התרסיס, שפותח על-ידי מדענים ישראלים וקנדים, במקור נגד שפעת, הראה יעילות של עד 99% בקטילת נגיפים באף, כולל נגיף הקורונה. האף מהווה אתר חדירה והתרבות מרכזי לנגיפים שונים העוברים בנשימה. השמדה של הנגיפים כשהם עדיין באף מבטיחה למנוע כמעט לגמרי הידבקות בהם

האם תהיתם פעם איך זה מרגיש להיות בתרדמת? תרדמת (או קומה) מוגדרת "מצב של חוסר הכרה שנמשך יותר משש שעות שבהן לא ניתן להעיר את האדם" והיא יכולה להיגרם, בין היתר, כתוצאה ממחלה במערכת העצבים, משבץ מוחי, מחוסר חמצן, מחבלה בראש ואף מירידה בטמפרטורת הגוף, או הרעלת אלכוהול קשה. בעוד שהחוויה של אנשים שונים שנמצאו בתרדמת שונה, המראה זהה - עיניו של האדם בתרדמת יהיו עצומות והן לא יגיבו לסביבתו. אף כי אדם שנמצא בתרדמת יכול להיראות כאילו הוא ער, הוא אינו מסוגל לחוש, לדבר, לשמוע או לזוז באופן רצוני. לעתים רחוקות הוא יגיב או יצליח לתקשר או לבצע רפלקסים בסיסיים, כמו שיעול, והוא עשוי להגיב לצלילים או לכאב. חלק מהאנשים בתרדמת יהיו מסוגלים לנשום ללא עזרה, אך במקרים חמורים יותר הם עשויים להזדקק לסיוע במכונת הנשמה. האדם שבתרדמת יכול לעיתים לחזור בהדרגה להיות מודע יותר לסביבתו לאחר מספר שבועות. לעתים קרובות אנו רואים בסרטים וסדרות טלוויזיה שמצב של תרדמת משווה למצב דומה לחלום. אבל איך זה באמת מרגיש? ישנם מספר אנשים שיצאו מתרדמת ועזרו לשפוך אור על המצב ומה הם חוו בו. באתר indy100 הובא סיפורו של משתמש ברדיט, @iwillcorrectyou, ששיתף פוסט בו חשף כיצד חווית התרדמת שלו לא היתה כפי שהיא מתוארת בתרבות הפופולארית: "למעשה הייתי טכנית מת במשך יותר משעה. לעתים קרובות אנשים שואלים אותי אם שמעתי את המשפחה שלי מדברת איתי או אם חלמתי. התשובה היא 'לא'. יש לי חור עצום בזכרון שמתחיל כשבועיים לפני התרדמת עד שבוע אחרי ה"התעוררות". אני אומר ההתעוררות במרכאות כי הייתי מתעורר, שואל כמה שאלות חצי קוהרנטיות, נופל חזרה לתרדמת ואז מתעורר שוב ושואל את אותן השאלות בדיוק באותו סדר. חזרתי על זה שש או שבע פעמים. התרדמת עצמה אפילו לא הייתה שחורה או חשוכה. זה פשוט לא קיים. אני זוכר שהתקשיתי להאמין שאנחנו בעצם באמצע אוקטובר כשהיום האחרון שזכרתי היה בסוף ספטמבר", הוא אמר.

השוואה בין נתוני משרד הבריאות לבין המצב בבתי החולים מצביעה על פערים גדולים: לפי משרד הבריאות אתמול היו מאושפזים 46 חולי קורונה במצב קשה, אך לפי בתי החולים מדובר ב-27 חולים בלבד. משרד הבריאות: "נבדוק"

ד"ר אורן קובילר מאוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת 'מדעת' מתייחס לנתוני משרד הבריאות כי קיימת ירידה ביעילות החיסון בהגנה מפני הידבקות בנגיף. "זה לא דומה לנתונים שמתקבלים בכל העולם, ובכל מקרה אנחנו נמצאים במצב שבו החיסון מאוד מאוד יעיל"

חלל הפה שלנו משמש אותנו למטרות רבות: הוא מאפשר לנו לאכול, לטעום וגם לדבר. כשמשהו מציק לנו בתוך הפה, היום שלנו יכול להפוך לסיוט של ממש. כשילדים קטנים סובלים מפצעים או ממחלות ויראליות שונות הם מתקשים לאכול וממררים בבכי, וגם אנחנו המבוגרים לרוב נלחצים למראה פצע שמופיע על צד הלחיים או על הפה. מיד תבינו אילו סוגי מחלות ותופעות הם הנפוצים ביותר בחלל הפה, מתי כדאי לפנות למומחה לרפואת הפה (ולא לרופא שיניים או רופא משפחה למשל) ובעיקר - מהן הדרכים שיסייעו לכם לאתר נגעים וסימנים חשודים.

מחלות לב וכלי דם נחשבים לגורם הסיכון הגדול ביותר למוות מוקדם בכל רחבי העולם. מחקר חדש מצא כי שינוי תזונתי אחד קטן יכול לתרום להורדת הסיכון משמעותית

שיבולת שועל היא כבר מזמן טרנד לוהט, וכל שיטוט באינסטגרם מנפיק המון מתכונים משגעים עם קוואקר. אז התכנסנו כדי להסביר למה הטרנד הזה כל כך בריא ומה תרוויחו משילוב שיבולת שועל בתפריט היומי שלכם