מדינת ישראל הייתה צריכה ויכולה להיות סיפור הצלחה עולמי בהתמודדות עם הנגיף, אך זה לא קרה • היה צורך לקבל החלטות על בסיס מקצועי ומשיקולים ענייניים בלבד. ממשלת המעבר פעלה הפוך, ממש הפוך • הממשלה הנוכחית לא חטאה בכל חטאי קודמותיה, אך חוסר הבהירות, היציבות והעקביות מרקיעים שחקים, בייחוד בימים אלה של גל האומיקרון

משהורה בית המשפט העליון כי יש לאפשר לפקיד המס לתקן את פגמי ההליך המינהלי, חמורים ויסודיים ככל שיהיו, במסגרת הדיון המשפטי, והסתפק בהבעת תקווה וציפייה לשיפור, ללא סעד וללא סנקציה, למדו פקידי המס במהירות כי אין משמעות לליקויים בהליך – שהרי אין כל מחיר לפגם

הגיע הזמן להפסיק את "מענקי אי היעדרות" לעובדים במשק, שאינם פותרים את בעיית המחלות המדומות ומייצגים כשל מוסרי

רשות המסים עומלת על קידום רפורמת ענק שצפויה להרע את מדיניות המס של עובדי ההייטק, בין היתר באמצעות החלת מס יציאה לעוזבים למשרות רילוקיישן • עמדת המדינה מתיימרת למנוע בריחת מוחות ולעודד עלייה לארץ, אולם המתווה המוצע עלול להשיג דווקא את ההפך הגמור

ההחלטה להתחיל לשדר לציבור רק פסקי דין אינה מספיקה להגברת השקיפות והאמון בבתי המשפט • בימים אלה, בהם אמון הציבור במערכת המשפט הולך ונשחק, יש צורך לאפשר צפייה בכל חלקי המשפט

עפ"י דוח משרד מבקר המדינה, עד שנת 2030 כמחצית מהמקצועות שאנחנו מכירים עומדים להיעלם מהעולם • המדינה חייבת לפתח ולעודד הכשרות והסבות למקצועות העתיד על מנת להתאים את ישראל לעידן הטכנולוגי

המדיניות העכשווית בשלב זה של ניהול המחלה על ידי קברניטי המדינה הינה העברת כובד האחריות לציבור, או, במילים אחרות, כל אחד יישמר לנפשו כראות עיניו לפי מיטב הבנתו • אלא שהמסר לא הועבר באופן מפורש לציבור כדי שיוכל להפנים ולהבין כי הוא האחראי העיקרי לבריאותו, והוא צריך לגלות אחריות ולהפעיל שיקול דעת