עד כמה תרמו מדענים יהודיים פליטים ליצירת הפצצה האטומית? ועד כמה התקרבו המדענים הנאציים בגרמניה ליצירת פצצה כזאת? פרופסור אלכס גורדון מהחוג למדעי המתמטיקה – פיזיקה ומדעי המחשב במכללת אורנים מכללת אורנים מסביר, ודן בגירסאות השונות והלא מדוייקות שנוצרו מסביב לפרשיה, שהייתה הסוד הגדול ביותר של מלחמת העולם השנייה, לאחר המלחמה

אף מניין התקיעות בבית המקדש לא נעלם מעיני הפוסקים והמורים הלכה. המשנה פסקה כללית, כי "אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה (כך בטקסט) במקדש (בכל יום ויום), ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה" (ערכין ב' ג), ודאגה לפרט במקום אחר את מניין התקיעות כלשונה - עשרים ואחת תקיעות התחלקו כל יום לשלוש תקיעות (לפתיחת שערי העזרה בבוקר); תשע תקיעות (בשעת ניסוח היין בתמיד של שחר) ותשע תקיעות (בתמיד של בין-ערביים. שלושים ושש תקיעות כללו את מניין ה-21 שבכל יום ויום בתוספת תשע תקיעות בימים שיש בהם קרבן נוסף. כלומר בשבתות ובחגים, ושש תקיעות של שבת - שלוש בערב שבת ושלוש במוצאה. ארבעים ושמונה תקיעות כללו את השבת שבחג, הוא חג הסוכות, המרשים והססגוני מכל שלושת הרגלים: "שלוש לפתיחת שערים, שלוש לשער העליון (שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים) ושלוש לשער התחתון (הוא השער שבעזרת נשים היוצא למזרח) ושלוש למילוי המים (בזמן המילוי מן השילוח) ושלוש על גבי המזבח (בשעת ניסוך המים). תשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין-ערביים ותשע למוספין. שלוש להבטיל (להשבית) מן העם מן המלאכה ושלוש להבדיל בין קודש לחול" (משנת סוכה ה' ה). מניינים פנימיים, בכלל המניין הכללי של ארבעים ושמונה תקיעות, הובאו בפי חכמים כשורש למחלוקות, אולם מניין ה-21 או ה-48 נשמר בקפידה רבה. לסיום נאמר כי ההוראות המוסיקליות לא היו אלא מבחן אמיתי למידת התארגנות המוסיקה בבית המקדש. אמת, התקיעות לשמן, לא היו מוסיקליות, אולם אלה השתלבו במערכת הכוללת של מוסיקת המקדש, בחינת חלק בלתי-נפרד מן הטקסיות הפולחנית ומשירת הלויים. כל היסודות הללו נוצקו לגביש מוסיקלי אחד, לתרכובת מעניינת חווייתית. זאת ועוד, ההוראות המוסיקליות שימשו בחינה מעניינת לעליית מעמד הלויים-המשוררים ואף לניצחון הפרושים, שהרי תקנות אלה נוסחו על ידי הסנהדרין, זו שחכמיה באו מן הפרושים, ותחילתה באותו כינוס חסר-תקדים של הסנהדרין על ידי אגריפס השני, אד-הוק, למתן פריוולגיות למשוררים. כינוס, שגיבויו היה מלכותי, ומכאן כוחו ומידת פירסומו והשפעתו. והעובדה שהסנהדרין התערבה בנושאים מוסיקליים-מעמדיים, היה בה כדי להצביע על מידת ההכרה, הגוברת והולכת, בעיני החכמים, מנהיגי העם, בחשיבותה של המוסיקה. וראוי להדגיש כי העניין שהם גילו במוסיקה נבע משיקולים מקיפים, שהם מעל ומעבר למוסיקה עצמה. יתכן ונתלוותה לעניין זה נימה חברתית-פוליטית, שבאה לידי ביטוי בשאיפה לחזק את כוחם של הפרושים מול הצדוקים, שהיו מקורבים יותר אל חוגי האצולה הכוהנית אשר בירושלים, וזאת על ידי העלאת מעמדם של הלויים. ברם, כך או כך, הפסיקות הרבות של חברי הסנהדרין בכל הנוגע למוסיקת המקדש, שרק מקצתן הובאו כאן, מצביעות לפנינו על מעמדה של המוסיקה בקרב הציבור היהודי ועל ארגון ומיסוד ביצועיה במערכת הכוללת של העבודה בבית המקדש

ממשלות אפריקה נמצאות במירוץ של הקמת מיזמים חקלאיים כדי להזין את האוכלוסיה הגדלה במהירות, אך האם פגיעה בסביבה כדי לפתח חקלאות ובפרט הגדלת הסיכון למלריה יכולה להימנע?

ריברה אמרה את הדברים במהלך מפגש עיתונאים שהתקיים במשרדי הבאנה לאבס בתל אביב