ועדת המחירים המשותפת למשרד החקלאות ומשרד האוצר ממליצה להסיר את הפיקוח על מחיר חמאת תנובה * ההחלטה התקבלה בלי לבקש דיווח על רווחיות מכירת החמאה בחו"ל במחיר זול מהמחיר המפוקח בארץ - 3.94 שקל ל-100 גרם לעומת 0.97 דולר קנדי (2.42 שקל) ל-100 גרם

אחד השובלים היותר משמעותיים ומסוכנים שהשאירה מאחוריה הקורונה הנוטשת אט-אט, הוא זה של פחיות בירה ובקבוקי אלכוהול למכביר. רשתות השיווק מדווחות על עלייה של כ-30% ברכישת אלכוהול בתקופה המדוברת, ורשת שיווק אלכוהול דרך האינטרנט מדווחת על הכפלה במכירות. אבל בעוד שאת הנתון השני ניתן להסביר בריחוק החברתי ובאילוצי הסגר, הרי שהראשון מעיד באופן ברור למדי על זינוק בכמות האלכוהול שנצרכה בישראל בחודשיים האחרונים. צריכת אלכוהול שלא רק יצרה תת-תרבות חדשה, אלא גם הפכה לאחד מכלי ההתמודדות עם הקורונה והשלכותיה הפסיכולוגיות, הכלכליות והחברתיות. תוסיפו לעניין את הג'ט לג הקבוע שבו הייתה מצויה מרבית האוכלוסייה, לצד סדר היום שנשכח ואבד, ותמצאו זיקה ברורה בין הבחירה בטיפה המרה כדי להמתיק את היומיום, לבין שגרת הקורונה. מנגנוני ההישרדות של האדם משוכללים מאוד. לעיתים, פעולה שנדמית הרסנית, למשל פנייה לאלכוהול, היא בכלל פעולה הישרדותית. אדם שמרגיש נעדר חיוניות ומוצא נחמה או חיזוק בטיפה המרה, בסמים, ואפילו בריגושים שמציעים פורנוגרפיה או הימורים מקוונים, ער לסיכון ולנזק, אבל משקלל אותם למול כושרו להמשיך ולשמור על כוחו, שפיותו ונראותו החברתית בלעדיהם. ועולם דיגיטלי, שבו ניתן להזמין סמים בטלגראס, לרכוש אלכוהול אונליין, וכמובן לצרוך פורנוגרפיה או לשחק בהימורים מקוונים, מציב בפני האדם בעל הנטייה ההתמכרותית אתגר גדול וקשה יותר מזה שניצב בפני הדורות הקודמים. ולכן, מה שנראה כחולשה אנושית - מבישה, לפעמים - הוא בכלל התניה שהיא פועל יוצא של המציאות הטכנולוגית, החברתית וזו החדשה, שנכפתה עלינו, של הקורונה.

מאחורי נכונות הפד להדפיס טריליונים של דולרים ולתת אותם בעיקר לחברות הגדולות עומדת ההנחה והאמונה כי ההדפסה לעולם לא תביא לאינפלציה. זו אמונה הנשענת במידה רבה על הנרטיב והמיתוס כי הדפסת מעל 20 טריליון דולר מאז 2010, בהרחבות ובחובות, גם הם לא יצרו אינפלציה. אך זו אמונה מוטעית ומטעה ביותר ממובן אחד. כדי לקבל תמונה מלאה של האינפלציה יש לבחון מקרוב שלושה נושאים שונים: "מדד המחירים" לעומת כוח הקנייה; שירותים ומוצרים מקומיים לעומת אלו שניתן לייבא מסין; והתוצאות החברתיות של הדפסה הכסף. המשרד הממשלתי לסטטיסטיקה בארה"ב מגדיר אינפלציה כ"תהליך של עליית מחירים מתמשכת, או בהתאמה, ירידה מתמשכת בערך הכסף". למרות זאת לא כל המוצרים שצורכים הצרכנים באופן שוטף נמצאים ב"מדד המחירים לצרכן היסודי" - סל המוצרים המצוטט בתקשורת, שגם משמש לעדכוני הקצבאות. כך למשל הסל אינו כולל את השינויים בעלויות המזון, אף ש"מזון" הוא כ־37% מסך ההוצאות של משפחות מהחמישון התחתון באוכלוסייה, וכ־10% מסך ההוצאות של החמישון העליון. על פי סקר של "USA TODAY" מחירי המזון עלו בעשור האחרון ב 26.8% לעומת המדד הכללי שעלה ב 21.9%. השוואה בין השניים מאז תחילת המאה מגלה כי המזון התייקר בכל שנה בממוצע בכ 0.58% יותר מאשר המדד, כך על פי אתר הפיננסי "דה בלאנס".

הגמול הכפול של דרוקר בערוץ 13 * דרוקר מקבל מחברת רשת ומחברת החדשות של ערוץ 13 גמול כולל (ברוטו) הנאמד בכ-136 אלף ש"ח לחודש - פי 8-6 ויותר ממרבית העובדים בערוץ זה * למרות זאת, הוא מוצג בתקשורת כנציג הבלתי רשמי של העובדים וכמי שעומד בחוד-החנית מול בעל השליטה, המיליארדר לן בלווטניק, שפועל, כביכול, משיקולים זרים, בדרישותיו לקיצוצים

לאחר הנעילה הירוקה במדדי וול סטריט, הדואליות עם פער ארביטראז' חיובי של 0.4% על המעו"ף: טאואר עם פער חיובי של 4.5%, לייבפרסון עם פער חיובי של 2.4%, ונייס עם פער שלילי של 1.3%

הגישה הזהירה שבה נוקטים במשרד הבריאות מרמזת על כך שאיש לא ירצה להיות חתום על הסרת חובת הבידוד במידה וזו תביא לגל שני • אבל בנתב"ג ובענף התעופה הישראלי מתחילים לאבד את הסבלנות

תחזית משרד התקציב של הקונגרס צופה אובדן נומינלי של 16 טריליון דולר בעשור הקרוב, כולל השפעת עסקים שייסגרו ופגיעה בביטחון הצרכנים ■ בבריטניה, המיתון העמוק זה 300 שנה עשוי להניע את הממשלה השמרנית לשינוי מהותי בגישה הכלכלית - כולל מיסוי חברות

מיליוני אמריקאים ולפי הערכות שונות יותר ממחצית האוכלוסייה, חיים ממשכורת למשכורת • רוב טריליוני הדולרים החדשים שהדפיס הפדרל רזרב בחודשים האחרונים הופנו להצלת בעלי מניות ובעלי חוב של החברות הגדולות • ולמי לא נשאר?