מנמ"רים (CIOs), מנהלי IT ומנהלי מערכות SAP (סאפ) בארגוני Enterprise גדולים בישראל מתמודדים בשנים האחרונות עם אחת הדילמות המורכבות בקריירה המקצועית שלהם: כיצד להוביל את הארגון לפרויקטי שדרוג S/4HANA, ענן וחדשנות דיגיטלית, מבלי לזעזע את הלב הפועם של הארגון. מאחורי הקלעים של כמעט כל מערכת SAP ECC ותיקה מסתתרת "גיבנת" טכנולוגית של 20 שנה ואף יותר. מדובר במיליוני שורות של קוד מותאם אישית (Z-Code), ממשקים סבוכים ("קוד ספגטי"), ותהליכים קריטיים שאיש כבר אינו זוכר מדוע נכתבו כך מלכתחילה. הבעיה המרכזית אינה רק טכנולוגית, אלא אנושית ועסקית. ארגונים רבים סובלים מ"תלות באנשי מפתח" (Key-Person Dependency). מפתחי ABAP ותיקים שכתבו את קוד הליבה של שרשרת האספקה או הנהלת החשבונות לפני עשור וחצי כבר פרשו, והשאירו מאחוריהם קוד קריטי ללא שום תיעוד. התוצאה היא פחד תפעולי משתק מפני כל שינוי ("אל תיגעו בזה, הכל יישבר") וחרדה תקציבית לקראת שדרוגים, כאשר החלטות של מיליוני שקלים מתקבלות ללא נתונים מדויקים.  המעבר מאנליזה קרה לבינה עסקית  עד היום, הפתרונות הקיימים בשוק הציעו בעיקר כלי מיפוי סטטיים ויבשים. כלים אלו מסוגלים להצביע על מיקומו של קוד מסוים או לספור שורות, אך הם משאירים את עבודת הפענוח המפרכת למנהלי המערכת, שצריכים לצלול לתוך הררי גרפים בלתי מובנים.  כאן נכנסת לתמונה פריצת הדרך של נס (NESS) כמובילת ה-SAP בישראל, עם שירות Ness SAP SmartAI. זהו שירות מנוהל (Managed Service) חדשני וראשון מסוגו, המשלב מנוע GenAI (בינה מלאכותית יוצרת) ייחודי יחד עם צוות מומחי ה-SAP המוביל של נס. השירות מחליף את "מפות הקוד" המסורתיות בפיענוח סמנטי חכם המתרגם קוד ABAP ישן ומסובך לשפה עסקית מדוברת (Semantic Interpretation).  Ness SAP SmartAI אינו מסתפק בספירת שורות; הוא קורא את הלוגיקה, מפענח את "כוונת המשורר" ומנסח מסמך פונקציונלי ברור בעברית או באנגלית. כך, למשל, המערכת מסוגלת לנתח קוד ישן ולהפיק פלט בסגנון: "תוכנית זו מחשבת את הבונוס השנתי של מפיצים אזוריים לפי שיטה ייחודית שנוצרה בשנת 2014, תוך קישור לטבלאות המכס". הידע הארגוני חוזר סוף-סוף לבעלות הארגון במסמכי תיעוד מסודרים, והתלות באנשים בודדים – מתבטלת לחלוטין.  ודאות מוחלטת בדרך ל-S/4HANA ולחדשנות  עבור מנהלים המנווטים את הדרך לעתיד, שירות מבוסס AI, חכם ולומד, מעניק ערך עסקי מיידי ומשמעותי:  אופטימיזציה של פרויקט ה-S/4HANA : המנוע ממפה במדויק מהו קוד פעיל וקריטי ומהו קוד "מת" (Obsolete) שאין בו שימוש שנים. הדבר מאפשר לקבל החלטה מושכלת ומבוססת דאטה בין אסטרטגיית Greenfield ל-Brownfield, וחוסך עד עשרות אחוזים בעלויות השדרוג ובזמן הפרויקט.  האצת פרויקטי דיגיטל וענן פי שלושה: במקום שצוותי הפיתוח המודרניים "יחפרו" בקוד ישן כדי לחבר אפליקציות חדשות, המערכת ממפה אוטומטית את ממשקי החוץ (RFCs, IDocs) ומייצרת תיעוד API ברור ומדויק תוך שניות.  אבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר: מתוך הבנת הרגישות המטורפת של קוד הליבה הארגוני, מנוע ה-LLM עובד בתוך סביבה מבודדת לחלוטין. עבור ארגונים פיננסיים או ביטחוניים, קיימת אפשרות לייצוא קובצי קוד בלבד לרשת סגורה, המנותקת פיזית מהאינטרנט (Air-Gapped).  לא עוד כלי, אלא שירות מנוהל  הכוח האמיתי של Ness SAP SmartAI טמון בהיותו שירות מנוהל – נס אינה מספקת לכם עוד תוכנה שצריך ללמוד ולתפעל, אלא מעטפת שלמה. מנוע הבינה המלאכותית מבצע את העבודה הסיזיפית של קריאת הקוד והתיעוד, בעוד מומחי ה-SAP של נס מנתחים את התוצרים, מאמתים אותם ומספקים לכם המלצות אופרטיביות ומפת דרכים מדויקת ונקייה.

קמפיין דיגיטלי חדש של קונסיסט ו-Glassix, שעלה לאוויר אתמול (ב'), בכיכובה של דמות הרשת המוכרת ברקוני, מציג באופן משעשע אך מעורר מחשבה עד כמה טכנולוגיות AI קוליות מתקדמות הפכו לאנושיות, טבעיות ומשכנעות. במרכז הסרטון עומד אביתר, חברו של ברקוני, שמגיע לרגע המרגש ביותר בחייו. לאחר מערכת יחסים שנראית מושלמת, הוא מחליט להציע נישואין לנטע - צעירה חכמה, נעימה, קשובה ומקסימה. אלא שברגע האחרון מגלה לו ברקוני את האמת: נטע כלל אינה אדם. למעשה, מדובר בסוכנת AI קולית מתקדמת, שנועדה לספק שירות ללקוחות בארגונים, באמצעות שיחות קוליות טבעיות ואנושיות. יותר ויותר סוכני AI קוליים חכמים במוקדי השירות והמכירות מאחורי הטוויסט הקומי מסתתרת מציאות טכנולוגית שכבר משנה את עולם השירות והמכירות – הדור החדש של סוכני ה-AI הקוליים מסוגל לנהל שיחות טבעיות ורציפות, להבין הקשרים מורכבים, לזהות כוונות, לספק מידע, לבצע פעולות ולהעניק שירות אישי ומדויק, בכל שעה, לכל לקוח ובקנה מידה של אלפי פניות במקביל.  יותר ויותר ארגונים בישראל ובעולם משלבים כיום סוכני AI קוליים חכמים במוקדי השירות והמכירות שלהם, משפרים משמעותית את חוויית הלקוח, מקצרים זמני המתנה ומייעלים תהליכי שירות, מכירות ותפעול.  לדברי משה אטיה, סמנכ"ל מוצרים ודיגיטל בקונסיסט: "עד לפני זמן קצר, היה קל לזהות מתי מדברים עם בוט. כיום לקוחות מנהלים שיחות שלמות עם מערכות AI מבלי להבין שמדובר במערכת ממוחשבת. רצינו לקחת את התופעה הזו לקצה ולהמחיש אותה בדרך הומוריסטית שתגרום לאנשים גם לחייך וגם לחשוב. סוכני ה-AI הקוליים והטקסטואליים שלנו כבר מספקים ערך אמיתי לארגונים בתחומי השירות, המכירות והתמיכה. מדובר בשינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מתקשרים עם לקוחותיהם".  הקמפיין עלה במקביל בערוצי הסושיאל של ברקוני, קונסיסט ו-Glassix ופונה לקהלים מעולמות הבינה המלאכותית, השירות הדיגיטלי, חוויית הלקוח, החדשנות והטכנולוגיה.  בסופו של דבר, הסרטון מעלה שאלה פשוטה: מה קורה כאשר בינה מלאכותית הופכת לאנושית כל כך, עד שקשה להבחין בינה לבין בני אדם? אם לשפוט לפי אביתר – העתיד כבר כאן.

פורבס פרסם באחרונה, זו השנה הרביעית, את רשימת 50 ה-Iconoclasts – המנהיגים בתחומים כגון פיננסים, ספורט, בידור וכמובן טק, שיוצאים נגד המוסכמות, מאתגרים את הסטטוס קוו בתחומים שלהם ומשנים את הענף. בדברי ההקדמה לרשימה נכתב כי היא "מכירה במנהיגים ש-'משנים את המשחק' בזמן אמת ומשבשים את התעשיות שבהן הם פועלים". היא כוללת מיליארדרים – מייסדי חברות, מנכ"לים, משקיעים ועוד – שההחלטות שלהם משפיעות על שווקים וענפים שלמים ברחבי העולם. השווי הכולל שלהם עומד על 2.5 טריליון דולר. הישראלי היחיד במועדון האקסקלוסיבי, כמתבקש, הוא אסף רפפורט, מייסד משותף ומנכ"ל וויז, שנמכרה אשתקד לגוגל בעסקה הגדולה ביותר בתולדות חברת הענק וההיי-טק תוצרת כחול לבן. רפפורט נכלל בה בין היתר עקב העובדה שהוא וחבריו ל-וויז סירבו להצעה של גוגל לקנות את החברה תמורת 23 מיליארד דולר, וזו שיפרה את ההצעה, ובסופו של דבר שילמה להם 32 מיליארד. אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז, וחבר. צילום: נתנאל טוביאס תחום ה-AI שולטטט כצפוי, הרשימה כוללת מייסדים ומנכ"לים של חברות בתחום ה-AI. אחד מהם הוא סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI, שבפורבס מכנים אותו "נער "נער אנשי המגזין בחרו גם בדאריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק, בין היתר בשל ההצהרה שלו שבקלוד, "הבטיחות קודמת לכל". על פי פורבס, עד כה הוא עומד במילתו. כך, אנת'רופיק לא שחררה במשך זמן רב את מודל מיתוס לציבור הרחב, עקב חשש שלה עצמה שהוא יפגע בבטיחות של המשתמשים, ועשתה זאת רק היום, לאחר שהיא הסירה את החשש הזה. ואם כבר AI, אדם שצפוי שיהיה ברשימות כמו זו הוא ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. "כל חברות ה-AI שנמצאות על כדור הארץ משתמשות במיקרו-שבבים שמייצרת אנבידיה, שהייתה לחברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בהיסטוריה, ובסוף 2025 עקפה את השווי של חמישה טריליון דולר", נכתב. איך אפשר רשימה כזאת בלי אילון מאסק…? את אילון מאסק כינו העורכים "אחד ה-Iconoclastics האמינים ביותר". הם ציינו כי "הוא חושב אחרת – על הכול. לפניו, רכבים חשמליים היו רק בספרים. הוא הפך שליחת דברים לחלל לעסק אמין. סטארלינק מאפשרת שימוש באינטרנט הלווייני שלה באזורי מלחמה" וכשמדינות סוגרות את הרשת. כמו כן, הם ציינו את אופטמוס, הרובוט ההומנואידי, שעתיד לעלות לפרודקשן מאוחר יותר השנה, את xAI, את SpaceX, שתונפק בסוף השבוע וככל הנראה תהפוך אותו לאיש הראשון בעולם ששווה יותר מטריליון דולר, וכמובן את הרשת החברתית שלו, X. ידו בכל. אילון מאסק. צילום: FeatureFlash Photo Agency, ShutterStock על סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, נכתב כי "ב-12 השנים שלו בתפקיד הוא העביר את מיקרוסופט טרנספורמציה משמעותית, והציב אותה בחזית תחומי הענן וה-AI". סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית, נמצא במועדון עקב העובדה שג'מיני עבר, ובגדול, את הכלי החלוצי בעולם הבינה המלאכותית היוצרת, ChatGPT, ומאחר שהוא הביא את החברה שהוא מנהל לשווי שוק של יותר מארבעה טריליון דולר. עוד שם בסקירה הוא מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, שנבחר אליה מאחר שהוא "מחדד את המחויבות של החברה לבינה מלאכותית ומקצץ בצורה נרחבת את מספר העובדים" לטובת הוצאות על התחום החם. סיבות נוספות להכנסתו לרשימה הן משקפי ריי-באן – אחד המכשירים הלבישים מבוססי ה-AI המצליחים הראשונים, והפיכתה של מטא לשחקן מרכזי בעולמות ה-GenAI, באמצעות מודלי ה-Llama מבוססי הקוד הפתוח. גם בכירי קריפטו בפנים בפורבס מציינים גם כמה בכירים בעולם הקריפטו, בהם פאולו ארדואינו, מנכ"ל תת'ר – חברת קריפטו שנכנסה גם לעולמות ה-AI, הדאטה סנטרים והשקעות ביוזמות בתחום החינוך, ובריאן ארמסטרונג, מנכ"ל קוינבייס, בורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה ביותר בארצות הברית. אחד המנהלים הוותיקים בטק שבפורבס מציינים הוא סטיב באלמר, שהיה מנכ"ל מיקרוסופט, שנמצא בה יחד עם רעייתו, קוני. השניים הם מייסדי קרן באלמר, שמשקיעה ביוזמות לשיפור המצב הכלכלי של ילדים ובני משפחותיהם. פילנתרופים נוספים שצוינו הם בני הזוג סוזן ומייקל דל, שייסד את החברה שקרויה על שמו. הכרה והוקרה בדרך לפרישה. טים קוק, המנכ"ל היוצא של אפל. צילום: ShutterStock כבוד לוותיקים בפורבס בחרו גם בטים קוק, שאו-טו-טו יעזוב את תפקיד מנכ"ל אפל אחרי 15 שנים, מאחר שהוא "מציע לאחרים בתעשיית הטק, שמונעים על ידי אגו, שיעור באיך להגיע להצלחה יציבה ורציפה". ותיק נוסף בתעשייה הוא לארי אליסון, המייסד, היו"ר וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל, שהפך חברה שיצרה בסיסי נתונים לשחקן מרכזי בתחום הלוהט של הבינה המלאכותית. עוד כוללת הרשימה את לארי פינק, מייסד משותף ויו"ר בלאקרוק; שתי פילנתרופיות – מלינדה פרנץ' גייטס ומק'ינזי סקוט; אלקס קארפ, מייסד משותף ומנכ"ל פלנטיר; פאלמר לאקיי, מייסד אוקולוס, שמכר את החברה לפייסבוק ב-2014; סטיב שוורצמן, מייסד משותף, יו"ר ומנכ"ל קרן בלקסטון; גוון שוטוול, הנשיאה וסמנכ"לית התפעול של SpaceX; ליאנג וונפג, המייסד והמנכ"ל של דיפסיק; וז'אנג יימינג, מייסד משותף של בייטדאנס, החברה האם של טיקטוק. גם היא ברשימה. טיילור סוויפט. צילום: ShutterStock דמויות ידועות נוספות שנכנסו למועדון האקסקלוסיבי הן המוזיקאים ביונסה, באד באני, טיילור סוויפט ודה וויקאנד, שחקן הבייסבול שאיני אוהטאני, הסופרת ג'יי.קיי. רולינג ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

"בינה מלאכותית משנה כל ארגון, ונוגעת בכל תעשייה ומגזר. היא רלוונטית לכולם, ואין ארגון שיכול להרשות לעצמו להתעלם ממנה. הגענו לשלב הבא בעולם הבינה המלאכותית – זו הסוכנית. בעולם זה נמצא הארגון הסוכני, בו פועלים סוכני AI לצד העובדים והעובדות בני אנוש. על מנת שהמהלך הלא פשוט הזה יצליח, ארגונים נדרשים לנראות: הבנה ומיפוי של כלל הסוכנים בארגון ומה הם עושים. זאת, לצד הקשרים (קונטקסט), שמשפרים את יכולת הסוכן לפעול עם הדאטה הארגונית. כעת הגענו לשלב הבא, של הסרת החיכוך שנותר – כדי להקל על הסוכנים להגיע עמוק יותר ללוגיקה העסקית ולפעול במהירות ויעילות", כך אמר איתי מרגלית, סגן נשיא אזורי ומנהל הפעילות העסקית של סיילספורס ישראל. מרגלית פתח את כנס Agentforce World Tour Tel Aviv, שהתקיים היום (ג') באקספו תל אביב, בהשתתפות אלפי נציגים של לקוחות סיילספורס בישראל ושותפיה העסקיים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "95% מפרויקטי ה-AI הסוכנית לא עוברים את הפיילוט" "למרות כל הדיבורים", אמר מרגלית, "עדיין יש פער עצום בין פיילוטים של פרויקטי AI סוכנית בארגונים לבין ההצלחה שלהם בייצור. 95% מהם לא מצליחים לעבור לשלב הבא. הם כושלים בהפקת ערך עסקי מהארגון הסוכני. הסיבה לכך היא שארגונים רבים מביטים על הפיילוט שעורך הארגון הסוכני כמשהו שעומד בפני עצמו. כאשר הוא עולה לייצור, צצות בעיות שונות: לפתע רואים סוכן הוזה, סוכנת טועה ועוד דברים מביכים או כאלה שמגדילים את הסיכון". הוא ציין כי "הבנו, בסיילספורס, שחסר משהו קריטי, על מנת שהסוכן יפעל באופן אמין ומדויק: ההקשר העסקי, עם הנחיות לגבי מהי מדיניות הארגון, מה אסור ומה מותר לסוכן לעשות, על בסיס מאות הנחיות ונהלים שנבנו משך שנים, על גבי הפלטפורמה שלנו". כנס Agentforce World Tour Tel Aviv. צילום: אקליפס מדיה מרגלית הציג את Headless 360: "זו יכולת חדשה, שמסייעת להסיר את החיכוך שנותר, ובאופן זה מקלה על סוכני ה-AI להסתייע בלוגיקה העסקית שלנו, ולעשות זאת באופן מנוהל וניתן לבקרה". לדבריו, "במשך יותר מרבע מאה, השימוש במערכת שלנו היה עבודה בה. אלא שבעידן הארגון הסוכני, בני האדם לא לבד: אנחנו מעניקים לבני האנוש ולסוכנים יכולת שלא לגשת לדפדפן אלא לקרוא ל-API, להפעיל כלי MCP ולהריץ פקודות CLI ישירות. אנחנו ערוכים לעידן הארגון הסוכני, וחושפים עבור הארגונים יכולות מאחורי ממשק משתמש, כך שכל הפלטפורמה תהיה ניתנת לתכנות וגם נגישה מכל מקום". Salesforce Headless 360, אמר "מביאה לחשיפת היכולות שהסוכנים זקוקים להן. כך בני אנוש וסוכנים יכולים לבנות ולפעול יחד – החל מייעול התהליכים, עבור בתמיכה בלקוחות ועד לזרימות עבודה שמסייעות לצוותי מכירות לסגור עסקאות". "משטח העבודה משתנה – הפלטפורמה לא" מרגלית אמר ש-"בני האדם והסוכנים נדרשים לאותו הדבר: לנתונים, לזרימות עבודה ולשכבת האמון. משטח העבודה משתנה – הפלטפורמה לא". "עשרות ארגונים בישראל כבר הטמיעו יכולות בינה מלאכותית סוכנית, וב-2027 הנתון יעמוד על מאות", הוסיף. לסיום הוא ציין את התרומה לקהילה של סיילספורס, כבר שנים, במודל 1-1-1, שבמסגרתו היא מקדישה 1% מזמן העובדים, 1% מההון העצמי ו-1% מהמוצרים שלה למטרות חברתיות.

כולם מדברים על פיטורים, התייעלות והשפעות ה-AI בחברות הטכנולוגיה הגדולות. אבל מה קורה אצל חברות הסטארט-אפ הישראליות? דו"ח חדש של פועלים טק ודיליג'נס (Dealigence) מספק הצצה למצב ההיי-טק הישראלי במחצית הראשונה של 2026 וחושף לאן זורם הכסף, מי מצליחה לגייס ואיך נראית כיום, בעידן ה-AI, חברת סטארט-אפ ישראלית. יותר כסף, פחות חברות ההיי-טק הישראלי מפגין חוסן גם בצל המלחמה ואי-הוודאות. מנתוני הדו"ח, שעקב אחר 1,685 חברות טכנולוגיה פרטיות, עולה כי חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו בחציון הראשון של השנה למעלה מ-8.6 מיליארד דולר – זינוק של 45% לעומת החציון המקביל ב-2025.  קצב הגיוסים עומד על למעלה מ-1.7 מיליארד דולר בחודש, והתעשייה דוהרת אל עבר רף ה-9 מיליארד דולר. עם זאת, הכסף מתרכז כעת במספר קטן יותר של חברות, עם ירידה של כ-35% במספר סבבי הגיוס. ההוכחה לחסינות התעשייה בפני המצב הביטחוני התקבלה בחודש מרץ: למרות הלחימה מול איראן ומבצע "שאגת הארי", גויסו בחודש זה 2.1 מיליארד דולר (עלייה של למעלה מ-25% לעומת מרץ אשתקד) – מתוכם כ-580 מיליון דולר זרמו רק לתחום הסייבר. הפתעת הדו"ח: מהפכת הדיפ-טק בעוד שתעשיית הסייבר ממשיכה לרכז חלק משמעותי מההשקעות בשוק, הדו"ח חושף מגמה מעניינת: עלייתם של הדיפ-טק (DeepTech) והפינטק כחזית החדשה של ההשקעות – עם יותר מ-115 סטארט-אפים בתחום, שגייסו הון בחציון האחרון. לפי הדו"ח, "התפוצצות" הדיפ-טק מורגשת במיוחד בשוק האקזיטים. למרות ירידה של 15%-16% במספר עסקאות המיזוגים והרכישות (M&A), השווי הממוצע לעסקה עלה בכ-10% (בניכוי עסקאות הענק של וויז ו-סייברארק). בתוך שוק אקזיטים שחצה את רף ה-10.5 מיליארד דולר בחציון, תחום הדיפ-טק לבדו ייצר אקזיטים בהיקף של 3.7 מיליארד דולר – זינוק אדיר של פי 2.7 לעומת התקופה המקבילה ב-2025. היזמים הסדרתיים משתלטים על ה-AI עוד ניתן ללמוד מצאי הדו"ח כי המשקיעים הפכו ל"בררנים" וההון מתרכז בפרופילים ספציפיים וביזמים מנוסים. שיעור הסבבים שגויסו על ידי יזמים סדרתיים עלה מ-34% אשתקד לכמעט 39% בחציון הראשון של 2026. המגמה הזו בולטת במיוחד בתחום הבינה המלאכותית: יותר מ-55% מחברות ה-AI שמובלות על ידי יזמים סדרתיים הבטיחו לעצמן אורך נשימה כלכלי (Runway) שיאפשר להן לפעול בבטחה בתקופה הקרובה. תעסוקה: הסטארט-אפים צומחים – אבל מעדיפים עובדים בחו"ל תגלית מסקרנת בדו"ח נוגעת ל-161,730 עובדי התעשייה. בעוד שענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות ממשיכות לפטר, הסטארט-אפים הישראליים הצעירים רשמו צמיחה של 2.1% במספר המועסקים בחצי השנה האחרונה. אולם הנתון הדרמטי ביותר מראה ש-75% מתוספת המשרות החדשות מאוישות כיום על ידי עובדים מחוץ לישראל (Offshoring). במקביל, המחלקה שרשמה את הגידול המרשים ביותר בגיוס עובדים היא מחלקת המכירות (Sales) עם זינוק של 3.9% – נתון המהווה 30% מסך הגידול הכולל בתעסוקה. "מהפכת ה-AI עדיין לא משנה את העובדה – צריכים אנשים טובים כדי לצמוח" בפועלים טק מסבירים כי בשונה מחברות בוגרות או ציבוריות, שהתמקדו לאחרונה בהתייעלות, בשיפור הרווחיות ובצמצום עלויות, עבור חברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים מוקדמים וצמיחה (early-mid stage) סביבת הפעילות הופכת למאתגרת יותר. תחרות גוברת על הון, סלקטיביות גבוהה יותר מצד משקיעים, עלייה בעלויות התפעול ותנודות בשער החליפין צפויות לקצר את ה-Runway של חלק מהחברות. כתוצאה מכך, חברות צעירות וצומחות יכולות להידרש לגייס הון מוקדם מהמתוכנן, להגדיל את כריות המזומנים (הרזרבות הכספיות) ולהקפיד יותר על ניהול הוצאות, כדי להבטיח את המשך הצמיחה והפעילות העסקית.  עוד המשיכו בפועלים טק והרחיבו כי לצד זאת, בשנה האחרונה אנו רואים יותר ויותר חברות AI Native הפועלות במודל רזה יותר, לעיתים עם יזם יחיד או צוותים מצומצמים, ומצליחות להתקדם גם ללא גיוסים משמעותיים בשלבים הראשונים. מגמה זו מסמנת כיוון חדש של יזמות טכנולוגית ומהווה מנוע צמיחה נוסף עבור ההייטק הישראלי. אדם לזובסקי, מייסד-שותף ומנכ"ל דיליג'נס, סיכם באומרו כי "אחד הדברים המעניינים שעולים מהדו"ח הוא שמהפכת ה-AI עדיין לא משנה את העובדה שחברות צעירות צריכות אנשים טובים כדי לצמוח. רובן פועלות כבר מהיום הראשון עם צוותים קטנים וממוקדים. הניסיון מלמד שדווקא בתקופות כאלה נולדות החברות המוצלחות ביותר – חברות שיודעות לעשות יותר עם פחות, לבנות מוצר איכותי ולחשוב על המודל העסקי כבר מהשלבים הראשונים".

סטיבן לוי, אחד מעיתונאי וסופרי הטכנולוגיה הכי ותיקים בסביבה וכתב קבוע של WIRED, טוען שבדצמבר האחרון התרחשה מהפכה: מודל Opus 4.6 של אנת'רופיק (החברה שמאחורי קלוד), שיצא אז לשוק ונועד בעיקר לשפר את היכולות של קלוד קוד, הפך אנשים למכורים אליו. המודל שוחרר קצת לפני תקופת החגים הנוצריים, ומקודדים ואנשים טכנולוגיה רבים, לפי לוי, בילו את חופשת חג המולד שלהם לא עם משפחותיהם – אלא מול המסך, עם קלוד. רבים מהם הפכו למכורים ליכולות שלו – או, כמו שלוי מכנה זאת, "קלוד-הוליקים". למה זה קרה? הסיבה היא שעם המודל הזה נוצר OpenClaw, שיצר, מעשית, את היכולת של סוכנים אוטונומיים – כלומר, כלי בינה מלאכותית עצמאיים שיכולים לבצע אינטראקציות עם קבצים מקומיים ויישומים, לעבד מידע באופן עצמאי ללא הנחיה או פרומפט ש-"יפעיל" אותם ולהפעיל סוכני משנה משלהם. סף חדש נחצה, וחצי שנה אחר כך – כולם מדברים רק על זה, ועל המהפכה שסוכנים אוטונומיים מחוללים ויחוללו בארגונים. היוצר של OpenClaw, פיטר סטיינברגר, זכה השבוע לתשואות כשעלה לבימת ועידת המפתחים של מיקרוסופט, Build, וגם גוגל לא מפגרת מאחור עם ההצגה של Spark – סוכן אוטונומי מפחיד ביכולותיו. דיוויד פירס, אחד הכתבים של The Verge, תיאר תוצר של Spark כ-"מבהיל" מבחינת רמת התפירה וההתאמה האישית, כיוון שהוא המחיש לו מחדש אילו כמויות אדירות של מידע פרטי גוגל יודעת עליו – כולל פרטים שמעולם לא שיתף עם החברה. אבל זה נושא לטור אחר. כך שכולם נמצאים כיום במשחק של סוכנים אוטונומיים שיכולים להתממשק ולרוץ על מערכות מידע ארגוניות, ולבצע דה פקטו מגוון משימות בעלות מאפיינים חוזרים, במקום עובדים אנושיים. מה זה אומר עבורכם? שוחחנו עם כמה מומחים לעניין. עבודה בסיכון הדס אדמון, מנהלת מוצר שירותי AI בסיילספורס, אמרה לאנשים ומחשבים כי מדובר ב-"פתחו של עידן עסקי חדש. סיילספורס מגדירה אותו הארגון הסוכני (היום, ג', ציטטנו מה אומר בנושא מנהל הפעילות של החברה בישראל, איתי מרגלית). החזון הוא של מעבר מכלים פסיביים, שרק רוצים לעזור לנו לכתוב, לסכם וכו'…, לממש 'עובדים דיגיטליים' – סוכנים אוטונומיים שמנהלים תהליכים מקצה לקצה, 24/7", הסבירה אדמון. "בזמן שהסוכנים האלה מטפלים בנפח העבודה ובמשימות הסיזיפיות, האנשים שעובדים לצידם מקבלים משימות מתועדפות ומטפלים בדברים שדורשים יצירתיות, חיבור אנושי ואסטרטגיה". הדס אדמון, מנהלת מוצר שירותי AI בסיילספורס. צילום: סיילספורס ישראל היא נתנה כמה דוגמאות ליישומים כאלה בעולמות שונים, כמו סוכן בנקאי אוטומטי שיודע לתת מידע ולבצע פעולות עבור לקוחות, לפי מה שהוגדר לו ובו מראש. אם, למשל, אנסה להעביר 5,000 שקלים לחשבון אחר וזה לא הוגדר תחת ההרשאות של הסוכן הבנקאי – הוא לא יבצע את הפעולה ויעביר אותי לבנקאי אנושי, לאישור ההעברה. באופן דומה, הסוכנים יכולים, למשל, לסרוק תיקים של אנשי מכירות, לזהות עסקאות בסיכון או לקוחות שעלולים לנטוש, לשלוח מיילים מותאמים אישית לכל מקרה או לזהות עסקאות בעדיפות גבוהה, וליצור לאיש המכירות בריף (תיק תדרוך) מוכן ועדכני לפני פגישה. מתמחים? כן, העבודה שלכם בסכנה. דוגמה אחרת לקוחה מעולמות השירות: שיבוץ טכנאים – מלאכה שעד היום נעשתה בידי מוקדנים ומשלחים שזו הייתה עבודתם. "סוכנים יודעים לשבץ ולעשות אופטימיזציה לתהליכי השיבוץ (של אנשי שירות בשטח – נ"ל) מאחורי הקלעים, ולוודא שאנשים הנכונים מגיעים ללקוחות הנכונים במרחק הכי קצר. הם יכולים גם לבנות את יום העבודה, להגיב בשטח להפתעות ועוד", תיארה אדמון. "כמו כן, הם עוזרים לאנשים בשטח לבצע את העבודה". סיילספורס מציעה בנייה של סוכנים כאלה בעזרת כלי Agentforce שלה, ישירות מהקופסה, בתחומי העיסוק של חברת הענק. שאלת הכוונה גם העולם הפיננסי נערך לעידן שבו סוכנים אוטונומיים פושטים על הרשת, מצוידים בכרטיסי אשראי או בהרשאות רכש, ויכולים לבצע רכישות במקומנו – מנעלי ספורט ועד לרכש ארגוני במאות אלפי או מיליוני דולרים. הכול בהתאם למה שהגדרנו לסוכן. אייל פז, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל, סיפר שבענקית טכנולוגיית התשלומים זיהו כבר לפני מספר שנים את המגמה ונערכו לתמוך ברכש אוטונומי של סוכנים עצמאיים. "בסוף, כל עסקת סחר מתחילה בחיפוש והמלצות והשוואת מחירים, ובסוף אתה מגיע לקליק וצריך גם לקנות. אם יש לך את כל הרבדים האלה, ברור שמתישהו זה הולך להתחבר וגם להגיע לתשלום עצמו. כבר התחילו לחשוב איך נכון לשלב את הסוכנים האלה ולתת להם גישה נכונה לעולם התשלומים", אמר. אייל פז, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל. צילום: יח"צ "למעשה, חלק גדול מהתשלומים בעולמות האי-קומרס נעשים באמצעות טוקנים (אסימונים – מזהה חד פעמי שמייצג את מספר הכרטיס האמיתי, כדי לא לחשוף אותו בפני בית העסק; נ"ל). כשאתה משתמש בארנק של אפל או גוגל, נוצר טוקן ייחודי לך, על המכשיר שלך ועל הכרטיס שלך. התשתית כבר קיימת, ולקחו אותה לעולם סוכני הסחר, כדי להביא לשם את ההגנה – מי שיש לו את הטוקן לא יכול לגשת לספרות המקוריות של הכרטיס. מה שעושים עכשיו, וחלק מהדברים כבר הושקו, זה לשכלל את הפרוטוקול, כך שהוא יתמוך בעסקה הסוכנית", הוסיף מנכ"ל מאסטרקארד ישראל. "מה שמיוחד בעסקה סוכנית זה שאת.ה כבר לא עושה את העסקה, אלא הסוכן. לכן, היה לנו מאוד חשוב להוסיף שדה שהוא הזיהוי של הסוכן", ציין פז. "בעצם, כל בית עסק שיגיע אליו סוכן AI צריך לדעת במי מדובר. צריך שיהיה זיהוי בעסקה, כדי שבית העסק ידע האם זה מגיע, למשל, מג'מיני או מקלוד. על בסיס זה, בית העסק יוכל להחליט האם הוא עושה עסקים איתו או לא". הארגון הסוכני הוא עולם חדש לחלוטין, שמשנה כבר עכשיו את הקביעה מי הוא עובד, והגדרות של מלאכה והתמחות – במיוחד לעובדי מידע וידע. עכשיו רק נשאר לתכנן מה נעשה עם כל הזמן הפנוי כשהרובוטים ייקחו לנו את העבודה… "הפרמטר השני הוא כוונת הרכישה", אמר פז. "נניח שאני נותן הוראה לג'מיני: תחפש לי נעליים של נייק בפחות מ-100 דולר, כי זה מה שאני אוהב. אם המחיר כרגע הוא 110 דולר, אבל יורד אחרי שלוש שנים – האם עדיין יש כוונת רכישה? האם אני, כלקוח, רוצה לסגור את העסקה או לא? את הדבר הזה מאסטרקארד מנסה לכמת באמצעות הפרמטר של 'עוצמת' כוונת הרכישה". "מה שיקרה במקרה שכזה הוא שהסוכן יפנה אליך ויגיד לך: שומע? מצאתי שהנעליים שלפני שלוש שנים עלו 110 דולר במחיר של פחות מ-100 דולר. האם את.ה עדיין רוצה אותן? ואז תוכל.י להשיב אם כן או לא", הוסיף. מנכ"ל מאסטרקארד ישראל אף חוזה שבסופו של דבר, העניין יוסדר באמצעות תקנים ופרוטוקולים אחידים. ולחוששים יש לו מסר מרגיע: "העסקה תמשיך להיות אותה עסקה", אמר פז, עם יכולת הכחשה וביטול עסקה מול חברת האשראי. העובד שעונה תמיד החיבור בין סוכנים עצמאיים שמקבלים גישה לנתונים הגולמיים של הארגון לצד יכולות השיחה בשפה טבעית של מודלי השפה הגדולים מולידה כבר כיום חיבורים שלפני שנתיים נראו מדע בדיוני. כך, למשל, אומניטלקום הישראלית פיתחה פלטפורמה בשם Tokomni.AI, שבה מודלים גדולים מתאמנים ו-"לועסים" את בסיסי הנתונים הארגוניים במגוון תחומים. הם יכולים לבצע פעולות באמצעות שיחה טבעית בקול מול עובדים, לקוחות ומנהלים בארגון – תוך שהם מתווכים להם בפועל דברים כמו ניתוחי מכירות, מודיעין עסקי, רכש ולוגיסטיקה. הסוכנים מסוגלים להשתלט על כל משימה בכל מחלקה בארגון (לא רק במוקדים טלפוניים, שזה כבר מובן מאליו), ולבצע פעולות מורכבות מקצה לקצה, בתלות בהרשאות המקוריות שהוגדרו לעובד הדיגיטלי. הפלטפורמה מבצעת פעולות כגון גבייה ועדכון כרטיסי אשראי, בדיקת מצב חשבון, שינוי קונפיגורציה, התחברות ליומן הארגוני ותיאום פגישות בזמן אמת, תוך חיבור עמוק למערכות המידע הארגוניות. בניגוד לעובדים בשר ודם, הסוכנים האוטונומיים האלה זמינים 24/7, כך שמנהל מוטרד בלילה כבר לא צריך להעיר את העובד הרלוונטי משנתו – הוא יכול פשוט לבקש מהסוכן, בשפה טבעית, להוציא לו נתונים או לבצע פעולה במערכות הארגוניות. רוני שטמלר, מנכ"ל אומניטלקום. צילום: יח"צ לדברי רוני שטמלר, מנכ"ל אומניטלקום, "ההתפתחות המשמעותית ביותר בשוק ה־AI הארגוני היא המעבר ממודלים שמייצרים תשובות למערכות שמסוגלות להבין הקשר, להתחבר לדאטה הארגונית ולבצע פעולות בפועל. Voice AI הוא לא רק ממשק קולי נוח יותר. הוא הופך לשכבת הפעלה חכמה מעל מערכות הארגון – CRM ,ERP, מערכות BI, יומנים, מוקדי שירות ומאגרי ידע". "האתגר הטכנולוגי האמיתי הוא לא לגרום לסוכן לדבר, אלא לאפשר לו להבין תהליך עסקי, לשמור הקשר, לפעול בצורה מאובטחת ומבוקרת, ולהחזיר לארגון תוצאה מדידה בזמן אמת", הוסיף שטמלר. "ב־Tokomni.AI פיתחנו תשתית שמחברת בין תקשורת, AI ומידע ארגוני, כך שסוכן קולי יכול לא רק לנהל שיחה טבעית בעברית ובשפות נוספות, אלא גם לבצע משימות, להפעיל תהליכים, לעדכן מערכות ולספק תובנות כחלק אינטגרלי מהמערך התפעולי של הארגון". לא נותר אלא לסכם ולקבוע שהארגון הסוכני הוא עולם חדש לחלוטין, שמשנה כבר עכשיו את הקביעה מי הוא עובד, והגדרות של מלאכה והתמחות – במיוחד לעובדי מידע וידע. עכשיו רק נשאר לתכנן מה נעשה עם כל הזמן הפנוי כשהרובוטים ייקחו לנו את העבודה…

גוגל (Google) חשפה אתמול (ג') את מודל הבינה המלאכותית החדש שלה, המבוסס על הארכיטקטורה של Gemini 3 Pro, אשר נועד לספק תרגום קולי רציף בזמן אמת. הטכנולוגיה החדישה יודעת לזהות אוטומטית למעלה מ-70 שפות ולהפיק פלט דיבור שנשמע טבעי, תוך שמירה מדויקת על קצב הדיבור, גובה הצליל ואינטונציית הדובר המקורי.  גוגל הסבירה כי שלא כמו במערכות תרגום קודמות, שהמתינו לסיום המשפט כדי להתחיל בתרגום, הפיתוח הנוכחי מעבד את צלילי השמע ברצף ומספק תוצאה שוטפת ללא השהיות מביכות. בהודעה מטעם החברה צוין כי: "לפני עשרים שנה, התרגום בגוגל החל כאחד מניסויי למידת המכונה החלוציים שלנו… היום, אנו עושים את הצעד הבא שלנו עם שחרורו של Gemini 3.5 Live Translate, מודל האודיו החדש שלנו לתרגום חי מדיבור לדיבור". עבור הקהל הרחב, החידוש הוטמע באפליקציית גוגל תרגום (Google Translate) במכשירי אנדרואיד ו-iOS ברחבי העולם. משתמשים יכולים כעת לחבר אוזניות ולזכות בתרגום סימולטני שמשקף את נימת הדובר המקורית. בנוסף, גוגל עדכנה כי משתמשי אנדרואיד נהנים מ"מצב האזנה" חדש וייחודי, המאפשר להם להצמיד את הטלפון לאוזן, ממש כמו בשיחת טלפון רגילה, ולשמוע את התרגום ישירות מהאפרכסת באופן פרטי לחלוטין וללא צורך באביזרים נלווים. Today, we released Gemini 3.5 Live Translate, our latest audio model for live speech-to-speech translation. It supports over 70 languages and starts translating as soon as you start talking, streaming translations while listening to what you say next. No awkward pauses or choppy… pic.twitter.com/GecThLW2gg — Google AI (@GoogleAI) June 9, 2026 כלי התרגום: גם למפתחים ולצרכים מסחריים במקביל, גוגל מספקת גישה מוקדמת פומבית למפתחים, באמצעות הפלטפורמות Google AI Studio ו-Gemini Live API. בניגוד לסוכני בינה מלאכותית, שמנהלים שיחות בתורות ומקבלים קלט ממגוון סוגים, הכלי החדש פועל כמתורגמן רציף, המקבל קלט שמע בלבד ומפיק פלט קולי במהירות, וזאת, כדי לעמוד בדרישות ההשהיה המחמירות ביותר. מפתחים יכולים לרתום את היכולות הללו לפיתוח יישומי דיבוב חי ופרשנות סימולטנית להרצאות ולשיחות מרובות שפות. ג'סי הול, מפתח בחברת לייבקיט (LiveKit), סיפר על ההתנסות שלו וציין כי "המודל הופך שימוש קולי רב-לשוני לכזה שנעשה ללא מאמץ. בניתי הדגמה… שבה כולם מדברים בשפתם ומבינים זה את זה בשידור חי".  התלהבות דומה נשמעה גם מנאש רמדיאל, מנהל בחברת ויז'ן אייג'נטס (Vision Agents), שצוטט בפוסט ההכרזה הרשמי בבלוג של גוגל (The Keyword) באומרו כי "הצוות שלנו נדהם מהמהירות, הדיוק והחיוניות של המודל".  מייסון אדמס, נציג מפתחים בחברת אגורה (Agora), הוסיף מחמאות משלו כשאמר ש-"לדעתנו הכלי סיפק תוצאות חדישות, עם השהיה נמוכה ודיוק גבוה שהציבו רף חדש לתרגום בזמן אמת". We built a live multilingual, multi-person video call with Gemini 3.5 Live Translate on LiveKit. Everyone picks their language, speaks naturally, and hears each other in real time in their language of choice. Watch the demo and check out the open source repo:… https://t.co/Cg4HonUdve pic.twitter.com/MxdaINEfJc — LiveKit (@livekit) June 9, 2026 המודל משרת גם צרכים מסחריים רחבים של חברות ענק. כך למשל, אפליקציית הנסיעות Grab החלה לבחון את השילוב של המערכת בשירות שלה, כדי להקל על התקשורת בשיחות קוליות בין נהגים לנוסעים ממדינות שונות. פיליפ קנדל, סמנכ"ל המוצר בגראב, שיתף כי "בזמן בדיקת המודל, הערכנו את יכולתו לזהות אוטומטית שפות מרובות ולתרגם דיבור במדויק עם השהיה נמוכה".  גם בתעשיית הבידור ניכרת ציפייה גדולה, ובלה באק, סמנכ"לית בינה מלאכותית בתאגיד CJ ENM, ציינה כי: "בדיקות מוקדמות מראות איכות מבטיחה לחוויה אותנטית יותר עבור צופים גלובליים וקוריאנים". באשר למגזר העסקי, לפי הדיווחים השונים, יש הסבורים כי הטכנולוגיה החדשה עתידה לחולל מהפכה בפלטפורמת שיחות הווידיאו Google Meet. את העדויות על הביצועים נתחיל לקבל בקרוב שכן החל מהחודש תושק גרסת התנסות פרטית ללקוחות עסקיים נבחרים של Google Workspace, ובהמשך השנה תורחב הפריסה לקהל רחב יותר. השדרוג יאפשר לבצע תרגום סימולטני של למעלה מ-2,000 שילובי שפות שונים באותה פגישה וירטואלית, מה שמהווה קפיצת מדרגה עצומה לעומת ההגבלה הקודמת שאפשרה תמיכה בחמש שפות בלבד ועבדה רק בתרגומים מול השפה האנגלית. Say hello, hola, 你好 to Gemini 3.5 Live Translate: our latest audio model built for fast, cross-language communication. ???? pic.twitter.com/SEfHOSk59k — Google DeepMind (@GoogleDeepMind) June 9, 2026 סייג לתרגום – אבולוציה למרות היתרונות המרשימים, בחברת דיפ-מיינד (DeepMind) מבית גוגל, שפיתחה את המודל בשיתוף ענקית הטק, ציינו כי עדיין קיימות מספר מגבלות טכניות בשלב זה – מנגנון זיהוי השפה עלול להתקשות בהתמודדות עם מבטאים כבדים במיוחד או עם מעברים מהירים מדי בין שפות שונות, וייתכנו לעיתים תנודות בקולות המופקים – כגון שינוי פתאומי של מגדר הקול או הישארות עם קול של אדם אחד במהלך שיחה ערה מרובת משתתפים. בנוסף, כאמצעי בטיחות נוקשה וכדי למנוע הפצת מידע כוזב או התחזויות, כל תוכן האודיו המיוצר על ידי המודל מסומן אוטומטית בחותמת המים הבלתי מורגשת SynthID.

חברת אנת'רופיק (Anthropic) השיקה את מול לציבור הרחב את 'קלוד פייבל 5' (Claude Fable 5), המודל המתקדם ביותר שלה שזמין כעת לכלל המשתמשים. מודל זה שייך למשפחת מודלי הקצה 'מיתוס' (Mythos), שעד כה נשמרה תחת מעטה סודיות בשל חששות כבדים סביב סוגיות אבטחת סייבר שהיא מעלה. על פי הדיווחים השונים, 'פייבל 5' מציג יכולות חסרות תקדים במשימות תכנות מורכבות ועבודות מחקר מעמיקות, ואף רשם ציון חריג של 80.3% במבחן התכנות SWE-Bench Pro. מומחה הבינה המלאכותית אנדריי קרפתי התייחס בדיווח של TrueFoundry להשקה וציין כי "מדדי הביצועים (הבנצ'מרקים) מעולים וזה מוביל בפער בכל המדדים (SOTA), אך אוסיף שגם מבחינה איכותנית, מדובר בשינוי מדרגה משמעותי הראוי לגרסה ראשית חדשה (להערכתי, באותו סדר גודל של קלוד 4.5 בנובמבר), שמגיע לשיאו במיוחד במפגשי פתרון בעיות ממושכים של בעיות קשות מאוד. אפשר להטיל עליו משימות שאפתניות בהרבה ממה שאתם רגילים אליו, המודל פשוט 'קולט את העניין' והוא פשוט ירוץ על זה…" Introducing Claude Fable 5: a Mythos-class model that we’ve made safe for general use. Its capabilities exceed those of any model we’ve ever made generally available. pic.twitter.com/2AvmEjHIX8 — Claude (@claudeai) June 9, 2026 מה קרה עם מיתוס עד כה? למה הוא הבהיל את כולם? כדי להבין את גודל הבשורה, יש לחזור אחורה להכרזה המקורית על משפחת 'מיתוס' באפריל האחרון, שכפי שדיווחנו חוללה סערה בעולם הטכנולוגי והביטחוני. המודל המקורי סרק קודי מקור ואיתר למעלה מ-23 אלף פגיעויות אבטחה, כשהוא מגלה באופן עצמאי לחלוטין פרצת "יום-אפס" שהסתתרה במשך 27 שנים במערכת OpenBSD ופרצה בת 16 שנה ב-FFmpeg. מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, הבהיר אז את גודל האיום כשאמר כי "סייבר הוא הסכנה המוחשית והברורה הראשונה שנשקפת ממודלי בינה מלאכותית בחזית, אך היא לא תהיה האחרונה".  עקב כך, המודל הפתוח נשמר הרחק מהישג ידו של הציבור הרחב והגישה אליו הוגבלה למסגרת מה שכונה "פרויקט Glasswing". במסגרת פרויקט זה, קיבלו גישה למודל 'מיתוס' המקורי רק כ-200 ארגונים קריטיים ביותר מ-15 מדינות, ביניהם ברית נאט"ו (NATO), סוכנות הסייבר של האיחוד האירופי, וענקיות כגון אפל (Apple) וג'יי.פי מורגן (J.P. Morgan) – וזאת במטרה שיאתרו ויתקנו חולשות במערכותיהן, לפני שהאקרים ינצלו זאת. האיום שהציג המודל המקורי עורר תגובות חסרות תקדים ברחבי העולם. מכון אבטחת הבינה המלאכותית בבריטניה (AISI), שבחן את המודל, מצא כי הוא מסוגל לבצע מתקפות סייבר רב-שלביות באופן אוטונומי על רשתות ארגוניות, והזהיר כי "משך משימות הסייבר שמודלים של בינה מלאכותית בחזית יכולים להשלים באופן אוטונומי הוכפל בסדר גודל של חודשים, לא שנים".  הבהלה הגיעה גם לרגולטורים הפיננסיים, כאשר מועצת היציבות הפיננסית העולמית (FSB) החלה לאסוף מידע על הסיכונים, והבנק המרכזי האירופי קרא לבנקים להיערך בדחיפות ולתקן פגיעויות, תוך אזהרה מפורשת של חבר ההנהלה פרנק אדלרסון כי "היעדר גישה ל'מיתוס' אינו מהווה תירוץ לאי עשייה". ???? Claude Fable 5, the first in @AnthropicAI's Mythos model class, is now generally available and rolling out in GitHub Copilot. It is designed for long-horizon, autonomous coding and knowledge-work tasks. Try it out in @code or the GitHub Copilot app. ⬇️https://t.co/jJTqh35jjY pic.twitter.com/tM3L1znxV2 — GitHub (@github) June 9, 2026 'פייבל 5' – נחסם מיידית לבקשות מסוכנות לנוכח הרקע הביטחוני הרגיש, שחרורו לציבור של מודל 'מיתוס' (שזכה למיתוג מחדש בשם 'פייבל 5') דרש מנגנוני בטיחות יוצאי דופן. בפועל, 'פייבל 5' חולק את אותם משקלים טכנולוגיים עם מודל 'מיתוס 5' המסווג, אך פועל תחת הגבלות חמורות.  על פי הדיווחים, אנת'רופיק שילבה במערכת מנגנון "ניתוב לאחור" אוטומטי, המופעל כאשר משתמש מנסה להזין שאילתות בתחומי סייבר, ביולוגיה, כימיה או זיקוק מידע רגיש. במקרים אלו, 'פייבל 5' נחסם מיידית והבקשה מנותבת למודל החלש והישן יותר, 'קלוד אופוס 4.8', שיענה במקומו.  ניתוב זה מופעל גם כאשר המערכת מזהה ניסיונות בקנה מידה רחב של מדינות אוטוריטריות לחלץ את הטכנולוגיה של המודל. בחברת אנת'רופיק מעריכים כי ניתוב זה מתרחש בפחות מ-5% מכלל הפעלות המודל, כך שלרוב המוחלט של המשתמשים לא תהיה כל הפרעה בשימוש בו. טרם השחרור, אנת'רופיק דיווחה כי שכרה "צוותים אדומים" של מומחים חיצוניים שהקדישו מעל ל-1,000 שעות בניסיון לעקוף את המגבלות הללו, ולצידם הופעלה תוכנית לתגמול על מציאת באגים. לטענת החברה, איש לא הצליח למצוא דרך לפרוץ לחלוטין את מנגנוני ההגנה ולשחרר את המודל.  התלהבתם? המתינו למידע הבא – השימוש במודל העוצמתי כרוך בעלויות גבוהות במיוחד עבור המפתחים: מחירו של 'פייבל 5' עומד על 10 דולר לכל מיליון אסימוני קלט ו-50 דולר לכל מיליון אסימוני פלט – תעריף הכפול מזה של 'אופוס 4.8'. למרות זאת, ועל אף המחיר הגבוה, ההערכה היא כי היעילות החריגה של המודל הופכת אותו פעמים רבות למשתלם עבור משימות ארוכות טווח הדורשות חשיבה מורכבת.