"אני בדרך כלל מסתכל רק קדימה. אבל היום, אני חייב לעצור לרגע, כי זהו יום היסטורי לוויז, לכל הוויזרדים (העובדים – י"ה) שלנו, לעולם הטכנולוגיה וגם למדינת ישראל", כך כתב היום (ד') ינון קוסטיקה, אחד מארבעת מייסדי וויז, לאחר ההודעה על השלמת מכירתה לגוגל. רכישת וויז על ידי גוגל היא האקזיט הגדול ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי – תמורת 32 מיליארד דולר. וויז תצטרף לגוגל קלאוד והעסקה תאפשר את איחוד יכולות אבטחת הענן והקוד של הנרכשת עם פעילות הקלאוד וה-AI של הנרכשת. יש לציין שלמרות הצטרפותה לגוגל קלאוד, וויז תמשיך לתמוך בכל סביבות הענן המרכזיות בשוק. כל אחד מארבעת מייסדי החברה צפוי להרוויח ממנה 2.2 מיליארד שקלים, לאחר תשלום מסים. קוסטיקה ציין בפוסט שכתב בעמוד הלינקדאין שלו כי "אני מרגיש גאווה עצומה על הזכות לבנות את הצוות הכי טוב שיכולנו לדמיין. צוות שהוציא לפועל בצורה מושלמת חזון בתחום הדינמי ביותר בעולם – אבטחת ענן, עם לקוחות מדהימים, שהאמינו בנו כל הזמן, הפקידו בידינו את עתידם הטכנולוגי והמשיכו לדחוף אותנו קדימה". "לצוותי המוצר, הפיתוח, המחקר וכל הצוותים בישראל ובעולם – אתם ההוכחה ששילוב של מטרה, תושייה ועומק טכנולוגי יכול לנצח הכול", הוסיף. "המורשת שלנו – להמשיך להפיץ אור ותקווה בצבעי הוורוד-כחול-לבן של וויז" "בנימה אישית", כתב קוסטיקה, "וויז הייתה מפעל החיים שלי בשנים האחרונות, אבל היא למעשה תוצאה של 25 שנים של עבודה קשה ללא הפסקה. זהו מסע של התמסרות מוחלטת ואינספור ויתורים אישיים לאורך הדרך. לראות היום לאן הגענו – זה רגע מרגש שקשה לתאר במילים. אני מודה לבעלי, למשפחה ולחברים שלי, שתמכו בי כל הדרך והיו שם עבורי ללא תנאי". "אנחנו ניצבים בפני אתגר עצום: לאבטח את העתיד הטכנולוגי של העולם בעידן ה-AI, על כל ענן", הוסיף. "כל ארגון ומדינה זקוקים להגנה שאנחנו יודעים לתת, ולכן אני גם נרגש מהשותפות עם גוגל – אין שותף טוב יותר למסע הזה". "המורשת שלנו היא להמשיך להפיץ אור ותקווה בצבעי הוורוד-כחול-לבן של וויז (שניים ממייסדיה, קוסטיקה ואסף רפפורט, הם גייז – י"ה). ההצלחה שלנו לא נמדדת רק היום, אלא גם עשור קדימה נראה כאן עוד ועוד חברות שפורצות את הדרך", כתב קוסטיקה. גם ההולכים על ארבע מצטרפים לגוגל שותפו של קוסטיקה לייסוד וויז – המנכ"ל, אסף רפפורט – פרסם פוסט משלו בלינקדאין, ובו תמונה של כלבים עם כובע וסינר ממותגים, וכיתוב ש-"גם החבורה הזאת מצטרפת לגוגל". הוא כתב לצידה ש-"מה שעושה את וויז הוא הצוות והתרבות שלה, הדרך שבה אנחנו בונים ביחד. זה לא משתנה עם ההצטרפות שלנו לגוגל". "נישאר עם אותו הדרייב לפתור בעיות אמיתיות של אבטחת ענן, רק שזה יהיה בסקייל חדש לגמרי. וכן, גם הכלבים באים", ציין רפפורט.

"יש שיפור ניכר בחוסן של הרשויות המקומיות בכל מה שקשור לסייבר, והן הגיעו למלחמה במצב טוב יחסית", כך אמר לאנשים ומחשבים קובי מנשה, ראש מחלקת הנחיה והגנה בספקטרום במערך הסייבר הלאומי, שאחראי גם על קידום ההגנה בשלטון המקומי. "אפשר לומר ש-140 מתוך 259 הרשויות המקומיות בארץ מוגדרות במצב טוב – ציון 7 ומעלה מתוך 10. זה שיפור ניכר לעומת 2024, כאשר התחלנו את הפעילות – אז היו רק 30 רשויות במצב טוב". לדבריו, הגדרה גסה של "מצב טוב" היא שמדובר ברשות בעלת הגנה טובה ביחידות הקצה והשרתים, גלישה בטוחה, גיבויים, סגמנטציה, וכן SIEM-SOC ו-IR. בנוסף, חלה ירידה משמעותית בכמות ההתרעות הנקודתיות – מ-600 ב-2024 ל-350-400 ב-2025, וזה מעיד על עלייה ברמת ההגנה. "כמו כן", אמר מנשה, "מדד חשוב הוא שיפור בזמני ההתאוששות – בין 24 ל-48 שעות". אתגרי רגולציה להגנת הסייבר על הרשויות המקומיות עם זאת, מנשה מודע לכך שעדיין יש רשויות מקומיות קטנות חסרות הגנה בסיסית, מאחר שהן מתקשות להשקיע באיוש אנשי מקצוע רלוונטיים והקצאת אמצעים. "אנחנו מעניקים להן סיוע דרך אשכולות הרשויות, או בסיוע נקודתי חינמי לאותן רשויות", אמר. לדברי מנשה, מערך הסייבר משמש גורם מייעץ, מכוון ותומך לשלטון המקומי, ועקב ואקום רגולטורי, אין לו סמכויות אכיפה מולן. אותו ואקום רגולטורי נוצר לאחר שבאפריל 2023 סגר משרד הפנים את היחידה שלו שעסקה באבטחת סייבר ברשויות המקומיות, בטענה שהוא לא אחראי על הנושא. זאת, על אף שמשרד הפנים הוא הרגולטור של השלטון המקומי. "בעקבות זאת", ציין, "מערך הסייבר הלאומי לקח על עצמו לסייע לשלטון המקומי – אף על פי שמבחינה חוקית, השלטון המקומי הוא לא גוף שכפוף ישירות אליו. אלא שאירועי ה-7 באוקטובר האיצו את הצורך בהגנת סייבר על הרשויות, שבחלקן הגדול אין מנמ"ר או מנהל אבטחת מידע, וגם אין להן תקציבים לכך". אתגר נוסף הוא העובדה שנושא הגנת הסייבר בשלטון המקומי לא מוסדר בחוק, "וגם בתוך הרשויות עצמן אין אחידות ברמת ההגנה בסייבר, ואין סטנדרט שמחייב אותן לעמוד בו", אמר מנשה. סיוע בהתנדבות במסגרת התמיכה שלו, מערך הסייבר נותן לרשויות המקומיות התרעות נקודתיות על אירועי סייבר, המבוססות על בנק המידע הרחב שקיים בו, וצוות התגובה לאירועים של המערך מסייע לשלטון המקומי בטיפול באירועי הסייבר כאשר הם קורים. על פי נתוני מערך הסייבר, בין 2024 ל-2025 נרשמה ירידה משמעותית במספר אירועי הסייבר שהמגזר המוניציפלי חווה – מ-35 ל-14 בלבד. מנשה ציין כי רוב האירועים האלה לא היו משמעותיים – "בעיקר ניסיונות פישינג שנבלמו". אחת הסיבות המרכזיות לירידה הזאת הוא שיפור משמעותי בהגנת הסייבר על רשויות קטנות ובינוניות – תוצאה של מכרז שפרסם המרכז לשלטון מקומי. כמו כן, מערך הדיגיטל הלאומי מספק ל-50 רשויות מקומיות, בחינם, שירותי G-SOC (אבטחת סייבר ממשלתית), שנועדו במקור למשרדי הממשלה. בנוסף, המערך מנהל קשר הדוק עם ספקי השירותים המרכזיים, "המהווים גורם משמעותי בשרשרת האספקה למגזר השלטון המקומי. הקשר בא לידי ביטוי בעיקר בהעברת התרעות רוחביות ונקודתיות, קידום הגנה ושיתוף ידע", אמר מנשה. במקביל, הוא ציין שחלה עלייה משמעותית ברמת ההגנה והמודעות, במיוחד ברשויות הגדולות והבינוניות – הרבה בזכות שיתוף הפעולה עם הרשויות והמנמ"רים עצמם. "עם זאת", אמר מנשה, "הרשויות הקטנות עדיין מהוות אתגר משמעותי. חוק הגנת הסייבר העתידי צפוי להקנות למערך את הסמכויות והמשאבים הנדרשים להשלמת המשימה ולהסדרת תחום קריטי זה".

גוגל הודיעה, כי היא מרחיבה את שילוב יכולות הבינה המלאכותית של ג'מיני בחבילת היישומים הארגונית שלה, עם שורה של כלים חדשים עבור  Docs, Sheets, Slides ו-Drive. הכלים החדשים נועדו לאפשר למשתמשים ליצור טיוטות, מצגות וגיליונות עבודה במהירות, תוך שימוש במידע שמאוחסן במיילים, בצ'אטים ובקבצים האישיים שלהם. לדברי החברה, המטרה היא להפוך את היישומים עצמם לעוזרים חכמים, שמסייעים לבצע משימות במהירות, מבלי לעבור לכלי AI חיצוני או לצ'אטבוט נפרד. ב-Docs מתווסף כלי חדש בשם Help me create, המאפשר למשתמש לתאר בשפה חופשית את המסמך הרצוי. המערכת אוספת מידע רלוונטי מתוך Gmail, Chat ו-Drive ומייצרת טיוטה ראשונית מעוצבת. לדוגמה, ניתן לבקש מג'מיני לנסח ניוזלטר עבור ועד שכונתי על בסיס פרוטוקול ישיבה וקובץ אירועים עתידיים. לאחר יצירת הטיוטה, ניתן לערוך חלקים ספציפיים בלבד בעזרת הכלי Help me write, שמסייע בשיפור ניסוח, בהבהרת רעיונות ובהוספת פרטים – מבלי לייצר מחדש את כל המסמך. כלי נוסף, Match writing style, נועד לאחד מסמכים שנכתבו בידי כמה אנשים בעלי סגנונות שונים. ג'מיני מציע עריכות שמאחדות את הנימה והסגנון לכל אורך המסמך. בנוסף, כלי Match the format מאפשר להעתיק מבנה ועיצוב של מסמך אחר – למשל תבנית של מסלול טיול – ולמלא אותה אוטומטית בפרטים מתוך הודעות אימייל, כמו אישורי טיסה, הזמנות מלון והשכרת רכב. גם Sheets מקבל שדרוג משמעותי. לפי גוגל, ג'מיני הופך מכלי עזר לכלי שיתופי, שמסוגל ליצור גיליון עבודה שלם מתוך בקשה אחת. המשתמש יכול, למשל, לבקש מהמערכת לארגן מעבר דירה לעיר חדשה, והיא תיצור רשימת משימות לאריזה לפי חדרים, רשימת אנשי קשר לשירותים עירוניים וגיליון מעקב להצעות מחיר מחברות הובלה מתוך המיילים. למשימות מורכבות יותר נוסף כלי Fill with Gemini, שממלא טבלאות במהירות על ידי יצירת טקסטים מותאמים, סיווג וסיכום נתונים, או שליפת מידע עדכני מכלי החיפוש. כך, למשל, ניתן ליצור טבלת מעקב להגשת מועמדויות לאוניברסיטאות, כאשר ג'מיני ממלא אוטומטית נתונים, כמו מועדי הרשמה ושכר לימוד. גם Slides נהנה מיכולות חדשות: המשתמש יכול לבקש מג'מיני ליצור שקף שלם במצגת בהתאמה לעיצוב הכללי של המצגת ולמידע הקיים בקבצים, במיילים או ברשת. אם התוצאה אינה מספקת, ניתן לבקש התאמות, כמו שינוי צבעים או הפיכת השקף למינימליסטי יותר. בעתיד מתכננת גוגל לאפשר יצירת מצגת שלמה מתוך הנחיה אחת בלבד. לדוגמה, משתמש יוכל לבקש: "צרי מצגת של חמישה שקפים על הטיול הקרוב שלי לטוקיו". גם Drive משתנה – מתיקיית אחסון פסיבית לכלי עבודה פעיל יותר. חיפוש בשפה טבעית יציג כעת בראש תוצאות החיפוש סיכום אוטומטי של המידע הרלוונטי ביותר מתוך הקבצים, כולל הפניות למקורות, כך שאין צורך לפתוח כל מסמך בנפרד. בנוסף מציגה החברה את הכלי Ask Gemini in Drive, שמאפשר לשאול שאלות מורכבות המבוססות על מסמכים, אימיילים, לוח השנה והמידע מהרשת. לדוגמה, ניתן לבחור את כל הקבצים הקשורים למיסים ולשאול אילו שאלות כדאי להפנות ליועץ המס לפני הגשת הדו"ח. היכולות החדשות מתחילות להיפרס בגרסת בטא ויהיו זמינות תחילה למנויי Google AI Ultra ו-Pro. הכלים עבור Docs, Sheets ו-Slides זמינים באנגלית ברחבי העולם, בעוד שהיכולות החדשות ב-Drive זמינות בשלב הראשון בארצות הברית בלבד.  

אקספריס (Experis) ישראל הודיעה על מינויה של ניצן ברק לתפקיד מנהלת חטיבת התעשיות הביטחוניות בחברה. מדובר בחטיבה שמעניקה מענה ישיר לביקוש הגובר בישראל ובעולם לפתרונות הון אנושי טכנולוגי מתקדם עבור התעשייה הביטחונית, ומטרתה לספק עבורן מעטפת מקיפה של גיוס, הכשרה, השמה ושירותים מנוהלים בתחומי הליבה הטכנולוגיים. ברק הצטרפה לאקספריס לפני 5 שנים כמנהלת לקוחות אסטרטגיים עם ניסיון משמעותי במכירות לשווקים בינלאומיים. במהלך עבודתה בחברה הובילה מהלכים רחבי היקף בפיתוח עסקי וניהול לקוחות מקצה לקצה, שהובילו בהמשך לקידומה לתפקיד מנהלת מכירות ופיתוח עסקי – תפקיד שממנו היא מקודמת כעת להובלת חטיבת התעשיות הביטחוניות החדשה. ברק היא בוגרת תואר ראשון במשאבי אנוש ממכללת תל חי.

קהילת המודיעין האמריקנית פרסמה בימים האחרונים שורה של אזהרות לחברות במדינה ולסוכנויות ממשלתיות, וקראה להן להיות ערניות ולהקשיח את מערכי ההגנה שלהן. זאת, מהחשש שיהפכו להיות מטרות פוטנציאליות למתקפות סייבר מצד המשטר האיראני – כתגובה או כחלק מהמלחמה בין ישראל וארצות הברית לבינה; כך לפי גורמי ביטחון לאומי ששוחחו עם CNN. באזהרות שפורסמו לא צוין איום ספציפי, או כזה בעל רמת אמינות גבוהה במיוחד. באחד הדיווחים האחרונים לרשויות אכיפת החוק בארצות הברית הזהיר המשרד לביטחון המולדת מפני "סביבת איום מוגברת", גם בסייבר, בעקבות חיסולו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי. בהסתמך על מודיעין ממקורות גלויים, המשרד שלח מזכר עם הכותרת "הערה על אירוע קריטי", שבו נכתב כי "שני מנהיגים דתיים איראנים בכירים פרסמו פתוות (פסקי הלכה אסלאמיים – י"ה) נפרדות, שקוראות למוסלמים ברחבי העולם לנקום על הריגתו של חמינאי". עוד נכתב כי "הפתוות, הרטוריקה של ממשלת איראן והמסרים המקוונים של תומכי המשטר מקדמים פעולות תגמול נגד ארצות הברית. כל אלה מגבירים את האיום מצד קיצונים אלימים התומכים במשטר האיראני. נזכיר שיש צו של משמרות המהפכה האיראניות, שקבע כי 'לאויב… לא יהיה עוד ביטחון במקום כלשהו בעולם, אפילו לא בבתים שלו'". במשרד ציינו כי האזהרות האלה רלוונטיות גם לתחום הסייבר. כמו כן, הרשויות האמריקניות הביעו דאגה מיוחדת ופעלו להגברת אמצעי האבטחה סביב תשתית האנרגיה של המדינה, ולחיזוק מטרות ממשלתיות פוטנציאליות – מפני איומי סייבר מצד גורמים איראניים מתוחכמים. "חברות ביטחון אמריקניות בעלות קשרים עם ישראל – בסיכון מוגבר למתקפות" במזכר נפרד שהממשל פרסם באחרונה לחברות פרטיות הזהירו גורמי ביטחון אמריקניים: "טענות וקריאות מתמשכות למתקפות סייבר המכוונות נגד ישויות אמריקניות על ידי קבוצות המזדהות עם איראן עלולות להוביל לעלייה בפעילות זדונית נגד מגזר השירותים הפיננסיים. היסטורית, המגזר הפיננסי האמריקני נתפס כיעד בעדיפות גבוהה וכמטרת הזדמנויות עבור גורמי סייבר המזדהים עם איראן. ארגונים מתבקשים להמשיך להיות ערניים ולנטר כל גורם איום פוטנציאלי המכוון אליהם". ה-FBI וה-NSA פרסמו בימים האחרונים מזכר נוסף, שיועד לקבלני ביטחון אמריקניים. הם הזהירו בו כי "גורמי סייבר שקשורים לאיראן עלולים לתקוף מכשירים ורשתות אמריקניות בסייבר. חברות ביטחוניות, במיוחד אלה שיש להן קשרים עם חברות מחקר וביטחון ישראליות, נמצאות בסיכון מוגבר". חנדלה פרצה לחברת ביו-טק אמריקנית מתקפת סייבר איראנית על חברה אמריקנית שכבר קרתה בוצעה על ידי חנדלה: קבוצת ההאקרים האיראנית המפורסמת טענה כי היא פרצה לסטרייקר, שפועלת בעולם הביו-טק. חנדלה ידועה בהתרברבויות שלה, אולם לפי צ'ק פוינט, "זאת הפעם הראשונה שחבריה תוקפים ופורצים לארגון באמריקה. זו הפעם הראשונה במלחמה שבה קבוצת פריצה איראנית בסייבר מדווחת על תקיפה בארצות הברית". "גם הפרצנים מבינים שהעברית היא חלק בלתי נפרד מהציונות" ארגון נוסף – ישראלי במקרה זה – שנפרץ היום על ידי האקרים איראניים, ושחנדלה נטלה אחריות על הפריצה אליו, הוא האקדמיה ללשון העברית. אלה הטמיעו באתר האקדמיה מסר מאיים בשפה האנגלית: "אין צורך ללמוד עברית יותר. לא תצטרכו את זה עוד הרבה זמן". האתר כבר חזר לפעילות. בהודעת האקדמיה ללשון העברית נמסר כי "הבוקר נפרץ אתר האקדמיה ופורסמה הודעה שלפיה בקרוב לא יהיה עוד צורך ללמוד עברית… גם הפרצנים שפרצו לאתר מבינים שהשפה העברית היא חלק בלתי נפרד מהתנועה הציונית, והיא נדבך חשוב בתרבות, בהוויה ובזהות הישראלית".

"ישראל ואיראן הן, אם להתנסח בעדינות, לא החברות הכי טובות בעולם מזה שנים רבות. מתחילת המלחמה הנוכחית, ישראל וארצות הברית תוקפות את איראן, ומשיגות תוצאות טובות – של השבתת המשק האיראני ופגיעה בו. צפינו שגם מהצד השני, של איראן כלפינו, יהיו אירועים משמעותיים במרחב הסייבר, אבל המצב לא כך: זה לא שכלל לא היו אירועים, אבל הם היו לא רבים, ולא דרמטיים מספיק בחומרת הנזק. כלומר, איראן לא יצרה זירה נוספת בסייבר", כך אמר גיא מזרחי, יו"ר פורום CSC מבית אנשים ומחשבים ומנכ"ל סייפרוס. לדבריו, "איראן נכנסה למצב הישרדותי והפחיתה את נפח הסייבר ההתקפי לסוגיו. כיום, השלטון בטהרן עוסק פחות ב-'הצקה' בסייבר, ומנסה לייצר הצלחה קינטית". מזרחי פתח וובינר מיוחד שנערך היום (ד') בנושא "מנהיגות, טכנולוגיה וחוסן – בונים המשכיות עסקית ב-2026". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים, ופתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה. מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. מזרחי, שפועל שנים רבות בעולמות הסייבר ההתקפי וההגנתי, ומרצה בתחום, אמר כי "התגובה של איראן הייתה בעיקר בעולם הקינטי – עם ירי טילים, שילוח רחפנים וכל מה שאפשר. אלא שעם כל הצער על הפגיעות – הנזק שהן הסבו עד כה היה קטן יחסית". איך מצליחים במלחמת סייבר? לדבריו, "עולם הסייבר ההתקפי נחלק לשלושה: איסוף מודיעין וריגול; פגיעה, נזק והשבתה; וכן השפעה פסיכולוגית על דעת הקהל ושינוי גישות ותפיסות של אנשים. במלחמות בסייבר נהוג לפעול בלפחות אחד מהתחומים". "על מנת להצליח בסייבר", ציין, "התוקפים צריכים להיערך מראש. איראן נערכה מראש: היא עוסקת בהתמדה בניסיונות לגיוס מרגלים מישראל, עם תשלומים בהיקפים מגוחכים של שברירי ביטקוינים. איראן פועלת כל הזמן בסייבר, אם כי בהשוואה לישראל ולארצות הברית, יכולות הסייבר ההתקפי שלה פחותות. מה גם שהגנות הסייבר של ישראל וארצות הברית טובות. זה לא אומר שאין להן חורים במערכי ההגנה – תמיד יהיו חולשות שינוצלו". "הסייבר ההתקפי של איראן מדורג כ-'בינוני-גבוה'", הוסיף מזרחי. "בנוסף להשבתת האינטרנט, החסמים שלהם בתחום נובעים מהפגיעה משמעותית בתשתיות הקריטיות באיראן, מה שאומר שגם אם יש להאקרים האיראניים גישה לאינטרנט – אין להם חשמל או טלפון. כתוצאה מכך, הם מתקשים להוציא לפועל מתקפות". "איראן כמעט שלא יכולה לייצר מתקפות סייבר מתוך המדינה" מזרחי הוסיף ואמר כי "איראן כמעט שלא יכולה לייצר מתקפות סייבר מתוך המדינה. היא תוקפת בעצימות נמוכה ונסמכת על שליחים מבחוץ. אבל להאקטיביסטים ולאוהדי איראן אין מספיק כוח, משאבים, כלים וידע כדי לפעול במלוא הקיטור. ועדיין, אסור לנו לחשוב בטעות שזה קורה כי עשינו עבודה טובה. בהחלט ייתכן שהמצב ישתנה מחר". לסיכום הוא ציין ש-"כיום, איראן חושבת פעמיים האם לתקוף בסייבר. אלא שלמרות הקושי שלהם להוציא מתקפות והעובדה שההקאטיביסטים לא עובדים יחד, אין ביניהם תיאום וחלקם כבר לא רוצים לעזור לאיראן – לא ניתן להניח שהאיראנים לא יפעילו מתקפות סייבר עוצמתיות מחר. ההגנות שלנו טובות – אך לא מושלמות. אסור להיתפס לשאננות".

"רובד 5 בענן נימבוס הממשלתי מיועד לספק למשרדי הממשלה קטלוג של יישומים ושירותי ענן, ובכך לקצר תהליכי רכש ופיתוח, להאיץ תהליכי חדשנות ואימוץ דיגיטל במגזר הממשלתי, ולעשות זאת תוך עמידה בדרישות אבטחה ותקינה ממשלתיות. אלא שהדרך להטמיע פתרונות אלה צריכה לעבור דרך התאמה אישית, שהיא קריטית להגירה של משרד ממשלתי לענן הציבורי", כך אמר יובל אלגד, מנהל מגזר ציבורי בחברת מלם-תים. אלגד דיבר במסגרת סדנה להצגת פתרונות שהתקיימה בכנס רובד 5 בענן הממשלתי נימבוס. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך לאחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצועני IT מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את הכנס הנחו עומרי ברק ויואב צוקר, מנחי הפודקאסט טראשטק. אלגד הוסיף, כי "מלם-תים הינה שותפה פעילה ברובד 3 של פרויקט נימבוס, ולפעילות זו מתווסף כעת נדבך נוסף של פתרונות דיגיטליים מתקדמים ברובד 5 הניתנים להטמעה כבר היום במגזר הממשלתי, ושאותם נציג בהמשך סדנה זו". מחולל טפסים דיגיטלי ערן אריגי, מנהל שירותים טכניים בחטיבת המוצרים של מלם, הציג את Emakim – פלטפורמת BPM מבוססת לואו-קוד, המאפשרת ניהול תהליכים עסקיים ומחולל של טפסים חכמים, הזמינה במסגרת פעילות רובד 5. אריגי ציין, כי "אחד האתגרים המרכזיים של משרד ממשלתי הוא ביכולת שלו לקיים ממשק נוח ופשוט עם גופים פנים-ממשלתיים אחרים, עם הציבור או עם ארגונים וחברות עסקיות שאיתן הוא בא במגע. זה יכול להיות לטובת דיווחים שחברות מחויבות לבצע לרגולטור הממשלתי, תהליך לאישור רישיון ועוד. עבורם דיגיטציה היא צורך קריטי, והפלטפורמה של Emakim מספקת להם פתרון יעיל ונוח לשימוש". אריגי הוסיף, כי "הפתרון אינו מצריך קידוד מסובך, והוא הופך תהליכים מורכבים לדיגיטליים מקצה לקצה. הוא מסייע בהפחתה של זמני המתנה לאישורים, משפר את השקיפות לאורך התהליך ומסייע בשיפור חוויית המשתמש והשירות. לא פחות חשוב, מדובר על פתרון בעל נוכחות גלובאלית ב-17 מדינות, שמוטמע בקרב למעלה מ-400 ארגונים גלובליים ולמעלה מ-4.5 מיליון משתמשים ברחבי העולם. נכון להיום התבצעו באמצעות הפלטפורמה יותר מ-750 מיליון טרנזקציות". "כספת" לגיבוי ושחזור הנתונים אבי שוורץ, מנהל מכירות לתחום הסייבר והגנה על המידע בדל ישראל (Dell Technologies), הציג את פתרון הגנת וגיבוי המידע Dell PowerProtect Cyber Recovery, הזמין במסגרת פעילות רובד 5. שוורץ אמר, כי "ארגונים כבר מבינים שזו לא שאלה אם יותקפו, אלא מתי יותקפו. הם מבינים שלצד ההשקעה בהגנת הסייבר הם גם נדרשים להשקיע משאבים במערכות שיבטיחו שמירה על המשכיות עסקית גם במקרה של מתקפת סייבר. אחד האתגרים הגדולים בהתאוששות עסקית מוצלחת נוגע בתחום של אחזור הנתונים, שמהווה תנאי להשבת מערכות הארגון לפעילות מלאה בזמן קצר". שוורץ הוסיף, כי "פתרון Dell PowerProtect Cyber Recovery כולל יכולות להעברה של נתונים בצורה מאובטחת וגיבוי שלהם ב'כספת' באופן שאינו משפיע על העבודה בשגרה, אך מאפשר אחזור נתונים קריטיים במהירות גם לאחר פגיעה בנתונים בדרך של מתקפת סייבר או תקלת אנוש". הנגשת הנכסים הדיגיטליים של הארגון ערן יקיר, מנהל מכירות במגזר ציבורי-ממשלתי במלם מוצרים, הציג את פלטפורמת הנגישות הדיגיטלית Allyable, הזמינה אף היא במסגרת פעילות רובד 5. יקיר ציין, כי "הנגשת אתרים ושירותים דיגיטליים הינה דרישה רגולטורית, המיועדת לאפשר לאנשים עם מוגבלויות גישה שוויונית למידע ולשירותים מקוונים. זה נכון בפרט כאשר על פי הערכות כ-20% מהאוכלוסייה מוגדרת כבעלת מגבלות בגישה למרחב האינטרנטי והדיגיטלי. ההנגשה הנדרשת כוללת התאמות במבנה האתר, ניווט נוח, תאימות לקוראי מסך ושימושיות משופרת, וזאת בהתאם לתקני נגישות מקובלים. חשוב לזכור, שהדרישה הזו היא חובה כפולה המוטלת גם על משרדי הממשלה – ראשית, כי כך דורש מהם החוק במדינת ישראל, ושנית, כי הם נדרשים לספק שירותים לכלל האוכלוסייה, ובפרט לזו החלשה או בעלת מגבלות". יקיר הוסיף, כי "פלטפורמת הנגישות הדיגיטלית של Allyable מספקת פתרון שלם, מתקדם ובעל מוניטין בינלאומיים, המאפשר לארגונים ישראליים ובינלאומיים להתמודד בצורה מיטבית עם אתגרי ההנגשה הדיגיטלית. הפתרון מאפשר לנהל את פרויקטי הנגישות בארגון מקצה לקצה. המערכת גם סורקת את הנכסים הדיגיטליים של הארגון בצורה רציפה ומאתרת בעיות הקשורות לנגישות ומציעה פתרונות בזמן אמת".

שנה אחרי שהוכרז האקזיט הגדול ביותר בהיי-טק הישראלי, העסקה שבמסגרתה גוגל רוכשת את וויז תמורת 32 מיליארד דולר נסגרה היום (ד'). העסקה הושלמה למרות שורת מהמורות רגולטוריות שעמדו בדרכה. גוגל הניחה את הצעת הרכישה הראשונה על השולחן של מייסדי וויז ביולי 2024 והציעה תמורת החברה 23 מיליארד דולר. אסף רפפורט ושותפיו השיבו בשלילה ושידרו כי בכוונתם להנפיק את החברה – מה שהביא את גוגל לפנות שוב לוויז ולשפר מאוד את ההצעה שלה, לסכום שבו היא בסופו של דבר נסגרה – 32 מיליארד דולר. בהודעה שגוגל פרסמה בבלוג שלה היא כתבה כי "היום, אנחנו מכריזים על השלמת הרכישה של וויז, חברת אבטחת ענן ו-AI מובילה. וויז תצורף לגוגל קלאוד ותשמור על המותג שלה, כמו גם על מחויבותה לאבטחת הלקוחות בכל סביבות הענן". בחברה אומרים כי "הרכישה היא השקעה של גוגל קלאוד במטרה לשפר את אבטחת הענן, ולאפשר לארגונים לבנות מהר ובצורה מאובטחת על כל ענן או פלטפורמת AI שהם רוצים. כיום, בעידן ה-AI, יותר ויותר ארגונים פרטיים וממשלתיים מעבירים את הנתונים החשובים ביותר ואת המערכות שלהם לענן, ובכך הופכים לאג'יליים ומאפשרים פיתוח ממושך של התוכנה. ארגונים אלה עובדים בסביבה מרובת עננים ומאמצים את הבינה המלאכותית, בתקופה שבה ההאקרים משתמשים בבינה מלאכותית לפעילות מהירה ומתוחכמת יותר". "וויז מספקת פלטפורמת אבטחה פשוטה לשימוש, עם מומחיות עמוקה בקוד ובסביבות ענניות, על כל העננים המרכזיים בשוק. היא מסייעת למניעה ותגובה לאירועי סייבר. היכולות שלה משלימות את המומחיות של גוגל קלאוד בעולמות הענן וה-AI, כולל מודיעין איומים מבוסס בינה מלאכותית וכלי תפעול אבטחה", ציינה החברה. "ביחד", כתבו אנשי הרוכשת, "גוגל קלאוד ו-וויז יספקו פלטפורמת אבטחה מאוחדת, שתשפר את המהירות שבה ארגונים יכולים לנטר, למנוע ולהגיב לאיומים". החברה אף חוזה כי העסקה תביא להאצת השימוש בכלי אבטחת ענן בכל השוק. אקזיט שני לרפפורט וחבריו ארבעת מייסדי וויז – אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, רועי רזניק ועמי ליטבק – מכירים זה את זה מהתקופה שבה שירתו ביחד ב-8200. זה לא האקזיט הראשון שלהם: לאחר שחרורם הם הקימו את אדאלום ומכרו אותה ב-2015 למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. כל המייסדים נקלטו בענקית מרדמונד, ורפפורט מונה למנכ"ל חברת המו"פ שלה בישראל. בתחילת 2020 הם החליטו, בצעד שהביא להרמת גבות בענף, לוותר על המשרות המפנקות שלהם במיקרוסופט לטובת אתגר חדש: הקמת וויז. מייסדי וויז. מימין – רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב הצעד הזה הוכיח את עצמו במהירות: וויז הוקמה בתקופת הקורונה, שבה ארגונים רבים עברו לעבודה מהבית והיו צריכים לאבטחה אותה – ונסקה במהירות. היא הפכה ליוניקורן (חברה בעלת שווי של יותר ממיליארד דולר) תשעה חודשים בלבד לאחר הקמתה. עם הזמן החברה צמחה והוציאה פתרונות מובילים בתחומי הפעילות שלה – עד להגיעה למכירת הענק לגוגל. המדינה צפויה להרוויח מהעסקה, על פי הערכות, 10 מיליארד שקלים. זאת, מתשלומי מסים שיידרשו להעביר ארבעת מייסדי וויז, עובדיה, שצפויים לקבל 2.5 מיליארד דולר עבור האופציות שברשותם, וקרן סייברסטארטס של גילי רענן, שהייתה המשקיעה הראשונה בחברה. "נרחיב את יישום המשימה: הגנה במהירות המכונה" מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, אמר כי "שמירת אנשים בטוחים אונליין תמיד הייתה חלק מהמשימה שלנו. המשימה הזאת חשובה במיוחד כיום, כשיותר חברות וממשלות מעבירות את הנתונים שלהן לענן ועושות שימוש נרחב יותר בבינה מלאכותית יוצרת", ורכישת וויז היא חלק מביצועה. לדברי תומאס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד, "אנחנו רוצים להפוך את האבטחה לזרז לחדשנות, לא למחסום שעומד בפניה. עם הרכישה, נציע פלטפורמת אבטחה שמשפטת את המשימה המורכבת של אבטחת סביבות מולטי קלאוד בעידן ה-AI". רפפורט, המשמש כמנכ"ל וויז, אמר כי "ההצטרפות לגוגל קלאוד מאפשרת לנו להאיץ ולהרחיב את יישום המשימה שלנו: הגנת הלקוחות בכל מקום שבו הם פועלים – במהירות המכונה. אנחנו נשארים מחויבים לגישה הפתוחה שלנו, שמאפשרת לנו להבטיח ש-וויז תמשיך לתמוך בכל סביבות הענן והקוד. עם המשאבים של גוגל ופעילות ה-AI שלה, כמו גם עם הידע העמוק שלנו בסביבות ענן וקוד, אנחנו נמצאים בעמדה חזקה יותר לעזור לשותפינו וללקוחותינו למנוע פריצות לפני שהן קורות".