גוגל עשתה באחרונה צעד נוסף ומשמעותי בעולם הבינה המלאכותית היוצרת, עם השקת תכונה פורצת דרך באפליקציית ג'מיני שלה, המאפשרת למשתמשים ליצור סרטונים מתמונות סטטיות. היכולת המופלאה החדשה הזו, המופעלת על ידי מודל Veo 3 המתקדם ביותר של גוגל, מתוארת כ"קפיצת מדרגה אמיתית לעתיד" וכ"קסם" על ידי משתמשים שניסו אותה ושבהירו כי התכונה הותירה אותם "חסרי מילים". התהליך פשוט למדי: המשתמשים מעלים תמונה סטטית לאפליקציית ג'מיני או לממשק האינטרנט שלה, ולאחר מכן מספקים לכלי הנחיית טקסט (פרומפט) המתארת את התנועה והאודיו הרצויים בסרטון. התוצאה היא קליפ באורך שמונה שניות וברזולוציית 720p בפורמט 16:9, עם אודיו מותאם. Veo 3, שהושק במאי האחרון, ידוע ביכולתו לייצר תנועה מציאותית ולטפל בהנחיות מפורטות, וככל שההנחיה מפורטת יותר – כך הסרטון מתקרב לחזון המקורי של המשתמש. המודל הזה מאפשר מגוון רחב של שימושים יצירתיים, כגון יצירת סרטוני אנימציה של אובייקטים יומיומיים, הפיכת ציורים לחיים, או הוספת תנועה לסצנות טבע. מעבר לכך, Veo 3 מאפשר יצירת ממים מצחיקים, הפיכת בדיחות פרטיות לסרטונים ואף הוספת "נגיעה אישית" לרגעים מיוחדים. כעת, כאמור, רותמת גוגל את היכולות הללו להפחת חיים בתמונות הסטילס שלנו. על סף עידן חדש ביצירת תוכן? רובי פיין, המייסד של Chrome Unboxed – אתר טכנולוגי המתמקד בעיקר במערכת ההפעלה Chrome OS ובמכשירי כרומבוק – כתב ופרסם מאמר שכותרתו "ניסיתי זה עתה את תכונת ההפיכה מצילום לווידיאו החדשה של ג'מיני, ואני המום". בכתבת ביקורת זו הסביר פיין על סמך ניסיונו כי ה-AI במקרה זה לא רק מניעה את התמונה כולה, אלא "נראה שהיא מבינה את האובייקטים, העומק וההקשר של התמונה". פיין ציין כי התכונות הללו מאפשרות למערכת להוסיף אל תמונת הסטילס שהפכה לסרטון אלמנטים עדינים, כמו תנועות מצלמה, גלים מתגלגלים, אדים עולים מספל קפה או עננים בתנועתם בשמיים, וכל זאת תוך שמירה על יציבות שאר התמונה. הוא הוסיף וקבע כי "הרמה של הפרטים והתנועה הריאליסטית היא מה שכל כך מדהים". גם מתנסה אחר, ברנדן גאהן, מנכ"ל Creator Authority, התייחס לחווית שימוש בתכונה החדשה וציין כי "כלי וידיאו מבוססי AI כאלה חוסכים ליוצרים כאבי ראש טכניים, כך שהם יכולים להתמקד בקהל שלהם". Big news from #GoogleIO: We are thrilled to introduce the next wave of generative media models on Vertex AI: Veo 3, Imagen 4, and Lyria 2. Check out these new models and capabilities → https://t.co/2JoD0mzliH pic.twitter.com/CbZCuj0KmN — Google Cloud (@googlecloud) May 21, 2025 התכונה – עדיין לא פעילה בישראל התלהבתם? ובכן, המתינו רגע – התכונה החדשה זמינה בינתיים למנויי Google AI Pro ו-Ultra באזורים נבחרים. נכון לעכשיו, היכולת ליצור סרטון מתמונה אינה זמינה באזור הכלכלי האירופי, בשוויץ או בבריטניה, ולצערנו גם בישראל היא טרם נצפתה פעילה.  בנוגע למשתמשים משלמים – נזכיר כי מנוי AI Pro עולה 20 דולר לחודש, בעוד מנוי AI Ultra, המציע תכונות ויכולות מתקדמות יותר, עולה 250 דולר בחודש – חשוב לציין כי קיימות מגבלות מסוימות לשירות החדשני גם עבורם. מספר הסרטונים שניתן ליצור ביום מוגבל לשלושה גם אם אתם מנויי AI Pro ולחמישה עבור מנויי Ultra. מגבלה נוספת היא העובדה שפורמט הווידיאו נעול ל-16:9, מה שיכול שלא להתאים לפלטפורמות מסוימות כמו, אינסטגרם או טיקטוק. אם כי יש להניח שנושא זה ישתנה במהרה. Introducing SynthID, a new tool to help watermark and identify synthetic images created by Imagen. Created in partnership with @GoogleDeepMind, SynthID embeds a digital watermark directly into the pixels of an image. Learn more → https://t.co/tPL4ocMDuO pic.twitter.com/FPrMh7Lf3B — Google Cloud (@googlecloud) September 6, 2023 ואיך ישמרו עלינו מפני ניצול לרעה (למשל החייאת תמונת ה-X והגחכתו.ה בסרטון)? ובכן, גוגל הדגישה את מחויבותה לבטיחות ביצירת תוכן מבוסס AI. כל הסרטונים שנוצרו באמצעות Veo באפליקציית ג'מיני מסומנים בסימן מים גלוי וב-SynthID – סימן מים דיגיטלי בלתי נראה המוטבע בכל פריים – ואלו מציינים בעצם כי הסרטונים הם פרי עבודה של GenAI. צעדים אלה, יחד עם בדיקות מקיפות והערכות שיתופיות (המכונות Red teaming), שנועדו למנוע יצירת תוכן המפר את המדיניות, אמורים להבטיח למשתמשים חוויה אחראית שניתן לסמוך עליה. דוד שרון, שתפקידו בגוגל הוא ראש תחום היצירה מולטימודלית באפליקציות ג'מיני, ציין כי ענקית הטק פועלת רבות כדי "להיות בטוחים בתוצאות". בנוסף, אם נתקלתם בעניינים לא פתורים, כמו בג'מיני – ניתן לספק משוב לגוגל באמצעות כפתורי 'לייק' ו-'דיסלייק', מה שגם תורם לשיפור מתמיד של אמצעי הבטיחות והחוויה הכוללת. יצירת וידיאו מתמונה: תחרות גוברת וציפיות גבוהות מג'מיני כדאי לשים לב כי בתחום יצירת סרטוני הווידיאו מתמונת סטילס באמצעות GenAI ישנם כבר מספר שחקנים בולטים שמציעים יכולות מרשימות למדי – ביניהם Adobe Firefly, Luma AI (עם Dream Machine), וכן Leonardo.Ai ו-RunwayML. חברות אלו כבר מאפשרות למשתמשים להפוך תמונות סטטיות לסרטונים קצרים ואנימטיביים. עם זאת, ההשקה האחרונה מבית גוגל, המשלבת את יכולות יצירת הווידיאו של מודל Veo 3 ישירות בתוך ג'מיני, מעוררת ציפיות גבוהות במיוחד. נראה כי הגישה המשולבת של גוגל, יחד עם הוספת יכולות האודיו המובנות, עשויה להשפיע באופן דרמטי יותר על שוק יצירת התוכן, ממה שעשו החברות החלוצות במקרה זה, ולספק כלי עוצמתי ונגיש ליצירה וידיאו. ככלל, מסתמן כי היכולת החדשה הזו היא על תקן משנה-משחק חדש בזירת יצירת התוכן – ומשדרגת אותה עוד יותר. התכונה עתידה להוביל, כך לפי מבקרים, לעלייה בהפקת תכני וידיאו יצירתיים אצל משתמשים שיצרו כד כה רק תמונות סטטיות. פיין בכתבתו מדגיש כי מדובר בפלטפורמה חדשה ליוצרים, משפיענים ומשווקים כאחד, ואז קובע: "מרגיש שאנו נמצאים על סף עידן חדש ביצירת תוכן", שבו סיפור חזותי קצר נוצר מתמונות או איורים, ואף מאתגר את הדומיננטיות של הפקת וידיאו מסורתית.

פנגו היא אפליקציה שמזוהה עם הרכב הפרטי: היא התחילה מחיפוש חניות ותשלום עליהן, והמשיכה בסיוע לנהג בפעולות נוספות, כגון טעינה חשמלית, שטיפת רכב ושימוש בתחבורה ציבורית. היום (א') הודיעה פנגו כי היא פותחת את השירותים שלה בתחום התחבורה הציבורית גם למי שאין לו רכב. כיום, התשלום בתחבורה הציבורית מתאפשר באמצעות כרטיס הרב קו המסורתי, כרטיס אשראי ואפליקציות כגון מוביט, רב-פס וסלו (לשעבר סלופארק). עם זאת, לרב קו יש יתרון מסוים על פני האפליקציות – התשלום על הסדרים כגון חופשי חודשי מתאפשר רק באמצעותו. פנגו הודיעה היום שהיא מצטרפת ל-"חגיגה", ומשיקה את השירותים שלה, כגון תכנון נסיעות בתחבורה הציבורית, זמני ההגעה והמיקום המשוער של האוטובוס, גם לאלה שנוסעים בעיקר בה, כי אין להם מכונית. בנוסף, כל משתמש יוכל לעדכן את הפרופיל האישי הקיים שלו באפליקציה, וזה יציג עבורו את תעריפי התחבורה הציבורית, בהתאם לפרטיו האישיים ולרפורמות, כגון "צדק תחבורתי" של משרד התחבורה, שהעלתה את התשלום על הנסיעות לחלק מהנוסעים והורידה לאחרים. השירות החדש מאפשר תכנון נסיעות בתחבורה הציבורית ישירות דרך אפליקציית פנגו. ניתן לצרף בני משפחה, לרבות בני נוער, לחשבון משפחתי, ולשלם עבור הנסיעות דרך אותו חשבון מרכזי. כך ניתן לנהל בקלות את התשלומים על נסיעות בתחבורה הציבורית עבור כל בני הבית, אומרים בפנגו. השירות כרוך בתשלום של 13.90 שקלים לכל רכב בחשבון. בפנגו אומרים כי לקוחות החברה במסלול סימפל ובמסלול סמארט יצברו קאשבק של שקל עבור כל נסיעה שכזו, שתשולם דרך האפליקציה. עם זאת, כאן חוזרת פנגו לרכב הפרטי: היא מאפשרת את המימוש של הקאשבק הנצבר בתחבורה הציבורית לתשלום על חנייה בכחול לבן. בנוסף, המינימום למימוש הוא 20 שקלים, כך שכדי לשלם על חנייה אחת תצטרכו לנסוע באוטובוס 20 פעמים לפחות. עוד באותיות הקטנות: הצבירה והמימוש מוגבלים בזמן. כך או כך, בהמשך תורחב האפשרות כך שניתן יהיה להשתמש בקאשבק גם לתשלום על נסיעות עתידיות בתחבורה הציבורית. השירות החדש מצטרף לשורת פיתוחים שהשיקה פנגו באחרונה, בהם Signscan – פתרון טכנולוגי לאיתור חנייה בערים. יונתן אלון, מנכ"ל פנגו, אמר כי "אנחנו ממשיכים להתרחב ולהציע פתרונות חכמים לציבור המשתמשים, במטרה להיות פלטפורמה כוללת לתחבורה חכמה בישראל. תכנון מסלול מדויק, חוויית שימוש נגישה והחזר כספי על נסיעות הם רק חלק מהשירותים, שנועדו להקל על ההתנהלות היומיומית ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית. זהו שירות דרך אמיתי – גם למי שלא מחזיק ברכב. נמשיך להרחיב את סל הפתרונות בהתאם לצרכי המשתמשים".

הממשלה תשקיע 44 מיליון שקלים במענקים לטובת פיתוח והקמת מאגרי נתונים למו"פ בתחומי הבינה המלאכותית, לשימוש חוקרים, חברות טכנולוגיה וגופים תעשייתיים. רשות החדשנות, משרד הכלכלה ומנהלת הצמיחה פרסמו היום (א') קול קורא, שמזמין חברות להציע הצעות לפתרונות בתחום, ואלה מהן שייבחרו – יזכו במענק. הקול הקורא פורסם במסגרת הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שנועדה לקדם את תחום ה-AI בישראל ברמות הפיתוח, התשתיות והיישומים. המיזמים שמועמדים לקבלת מענק הם בשישה תחומים, שהוגדרו כמנועי צמיחה לאומיים: מדעי החיים ובריאות, ייצור מתקדם, דזרטק ואקלים, אגרוטק, פודטק, וביטחון והיי-טק. הם יזכו לתשתית נתונים, בדגש על מאגרי מידע ונתונים שלא זמינים כיום באקו-סיסטם הישראלי. "להפוך את מאגרי הנתונים של המדינה למנועים פתוחים של חדשנות" "נתונים הם החומר הגולמי לאימון מודלי בינה מלאכותית שיוצרים פתרונות פורצי דרך. הקול הקורא נועד להפוך את מאגרי הנתונים של מדינת ישראל ממשאבים סגורים למנועים פתוחים של חדשנות", אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה, ציין כי "הבנו שהדאטה היא הנפט החדש. כדי לאפשר לחברות הישראליות לפתח מוצרים ולהתחרות בשווקים הבינלאומיים בעידן הבינה המלאכותית, אנחנו חייבים להנגיש לחברות תשתית דאטה איכותית". אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה, הוסיף ש-"ההשקעה בהקמת מאגרי נתונים מתקדמים תאפשר ליישובים ולחברות מהפריפריה להשתלב בגל הצמיחה הטכנולוגי של ישראל. זוהי הדרך להפוך את עוטף עזה ממוקד פגיעה למוקד מצוינות וחדשנות".

ככל שכלי הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI, הופכים לחזקים, נגישים וזולים יותר – פושעי הסייבר מאמצים אותם במהירות לצורך ביצוע מתקפות: החל מהונאות עסקיות, עבור בסחיטה וכלה בגניבת זהות, כך עולה ממחקר חדש של טרנד מיקרו (Trend Micro). המחקר, בעל השם החביב "Deepfake it ’til You Make It" חושף את היקף ועומק פשעי הסייבר המופעלים באמצעות טכנולוגיית דיפ פייק. לפי חוקרי ענקית הגנת הסייבר, "טכנולוגיית הדיפ פייק עברה משלב ה'הייפ' אל שלב הניצול הממשי בעולם האמיתי: זה קורה תוך ערעור האמון הדיגיטלי, חשיפת חברות לסיכונים חדשים והאצה של מודלים עסקיים בקרב פושעי סייבר". המחקר מצא, כי שחקני איומים אינם נדרשים עוד למומחיות טכנית עמוקה, כדי להוציא לפועל מתקפות משכנעות. במקום זאת, הם משתמשים בפלטפורמות מדף – רבות מהן בכלל מיועדות ליוצרי תוכן – ליצירת וידיאו, אודיו ותמונות לצורך הפקת דיפ פייק ריאליסטיים, שמטעים צרכנים פרטיים וגם ארגונים. הכלים הללו זולים, קלים לשימוש והם הולכים ומשתכללים, עד כדי כך שהם מצליחים לעקוף מערכות אימות זהות ובקרות אבטחה. המחקר מתאר אקוסיסטם פלילי מתרחב, שבו נעשה שימוש בטכנולוגיות אלו לצורך ביצוע הונאות משכנעות, כולל: הונאות מנכ"ל (CEO fraud) נעשות קשות יותר לזיהוי, כאשר התוקפים משתמשים בדיפ פייק קוליים או ויזואליים, כדי להתחזות למנהלים בכירים בשיחות בזמן אמת; תהליכי גיוס עובדים נפגעים עקב מועמדים מזויפים שמשתמשים בבינה מלאכותית כדי לעבור ראיונות ולהשיג גישה לא מורשית למערכות פנימיות; חברות שירותים פיננסיים חוות עלייה חדה בניסיונות דיפ פייק לעקוף את תהליך ההיכרות עם הלקוח, מה שמאפשר הלבנת הון תוך שימוש במסמכים מזויפים. עוד ציינו החוקרים, כי "העולם התחתון הפלילי סוחר באופן פעיל במדריכים, ערכות כלים ושירותים שמיועדים לפשט את ביצוע הפעולות האלו. החל מספרי הוראות עם פירוט של צעד אחר צעד, לעקיפת תהליכי קליטה, ועד לכלים מוכנים להחלפת פנים. רף הכניסה לפעילות הזו נמוך מאי פעם". לדברי מיכאל קונדרשין,  ארכיטקט פתרונות סייבר בטרנד מיקרו, "מדיה שנוצרת באמצעות בינה מלאכותית אינה רק איום עתידי – מדובר באיום עסקי ממשי. אנו עדים למקרים של התחזות למנהלים בכירים בעזרת דיפ פייק, תהליכי גיוס משובשים, ומנגנוני הגנה פיננסיים שנעקפים בקלות מדאיגה. המחקר הזה הוא קריאת השכמה – אם עסקים לא ייערכו מראש ובאופן יזום לעידן הדיפ פייק, הם יישארו מאחור. בעולם שבו לא ניתן עוד להאמין במה שאנחנו רואים – יש לבנות את האמון הדיגיטלי מחדש, מן היסוד". "ככל שהונאות מבוססות דיפ פייק הופכות נפוצות ומתוחכמות יותר, ארגונים נקראים לנקוט צעדים יזומים להפחתת החשיפה לסיכון ולהגנה על העובדים והעסקים שלהם", סיכמו החוקרים, "טכנולוגיית הדיפ פייק נגישה ומשתלמת יותר מאי פעם, והיא רק הולכת להיות זולה ומתקדמת יותר ככל שיעבור הזמן. למרבה הצער, הסיכונים הקשורים לטכנולוגיה זו גדלים באותה מהירות: מריגול תאגידי ועד גניבת זהות, הונאה פיננסית וסחיטה אישית, ארגונים וגם אנשים פרטיים נמצאים בסיכון. מה שמדאיג עוד יותר, הוא שפושעי סייבר נסמכים יותר ויותר על שירותים לגיטימיים, זולים וקלים לשימוש. שחקנים זדוניים לא רק יודעים כיצד להשתמש בכלים אלה, אלא גם חולקים טיפים וטריקים בפורומים מחתרתיים כדי לחדד את השיטות שלהם, מה שמקל עוד יותר עליהם לנצל את הטכנולוגיה למטרות זדוניות. המשמעות היא שעלינו לקבל מצב חדש, בו 'התוכן עלול להיות מזויף' – תהיה ברירת המחדל שלנו. הלך הרוח של 'לסמוך אבל לוודא', כבר לא מספיק. אנו חיים בעולם שבו התוכן חייב 'להוכיח' שהוא אותנטי. עצם המודעות לכך שתוכן עשוי להיות נוצר על ידי בינה מלאכותית – כבר לא תספיק".

ברקע המצב הגיאו-פוליטי המעורער בעולם, נורבגיה הפכה באחרונה רשמית לחברה ה-12 במנגנון טאלין – יוזמה בינלאומית שמטרתה לחזק את יכולות הגנת הסייבר של אוקראינה, כחלק מהמלחמה של רוסיה נגדה. על פי המשרד האוקראיני לטרנספורמציה דיגיטלית, הצטרפותה המלאה של נורבגיה הוכרזה במהלך ועידת ההתאוששות מאוקראינה שהתקיימה ברומא בסוף השבוע. נורבגיה השתתפה בעבר ביוזמה, כמשקיפה. תוכנית "מנגנון טאלין" הושקה רשמית בדצמבר 2023, על שם מיקום הפגישה הראשונית שבו היא נהגתה, בבירת אסטוניה. במסגרתה נקבע כי "אחת המטרות הקבועות של מלחמת התוקפנות של רוסיה היא יכולות הסייבר של אוקראינה – הן בתחום הצבאי והן בתחום האזרחי. לכן, חשוב לתמוך בהגנה הקיברנטית של אוקראינה, כמו גם ביכולתה לשקם ולפתח את התשתיות הרלוונטיות. התמיכה במגזר האזרחי במדינה מתואמת באמצעות מנגנון טאלין". מנגנון טאלין פועל במקביל לקואליציית ה-IT, שמטפלת בצרכי הסייבר של אוקראינה בתחום הצבאי. המנגנון הוקם על ידי אסטוניה, קנדה, דנמרק, צרפת, גרמניה, הולנד, פולין, שבדיה, אוקראינה, בריטניה ובארצות הברית – כאמור, במטרה לחזק את תמיכת הסייבר באוקראינה בתחום האזרחי. עד להקמתו, מדינות שונות סיפקו סיוע לאוקראינה אד הוק. בעזרת מנגנון טאלין, אומרים הוגי התוכנית, "צרכי אוקראינה ייענו באופן שיטתי, תוך תיאום יכולות, באופן שיבטיח תמיכה קוהרנטית". הם ציינו כי "למרבה הצער, סביר להניח שמתקפות הסייבר של רוסיה יימשכו בעתיד הנראה לעין. באמצעות המנגנון, אנחנו שואפים לחזק את המוכנות השיטתית ארוכת הטווח של אוקראינה ואת החוסן שלה מפני איומי סייבר". לפי מייסדי היוזמה, "חברות טכנולוגיה מובילות וארגונים לא ממשלתיים מעורבים במנגנון. הוא מאפשר לנו לשתף מידע על צרכים דחופים וארוכי טווח עם חברות אסטוניות". המטרה: לבנות חוסן דיגיטלי אוקראיני לטווח ארוך "מנגנון טאלין הוא כלי מרכזי לתמיכה בינלאומית, שמסייע לאוקראינה להתמודד עם מתקפות הסייבר הללו, ולבנות חוסן דיגיטלי לטווח ארוך", אמר אספן בארת' אייד, שר החוץ הנורבגי. הוא ציין כי הממשלה באוסלו תורמת 25 מיליון קרונות (כ-2.5 מיליון דולר) מדי שנה למאמצי הגנת הסייבר של קייב, במסגרת תוכנית תמיכה אזרחית, ושהיא ניתנת להרחבה. כחלק ממחויבותה, נורבגיה מתכננת להוסיף יותר מ-100 מיליון גריבניה (המטבע האוקראיני, כ-2.4 מיליון דולר) עד סוף 2025 לפרויקטים שמטרתם להגביר את חוסן הסייבר של התשתיות האזרחיות והקריטיות של אוקראינה. תורמות נוספות ליוזמה הן איטליה, שהתחייבה לתרום מיליון יורו באמצעות משרד החוץ שלה, ושבדיה, שסוכנות הפיתוח הבינלאומית שלה הקצתה החודש חבילת סיוע חדשה לפרויקטים של חוסן סייבר באוקראינה. חשבון הסייבר המזרח אירופי: האיום הדיגיטלי מרוסיה מאלץ שינוי אסטרטגי מאז הפלישה של רוסיה לאוקראינה ב-2022 פעולות הסייבר של מוסקבה נגד קייב, ובכלל – גברו. מומחים ציינו כי "מרחב הסייבר הפך לזירת מלחמה נוספת, וכך גם לפי הדוקטרינה הצבאית של רוסיה. הדילמה של מדינות אירופה היא האם להכפיל את חוסן הסייבר וההגנה או להשקיע ביכולות התקפיות, שיכולות להדוף. אף אחת מהדרכים אינה קלה ושתיהן יקרות. אבל לא לעשות דבר – זו כבר לא אופציה". לפי ממשלת אוקראינה, ב-2024 לבדה היא הייתה נתונה ל-4,315 מתקפות סייבר – זינוק של 70% מהשנה הקודמת. מטרת המתקפות הייתה לפגוע בתשתיות קריטיות במדינה, להחליש את החברה מבפנים ולהשלים מאמץ מלחמתי טעון, שנמשך שנים. "אבל", ציינו מומחים, "מטחי הסייבר הללו לא הצליחו לספק את סוג ההלם הדיגיטלי והפחד שמומחים רבים חזו בעבר: למרות הניסיונות העיקשים של רוסיה בתחום זה, הגנות הסייבר של אוקראינה הוכיחו את עצמן כיעילות יותר ממה שחשבו בתחילה בסכסוך. ההגנה של אוקראינה – מחוזקת על ידי שותפויות עם נאט"ו, האיחוד האירופי וחברות אבטחת סייבר אמריקניות – החזיקה מעמד". עוד הם ציינו ש-"המלחמה באוקראינה הבהירה שסייבר לבדו לא ינצח במלחמות, אבל הוא יכול להטות את האווירה במגרש המשחקים – לזרוע בלבול, לשתק מערכות, לפגוע בכלכלות שלמות ולתמרן את דעת הקהל כדי ליצור כאוס פנימי".

דו"ח חדש של שירות התעסוקה שפורסם הבוקר (א') חושף עלייה דרמטית במספר דורשי העבודה בענף ההיי-טק, כשנתוני אפריל 2025 מצביעים על שיא של שנים בדרישה לעבוד בתחום – המדאיג את קברניטי הכלכלה הישראלית. הדו"ח המקיף שפורסם מנתח את התנועות התעסוקתיות בענף ההיי-טק בישראל בין 2019 לאפריל 2025. מהנתונים עולה כי מספר דורשי העבודה מההיי-טק הוכפל ביותר מפי שניים, מ-7,058 דורשי העבודה בטק, שנשרמו בינואר 2019, ל-14,961 באפריל האחרון. נתון זה מהווה גם עלייה של כ-21% לעומת מספרם של דורשים עבודה אלו ערב מלחמת השבעה באוקטובר, בספטמבר 2023 – אז עמד נתון זה על 12,355. ככלל, לפי הדו"ח מסתבר כי העלייה במספר דורשי העבודה בהיי-טק החלה כבר בשנת 2022, ומוערכת כתיקון לגידול החריג במשרות הטק, שנרשם במהלך משבר הקורונה. מגמה זו בולטת במיוחד על רקע הירידה הכללית במספר דורשי העבודה בישאל, שאינם עובדי היי-טק, מאז נובמבר 2023 – החודש שבו נקבע שיא במניין דורשי העבודה עקב המלחמה. מספר דורשי העבודה שהם עובדי הייטק מאז ינואר 2019 (ינואר 2019=100%) צילום: לשכת התעסוקה מהן הסיבות לגידול בביקוש לגיוסים ובאילו מההתמחויות? בעוד ששוק העבודה הישראלי מתאושש, מספר דורשי העבודה מההיי-טק שמר על יציבות יחסית ואף עלה. בשירות התעסוקה הדגישו כי העלייה במספר דורשי העבודה אינה נובעת מגידול במספר עובדי ההיי-טק בישראל, שכן מספר המועסקים בענף נשאר יציב יחסית בשנים האחרונות. לדוגמה, ממוצע המשרות השכירות בהיי-טק עלה בכ-24% בלבד בין 2019 ל-2025, בעוד שמספר דורשי העבודה – הוכפל. בחינת מאפייני דורשי העבודה מעלה כי הגידול מתרחש בליבת התעשייה ולא בשוליה. מחצית מדורשי העבודה מגיעים מתחום התוכנה וניתוח היישומים, ושיעורם עלה לכמעט 50% מכלל דורשי העבודה בהיי-טק באפריל 2025, לעומת כ-41% בינואר 2019. בנוסף, נרשמה עלייה משמעותית של יותר מ-223% במספר דורשי העבודה מתחום מסדי הנתונים והרשתות, וכ-147% בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים. תופעה זו מעידה על כך שהמשבר אינו פוקד רק את העובדים הצעירים או בעלי הניסיון המועט (ג'וניורים), אלא דווקא עובדים מנוסים ומיומנים. ניתוח קבוצות הגיל מראה כי העלייה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב קבוצת הגיל העיקרית, 36-45, ולאחר מכן בקבוצות המבוגרות יותר (45-54) והצעירות יותר (26-35). מרבית העלייה במספר דורשי העבודה היא בקרב מפוטרים ולא מתפטרים, מה שמלמד על עזיבה כפויה ולא מבחירה. מגמה זו בולטת במיוחד בקרב קבוצת גיל הביניים (35-50). למרות העלייה במספר דורשי העבודה, שכרם הממוצע של דורשי העבודה בהיי-טק עלה בכ-39.3% בין ינואר 2022 לאפריל 2025. במקביל, חלה עלייה ניכרת בשיעור דורשי העבודה מרוויחים השכר הגבוה (25.6-43.8 אלף שקל) – מ-15% באוגוסט 2022 ל-40% באפריל 2025. נתון זה מצביע על כך שעובדי הליבה, המנוסים והמיומנים ששכרם אינו נמוך, נפלטו ממעגל העבודה בשיעורים גבוהים יותר, מה שהשפיע על עליית השכר הממוצע, הן של המועסקים והן של דורשי העבודה. מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש. צילום: שלומי אסמלם על כל 100 משרות פנויות – התמודדו 118 מחפשי עבודה במבט אזורי, ענף ההיי-טק מרוכז במחוזות תל אביב והמרכז, שם גם נרשמו העליות המשמעותיות ביותר בשיעור דורשי העבודה מההיי-טק. עם זאת, מגמת העלייה ניכרת בכל המחוזות ברחבי הארץ. מבחינת קבוצות אוכלוסייה, העלייה במספר דורשי העבודה בהיי-טק הייתה משמעותית יותר בקרב היהודים שאינם חרדים והחרדים, בעוד ששיעור הערבים רשם מגמה הפוכה ביחס לכלל דורשי העבודה בתחום. בנוסף, היחס בין היצע לביקוש בשוק ההיי-טק השתנה לרעה: באפריל 2025, על כל 100 משרות פנויות בהיי-טק התמודדו 118 דורשי עבודה, לעומת יחס של 2 משרות פנויות לכל דורש עבודה ב-2022. למרות שמצב זה עדיין טוב מהיחס בשאר ענפי המשק, הוא פחות טוב באופן משמעותי מבעבר. עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, ציינה כי "העלייה העקבית במספר דורשי העבודה בהיי-טק צריכה להדיר שינה מעינינו, ודאי על רקע העובדה שהיא משמעותית יותר מאשר הקצב בו גדל הענף". היא הוסיפה כי "ענף ההיי-טק הוא הקטר של כל כלכלה מודרנית, ודאי בכלכלת ישראל". עו"ד משש הדגישה בדבריה את האתגרים הנובעים מהתרחבות השימוש בבינה מלאכותית יוצרת, וציינה כי שירות התעסוקה פועל לגיבוש אסטרטגיה לאומית להיערכות ישראל לעולם עבודה בתנאי AI.  "מדובר בגידול שיעור האבטלה בקרב עובדים מקצועיים ומנוסים מליבת התעשייה, המהווים נכס לאומי שיש לטפח ולשלב מחדש בתעסוקה", סיכמה משש.

האם עידן טים קוק מתקרב לסופו? האם אפל צריכה להראות למנכ"ל הוותיק שלה את הדלת החוצה? השאלות האלה עולות בימים האחרונים בעמק הסיליקון ובוול סטריט, בין היתר לאור העובדה שהן סמנכ"ל הכספים והן סמנכ"ל התפעול של החברה עזבו אותה בשנה האחרונה. סמנכ"ל הכספים, לוקה מאסטרי, עשה זאת לפני שנה, ואפל הודיעה על עזיבתו של סמנכ"ל התפעול, ג'ף וויליאמס, לפני ימים אחדים. שתי העזיבות האלה, כמו גם הטעויות שהענקית מקופרטינו עשתה סביב השקת Apple Intelligence, הביאו לקריאות לעזיבתו, או העזבתו, של קוק, לרבות מצד מומחים ומנתחי שוק. וולטר פיסיק וג'ו גאלון, אנליסטים מלייטספיד פרטנרס, כתבו לאחר ההתפטרות של וויליאמס כי החברה צריכה למצוא מנכ"ל חדש. הם ציינו שייתכן שמה שאפל צריכה בימים אלה הוא לא יציבות – דבר שאותו היא שידרה כשהחליפה את וויליאמס בסמנכ"ל תפעול מבפנים, סאבין קאן. במקום זאת, לדבריהם, היא צריכה למנות מנכ"ל שיתמקד במוצר, ולא בתפעול, כפי שעשה קוק. קוק מונה לתפקיד לאחר פטירתו של המנכ"ל המיתולוגי של אפל וממייסדי החברה, סטיב ג'ובס. פיסיק וגאלון כתבו כי "כדי להיות ברורים, קוק היה המנכ"ל הנכון כשמונה, וללא ספק, הוא עשה עבודה נהדרת. תחתיו, אפל מכרה אייפונים בסכום של יותר משני טריליון דולר". עם זאת, הם העלו את השאלה האם אפל יכולה להוציא גל של כלי AI תחת הנהגתו של קוק. השניים הזהירו כי "הבינה המלאכותית תשנה תעשיות לכל אורך הכלכלה הגלובלית, ואפל מסתכנת בלהפוך להיות אחד הקורבנות שלה". יש מועמד להחלפת קוק נראה שבאפל ערים לחששות האלה, ואולי אף חוששים בעצמם. יש להוסיף לכך את העובדה שמניית חברת הענק רשמה בשנה האחרונה ירידה של 7%, בעוד שמדד ה-S&P עלה ב-6.5% והנאסד"ק – ב-13%. בנוסף, שווי השוק שלה הגיע בשנה שעברה לשיא של כמעט 3.9 טריליון דולר, ועכשיו הוא עומד "רק" על 2.7 טריליון – יותר מ-700 מיליארד דולר פחות מאנבידיה, שנמצאת במקום הראשון, וגם אחרי הסגנית, מיקרוסופט. לפי סוכנות הידיעות בלומברג, באפל דנים בנושא החלפת המנכ"ל, ושוקלים את מועמדותו של ג'ון טורנס, סגן נשיא החברה להנדסת חומרה, להיות המנכ"ל החדש. האם קוק אמנם יוחלף? האם טורנס אמנם ימונה במקומו? נותר לראות האם המהלכים האלה יקרו, ואולי נראה זאת בקרוב.

ח"כים, רגולטורים ובכירים מהתעשייה השתתפו בדיון שנערך באחרונה על הצעדים הנדרשים לקידום תחום הקריפטו בישראל והפיכתה למוקד עולמי בתחום. במהלך הדיון הביעו המשתתפים ביקורת על ההתקדמות האיטית של הרגולציה בנושא. בדיון נסקרה פעילות הוועדה הציבורית לעתיד תעשיית הקריפטו, שבראשה עומד אריק פינטו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים. הוועדה הוקמה על ידי פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3, במטרה לגבש חזון ואסטרטגיה לאומיים לתחומים אלה. את האירוע הוביל ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), שדיבר על פיתוח תחום הקריפטו בישראל והדגיש את הצורך בהסרת החסמים הרגולטוריים. "בתוך עשור, תעשיית הקריפטו בישראל יכולה להעסיק מעל 30 אלף עובדים ולתרום כ-120 מיליארד דולר לתקציב המדינה", ציין. "לשם כך, יש להסיר חסמים רגולטוריים ולהתאים את מדיניות המס". "התפתחות הרגולציה בישראל לא מדביקה את הקצב העולמי" ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר כי "קצב התפתחות הרגולציה על התחום בישראל לא מדביק את הקצב העולמי, ואנחנו מפספסים את ההזדמנות לאפשר לחברות קריפטו להתפתח. קידום התחום חייב להיכלל בהסכמים הקואליציוניים ולצאת מהצהרות לפעולות בשטח". ח"כ דן אילוז (הליכוד) העיר בהקשר זה כי "הרגולציה חייבת לא להפריע ליזמים, אלא עליה לאפשר להם לצמוח". מהצד של הרגולציה, הילה גרטי מהחטיבה המקצועית ברשות המיסים ציינה כי "בשנה האחרונה גיבשנו שלושה תזכירי חקיקה שמטרתם לייצר ודאות מיסוי בתחום הקריפטו ולעודד כניסת משקיעים". אלי טובול מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הדגיש את הפוטנציאל הגלום בטוקניזציה ואת הצורך בהסדרה מואצת שלו. מהצד של חברות הקריפטו, יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, פלטפורמה מפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים, אמר כי "חסם מרכזי הוא הגישה הבנקאית, שמקשה על הפעילות היומיומית. יש לעדכן את מדיניות המיסוי כך שתאפשר צמיחה אמיתית". הוא ציין כי ביטס אוף גולד מפתחת את מה שהוא כינה "השקל הדיגיטלי הראשון", ואמר שהפיתוח חושף לא מעט חסמים, כגון העובדה שהמרה בין מטבעות קריפטו היא מהלך שחייב במס, בעוד שהמרות של דולר או יורו לשקל, שמבוצעות על ידי אנשים פרטיים, פטורות ממיסוי. "הפער בין ישראל לשווקים האחרים רק הולך ומתרחב" פינטו אמר ש-"בעולם נעים קדימה בקריפטו, ובארצות הברית, במיוחד תחת ממשל טראמפ, נרשמת האצה משמעותית בפיתוח התחום. הפער בין ישראל לשווקים האחרים רק הולך ומתרחב. המערכת הפיננסית נשענת עדיין על מערכות כמו סוויפט, במקום לעבור לפלטפורמות מתקדמות, מבוססות בלוקצ'יין. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור גם בתחום זה". יצוין שבימים אלה מקיים בנק ישראל תהליך בדיקה ארוך ומורכב, בשיתוף הציבור, ליישום השקל הדיגיטלי, ובאחרונה הוא אף פרסם טיוטה לעיון הציבור.