה שהוא יפגע בבטיחות של המשתמשים, ועשתה זאת רק היום, לאחר שהיא הסירה את החשש הזה. ואם כבר AI, אדם שצפוי שיהיה ברשימות כמו זו הוא ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. "כל חברות ה-AI שנמצאות על כדור הארץ משתמשות במיקרו-שבבים שמייצרת אנבידיה, שהייתה לחברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בהיסטוריה, ובסוף 2025 עקפה את השווי של חמישה טריליון דולר", נכתב. איך אפשר רשימה כזאת בלי אילון מאסק…? את אילון מאסק כינו העורכים "אחד ה-Iconoclastics האמינים ביותר". הם ציינו כי "הוא חושב אחרת – על הכול. לפניו, רכבים חשמליים היו רק בספרים. הוא הפך שליחת דברים לחלל לעסק אמין. סטארלינק מאפשרת שימוש באינטרנט הלווייני שלה באזורי מלחמה" וכשמדינות סוגרות את הרשת. כמו כן, הם ציינו את אופטמוס, הרובוט ההומנואידי, שעתיד לעלות לפרודקשן מאוחר יותר השנה, את xAI, את SpaceX, שתונפק בסוף השבוע וככל הנראה תהפוך אותו לאיש הראשון בעולם ששווה יותר מטריליון דולר, וכמובן את הרשת החברתית שלו, X. ידו בכל. אילון מאסק. צילום: FeatureFlash Photo Agency, ShutterStock על סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, נכתב כי "ב-12 השנים שלו בתפקיד הוא העביר את מיקרוסופט טרנספורמציה משמעותית, והציב אותה בחזית תחומי הענן וה-AI". סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית, נמצא במועדון עקב העובדה שג'מיני עבר, ובגדול, את הכלי החלוצי בעולם הבינה המלאכותית היוצרת, ChatGPT, ומאחר שהוא הביא את החברה שהוא מנהל לשווי שוק של יותר מארבעה טריליון דולר. עוד שם בסקירה הוא מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, שנבחר אליה מאחר שהוא "מחדד את המחויבות של החברה לבינה מלאכותית ומקצץ בצורה נרחבת את מספר העובדים" לטובת הוצאות על התחום החם. סיבות נוספות להכנסתו לרשימה הן משקפי ריי-באן – אחד המכשירים הלבישים מבוססי ה-AI המצליחים הראשונים, והפיכתה של מטא לשחקן מרכזי בעולמות ה-GenAI, באמצעות מודלי ה-Llama מבוססי הקוד הפתוח. גם בכירי קריפטו בפנים בפורבס מציינים גם כמה בכירים בעולם הקריפטו, בהם פאולו ארדואינו, מנכ"ל תת'ר – חברת קריפטו שנכנסה גם לעולמות ה-AI, הדאטה סנטרים והשקעות ביוזמות בתחום החינוך, ובריאן ארמסטרונג, מנכ"ל קוינבייס, בורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה ביותר בארצות הברית. אחד המנהלים הוותיקים בטק שבפורבס מציינים הוא סטיב באלמר, שהיה מנכ"ל מיקרוסופט, שנמצא בה יחד עם רעייתו, קוני. השניים הם מייסדי קרן באלמר, שמשקיעה ביוזמות לשיפור המצב הכלכלי של ילדים ובני משפחותיהם. פילנתרופים נוספים שצוינו הם בני הזוג סוזן ומייקל דל, שייסד את החברה שקרויה על שמו. הכרה והוקרה בדרך לפרישה. טים קוק, המנכ"ל היוצא של אפל. צילום: ShutterStock כבוד לוותיקים בפורבס בחרו גם בטים קוק, שאו-טו-טו יעזוב את תפקיד מנכ"ל אפל אחרי 15 שנים, מאחר שהוא "מציע לאחרים בתעשיית הטק, שמונעים על ידי אגו, שיעור באיך להגיע להצלחה יציבה ורציפה". ותיק נוסף בתעשייה הוא לארי אליסון, המייסד, היו"ר וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל, שהפך חברה שיצרה בסיסי נתונים לשחקן מרכזי בתחום הלוהט של הבינה המלאכותית. עוד כוללת הרשימה את לארי פינק, מייסד משותף ויו"ר בלאקרוק; שתי פילנתרופיות – מלינדה פרנץ' גייטס ומק'ינזי סקוט; אלקס קארפ, מייסד משותף ומנכ"ל פלנטיר; פאלמר לאקיי, מייסד אוקולוס, שמכר את החברה לפייסבוק ב-2014; סטיב שוורצמן, מייסד משותף, יו"ר ומנכ"ל קרן בלקסטון; גוון שוטוול, הנשיאה וסמנכ"לית התפעול של SpaceX; ליאנג וונפג, המייסד והמנכ"ל של דיפסיק; וז'אנג יימינג, מייסד משותף של בייטדאנס, החברה האם של טיקטוק. גם היא ברשימה. טיילור סוויפט. צילום: ShutterStock דמויות ידועות נוספות שנכנסו למועדון האקסקלוסיבי הן המוזיקאים ביונסה, באד באני, טיילור סוויפט ודה וויקאנד, שחקן הבייסבול שאיני אוהטאני, הסופרת ג'יי.קיי. רולינג ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

חברת אנת'רופיק (Anthropic) השיקה את מול לציבור הרחב את 'קלוד פייבל 5' (Claude Fable 5), המודל המתקדם ביותר שלה שזמין כעת לכלל המשתמשים. מודל זה שייך למשפחת מודלי הקצה 'מיתוס' (Mythos), שעד כה נשמרה תחת מעטה סודיות בשל חששות כבדים סביב סוגיות אבטחת סייבר שהיא מעלה. על פי הדיווחים השונים, 'פייבל 5' מציג יכולות חסרות תקדים במשימות תכנות מורכבות ועבודות מחקר מעמיקות, ואף רשם ציון חריג של 80.3% במבחן התכנות SWE-Bench Pro. מומחה הבינה המלאכותית אנדריי קרפתי התייחס בדיווח של TrueFoundry להשקה וציין כי "מדדי הביצועים (הבנצ'מרקים) מעולים וזה מוביל בפער בכל המדדים (SOTA), אך אוסיף שגם מבחינה איכותנית, מדובר בשינוי מדרגה משמעותי הראוי לגרסה ראשית חדשה (להערכתי, באותו סדר גודל של קלוד 4.5 בנובמבר), שמגיע לשיאו במיוחד במפגשי פתרון בעיות ממושכים של בעיות קשות מאוד. אפשר להטיל עליו משימות שאפתניות בהרבה ממה שאתם רגילים אליו, המודל פשוט 'קולט את העניין' והוא פשוט ירוץ על זה…" Introducing Claude Fable 5: a Mythos-class model that we’ve made safe for general use. Its capabilities exceed those of any model we’ve ever made generally available. pic.twitter.com/2AvmEjHIX8 — Claude (@claudeai) June 9, 2026 מה קרה עם מיתוס עד כה? למה הוא הבהיל את כולם? כדי להבין את גודל הבשורה, יש לחזור אחורה להכרזה המקורית על משפחת 'מיתוס' באפריל האחרון, שכפי שדיווחנו חוללה סערה בעולם הטכנולוגי והביטחוני. המודל המקורי סרק קודי מקור ואיתר למעלה מ-23 אלף פגיעויות אבטחה, כשהוא מגלה באופן עצמאי לחלוטין פרצת "יום-אפס" שהסתתרה במשך 27 שנים במערכת OpenBSD ופרצה בת 16 שנה ב-FFmpeg. מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, הבהיר אז את גודל האיום כשאמר כי "סייבר הוא הסכנה המוחשית והברורה הראשונה שנשקפת ממודלי בינה מלאכותית בחזית, אך היא לא תהיה האחרונה".  עקב כך, המודל הפתוח נשמר הרחק מהישג ידו של הציבור הרחב והגישה אליו הוגבלה למסגרת מה שכונה "פרויקט Glasswing". במסגרת פרויקט זה, קיבלו גישה למודל 'מיתוס' המקורי רק כ-200 ארגונים קריטיים ביותר מ-15 מדינות, ביניהם ברית נאט"ו (NATO), סוכנות הסייבר של האיחוד האירופי, וענקיות כגון אפל (Apple) וג'יי.פי מורגן (J.P. Morgan) – וזאת במטרה שיאתרו ויתקנו חולשות במערכותיהן, לפני שהאקרים ינצלו זאת. האיום שהציג המודל המקורי עורר תגובות חסרות תקדים ברחבי העולם. מכון אבטחת הבינה המלאכותית בבריטניה (AISI), שבחן את המודל, מצא כי הוא מסוגל לבצע מתקפות סייבר רב-שלביות באופן אוטונומי על רשתות ארגוניות, והזהיר כי "משך משימות הסייבר שמודלים של בינה מלאכותית בחזית יכולים להשלים באופן אוטונומי הוכפל בסדר גודל של חודשים, לא שנים".  הבהלה הגיעה גם לרגולטורים הפיננסיים, כאשר מועצת היציבות הפיננסית העולמית (FSB) החלה לאסוף מידע על הסיכונים, והבנק המרכזי האירופי קרא לבנקים להיערך בדחיפות ולתקן פגיעויות, תוך אזהרה מפורשת של חבר ההנהלה פרנק אדלרסון כי "היעדר גישה ל'מיתוס' אינו מהווה תירוץ לאי עשייה". ???? Claude Fable 5, the first in @AnthropicAI's Mythos model class, is now generally available and rolling out in GitHub Copilot. It is designed for long-horizon, autonomous coding and knowledge-work tasks. Try it out in @code or the GitHub Copilot app. ⬇️https://t.co/jJTqh35jjY pic.twitter.com/tM3L1znxV2 — GitHub (@github) June 9, 2026 'פייבל 5' – נחסם מיידית לבקשות מסוכנות לנוכח הרקע הביטחוני הרגיש, שחרורו לציבור של מודל 'מיתוס' (שזכה למיתוג מחדש בשם 'פייבל 5') דרש מנגנוני בטיחות יוצאי דופן. בפועל, 'פייבל 5' חולק את אותם משקלים טכנולוגיים עם מודל 'מיתוס 5' המסווג, אך פועל תחת הגבלות חמורות.  על פי הדיווחים, אנת'רופיק שילבה במערכת מנגנון "ניתוב לאחור" אוטומטי, המופעל כאשר משתמש מנסה להזין שאילתות בתחומי סייבר, ביולוגיה, כימיה או זיקוק מידע רגיש. במקרים אלו, 'פייבל 5' נחסם מיידית והבקשה מנותבת למודל החלש והישן יותר, 'קלוד אופוס 4.8', שיענה במקומו.  ניתוב זה מופעל גם כאשר המערכת מזהה ניסיונות בקנה מידה רחב של מדינות אוטוריטריות לחלץ את הטכנולוגיה של המודל. בחברת אנת'רופיק מעריכים כי ניתוב זה מתרחש בפחות מ-5% מכלל הפעלות המודל, כך שלרוב המוחלט של המשתמשים לא תהיה כל הפרעה בשימוש בו. טרם השחרור, אנת'רופיק דיווחה כי שכרה "צוותים אדומים" של מומחים חיצוניים שהקדישו מעל ל-1,000 שעות בניסיון לעקוף את המגבלות הללו, ולצידם הופעלה תוכנית לתגמול על מציאת באגים. לטענת החברה, איש לא הצליח למצוא דרך לפרוץ לחלוטין את מנגנוני ההגנה ולשחרר את המודל.  התלהבתם? המתינו למידע הבא – השימוש במודל העוצמתי כרוך בעלויות גבוהות במיוחד עבור המפתחים: מחירו של 'פייבל 5' עומד על 10 דולר לכל מיליון אסימוני קלט ו-50 דולר לכל מיליון אסימוני פלט – תעריף הכפול מזה של 'אופוס 4.8'. למרות זאת, ועל אף המחיר הגבוה, ההערכה היא כי היעילות החריגה של המודל הופכת אותו פעמים רבות למשתלם עבור משימות ארוכות טווח הדורשות חשיבה מורכבת.

מאות עובדים, יזמים, מנהלים ואנשי טכנולוגיה מכל רחבי התעשייה התכנסו על גג קמפוס מיקרוסופט בהרצליה וחגגו אירוע מיוחד לקראת חודש הגאווה, בשיתוף קהילת PrideTech, המחברת בין עובדים ועובדות מאקוסיסטם ההייטק הישראלי, ותנועת Fuckup Nights. האירוע כלל הופעה חיה של עברי לידר אשר גם שיתף בסיפורו האישי. מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, נשאה דברים לצד משתתפים נוספים במסגרת תוכנית שעסקה בקהילה, בטכנולוגיה ובסיפורים אישיים. לאורך השנים פועלת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, באמצעות GLEAM – התא הגאה של החברה המובל על ידי עובדות ועובדים, לקידום יוזמות, שותפויות ועשייה קהילתית למען הקהילה הלהט"בית בישראל. במסגרת זו הובילה החברה מלגות לסטודנטים על הקשת הטרנסית, תוכניות לקידום שילוב בתעשיית ההיי-טק ושיתופי פעולה עם ארגוני קהילה וחינוך. בין היתר עבדה מיקרוסופט עם עמותות שונות כמו פרויקט גילה ובשנה האחרונה מקיימת שיתוף פעולה עם איגי – ארגון הנוער והצעירים הגאה, שבמסגרתו השתתפו עובדים בפעילויות התנדבות וגיוס תרומות למען בני נוער וצעירים להט"בים. מיקרוסופט מקיימת מדי שנה פעילויות ואירועים סביב חודש הגאווה בישראל ובעולם, כחלק ממחויבותה לקידום גיוון, הכלה ויצירת סביבת עבודה פתוחה ומכילה עבור כלל עובדיה. עפרי שטרייכמן, יו"ר התא הגאה של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח: "אנחנו רואים בשנים האחרונות איך הקהילה שלנו בתוך מיקרוסופט הולכת וגדלה, ואיתה גם הרצון של עובדות ועובדים לקחת חלק, להתנדב ולהוביל עשייה משמעותית, בתוך החברה ומחוץ לה. המטרות המרכזיות שלנו הן יצירת קהילה מכילה עבור עובדים מהקשת הלהט״בית ובני בריתם, לצד חיזוק המעורבות החברתית של מיקרוסופט בקהילה הלהט"בית בישראל. מרגש לראות את ההירתמות של חברי וחברות התא הגאה ואת ההשפעה שיש לעשייה שלנו מחוץ לחברה". מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית, ועפרי שטרייכמן, יו"ר התא הגאה – מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום: הגר בדר

"עולם הבינה המלאכותית אינו חדש, אנחנו שומעים ומדברים עליו כבר 70 שנה. במשך תקופה ארוכה התפתחנו והתקדמנו בעולם ה-IT המסורתי, והבינה המלאכותית נותרה מיותמת, חזון תיאורטי. בשלוש השנים האחרונות המצב השתנה: ה-AI פה, בגדול, והיא משנה לנו את העולם", כך אמרה היום (ד') ליאורה שכטר, מנכ"לית מת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. לדבריה, "אנחנו נמצאים בתקופה מדהימה של שינויים ותהפוכות: הבינה המלאכותית משנה את תהליכי העבודה, והיא מחוללת זעזוע ושינויים חיוביים – הן בהיבט הטכנולוגי של הארגון והן בזה העסקי". שכטר דיברה במסגרת כנס The CAiO 2026 של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ד') באולם איסט בתל אביב. היא הנחתה את הפאנל הראשון בכנס, שנושאו היה פיננסים ובנקאות – מנופי הצמיחה של הכלכלה המודרנית. "אצלנו, בבנק, כדי להתמודד בהצלחה ולהשיא ערך של קידמה וייעול השירות, לקחנו את המערך העסקי ואת המערך הטכנולוגי, ויצרנו ארגון שפועל בשילוב זרועות", ציינה. "אנחנו עוסקים בארגון המשולב הזה בכמה היבטים, ביניהם: מה המטרה? כיצד נשפר את התפוקה? ומה התועלות שנביא לביזנס?". "על מנת לשפר את תפוקתיות העובד.ת, השקנו את BetterMe – הגרסה הטובה של עצמי, שמשלבת את העובד.ת האנושי.ת ולצידו.ה את ה-AI, שמעניקה שירותים", הוסיפה. "זו סביבה פנים בנקאית, שמביאה לשליטה ולניהול בהוצאות. לא מדובר במהלך טכנולוגי, אלא בשינוי ארגוני-תרבותי, כזה שמחייב הכשרה של האנשים, ולכן פתחנו קורסים פרונטליים ומקוונים שמלמדים את העובדים איך לעבוד עם AI. הפכנו ארגון שמונה אלפי עובדים לארגון של משתמשי AI. עשינו זאת בשיתוף חטיבת המשאבים בבנק". "הבינה המלאכותית – ה-הזדמנות לחולל מהפכה בארגוני IT" שכטר אמרה כי "עולם חדש זה של AI הוא הזדמנות. אנחנו רוצים ליישם את עולם התוכן העשיר והמגוון הזה, ולעשות זאת בגדול. ארגון ה-IT שלנו הוא מסורתי וגדול, ומונה עובדים בגילאים ו-ותק שונים. הבינה המלאכותית היא ה-הזדמנות לחולל מהפכה בעולם זה, ועלינו, כמובילים טכנולוגיים, להצליח בקידום השינוי. אחרי למידה ראשונית, המטרה שלנו היא ליישם AI לרוחב ולאורך הארגון הטכנולוגי". "בסופו של יום, יש לנו כוח עצום ביד: שכל, ידע. אם לא נמצה אותם לרוחב הארגון, לא נצליח לייצר שינוי מהותי דיו. זה האתגר: לחולל שינוי בכלל הארגון. אנחנו עובדים בשיתוף חברת הטמעה ובנינו קורס עם ליווי שוטף. יש לנו צוות שמלווה את העובדים באופן קבוע, משום שבלי ליווי אין הצלחה מובטחת", ציינה שכטר לסיום.

"להטמעת יכולות בינה מלאכותית בארגוני רפואה יש השפעה רב שכבתית: לצד היותה מצילת חיים, ה-AI גם מניבה החזר השקעה בהיבט התפעולי, בהפחתת הביורוקרטיה. קיצור של דקה בודדת בשליש מהביקורים של מטופלים במרפאות הקהילה, שעומדים על ממוצע של שמונה דקות לביקור, יעניק לרופאים זמן נוסף, של עד 100 אלף דקות ביום ברמה ארצית. זמן יקר מפז זה יופנה לטובת חולים אחרים, וזה משמעותי, בעידן שבו הלחץ על הצוות הרפואי עולה וקיים מחסור בצוותים מקצועיים. זה החזר השקעה עצום", כך אמר אלון יפה, מנמ"ר קופת חולים מאוחדת. יפה דיבר במסגרת כנס The CAiO 2026 של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ד') באולם איסט בתל אביב. הוא השתתף בפאנל בכנס, שנושאו היה "בריאות ורפואה דיגיטלית: ה-AI שמצילה חיים", והנחה אותו קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת טכנולוגיות במכבי שירותי בריאות. "כל מה שלא נמצא בליבת הפרויקט – קיים סיכוי שייכשל" לדברי יפה, "ארגונים רבים עורכים מאות פיילוטים בתחום הבינה המלאכותית. רובם הגדול לא מגיע לייצור – מהרבה מאוד סיבות. ישנם כמה סימנים של הוכחת יכולת בשלב הפיילוט, שיכולים לסייע לניבוי האם כדאי להמשיך עם הפרויקט הלאה. צריך להבין מראש שאין 100% הצלחה בפרויקטי בינה מלאכותית, ולכן כדאי לבחון מדדי הצלחה נוספים. יש לזכור שכל מה שלא נמצא בליבת התהליך – קיים סיכוי שייכשל. אם מנסים להזיז עובדים מאוטוסטרדות התהליכים השוטפים – כנראה שהמהלך לא יצליח". "חשוב להתייחס להיבט האנושי בעבודה", ציין יפה. "הרופאים, למשל, לא צריכים להרגיש בהבדל בעבודה השוטפת שלהם. על ה-AI לעבוד ברקע, מאחורי הקלעים, כאשר הרופאים מקבלים את התובנות והיכולות במערכות הרגילות שלהם".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "היבט נוסף הנדרש להצלחת פרויקטים בעולם תוכן זה", אמר מנמ"ר מאוחדת, "הוא שחייבים רוח גבית ומחויבות של ההנהלה ברמה העסקית. אחרת זה לא יעבוד. על המחויבות להיראות ולבוא לידי ביטוי בהתחייבות להטמעה – ובכסף. אם לא דוחפים ולא מטמיעים – המיזם ייזרק למגירה". לדברי יפה, "אם עורכים פרויקט להוכחת יכולת, עליו להסתיים בזריעת הזרעים לניסיון הבא. אם מטפלים, למשל, באבטחת מידע, זה צפוי להביא לקיצור תהליכים בשלב הבא. אם הוא מוביל להערכה שיש פיתוח המשך – אזי יש סיכוי להצלחת כל הפרויקט". "יש החזר השקעה גם בהיבט הקליני", הוסיף. "ככל שנוכל לטפל במניעה מחלות, אשפוזים חוזרים והידרדרות קלינית – נביא לעוד החזר השקעה, נחסוך חיים, נשפר את בריאות המטופלים ונחסוך טיפולים בעתיד. גם זה החזר השקעה ראוי וטוב". השתתף בהכנת הכתבה: צבי קצבורג.