"יש בעיה משמעותית, והיא שלפעמים מקבלים החלטות שאינן מבוססות על נתונים. לעיתים זה קורה בין היתר מאחר שהדאטה שמורה בהרבה מאוד מקומות, ואין גישה אחודה ונקודת מבט אחת. אף על פי שארגונים משקיעים בכך הרבה כסף, לפעמים המנהלים מקבלים, בסופו של דבר, החלטות שמבוססות הרגשה בבטן, במקום רק על סמך נתונים. הריצה אחר יישומי הבינה המלאכותית רק חיזקה את זה, כי אם מכניסים אליה זבל, גם בצד השני יוצא זבל, ואפילו בכמויות גדולות יותר", כך אמר באחרונה עמית סיון, מנכ"ל קליק ישראל, בדבריו במליאה המרכזית של כנס AI eGOV 2024 של אנשים ומחשבים, שנערך באולמי לאגו בראשון לציון. סיון בא לדבר על הצעדים והתשתית שצריך להקים כדי לשלב בינה מלאכותית בניהול וניתוח נתונים במגזר הציבורי, בכנס שהוקדש לעתיד המשילות בישראל בעידן ה-AI, עם מבט לעבר תוכניות העבודה של השנה הבאה. הוא הזכיר שכל כלי הבינה המלאכותית הינם, בסופו של דבר, כלי תוכנה, שמה שהם יודעים הוא לנתח מידע, ועל סמך זה להציע חיזויים ותובנות. "הכלים הללו לא ממציאים שום דבר", הסביר. "הם תלויים בנתונים שמשתמשים בהם כדי לאמן אותם, וזה מאוד משמעותי. זה אומר שהדבר הראשון שחייבים לעשות הוא להזיז את הדאטה. אם היא נמצאת בכמה מקומות, צריכים להזיז אותה למקום אחד, שיהיה נגיש ושיהיו בו כל הנתונים שרוצים לאמן באמצעותם את הבינה המלאכותית, ולטייב אותם. אם תבוצע טעות, היא תישאר בבסיס הנתונים לעד. הזבל הזה נשאר, ואם ניתן למחשב ללמוד – מבחינתו זו תהיה אמת מוצקה". "הנגשת הדאטה חייבת להיות מבוצעת לטובת כולם" "כבר כעת, הבינה המלאכותית נמצאת באופן נרחב בהרבה מאוד מקומות, והנגשת הדאטה חייבת להיות מבוצעת לטובת כולם", אמר סיון. "יש לעשות כאן אנליזה וגם פרדיקציה, חיזוי. לא מספיק לומר מה היה, אלא גם מה יהיה, לתת תשובות לשאלות. ועוד דבר חשוב – הרבה מאוד פעולות צריכות להתבצע באופן אוטומטי, במיוחד כש-80% מהדאטה שמורים במסמכי PDF, מייל וכדומה. אנחנו מדברים על סביבה סגורה, שכמובן מבוססת רק על הדאטה הארגונית ורק על מה שהארגון צריך להשתמש בו – ועבורו בלבד". סיון ציין שקליק מציעה פלטפורמה מלאה, מקצה לקצה, של חוויות ויכולות בינה מלאכותית – ולכל דבר. "בינה מלאכותית זה פרויקט ענק, אבל לא חייבים לעשות את הכול בבת אחת. זה יכול להיות גם שלבים קטנים בדרך. יש כלים עם אפס השקעה, שמאפשרים לשלב פתרונות בינה מלאכותית שמתבססים על הדאטה של הארגון, וקליק מאפשרת ללקוחותיה לעשות את זה מהר ככל האפשר", הוסיף. "קליק היא חברה גלובלית בבעלות אמריקנית, שרכשה הרבה מאוד חברות לאורך השנים, כאשר רוב הרכישות הללו התמקדו בעולם הבינה המלאכותית. אחת הבולטות בהן הייתה של טאלנד, שעוסקת באינטגרציה של דאטה לאורך כל הדרך – מהחלק של איסוף הנתונים ועד למקום שבו כבר סומכים על הנתונים הללו לצרוך הפעילות העסקית של הארגון", סיפר. ומה קורה בישראל? "ש לנו הרבה מאוד לקוחות בארץ ואנחנו עובדים על כל הפלטפורמות הטכנולוגיות. לא משנה עם איזו פלטפורמת ענן הארגון עובד – יש לנו פתרון עבורו. אנחנו מציעים פתרון אגנוסטי, כולל עבור נימבוס", סיכם סיון.

על אף ימי המלחמה הארוכים, נערך לאחרונה טקס חגיגי לרגל פתיחה מרגשת של קבוצת "הסטארט-אפיסטים" שנה א' (מחזור ז') של עמותת מחשבה טובה. האירוע נערך בנוכחות מרשימה של מייקל אייזנברג, ממייסדי התוכנית, משקיע הון סיכון בתעשיית ההיי-טק הישראלית והאמריקנית ושותף-מנהל בקרן הון הסיכון אלף, זהבה גור, מנהלת אגף חינוך קרית גת, מאהר נסראלדין, מנהל אגף דרום אורט, נעמה מיימון גולדברג, רכזת קשרי גומלין וקהילה שותפות שיקגו, וגיל טולפין, מנהל תחום הנוער בעמותה. כמו כן, נכחו צוות ההנהלה וההוראה של מחשבה טובה, בני הנוער, ההורים והשותפים לדרך. עמותת מחשבה טובה פועלת בעיר מזה כמה שנים, במטרה להנגיש טכנולוגיה לילדים ונוער ולהעניק להם כלים טכנולוגיים חדשניים ולמידה משמעותית ומעשירה, שתוביל אותם הכי רחוק שאפשר, הן בתפקידים משמעותיים בגיוסם לצה"ל והן כסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, ובעתיד – כעובדים שישתלבו בתחומי הטכנולוגיה בהיי-טק ובחברות מתקדמות. התוכנית בקריית גת פועלת בסיוע שותפות ביחד – קריית גת, שפיר, לכיש-שיקגו של הסוכנות היהודית ועמותת מט"ע. זוהי השנה השנייה שבה מתקיימת תוכנית "הסטארט-אפיסטים" בחברת לם ריסרץ בקריית גת, שמארחת באדיבות את התוכנית במשרדיה מדי שבוע ובשיתוף פעולה פורה של רשת אורט ושותפות שיקגו, שלקחו חלק באירוע הפתיחה. בנוסף, כל אחד ואחת מהמשתתפים קיבלו לפטופ חדש ללמידה בתוכנית. תכנית "הסטארט-אפיסטים" הינה תכנית ייחודית דו שנתית, שבה לומדים בני נוער שפות תכנות מתקדמות, בשילוב מיומנויות מרכזיות הרלוונטיות להשתלבות בעולם ההיי-טק, כמו למידה עצמאית ועבודת צוות. במהלך התוכנית, החניכים מתרגלים עבודה בתור צוות פיתוח, כאשר הם נדרשים לפתח מספר פרויקטים טכנולוגיים, כמענה לצורך או לאתגר חברתי אליו נחשפו. חלק מהלמידה נעשית בתוך חברת סטארט-אפ, כדי לחשוף את החניכים לסביבת העבודה הייחודית, להפגיש אותם עם דמויות מעוררות השראה ולפתוח עבורם אופקים להשתלבות עתידית בתעשייה. שחר גבאי, מנהלת תוכנית "הסטארט-אפיסטים" של מחשבה טובה: "תכנית 'הסטרט-אפיסטים' של עמותת מחשבה טובה מתקיימת כיום בארבע ערים בארץ: ירושלים, לוד, קריית מלאכי וקריית גת, ומשתתפים בה נערים ונערות בגילאי התיכון, שמגלים עניין ורצון לשאוף גבוה ולהשתלב בתחומי הטכנולוגיה, ואנו מרגישים זכות להעניק להם את התשתית, הלמידה, הכלים והדרך שתוביל אותם למקומות בהם יוכלו להשפיע. אנו נרגשים וגאים מאוד לפתוח בקריית גת, זו השנה השנייה, את התוכנית הייחודית עם נוער איכותי ונפלא ומבקשים מאד להודות לשותפים שלנו לדרך ולאחל הצלחה רבה לצעירים, שנכונה להם דרך מבטיחה ומעניינת בעתיד".

ראיון מרתק שקיימתי היום (ג') בכנס Discover 2024 של HPE, שנערך בברצלונה, עם סיימון ליץ', מנהל מרכז המצוינות לאבטחת הסייבר הפנימית בחברה, חושף את עולמו של מומחה אבטחה בחברת טכנולוגיה ענקית. ליץ' שיתף בתובנותיו לגבי האתגרים וההזדמנויות בתחום אבטחת הסייבר, תוך התמקדות בשרשרת האספקה ​​ובתפקיד שהולכת ומקבלת הבינה המלאכותית בעולם האבטחה. לדבריו, מאז שהצטרף לשורות HPE לפני כשנתיים חל שינוי עצום בתחום, והוא הולך ומשתדרג, לצד העובדה שסיכוני האבטחה הולכים ומתעצמים גם הם. לשמור על שרשרת אספקה – "כמו להכין ארוחה" בראיון הדגיש ליץ' את הקריטיות של אבטחת שרשרת האספקה: "אבטחתה ​​היא מאוד חשובה, את זה כבר יודעים. חשוב ללקוחות לדעת ש-HPE שמה דגש ללא פשרות על האבטחה, וזה חשוב במיוחד כרגע, בהקשר של הרגולציה הקפדנית שנכנסת לתוקף ברחבי האיחוד האירופי וגם במקומות אחרים". הוא הסביר ש-HPE נוקטת בגישה הוליסטית לאבטחה, מה שכינה "מהעריסה עד הקבר (Cradle to grave)", שמבטיחה שכל הרכיבים מגיעים מספקים מהימנים ושיש בקרות אבטחה בתוך המפעלים. "אנחנו בודקים כל שלב במחזור החיים של שרשרת האספקה, ​​כדי שנדע, למשל, שכל הרכיבים שאנחנו רוכשים מגיעים מצדדים שלישיים מהימנים, ונוודא שאין לנו רכיבים משוק אפור שאנחנו משתמשים בהם כשאנחנו בונים את השרתים", אמר. ליץ' הדגיש את החשיבות של שקיפות ו-ודאות לגבי מקור הרכיבים: "זה כמו כשאתם מכינים ארוחה. כשאתם מבשלים ארוחה, אתם רוצים לוודא שכל מרכיב טרי ובטוח – וכך בדיוק צריך לבדוק את כל הרכיבים בשרת". לדבריו, HPE פועלת לעמידה בתקנות מחמירות לאבטחת שרשרת האספקה, למשל בתקנות האירופיות, שכוללות דרישות ספציפיות לנושא. "אבטחת שרשרת האספקה הופכת להיות רלוונטית יותר ויותר, בין היתר מאחר שבתקנות כמו EU DORA ו-EU NIST 2 של האיחוד האירופי יש דרישה ספציפית לנושא", הסביר. ככלל, בענקית המחשוב עושים מאמצים גדולים כדי לספק ללקוחות האנטרפרייז של החברה שירות שמבוסס על עבודה עם חברות צד ג' מקומיות, שמודעות היטב לכלל הניואנסים והדרישות של כל אזור ואזור. זאת, במיוחד על מנת שכלום לא ייפול בין הכיסאות. בתחום האבטחה זה אפילו קריטי יותר, לדבריו, כי אי ציות לתקנות הרגולטוריות המקומיות, או כשלי אבטחה שמקורם באי הבנת צרכי האבטחה של הארגון הספציפי בהקשר האזורי, עלולים לשאת תוצאות קשות ואף לפגוע במוניטין של החברה. בינה מלאכותית – כלי רב עוצמה גם לאבטחת הסייבר לפי ליץ', ב-HPE הולכים ומעמיקים את ההיעזרות בבינה מלאכותית גם לצורכי אבטחת החברה עצמה ומוצריה. הוא התייחס בראיון בהרחבה לאיזון העדין שבין הסיכונים לתגמולים שנובעים משימוש בבינה מלאכותית באבטחת סייבר: "יש ב-AI ערך רב, מנקודת מבט עסקית, אבל היא גם מכניסה סיכון לארגון". לפיכך, הדגיש, חשוב שיהיה שימוש אחראי בכלי המתקדם הזה – הן בצריכה והן בפיתוח, תוך שימת דגש על תחום האבטחה. "כשמדברים על זה עם לקוחות, וגם עם קולגות", אמר ליץ', "אני תמיד לוקח את זה בגישה משולשת – צריכים לוודא שאנחנו צורכים AI בצורה מאובטחת, שאנחנו בונים AI בצורה מאובטחת ושנראה איך הבינה המלאכותית יכולה לשמש אותנו ככלי עזר לאבטחת הסייבר שלנו". לדבריו, הבינה המלאכותית יכולה לשפר משמעותית את יעילותם של אנליסטים במרכזי SOC, למשל. ליץ' הדגיש כי "ה-AI יכולה לעזור להם, כי הם מתעייפים. הם כל הזמן מסתכלים על מסכים ורואים התרעות צצות. הבינה המלאכותית יכולה לעזור בדיוק כאן, למשל להתחיל בלהשוות את מה שאנחנו רואים עכשיו עם מה שראינו בעבר. זה עשוי להוסיף הקשר נוסף להתרעות". הוא ציין שגם המהירות של הבינה המלאכותית באספקת התובנות קריטית בתחום כל כך רגיש. עם זאת, ליץ' הדגיש באופן חד משמעי שה-AI אינה תחליף לבני אדם, אלא כלי שנועד לשפר את עבודתם: "אנשים לא יאבדו את העבודה שלכם לבינה המלאכותית", הצהיר, "אבל הם עלולים לאבד את מקום עבודתם למישהו אחר, בן אנוש שיודע איך להשתמש ב-AI. זאת אחת הדאגות המובילות של האנושות בהקשר של הטכנולוגיה המתקדמת הזו, ויש להתייחס לכך". הזיות AI: "חשוב להיות עם האצבע על הדופק" בהתייחסו לתופעה של הזיות ה-AI, ולשאלתי האם בתחום האבטחה הן לא מהוות מקור לסיכונים משמעותיים, ליץ' הסביר שהן נובעות מחוסר הקשר. "הזיות זה הכול בעניין ההקשר הנכון למידע… ושקיפות", אמר. ליץ' הדגיש את הצורך באימון מדויק של מודלי הבינה המלאכותית עם נתונים רלוונטיים, כמו גם בפיקוח אנושי על תוצאותיהם. "צריכים להיות מאוד ספציפיים לגבי מה רוצים שהמודל יבין ולגבי תהליך הלמידה של המודל", הוסיף. עוד דבר שליץ' הדגיש את חשיבותו בהקשר של הבינה המלאכותית הוא "האדם בלולאה" (Human in the loop): "זה חוזר למה שאמרתי – ה-AI לא תחליף את העובדים, ועליהם לדעת לתפעל אותה היטב". הוא סבור שחשוב להבין את תוצאות והתוצרים של פעולת הבינה המלאכותית ולפרש אותם נכון: "זה להיות מסוגל להבין ולהסיק מהתוצאות האלה. לשם כך צריך להיות בן אנוש". ההבחנות של ליץ', המבוססות על ניסיונו הרב, מספקות תובנות חשובות לגבי האתגרים וההזדמנויות העומדים כיום בפני אנשי מקצוע בתחום האבטחה. בשיחה עם ליץ' נחשפה המורכבות של אבטחת סייבר בעולם הטכנולוגיה המתקדם העכשווי, כמו, למשל, סוגיית הקריטיות של אבטחת שרשרת האספקה, או כיצד ה-AI מסייעת ועוד תסייע בתחום באופן מהותי. עם זאת, הוא הרגיע והבטיח שלא כל ה-"ביצים" יהיו בסל שלה, ושפיקוח אנושי מתמיד עליה יידרש גם בשנים הבאות, וכנראה לעד.

"הבינה המלאכותית הופיעה במתכונתה החדשה בשמי חיינו לפני כשנתיים, והגדילה את הפער בין צרכי המשתמשים בעולם חדש זה, כמו גם את היוזמות של המנמ"ר.ית ומנגד – של מנהל.ת תשתיות ה-IT. כיום, אין ביניהם קשר. כדי לעמוד במשימה של חיבור שני עולמות אלה, על המנמ"ריות והמנמ"רים להיות גיבורי על, ואנחנו מסייעים להם.ן בכך", כך אמר שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל. פרייס דיבר בפתח כנס NetApp INSIGHT Xtra. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם איסט בתל אביב, בהשתתפות נציגי לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. במסגרת האירוע הוצגו התובנות וההשקות העיקריות מ-Insight 2024 – הכנס שערכה ענקית ה-IT באחרונה בלאס וגאס.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "תפקידנו", ציין פרייס, "הוא לגשר בין הטכנולוגיות החדשות, המניבות ערך אמיתי, ללקוחות הארגוניים. לחבר בין היכולות הטמונות ב-AI, ב-GenAI ובלימוד המכונה לבין פתרונות שמאפשרים לנהל כמויות עתק של נתונים ולעשות זאת ביעילות, כדי למצות מהם את מלוא הפוטנציאל שיכול להשיא ערך עסקי. גשר נוסף שאנחנו מהווים הוא בין איומי הסייבר, ההולכים וגדלים ונהיים מתוחכמים יותר, לבין פתרונות ההגנה מפניהם – עם הצפנה מתקדמת, ניהול גישה, זיהוי איומים ותגובה להם בזמן אמת. את כל זאת אנחנו עושים תוך דגש על היבטי הקיימות, עם צמצום טביעת הרגל הפחמנית בפתרונות". "2024 הייתה שנה הייתה מאתגרת", סיכם פרייס. "למרות זאת, גדלנו בהיקף הפעילות וכוח האדם. להערכתי, נמשיך במגמה זו גם ב-2025. השוק המקומי חווה שנה לא קלה בשל המצב – אבל החיבור שאנחנו עושים בין עולמות ה-IT השונים מסייע עסקית לארגונים". ארז גל-חן, ה-CTO של נט-אפ ישראל. צילום: ניב קנטור ארז גל-חן, ה-CTO של נט-אפ ישראל, אמר באירוע כי "השימוש בבינה מלאכותית מחייב עסקים לחשוב מחדש על תשתיות הנתונים שלהם, במטרה לאחד נתונים, ללא קשר למקום שבו הם ממוקמים. הארגונים המובילים הם אלה שאיחדו את הנתונים שלהם, שקטלגו אותם היטב, שיש להם הבנה טובה לגבי הגנת סייבר, אבטחה ובקרות על הנתונים הרגישים, וששולטים היטב על האופן שבו הנתונים משתנים לאורך מחזור החיים שלהם". "כעת", אמר, "נדרש להרחיב את היקף הנתונים, כך שאפשר יהיה להבין באופן מלא את כל הנתונים בארגון ולקבל את התוצאות הטובות ביותר". גל-חן סיים באומרו כי "אנחנו מציעים תשתית חכמה לנתונים, שמבטיחה שכל הדאטה הרלוונטית ל-AI תהיה מאובטחת, מעודכנת, מנוהלת, בתצורת מערך GenAI משולב וגם אחוד. לשם כך הטמענו במערכת ONTAP שלנו כמה יכולות חדשות, כדי שעם בינה מלאכותית יוצרת ניתן יהיה להשתמש במלוא פוטנציאל הנתונים של הארגון על מנת להניע את התהליכים העסקיים שלו. היעד שלנו הוא להביא את הדאטה אל ה-AI של הארגון, היכן שהיא נמצאת, על ידי הטמעת בינה עמוקה יותר בכל היצע פתרונות האחסון שלנו. כך ניתן לרתום AI לדאטה בבית הלקוח, בענן ובכל הנקודות שביניהם – ולגשר על פני התהום שבין הנתונים לבינה המלאכותית". ינון וטשר, מנהל השותפים של הסניף הישראלי של נט-אפ. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה ינון וטשר, מנהל השותפים של הסניף הישראלי של נט-אפ. הוא אמר כי "הים הטכנולוגי הוא גבה גלי, סוער ולא תמיד כיפי. על מנת לצלוח אותו נדרשת טכנולוגיה, יציבה ואמינה, כזו שתאפשר 'לרכב' על הגלים בביטחון וביציבות". "בלי נתונים, המערכות חסרות תועלת. אנחנו רואים זאת בדומה למה שהיה הענן בעבר הרחוק – שני עולמות נפרדים של IT, שהיה צורך לגשר ביניהם. עסקים מבצעים דיגיטציה של נתונים, אבל רק באחרונה יש להם כלים להפיק מהם יותר ערך, במיוחד עם הופעת הבינה המלאכותית היוצרת", סיכם וטשר.

ביום ב' השבוע התקיים בחוות רונית כנס מיוחד: הכנס ה-32 (שלושים ושתיים שנים – לא להאמין!). של חברת המחקר STKI שבבעלותם של ג'ימי וסילביה שוורצקופף. למרות מזג האוויר הגשום הייתה תפוסה מלאה והוצגה תפיסה חדשה של IT. בכנס השנה השתתפו כ-1,200 מנכ"לים, מנמ"רים ומנהלי שיווק. בניגוד ל-IT של פעם, שהיה מרכז את מאמציו בחיסכון ובהתיעלות ה-IT עתה מרכז את מאמציו בצמיחה של הארגון ובהגדלת הפעילות וההכנסות. המנמ"ר מהדור החדש חייב להיות חלק מהנהלת הארגון, וזאת מכיוון שכל החברות היום הן חברות טכנולוגיות. צוותי הפיתוח שמפתחים מוצרים (לא פרויקטים) כוללים גורמים עסקיים, וביחד הם פותרים את האתגרים העסקיים. לא עוד מצב שבו מנהל הפרויקט מקבל את רשימת המשימות – רשימת המסכים שעליו ליצור. מנהלי המוצר גם נמדדים על הצלחת המוצר ברמה העסקית (האם הצלחנו להוריד מלאי, להוריד זמני המתנה וכד') ולא נמדדים רק ברמה הפרויקטלית (האם מסרנו את המסכים שביקשו בזמן). מגמה מרכזית נוספת היא AgenticAI. מדובר סוף סוף ב-GenAI, שישנה את החיים באופן מהותי. ב-GenAI שהכרנו עד כה, כשהיינו צריכים לבצע משימה הינו מבקשים מהתוכנה לבצע פעולות שיבצעו את המשימה. כלומר אנחנו החלטנו על הדרך, וה-GenAI סייעה בביצוע, בדרך כלל בפעולה אחת, כמו, לדוגמה, "תתמצת את המסמך", "תתמלל את השיחה מדיבור לטקסט וכד'. ב-AgenticAI משתמשים במודלים שמאומנים לפתור בעיות, והם פותרים את הבעיה – בשלבים ובשיטת ניסוי וטעייה, בשאלה "האם הפתרון מספיק טוב? אולי ננסה משהו אחר", וגם דברים כמו "חסר לי מידע מסוג מסוים – נאתר את המידע", כמו בן-אנוש. מודל ה-AgenticAI מפעיל מודלי LLM אחרים וגם מתממשק למערכות אחרות. כך, לדוגמה, כשמבקשים ממודל AgenticAI "להוריד בהוצאות" – המודל מבקש ממך את פרטי ההוצאות, החסכונות, החשבונות וכד', וגם מתחבר לנתוני ה-GPS שלך (בשביל להבין כמה פעמים הלכת לחדר הכושר…) ואחר כך מבצע המלצות ("לבטל את חדר הכושר" , "לבטל את המנוי לטלוויזיה"), ואפילו מבקש החזרים מנותני שירות (בטיסה X לא היה שירות Wi-Fi תקין – וה-AgenticAI מבקש החזר מחברת הטיסה). פשוט לא יאמן! ה-AgenticAI מתחבר ומחזק את מגמת האוטומציה שאותה ראינו בשנים האחרונות – דברים כמו RPA, Low code וכד'. דברים נוספים שעלו בכנס היו: המלצה למבנה ארגוני חדש של תחום התשתיות, מבנה ארגוני שמוריד את הדיכוטומיה והיריבות בין "תשתיות מסורתיות" ל"תשתיות ענן"; המלצות לשימוש של GenAI בתחומי התשתיות, התפעול והסייבר; המלצה על אימוץ מדדי DORA (ר"ת  Digital Operational Resilience Act) ב-IT ; טיפים לאימוץ AI בארגון באופן כללי; התייחסות עדכנית לכ"א של ה-IT ועוד. פיני כהן – CTO ב-STKI, אתי בן זאב – מנמ"רית בנק הפועלים, גילי רגב – מנכ"ל פרוסיד מקבוצת HMS. צילום: אייל גזיאל   ד"ר ג'ימישוורצקופף (במרכז) עם אישתו, סילביה (מימין) ואיריס לבנון – מנהלת פיתוח, בנק בינלאומי – מת"ף. צילום: אייל גזיאל   סמנכליות ואנליסטיות בכירות ב-STKI. מימין: רעות שפר בר, גלית פיין, רקפת יעקובי – מנמ"רית לאומית, ועינת שמעוני. צילום: אייל גזיאל   מימין: אלון ג'וס ראש אגף פתרונות תקשוב רשות שדות התעופה; בן פסטרנק, בעלים ומנכ"ל אמן, רונן הורוביץ, מנמ"ר אוניברסיטה ת"א; מולי צפריר – מנמ"ר אוניברסיטת בן גוריון, ג'ימי שוורצקופץ – מנכ"ל STKI, גלית פיין – אנליסטית בכירה ב-STKI צילום: אייל גזיאל

"כל טכנולוגיה חדשה טומנת בחובה הזדמנויות. בעולם הבינה המלאכותית היוצרת, חברות המחקר מעריכות שארגונים שיטמיעו GenAI ויעשו בה שימוש מושכל ישיאו רווחים בסך כולל של כ-4.4 טריליון דולר. הטמעת הטכנולוגיה הזאת עדיין לא נעשית בשיעורים גבוהים. 2023 הייתה שנת ה-LLMs (מודלי שפה גדולים – י"ה) והפיילוטים בתחום, השנה פרויקטים החלו לעבור לשלב הייצור והמימוש, והגל הבא בתחום יגיע ב-2025, שתהיה שנת הסוכנים", כך אמר פבל פלוטוב, מנהל שותפויות וסטארט-אפים ביבמ ישראל. פלוטוב דיבר בכנס Lynx GenAI, שנערך אמש (ג') במשרדי AWS בתל אביב, בהנחיית אמיר קרלין, מנהל שיווק ושותפויות ב-Lynx מבית אנשים ומחשבים, שהפיקו את האירוע. מהן אבני היסוד ליישום נכון של AI? "יש כמה אבני יסוד ליישום נכון של AI בארגון", אמר. "החשובה ביותר היא לבחור תחום שבו היישום ישיא ערך ללקוחות ויעמוד ביעדי הארגון, כגון שיפור חוויית הלקוח או הפיכת העובדים ליותר תפוקתיים. כל יישום שכזה מעלה את הארגון בהיבט המיכון: המפתח יכול לכתוב יותר שורות קוד, נציג השירות יכול להשיב מהר יותר לפניות, ואיש השיווק יכול לייצר תוכן מהר וטוב יותר". "לאחר מכן מגיע שלב היישום", ציין פלוטוב. "המנוע של יישום ה-AI הוא הדאטה. חשוב לדעת להנגיש דאטה עסקית לתוך מודל הבינה המלאכותית". "או אז", אמר, "מגיעים אל לב הפתרון – המודלים עצמם. השנה השתנתה הגישה וארגונים רוצים גמישות בעת בחירת המודל המתאים. לפני ימים אחדים השקנו את גרניט 3.0 – הדור החדש והמתקדם ביותר של מודלי הבינה המלאכותית שלנו. הוא מציג ביצועים זהים או טובים יותר מאלה של מודלי שפה דומים בגודלם של ספקי מודלי AI מובילים, ומבטיח ביצועים חזקים, שקיפות ובטיחות". פלוטוב הוסיף ש-"אחד היתרונות הבולטים שלו הוא ביכולתו להתאמן על דאטה ארגונית, בעוד שרבים ממודלי השפה הגדולים מאומנים על נתונים שזמינים לציבור". "לאחר שלקחנו מודל ועשינו לו Fine-tuning, מגיע המעבר לייצור", אמר. "או אז בוחנים האם המודל אמנם עושה את מה שתכננו. בשלב הממשל, אנחנו מאפשרים לתת מענה לכלל הרגולציות בתחום, עם ניהול סיכונים, תיעוד ובחינה של יציבות המודל". "או אז מגיע שלב העוזרים", ציין. "אנחנו מציעים את IBM watsonx Assistant – פתרון שמאפשר לכל אחד בארגון לבנות, ללא מאמץ, עוזרי בינה מלאכותית יוצרת, שמספקים חוויות שירות עצמי באופן רב ערוצי ומגבירים את הפרודוקטיביות של העובדים. יש לנו עוזרים נוספים רבים, ביניהם watsonx Orchestrate. כך, אנליסט ב-SoC או מנהל מכירות מגדיר לסוכן מבוסס בינה מלאכותית משימה, מציב מטרה, נותן הנחיות וכלים – והסוכן יודע לעשות את העבודה באופן עצמוני. זהו המעבר מאוטומציה לאוטונומיה". פלוטוב סיים בציינו כי "באחרונה השקנו את Bee Agent – כלי קוד פתוח שמאפשר למפתחים לבנות ולפרוס מסגרות עבודה מבוססות סוכנים, עם יכולת הרחבה. הוא נועד לסייע למפתחים ליצור סוכנים רבי עוצמה, עם התאמות מינימליות ליישומים קיימים".

גוגל שחררה אתמול (ג') עוד שינוי קטן עבור הצ'טבוט שלה, המבוסס על ג'מיני. השינוי, שמיועד בינתיים רק למנויים של גרסת ה-Advanced של ג'מיני, יאפשר למשתמשים להפוך את השאילתות לאישיות יותר, על ידי אפשרות לשתף עם הבוט פרטים אישיים. לפי ציוץ שהעלתה גוגל לדף של אפליקציית הצ'טבוט שלה, משתמשים יוכלו להורות לו לזכור מה הדברים שמעניינים אותם, מה ההעדפות שלהם וכן תגובות רלוונטיות שיכולות לשמש כבסיס לשאילתות אחרות. אפשר אפילו להורות לג'מיני לזכור מהם התחביבים, מה השאיפות בחיים, מה אוהבים לאכול ועוד. כל הפרטים הללו יישמרו בדף ייעודי בצורה מסודרת, והמשתמשים יוכלו בכל רגע לגשת אליו כדי לערוך את הפרטים השמורים, למחוק מה שלא רוצים להשתמש בו יותר ובאופן כללי, לסקור את המידע שמסופק לצ'טבוט בכל חיפוש/שאילתה, כדי לספק תוצאות מדויקות יותר למשתמש. למעשה, מדובר בסוג של יישור קו עם המתחרה הגדולה, OpenAI, וה-ChatGPT שלה. החברה המתחרה מאפשרת מזה מספר חודשים לצ'טבוט לעקוב אחרי הדברים שהוזכרו בשיחות קודמות, וגם שם יש למשתמשים אפשרות לבחון את ההיסטוריה של השיחות, ולבחור מה לשתף ומה למחוק

דגנית קרמר, משנה למנכ"ל פרטנר, הודיעה היום (ד') למנכ"ל החברה, אבי גבאי, על החלטתה לסיים את תפקידה. היא תישאר בתפקידה לפחות עד סוף השנה. קרמר נכנסה לתפקיד לפני כשנתיים, וניהלה בפרטנר את מימוש האסטרטגיה העסקית והארגונית על כלל פעילויותיה. היא הגיעה לפרטנר עם מעל 20 שנות ניסיון בשוק התקשורת הישראלי. בתפקידה הקודם היא שימשה כמשנה למנכ"ל בחברות בקבוצת בזק. בתקופת כהונתה השיקה פרטנר את רשת הסלולר של הדור החמישי, ובאחרונה עברה לגיוס חיובי של לקוחות וצמיחה במדדי רווחיות המגזר. בתחום הקווי, החברה האיצה את גיוס מנויי הסיבים האופטיים וחתמה על הסכם התרחבות עם בזק. בפרטנר אומרים כי הניסיון הניהולי של קרמר והתמחותה בעולם התקשורת באו לידי ביטוי במלחמה, ביכולת לספק מענה מקיף, מהיר ויצירתי ללקוחות ועובדי החברה. קרמר אמרה ש-"אני מתכוונת להמשיך להשפיע, ולעסוק בדברים חשובים למדינה ולעולם העסקי. השנה האחרונה חידדה לכולנו את הקשר החשוב בין שני העולמות הללו והוכחנו בפרטנר שזה הולך יד ביד. לפרטנר תשתיות טובות, הן בתחום האנושי והן בתחום הטכנולוגיה. הדו"חות שפרסמנו לפני שבוע מייצגים את העבודה שעשינו במהלך השנתיים האחרונות דרכי בפרטנר הייתה מקצועית, ללא פשרות ובעיקר מהנה". גבאי ציין כי "על אף הצער שלי מהחלטתה של קרמר, אני מבין ומאוד מכבד את שיקוליה, ובטוח שהיא תממש את מטרותיה האישיות. התרומה הסגולית שלה לתוצאות שראינו בשבוע שעבר היא עצומה. בנוסף לתפקידה כמשנה למנכ"ל, קרמר ניהלה באופן ישיר כמה יחידות, וגם בהן הביאה לשינוי אמיתי. מעבר ליכולותיה המקצועיות, קרמר היא שותפה של ממש, שתחסר לי באופן אישי".