16.11.2026
שני
ו' בכסלו התשפ"ז
▲︎ לוהט
▲︎ חם
▲︎ עוררו עניין
15.11.2026
ראשון
ה' בכסלו התשפ"ז
▲︎ לוהט
▲︎ חם
▲︎ עוררו עניין
| 19:10:19 | ◀︎ | מי יכול להחליף את ג'נסן הואנג כמנכ"ל אנבידיה? | |
| 17:47:05 | ◀︎ | כשהענן מאבד קיבולת: הלקח למנמ"רים מהתקלה במיקרוסופט |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
לפני 23 שעות ו-24 דקות
7.87% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שעות ארוכות ורבות של שיתוק דיגיטלי עברו בסוף השבוע על מיליוני משתמשים וארגונים רבים ביותר מ-70 מדינות, כאשר שירותי הליבה של מיקרוסופט – מאאוטלוק וטימס ועד ל-Copilot ו-SharePoint – חוו תקלות בזה אחר זה, וחלקם לא פעלו. בין הסובלים מהתקלה היו משתמשים וארגונים רבים בישראל.
בניגוד לחששות הראשוניים, לא היה מדובר במתקפת סייבר מתוחכמת או בתקלת בינה מלאכותית, אלא בשינוי תצורת רשת ושדרוג קיבולת שהשתבשו: תהליך יצירת החיבורים המאובטחים קרס תחת העומס, השרתים נכשלו בבדיקות תקינות אוטומטיות וכתוצאה מכך נוצר אפקט דומינו, שהפיל את המערך כולו. יש לשים כאן כוכבית: מדובר בהערכה ראשונית של מיקרוסופט, והדו"ח הסופי אודות התקלה לא פורסם.
התקלה הזו חשפה שוב עד כמה הדואר הארגוני נותר עמוד השדרה הקריטי של כל עסק – משחזור סיסמאות וחשבוניות ועד לתיאום תגובה לאירועי אבטחה – וכמה מסוכנת התלות המוחלטת בספק ענן יחיד. עבור קהילת המנמ"רים, האירוע מחדד את ההבדל בין ארגון שקופא במקום לבין ארגון שממשיך לתפקד כשהענן נחנק.
למרבה הצער, האירוע שחוותה מיקרוסופט בסוף השבוע לא יהיה האחרון שבו שירותים חיצוניים חיוניים משובשים ואף מושבתים. לכן, השאלה שהמנמ"ר צריך לשאול היא לא האם הענן ייפול שוב, אלא מה יקרה בארגון מיד לאחר מכן, ובהמשך
לפניכם כמה צעדים שעל המנמ"רים לבצע בשוטף, על מנת למנוע מתקלות כאלה להשפיע לרעה על הארגון, או לפחות לצמצם את הנזק, וכמה צעדים שהוא צריך לעשות כשהמשבר מתרחש.
לפני המשבר: בונים חסינות ולא רק נוחות ראשית, שלב פנימי – על המנמ"ר להבין, ולהודות, שגם לענקיות הטכנולוגיה יש נקודות כשל.
לאחר מכן, עליו למפות מראש את התלויות הקריטיות בארגון (למשל, מערכות שנסמכות על אקסצ'יינג' או על הזדהות אחידה של הספק). מומלץ לבנות רשימה של התהליכים הקריטיים שנעצרים כששירותי הליבה נופלים – למשל, אישורי הזמנות, חתימות, שירות לקוחות והתראות מערכת – ולזהות מערכות פנימיות וחיצוניות שנשענות על חשבון המיקרוסופט או על הזדהות אחידה (SSO).
פעולה שלישית היא פיזור סיכונים וביטול נקודת כשל בודדת: בחינת פתרונות גיבוי והמשכיות עסקית מול ספק משני עבור שירותים קריטיים. הכוונה היא, למשל, לשירות דואר חירום חיצוני, שמאפשר קבלה ושליחה של מיילים בזמן השבתת הענן הראשי.
ניתוק תשתית החירום מהענן של הספק: שמירת רשימת אנשי הקשר החיוניים מחוץ לאאוטלוק, כדי שתהיה זמינה גם כשתיבת המייל חסומה; ואחסון דף הנחיות המשבר ותוכנית החירום מחוץ ל-SharePoint או ל-וואן דרייב, על מנת שאלה יוכלו להיפתח גם כשהתשתיות מושבתות.
בחינת חוזים, SLA וביטוח: בדיקה מוקדמת של מה ה-SLA של הספק מכסה בפועל (בדרך כלל זיכוי כספי שלא משפה על נזק עסקי אמיתי), לצד וידוא כי פוליסת ביטוח הסייבר או התקלות בארגון מכסה במפורש כשל של ספק ענן.
תיעדוף תקציבי וכלכלי: על המנמ"ר להבין – בשיתוף המנכ"ל, כמובן – האם הארגון מצדיק ארכיטקטורה יקרה, מרובת עננים, או שמא שילוב של ערוץ חלופי, מיפוי תהליכים ותרגול נותן עבורו את המענה האופטימלי והמשתלם, כמו שקורה ברוב הארגונים. ערוצים אלה מאפשרים להנהלה פלטפורמה נפרדת ומוצפנת לניהול האירוע גם במקרה שבו השירותים שחבריה משתמשים בהם בשוטף מושבתים – וזה דבר שחייב לקרות.
מיפוי תלויות שרשרת (Dependency Mapping): זיהוי כל המערכות הארגוניות שתלויות ב-Exchange Online או במנגנוני ההזדהות והאבטחה של הספק (כמו Copilot ,SharePoint וכלי אבטחה משיקים, שנפגעו גם הם בתקלה האחרונה).
לבסוף, באחריותו להכין תיק עבודה ידני, שיגדיר לכל מחלקה קריטית בארגון – שירות לקוחות, כספים, תפעול וכדומה – נהלים לעבודה ללא מערכות מידע מרכזיות. בזמן המשבר: שקיפות, בלימת עומסים ועבודה ידנית בידוד מהיר של מקור התקלה: הצלבת מידע מול לוחות הבקרה של הספק (Service Health), כדי לשלול מתקפת סייבר או תקלת רשת פנימית, ולמנוע מצוותי ה-IT לבזבז משאבים על פתרונות מקומיים לא רלוונטיים.
תקשורת יזומה ושקופה מול ההנהלה והעובדים: פרסום הודעת הרגעה דרך ערוצי החירום החלופיים, הבהרה שמקור הבעיה חיצוני ומתן הנחיות תפעוליות ברורות.
מתן הנחיות ברורות לעובדים: כחלק מאותה תקשורת, על המנמ"ר לתת להם הוראות חד משמעיות מה לא לעשות – להפסיק לאפס סיסמאות (דבר שהם עושים מתוך חרדה שהחשבון נפרץ), להימנע מהתקנה מחדש של הכלים שמשתמשים בהם, למשל האאוטלוק, ולהפסיק לשלוח שוב ושוב את אותן הודעות – פעולות שיוצרות עומס עצום ומחמירות את קריסת המערכות.
ניהול תקשורת עם ההנהלה בתדירות קבועה: למשל, בכל שעתיים. הכוונה היא לתקשורת בין אם יש מה לעדכן ובין אם לאו. ניהולה יכול למנוע ואקום, שמייצר פאניקה ושמועות.
בלימת עומסים מלאכותיים (מניעת Retry Storms): עליו להנחות את העובדים להימנע מריענון חוזר ונשנה של התיבות והאפליקציות, ולהשהות תהליכים אוטומטיים (סקריפטים, בוטים ואינטגרציות API), שמנסים להתחבר לשרתי הספק. זהו צעד חיוני במיוחד בתקלות מסוג זה, שבהן ההתאוששות היא מדורגת ושרתים שחוזרים לאוויר עלולים לקרוס שוב תחת עומס בקשות.
הפעלת נהלי החירום והמעבר לערוצים החלופיים: העברת התקשורת הדחופה לערוצים שהוגדרו מראש והקפאת תהליכים שאינם דחופים.
תיעוד שוטף של האירוע: רישום מדויק של זמני ההשבתה, התהליכים העסקיים שנפגעו והעלויות הישירות. נתונים אלה ישמשו בהמשך להגשת תביעות זיכוי ולדו"חות פנימיים. בעקבות המשבר: התאוששות, ביקורתיות ותחקיר בקרת התאוששות וניקוי צווארי בקבוק: לאחר שהספק (במקרה הזה מיקרוסופט) מכריז על חזרה לשגרה, יש לוודא שכל תורי המיילים שהמתינו (Backlogs) משתחררים ללא אובדן מידע, ושכל המערכות המשיקות חוזרות להסתנכרן כראוי.
ניהול גל ההתאוששות השני – על המנמ"ר לכך שעם שחרור תורי המיילים (ה-Backlogs) יגיע זרם של הודעות ישנות, שיתקבלו בבת אחת או בכפילויות. בנוסף, הוא צריך לבצע בדיקה מדגמית, שתוודא שהודעות קריטיות שנשלחו בזמן התקלה אכן הגיעו ליעדן.
בדיקה ביקורתית של דו"ח הספק (PIR): לדרוש מהספק דו"ח של סיכום האירוע, ולקרוא אותו בעין מקצועית וביקורתית, כולל את הטענה שמקור התקלה הוא בשדרוגי רשת ותקלות תשתית.
תחקיר פנימי (פוסט מורטם) נטול האשמות: המנמ"ר והגורמים הרלוונטיים הנוספים בארגון צריכים לערוך סקירה שקטה כדי לבחון מה עבד בתוכנית ההמשכיות העסקית, מה כשל ומה נדרש לשנות לפעם הבאה. זאת, מבלי לבוא בהאשמות לאף אחד, שכן אלה רק יקלקלו את התהליך וייצרו מרמור לא רצוי. למרבה הצער, האירוע שחוותה מיקרוסופט בסוף השבוע לא יהיה האחרון שבו שירותים חיצוניים חיוניים משובשים ואף מושבתים. לכן, השאלה שהמנמ"ר צריך לשאול היא לא האם הענן ייפול שוב, אלא מה יקרה בארגון מיד לאחר מכן, ובהמשך. ארגון חסין הוא כזה שמיפה מראש על מה הוא נשען, תיקשר בלי המייל והכין לעובדיו הוראות פעולה מה לעשות כשהמערכות אינן זמינות. הנה לכם מבחן פשוט: האם הארגון שלכם יכול לתפקד יממה שלמה בלי אאוטלוק? אם התשובה אינה חד משמעית, יש לכם עוד עבודה לפני התקלה הבאה. והיא תגיע.
לפני שעה ו-45 דקות
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מלם תים פרסמה תוצאות טובות: הדו"חות הכספיים שהחברה הגישה היום (ב') לבורסה מראים כי היא השיגה ברבעון השלישי של השנה עליות דו ספרתיות הן בהכנסות והן ברווח הנקי שלה.
ההכנסות הרבעוניות רשמו גידול של 15.9% ל-1.3 מיליארד שקלים – תוצאת שיא רבעונית, על פי מלם תים. ההכנסות הושפעו מגידול ברוב מגזרי הפעילות של החברה, לצד התחזקות השקל. בלט לטובה במיוחד המגזר המשמעותי ביותר בפעילות של מלם תים, התשתיות והענן, שהציג צמיחה של 24.3% ל-805 מיליון שקלים. ההכנסות של מגזר התוכנה, הפרויקטים, הפתרונות העסקיים וה-AI רשם גידול של 4.3% ל-407.29 מיליון שקלים, מגזר שירותי השכר, משאבי האנוש והחיסכון לטווח ארוך הציג עלייה של 9.2% בהכנסות ולעומת זאת, פעילות ההקמה וההשקעה בחברות סטארט-אפ צנחה ב-81.1% ל-178 אלף שקלים.
גם הרווח התפעולי של מלם תים רשם עלייה יפה – של 28.1% – והסתכם ב-78.6 מיליון שקלים. הרווח הנקי צמח ב-23.6% ועמד על 42.2 מיליון והרווח הגולמי עלה ב-17.4% ל-138.8 מיליון. ה-EBITDA הרבעוני רשם גידול של 19.6% והסתכם ב-105.6 מיליון שקלים.
תוצאות טובות – גם בשלושת הרבעונים הראשונים
מלם תים השיגה תוצאות יפות גם בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2026: ההכנסות גדלו בתקופה זו ב-18.2% ל-3.58 מיליארד שקלים והרווח הנקי זינק ב-68.1% ל-138.8 מיליון.
דירקטוריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד של 21.2 מיליון שקלים (שני שקלים למניה).
שלמה איזנברג, יו"ר מלם תים, אמר כי "הקבוצה ממשיכה בעקביות במגמת הצמיחה בכל פעילויותיה. הרבעון השלישי של השנה הינו הרבעון החזק ביותר בתולדות פעילות הקבוצה, שמושתתת על פיזור רחב של לקוחות חזקים ויציבים במגזרים הממשלתי, הביטחוני והפיננסי".
לפני 3 שעות ו-27 דקות
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אופק הפצה חתמה על הסכם הפצה עם Red Access, שבמסגרתו תפיץ את פתרונות אבטחת הגלישה של החברה. הפתרון מגן על המשתמשים בכל דפדפן, במאות אפליקציות דסקטופ, בשירותי מסרים ובכלי בינה מלאכותית יוצרת, בלי התקנת סוכנים או תוספים ובלי להחליף את הדפדפנים הארגוניים.
אופק הפצה מתמחה בשירותי ענן ובשירותים מנוהלים (MSP). לדברי החברה, הפתרון נותן מענה לארגונים שעובדים כיום עם מגוון רחב של כלי ענן ובינה מלאכותית, מחוץ לרשת הארגונית המסורתית ואף מחוץ לגבולות הדפדפן.
עופר ישראלי, מנכ"ל אופק הפצה, אמר כי "בעולם שבו העבודה הארגונית התרחבה אל מעבר לדפדפן המסורתי, אל כלי AI ואפליקציות דסקטופ, Red Access מאפשרת למשווקים ולספקי השירותים שלנו להציע שכבת הגנה חכמה, מהירה להטמעה וללא צורך בהחלפת דפדפן". לדבריו, הפתרון יאפשר לשותפים לספק הגנה מפני דיוג, דליפת מידע וסיכוני בינה מלאכותית יוצרת, בלי פרויקט החלפה יקר ומורכב ובלי פגיעה בחוויית המשתמש.
דניאל בניסטי, מנהל מכירות אזורי ב-Red Access, ציין כי "אופק הפצה היא שותף טבעי ואסטרטגי עבורנו להרחבת הפעילות בשוק הישראלי, בזכות הניסיון, ההיכרות המעמיקה עם השוק המקומי והיכולת להוביל ולהנגיש פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לארגונים". לדבריו, שיתוף הפעולה יאפשר להרחיב את הנגישות לפתרון בקרב ארגונים בישראל.
לדברי אנה יפרח, סמנכ"לית מכירות, הפתרון מנטר ומנתח את פעילות המשתמשים בזמן אמת ומספק שכבת הגנה אחודה לכל סביבת העבודה הדיגיטלית של הארגון. הוא פועל בכל הדפדפנים, באפליקציות דסקטופ, בשירותי מסרים ובכלי בינה מלאכותית יוצרת, ומאפשר נראות, ניטור ובקרה על המידע שעובר בתוך הסשנים.
Red Access מזהה ומונעת ניסיונות פישינג, קבצים וקישורים זדוניים, חשיפת מידע רגיש, שימוש לא מבוקר בכלי AI (Shadow AI), תוספי דפדפן מסוכנים ושימוש באפליקציות SaaS לא מאושרות. הפתרון שולט גם בפעולות כמו הקלדת פרומפטים, העלאת קבצים, העתקה והדבקה ושיתוף מידע, ומאפשר לאכוף מדיניות אבטחה לפי הקשר הפעילות, עוד לפני שמידע רגיש יוצא מגבולות הארגון. הוא משתלב בתשתיות האבטחה הקיימות ומאפשר פריסה מהירה.
לפני 5 שעות ו-15 דקות
7.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בקבוצת Peax (לשעבר EMET) התכנסו מנהלות ומנהלי החטיבות בקבוצה ובחברות הבנות, יחד עם אנשי הפיתוח העסקי, המכירות והמומחים הטכנולוגיים, ל-Peax AI Bootcamp. כנס הטכנולוגיה הפנימי של הקבוצה נערך זו השנה השנייה ברציפות, והפגיש את המשתתפים ליום שכולו בינה מלאכותית.
החברות הציגו את כיווני הפעילות והפתרונות שלהן בתחום ה-AI, שיתפו בפרויקטים ובחנו הזדמנויות נוספות לשלב כוחות. המפגש נועד לחזק את הסינרגיה בין החטיבות ולהרחיב את שיתופי הפעולה, כדי להמשיך ולמנף את כוחה של הקבוצה ולתת ללקוחות ולשותפים מענה מקיף ויעיל יותר, מתשתיות ודאטה ועד תוכנה וסייבר, באמצעות שילוב פתרונות ויכולות והאצת יישומם.
במהלך היום הוצגו הרצאות שפרשו את פעילות ה-AI של הקבוצה מקצה לקצה. בתחום הסייבר הוצגו פתרונות לאבטחת השימוש של עובדים בכלי AI ולמניעת דליפת מידע רגיש, סוכני AI שמבצעים מבדקי חדירה בפיקוח בודקים אנושיים, מוקדי סייבר מבוססי סוכנים ואבטחת AI בסביבות מסווגות למערכת הביטחון.
בתחום התשתיות והענן הוצגו פתרונות להרצת AI מקומי ובמחשוב קצה, לצד פיתוח והרצה של סוכני AI על גבי AWS. בתחום התוכנה הוצגו פלטפורמות שמחברות סוכני AI למערכות הליבה של הארגון, מודרניזציה של מערכות ותיקות בעזרת AI ושיטות פיתוח חדשות, שמאפשרות לצוותים קטנים להעלות מערכות לייצור בתוך שבועות.
בחלק השני של הבוטקאמפ התקיים האקתון AI בהובלת ערן רוסו, ה-CTO של Peax Ideo מחטיבת התוכנה, ודן ליכטנפלד ממשרד ה-CTO של הקבוצה. המשתתפים עבדו בצוותים על פרויקטים משותפים בכלי AI והפכו רעיונות לתוצרים.
יואל יעקבסן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Peax, שהוביל את הבוטקאמפ, אמר: "בכל אחת מחברות הקבוצה יש ידע, ניסיון ויכולות בתחום ה-AI, בעולם התוכן שלה. הכוח של Peax הוא היכולת לחבר יכולות ולהעניק מענה מקיף מקצה לקצה ללקוחות ולשותפים שלנו. המפגש איפשר לנו להכיר לעומק את מה שנעשה לרוחב הקבוצה, כדי לחזק ולהרחיב את העבודה המשותפת".
לדבריו, "החיבור הזה מאפשר לנו לשלב מומחיות בכל שכבה טכנולוגית, לתת מענה מקצה לקצה גם בסביבות טכנולוגיות מורכבות, לעזור ללקוחות להטמיע AI, לקדם אוטומציה ולייעל את הארגון. כך הלקוחות נהנים מהעוצמה של הקבוצה כולה".
דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה.
לפני 3 שעות ו-54 דקות
6.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סוף השבוע האחרון נפתח בתקלה מטלטלת: ביום שישי ה-13 נעצרה כל תנועת המטוסים בארצות הברית, ורבים חששו מפיגוע נוסף בסגנון 11 בספטמבר או ממתקפת סייבר רחבת היקף. כעת נראה שהתעלומה פוצחה.
ממצאי התחקירים המעודכנים מגלים כי שורש המחדל הטכנולוגי שהוביל להשבתת תנועת המטוסים ברחבי ארצות הברית טמון בשני נתבי תקשורת חדישים של חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks), הנמצאת בבעלות ענקית המחשוב HPE. UPDATE: We spoke with the CEO of L3Harris, and the contractor secured the two routers from the remote FAA facilities in Texas and Arkansas. L3Harris is now conducting deep diagnostics testing at their headquarters in Florida. @FAANews, Juniper, and Cisco engineers are assisting as well.
We have no indication of a foreign cyberattack and we will continue to investigate alongside the FBI and our federal law enforcement partners.
We took the extraordinary measure of issuing a nationwide ground stop. I want to be crystal clear for everyone in America, my number one priority is to make sure you get to your destination safely @FoxNewsSunday
— Secretary Sean Duffy (@SecDuffy) November 15, 2026 לפי תחקיר שפרסם הוול סטריט ג'ורנל (Wall Street Journal), הציוד שהותקן על ידי הקבלנית הביטחונית L3Harris באתר תקשורת רדיו באל דוראדו שבארקנסו – לצד נתב נוסף במתקן מכ"ם באמרילו שבטקסס – החל להציף את מערך התקשורת הארצי בכמויות חריגות של נתונים. מנהלת הטכנולוגיות בפועל של רשות התעופה הפדרלית (FAA), רבקה גאי, חשפה כי שני המכשירים הללו שידרו כ-1,000 בקשות חיבור (Pings) מדי ארבע עד חמש שניות. שיטפון דיגיטלי זה חולל עומס חסר תקדים, ערער את יציבות התעבורה ופגע ישירות ביכולת התקשורת ב-17 מתוך 22 מרכזי הבקרה המרחביים של הטיסות בארצות הברית.
לפי הדיווחים בתקשורת העולמית, הרגעים הראשונים של התקרית אופיינו בבלבול עמוק ובאי-ודאות. השיבושים החלו להופיע כרעשים סטטיים וניתוקי שידור במרכז הבקרה באינדיאנפוליס, ומשם התפשטו במהירות לאורך נתיבי הטיסה הארציים. הפגיעה ביכולתם של בקרי הטיסה לנהל "שיח" רציף ובטוח עם צוותי האוויר אילצה את הרשויות להכריז על עצירת טיסות ארצית מוחלטת (Ground Stop) – מהלך חירום קיצוני שהופעל רק פעמיים בעבר: בעקבות מתקפות הטרור ב-11 בספטמבר 2001, וגם עקב תקלת מערכת ה-NOTAM בתחילת 2023. לנוכח עוצמת השיבוש, החשד המיידי בקרב גורמים שונים התמקד, כאמור, באפשרות של מתקפת סייבר עוינת או כשל במערכות תוכנה חדישות. שר התחבורה האמריקני, שון דאפי, ומנהל ה-FAA, בריאן בדפורד, שללו זאת במהירות והבהירו כי אין שום עדות לחבלה מכוונת, לפריצת רשת או למעורבות של מודלי בינה מלאכותית.
מאבק ההאשמות: רשלנות בהתקנה או חומרה פגומה?
החקירה העדכנית מתמקדת כעת בזיהוי הגורם המדויק להתנהגות הנתבים. בדפורד הציג בפומבי את כיווני הבדיקה: "האם מדובר בהתקנה לקויה? האם זו הגדרת תצורה פגומה? או שמא מדובר ברכיב נתב פגום שהכנסנו למערכת וגרם להפצת השגיאות?"
שר התחבורה דאפי חידד את הדברים כשאמר: "מה שאנחנו מנסים לקבוע הוא האם מדובר בחוסר מקצועיות – כלומר טעות משתמש או כשל התקנה מצד L3Harris – או שמא הם התקינו נתב פגום".
חברת L3Harris, המפעילה ומנהלת את תשתית התקשורת של רשות התעופה מזה כשני עשורים, מסרה כי היא משתפת פעולה מלאה בחקירה כדי לרדת לחקר נסיבות האירוע, והוסיפה כי עד כה השלימה יותר מ-70% מהפרויקט להסבת הקווים המיושנים. במקביל, שני הנתבים מארקנסו ומטקסס הועברו לבדיקה מעמיקה במעבדות L3Harris בפלורידה, תוך מעורבות של ה-FBI ורשויות אכיפת החוק. There has been a temporary telecommunications outage – out of an abundance of caution all flights have been halted. Every flight has been accounted for and international flights will be handled on a case by case basis.
— The FAA ✈️ (@FAANews) November 13, 2026 היצרנית מתנערת: הציוד פעל בדיוק לפי התכנון
מנגד, יצרנית החומרה הציגה עד כה עמדה שמסירה מעצמה כל אחריות לנפילת המערך. חברת HPE, שכזכור רכשה את ג'וניפר נטוורקס בעסקת ענק, מסרה באמצעות דובריה לעיתונות כי המכשירים פעלו כמצופה ואינם סובלים משום פגם: "הם לא כשלו" (They did not fail), כך נמסר מטעם ענקית הטק.
לטענת מקורות טכנולוגיים, הנתבים הפעילו תכונת שידור רחבה (Broadcasting) הפועלת כסטנדרט ברשתות מתקדמות, אך זו הציפה לחלוטין את הציוד ההיקפי שאינו בנוי להתמודד עם קצבי תקשורת כאלה.
בתגובה לממצאים, מהנדסי הרשות השביתו את תכונת השידור הזו בכל 69 נתבי ג'וניפר הפרוסים ברחבי הרשת האווירית, והיציבות, כך על פי הדיווחים, הושבה רק לאחר ניתוקם הפיזי של המכשירים בארקנסו ובטקסס. Union says issue involved two routers — and @FAANews employees did not conduct risk assessment: “The issue was isolated to two contractor owned and maintained routers that were being updated mid-day. Historically, contractors have followed a protocol where FAA employees conduct a risk assessment and coordinate the maintenance of the system or equipment. PASS-represented technicians were not involved in the upgrades that led to the ground stop yesterday”
— David Shepardson (@davidshepardson) November 15, 2026 המלכוד התשתיותי: נתבי קצה מתקדמים על קווי נחושת משנות ה-80
המשבר האחרון הזה מציף את הפער הבלתי נתפש שבו מתנהלת התעופה האמריקנית. שר התחבורה דאפי הדגיש כי הבעיה נובעת מהסתמכות ממושכת על תשתית תקשורת (FTI) ארכאית, שחלקים ניכרים ממנה מתבססים על חוטי נחושת אנלוגיים (TDM). לדבריו, "כשאני אומר לכם שאנחנו משתמשים בציוד ישן, אנחנו משתמשים בציוד ישן. כמעט כל מוסד באמריקה עבר מנחושת לסיבים ומאנלוגי לדיגיטלי, אולי ה-FAA היא האחרונה לבצע את העבודה הזו, כי לא הושקעו המשאבים".
מנהל ה-FAA ציין מנגד כי הרשות מוציאה כמיליארד דולר מדי שנה רק כדי לתחזק את רשת הנחושת הגוועת, שבה מוחלפים כ-2,000 נתבי סיסקו (Cisco) עתיקים בציוד ג'וניפר. המעבר המלא לסיבים אופטיים צפוי להסתיים רק לקראת סוף שנת 2028, ועד אז – כפי שהזהיר דאפי – המערכת הלאומית נותרת חשופה לשיבושים חוזרים ונשנים.
לפני 5 שעות ו-25 דקות
6.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אנו רק בשלב הראשון של מהפכת הבינה המלאכותית. עסקים הופכים לארגוני AI, אבל פעמים רבות הם אינם מודעים לכך. כדי שיוזמות ה-AI האלה יצליחו נדרשים כמה תנאי יסוד: האחד, למנוע מצב שבו ה-AI הופכת לצוואר בקבוק ארגוני. השני, טיפול מעמיק בנתונים. השלישי, שה-AI תשיא ערך עסקי ותפעל על בסיס היגיון כלכלי. הרביעי, אבטחת מידע לאורך כל הדרך. והאחרון, והראשון בחשיבות: נדרשת ריבונות על ה-AI", כך אמר ג'ייסון ריס, סגן נשיא בכיר לתשתיות ענן באורקל.
ריס התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת כנס AI World, שערכה החברה לאחרונה בלאס וגאס בהשתתפות עשרות אלפי לקוחות ושותפים עסקיים. בשיחה הוא פירט את אסטרטגיית הענן של החברה, את הגישה הרב-עננית ואת מקומה של הבינה המלאכותית בבסיס הנתונים.
ענן ריבוני, גם מאחורי חומת האש של הלקוח
"זה עשור", אמר ריס, "שאנו דוגלים באסטרטגיית הענן המבוזרת שלנו, OCI (Oracle Cloud Infrastructure). המטרה היא להעניק ללקוחות הארגוניים בחירה. אנחנו מספקים אזורי ענן ציבורי ברחבי העולם, אבל גם מספקים את הענן שלנו בצורות שונות. לצד ענן ציבורי במתכונתו המוכרת, אנו מציעים גם ענן ריבוני. אחד כזה יש לנו באירופה: הוא של האיחוד האירופי ומופעל על ידי אזרחי האיחוד. אבל זה אותו ענן, אותה ארכיטקטורה ואותם שירותי ענן שאנחנו מציעים בענן הציבורי שלנו".
ריס הוסיף כי "יש לקוחות שעדיין משתמשים בבסיס הנתונים שלנו למערכות המפתח שלהם. עבורם אנו מציעים את שירותי הענן שלנו מאחורי חומת האש של הלקוח הארגוני, עם Exadata Cloud at Customer. רבים מהבנקים הגדולים משתמשים בשירות הזה, באירופה ובמזרח התיכון. ריבונות היא נושא מאוד רלוונטי כרגע, כשהמדינות השונות שלנו באירופה מגיבות לדרישות שונות שמוטלות עליהן".
מרב-עננות ועד בחירת שבבים ומודלים
"לפני ארבע שנים", אמר ריס, "התחלנו לעבוד בזירה הרב-עננית. זה התחיל בשותפות עם ענן Azure של מיקרוסופט, ולאחר מכן הצענו את שירותי בסיסי הנתונים שלנו על אז'ור. התקדמנו, וכיום אנו מציעים לארגונים את הקשרים האלה גם עם גוגל וגם עם אמזון. כך אנו מציעים ללקוחות בחירה".
לדבריו, "מושג הבחירה עובר בכל השכבות של ערימת ה-OCI. אנחנו מציעים שבבים שונים, של AMD או אנבידיה, ואנחנו מציעים מודלים שונים, בין השאר של מטא, OpenAI או ג'מיני של גוגל".
הבינה המלאכותית עוברת לתוך בסיס הנתונים
"אסטרטגיית הבינה המלאכותית שלנו", הסביר ריס, "כוללת שלושה רכיבים: אנחנו משלבים AI בתוך יישומי Fusion שלנו, כדי לשפר את תהליכי העבודה של הסוכנים. הרכיב השני הוא פלטפורמת נתונים ל-AI. אנו מאפשרים לשאוב נתונים ממגוון מקורות נתונים שונים, כשאנו מספקים את הממשל ואת היכולת לנצל את ה-AI בצורה מיטבית".
הרכיב השלישי, לדבריו, הוא בסיס הנתונים של החברה: "בסופו של יום, AI טובה רק כשיש לך נתונים טובים. אנו מציעים את בסיס הנתונים Oracle Database 26ai, המשלב AI בתוך מנוע ניהול הנתונים. כך, במקום לייצא מידע ארגוני למערכות AI חיצוניות וליצור סיכוני אבטחה או שיהוי, המערכת מריצה את ה-AI ישירות בתוך בסיס הנתונים".
"ב-OCI האבטחה היא עיקרון ראשון", ציין ריס. "אנו מקפידים על מינימום הרשאות, ובעיקר על עוד פחות הרשאות מיוחסות. מאז הלקוח הראשון של החברה, ה-CIA, ולאורך 50 השנים האחרונות, האבטחה תמיד הייתה מרכיב מרכזי בעשייה שלנו".
עצה למנמ"רים: לאמץ את הטכנולוגיה בחוכמה
"עצתי למנהלי ולמנהלות מערכות המידע היא לעבוד בצורה מאוזנת", סיכם ריס. "להיכנס לעולם ה-AI, להבין את ההקשר העסקי ולעשות דברים בצורה היעילה ביותר עם המשאבים שיש להם. אבל להקפיד על כלכלת ענן, לוודא שהם עושים את השימוש הטוב ביותר במשאבים המועטים שיש להם, ואז ליצור בקרות אבטחה".
"עליהם לאמץ את הטכנולוגיה בחוכמה", הוסיף. "בכל מקרה, עליהם לזכור שאנו רק בתחילת הדרך בתחום, והוא ישתנה ויגדל בשלוש עד חמש השנים הבאות".
לפני 5 שעות ו-32 דקות
6.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בימים שבהם התחרות העולמית על משאבי טכנולוגיה ובינה מלאכותית מגיעה לשיאה, ומדינות אירופיות מתחרות בישראל על הקמת מרכזי מו"פ מקומיים, ענקיות טק בינלאומיות, בהן אנתרופיק, OpenAI וספייס אקס, מגלות עניין גובר והולך בהרחבת פעילותן בישראל. ההון האנושי והמוח הישראלי היו ונשארו הקטליזטור המרכזי למשיכת השקעות, אבל מנוע נוסף פועל מאחורי הקלעים: הוודאות הפיננסית.
החלטת המיסוי החדשה של רשות המסים (5007/26) מעניקה בדיוק את רשת הביטחון הזו. היא מקבעת את מודל ה"קוסט-פלוס" (Cost Plus) עבור מרכזי מחקר ופיתוח הפועלים בישראל, חלף הטענה האפשרית של מס הכנסה שיש ליישם עליהם את שיטת Profit Split, כלומר חלוקת רווחים.
חומת מגן מול מחלוקות "מחירי העברה"
במשך שנים נאלצו מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות בישראל להתמודד עם אי-ודאות רגולטורית קשה בתחום "מחירי ההעברה" (Transfer Pricing), כלומר התמחור הפנימי של עסקאות בין חברות-אם בחו"ל לחברות-בת מקומיות. הסוגיה נוגעת בעיקר לשירותי המו"פ שמסופקים מישראל לחברות הזרות, בין אם ממרכזי מו"פ ייעודיים ובין אם לאחר רכישת חברה ישראלית והפיכתה למרכז מו"פ.
בהיעדר כללים נוקשים וברורים, רשויות המס נטו להוציא שומות מס דרקוניות, מתוך טענה שחלק נרחב מהרווחים הגלובליים של התאגיד צריך להיות מיוחס לפעילות הפיתוח בישראל. הן עשו זאת בעיקר באמצעות שיטת מחירי העברה שנקראת Profit Split, שפתוחה כשלעצמה לפרשנויות רבות ואינה מספקת ודאות, גם כשהיא השיטה המתאימה לפי כללי ה-OECD והחקיקה המקומית.
החלטת המיסוי החדשה משנה את כללי המשחק. באמצעות קביעה מראש של שיעורי הרווחיות במודל הקוסט-פלוס, רשות המסים מעניקה לתאגידי הענק שקט תעשייתי, מונעת סכסוכים משפטיים יקרים וממושכים ומאפשרת לחברות לתכנן את תקציביהן שנים קדימה, בלי חשש מהפתעות מיסויות.
אמנם המרווח (mark-up) מעל ההוצאות שאישרה רשות המסים גבוה יחסית, 13%, וכדאי לשים לב שהוא חל גם על התגמול ההוני שמוענק לעובדים בישראל. אך מבחינת החברות הרב-לאומיות הוא עדיף על חוסר הוודאות שביישום עתידי של מודלים מסוג Profit Split, משום שממילא יש לממן בדרך כזו או אחרת את עלות העובדים בישראל.
עם זאת, כדאי לשים לב לדרישות המחמירות של מס הכנסה ליישום המודל. ביניהן תיעוד ותמיכה באמצעות חקר תנאי שוק (Study), הכולל ניתוחים מורכבים של נושאי הפונקציות, המימון, השליטה בסיכון ועוד (כמו ניתוח DEMPE לפי כללי ה-OECD), וכן ניתוח של שרשרת הערך (Value Chain). כל אלה נועדו להוכיח למס הכנסה שהחברה הבת הישראלית אכן מתאימה לעבוד במודל של קוסט-פלוס.
במקרים שבהם קיימים בישראל תפקידים אסטרטגיים, שליטה בשירותי המו"פ ובסיכון הנובע מהם ופרמטרים רלוונטיים אחרים, אין ודאות שמודל הקוסט-פלוס יהיה המודל המתאים. לכן חשוב לתכנן מראש וליישם את השיטה המתאימה מבין שיטות מחירי ההעברה, בהתאם לתקנות בישראל ובמדינה הרלוונטית.
הדילמה של הקניין הרוחני: שמירה על אלפי משרות איכותיות
אחד ההיבטים של החלטת המיסוי החדשה נוגע להבחנה בין הבעלות על הקניין הרוחני (IP) לבין ביצוע עבודת הפיתוח בפועל. חברות רב-לאומיות מעדיפות לרוב להחזיק את הנכסים הבלתי מוחשיים שלהן ביישות האם בחו"ל, משיקולי מס אסטרטגיים ורגולציה גלובלית. לכן, פעמים רבות אחרי רכישת חברה, הרוכשת מעדיפה לשלם פעם נוספת על הוצאת הקניין הרוחני מישראל ולהפוך את היישות הישראלית לספקית שירותי מו"פ, שבפועל חדלה להיות יישות יזמית.
כשמדיניות המיסוי המקומית מייצרת אי-בהירות בשאלת הבעלות על ה-IP ומנסה למסות אותו באופן עקיף, החברות אינן מהססות להעביר את מרכזי הפיתוח למדינות מתחרות שמציעות הטבות או רגולציה נוחה יותר, כמו אירלנד, קפריסין או מזרח אירופה. ההחלטה הנוכחית שומרת על עשרות אלפי משרות איכותיות במשק ומונעת זליגת מוחות ופעילות לחו"ל.
בשורה התחתונה, היא מגדילה באופן עקבי את גביית המס הישירה משכר וממסי חברות, בוודאות גבוהה יותר לעומת התלות ב-Profit Split עתידי שאינו ודאי. עם זאת, מאחר שהצפי לרווח אינו ודאי, ייתכן שיש בהסדר גם השפעה שלילית על התמ"ג העתידי, במקרים שבהם הרווח משירותי המו"פ הישראליים יהיה גבוה במיוחד.
צעד קריטי לביטחונה הכלכלי של ישראל
כשחברות ה-AI והטכנולוגיה מנהלות מחזורי עתק ומחפשות יציבות, מהלכים מסוג זה אינם רק פתרון טכני של רשות המסים להקדמת גבייה. הם כלי אסטרטגי לשימור מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית.
היכולת לייצר סביבת מס צפויה, הוגנת ומותאמת לסטנדרטים הבינלאומיים היא בדיוק היתרון התחרותי שנדרש עכשיו. כך אפשר להבטיח שענקיות הטכנולוגיה ימשיכו לראות בישראל את יעד ההשקעה הראשון והעיקרי שלהן, ולא ישקלו מתחרות כמו פולין, אירלנד או קפריסין.
עו"ד אייל בר צבי, הוא שותף במשרד הרצוג, ראש מחלקת מחירי העברה ומומחה למיסוי בינלאומי.
לפני 3 שעות ו-16 דקות
6.48% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המפגש המקצועי של פורום GenAI מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') במשרדי דלויט, עסק בשאלה כיצד מעצבים ומנהלים את מערכת ההפעלה הארגונית החדשה בעידן הבינה המלאכותית. הדיון התמקד בנקודות המפגש המעשיות שבין תפעול, הון אנושי וטכנולוגיה, מתוך הנחת יסוד שהבינה המלאכותית הפכה לגורם קריטי בארגון, שחוצה את כל המחלקות ומשפיע על שורה ארוכה של תחומים.
רותם דולב, שותפה ומובילת תחום שינוי מבוסס AI בדלויט ישראל. צילום: יח"צ
את ההרצאה המרכזית נשאה רותם דולב, שותפה ומובילת תחום שינוי מבוסס AI בדלויט ישראל. דולב אמרה, בין היתר: "בשנה וחצי האחרונות יש יותר כניסה של AI לקידום מטרות עסקיות, עם חיבור לתהליכים ולעשייה הארגונית".
בחלקו השני של המפגש התפצלו המשתתפים לקבוצות דיון, שעסקו בהיבטים השונים של אימוץ ה-AI בארגון: אנשים, תהליכים, תשתיות, החזר השקעה ואבטחת מידע. בתום הדיונים הציג כל אחד מיושבי ראש השולחנות נייר עמדה, שסיכם את התובנות ואת עמדות המשתתפים.
ההון האנושי: אמון בטכנולוגיה והובלת שינוי
שי גוטמן, סמנכ"ל טכנולוגיות ב-AIG. צילום: ניב קנטור
שי גוטמן, סמנכ"ל טכנולוגיות ב-AIG, הוביל דיון בנושא ההון האנושי בעידן ה-AI. המסקנה המרכזית הייתה שהכנת עובדים ומנהלים לעבודה עם AI צריכה להתבסס על בניית אמון בטכנולוגיה ועל הובלת תהליכי שינוי. אוריינות טכנולוגית אינה נחלתם של אנשי ה-IT בלבד: עובדים ומנהלים בכל הארגון צריכים לדעת להשתמש ב-AI באופן מושכל.
תובנה נוספת נגעה למתח שבין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין החששות שהיא מעוררת. יש להסביר לעובדים מהי מטרת השינוי, כיצד הוא ישפיע על תפקידם ובאילו דרכים הם יכולים להיות שותפים לו. יש לתת מקום גם לתחושת ה-FOMO, לחשש להישאר מאחור ולצורך לאפשר למידה בקצב המתאים לאנשים שונים.
לצד זאת, יש חשיבות רבה לאחריות ההנהלה ולהובלתה. ההנהלה צריכה להגדיר את הכיוונים, אך ההטמעה תצליח רק אם העובדים ירגישו שהם חלק ממנה, ותתקיים שותפות מלאה בין כלל מחלקות הארגון.
הארגון כמערכת הפעלה אחת
יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות. צילום: ניב קנטור
יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות, הוביל דיון בנושא הארגון כמערכת הפעלה אחת, והחיבור בין מערכות, תהליכים ויחידות ארגוניות. אחת התובנות הייתה שהצורך בארגון מחדש של תהליכים לפני הטמעת AI תלוי בהיקף השינוי. כאשר מדובר בשינוי מהותי, נדרשת חשיבה מחדש על התהליך כולו, אחרת קיים סיכון להחמיץ את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה.
עוד הודגשה החשיבות של הגדרה ברורה של הגורם המוסמך לקבל החלטות, בהתאם למבנה הארגוני ולמאפייניו. באשר לשאלה מי צריך להוביל את השינוי, הסכימו המשתתפים כי לצד מינוי גורם מוביל, יש חשיבות רבה לאמירה ברורה של המנכ"ל ולמעורבותו האישית בתהליך.
התשתיות: להתחיל מהתהליך העסקי
צחי לוטטי, מנהל ענף CTO בבנק דיסקונט. צילום: ניב קנטור
צחי לוטטי, ה-CTO של בנק דיסקונט, הוביל את הדיון בנושא מוכנות התשתיות הארגוניות ל-AI ולסוכנים אוטונומיים. משתתפי הדיון הסכימו כי השינוי שמחוללת הבינה המלאכותית כבר נמצא בעיצומו, וכי הארגונים חייבים להיערך אליו מבחינה אנושית, ארגונית וטכנולוגית, גם כשהעתיד עדיין אינו ברור במלואו.
לדעת המשתתפים, אפשר להפעיל AI כמעט על כל תחום בארגון, אך אין בכך בהכרח היגיון עסקי או תפעולי. יש להתמקד בתהליך העסקי, במידע שנאסף ומנותח ובשינוי שאותו רוצים להשיג, אחרת ההטמעה עלולה להיכשל ולהיות יקרה מאוד.
מדידה: להגדיר את ההחזר כבר בפיילוט
עידית חן, סמנכ"לית מערכות המידע בקבוצת לובינסקי. צילום: ניב קנטור
עידית חן, סמנכ"לית מערכות מידע בבלובינסקי, הובילה קבוצת דיון שעסקה בהבחנה בין פתרונות טכנולוגיים לבין השימוש שעושים בהם עובדי הארגון, ובשאלה כיצד מודדים את התועלת העסקית. חברי הקבוצה הסכימו כי יש להגדיר את ההחזר על ההשקעה (ROI) כבר בשלב ה-POC, וכן למנות גוף ארגוני שיהיה מוסמך לעקוב אחר ביצועי ההשקעה ולמדוד אותם.
בנוסף, הומלץ ליצור מערך מדידה רציף, שיאפשר בחינה ושיפור דינמיים של התוצאות. יש לבחור כלי מדידה מתאימים ולקשור באופן ברור בין ההוצאה הכספית לבין התועלת שהושגה בפועל, כלומר בין התקציב לביצוע.
אבטחה: האחריות מתפזרת בין כמה גורמים
מיכאל שטרית, מוביל תחום אבטחה התקפית ואבטחת AI בדלויט. צילום: יח"צ
מיכאל שטרית, מוביל תחום אבטחה התקפית ואבטחת AI בדלויט, הוביל קבוצת דיון שעסקה באתגרי הסייבר בעידן הבינה המלאכותית. המסקנה המרכזית הייתה שאין כיום גורם אחד שנושא באחריות הבלעדית לאבטחת מערכות ה-AI, והאחריות מתפזרת בין בעלי המוצר, ה-CIO, אנשי התקשוב ומנהלי אבטחת המידע.
בחלק מהארגונים כבר קיימים תפקידים ייעודיים כמו CAIO ו-CISO. הדעות חלוקות בשאלה אם נדרשת הפרדה בין תפקיד ה-CISO המסורתי לבין אחריות ייעודית לאבטחת AI, אך קיימת הסכמה שיש להגדיר את תחומי האחריות ולמנות צוות מוביל.
הקבוצה דנה גם במשטחי התקיפה החדשים. התברר כי בדיקות וסימולציות אבטחה מתקיימות רק בחלק מהארגונים, ובדרך כלל הן מתמקדות באיומים שכבר מוכרים. ההפרדה המסורתית בין שכבות האבטחה אינה בהכרח מתאימה לעולם ה-AI, וגם בו נדרשת הקפדה על עקרונות Zero Trust, כלומר אפס אמון.
תובנה נוספת עסקה בתופעת ה-Shadow AI, כלומר שימוש בכלי בינה מלאכותית ללא אישור או פיקוח ארגוני. הגישות בארגונים נעות בין איסור וחסימה לבין ניטור והעלאת מודעות, אך הניסיון מלמד שאיסור גורף אינו מונע בהכרח את התופעה. בחלק מהארגונים עדיין אין כלי ניטור מתאימים, ומדיניות BYOD (שימוש במכשירים אישיים לצורכי עבודה) מקשה על חסימת השימוש. לכן, הדגש צריך להיות על העלאת המודעות.
השורה התחתונה: הטמעת AI אינה רק עניין של בחירת הטכנולוגיה הנכונה. היא מחייבת הגדרת כיוונים עסקיים, חלוקת אחריות, מעורבות הנהלה, הכשרת עובדים וקביעת יעדים ומדדים ברורים.