ברקע משבר המוטיבציה במערך התצפיות של צה"ל, שהחריף באירועי 7 באוקטובר, כ-50 חיילות מסרבות לעלות לאוטובוסים שייקחו אותן לבסיס ההכשרה של חיל הגנת הגבולות בסיירים. "קצין המיון מסר להן שההנחיה שקיבל היא לא לשחרר ולא לתת תפקיד אחר", סיפרה אם שבתה מסרבת לתפקיד

דובר צה"ל על "אסון ה-21": "חוליית המחבלים הפתיעה את הכוח, מרבית הלוחמים שהיו במבנה נהרגו מהפיצוץ ומהקריסה". תוואי מנהרות ובו מעבדה לייצור רקטות אותר ברצועה, נחקר והושמד. דיווח: חמאס דחה את ההצעה הישראלית; בכירים ישראלים: לא קיבלנו מסר כזה | כל העדכונים

בתחקור ראשוני שביצע הרמטכ"ל באזור התקרית עלה כי החוליה ששיגרה טיל הפעילה את המוקשים שהניח צה"ל. עוד עלה כי תחת המבנים לא היו מנהרות - ולכן לא ברור מדוע בצבא לא השתמשו בכלי הנדסה על מנת להשמידם. כמו כן, בצה"ל לא ידעו להסביר מדוע היה ריכוז של לוחמים במבנים

העתירה הוגשה בעקבות הפקעת השליטה על הוצאות מעונות ראש הממשלה מידי גורמים מקצועיים, לידי יוסי שלי - שמונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה במשרת אמון. היועמ"שית נימקה את העיכוב הנוסף, התשיעי במספר, ב"עומס הכבד המוטל על גורמים רלוונטיים"

נציג המדינה אמר היום כי תושבים המרוחקים 7-4 קילומטר מהגבול צפויים לחזור לבתיהם כבר בפברואר, וכי גם ילדי העוטף ישובו ללמוד בדרום בשנת הלימודים הקרובה. אלא שהתושבים כלל לא מרגישים מוכנים לשוב לבתיהם: "תיערכו כמו שצריך ואז תקראו לנו לחזור"

נציגת צה"ל בדיון הועדה על נשים גרושות שאבי ילדיהן במילואים: שורת הטבות ומענקים לאחר שהוועדה העלתה את סוגיית אפליית האימהות הגרושות מאנשי מילואים התקיים היום דיון מיוחד בו הציגו בצה"ל שורת פתרונות ומענקים שיקלו על מצב האימהות הגרושות שסיפרו: "ההוצאות שלנו גדלו פי שתיים ואזל הכוח להחזיק את המשפחה". יו"ר הוועדה ח"כ תמנו שטה: "8% מנשות המילואים פוטרו או הוצאו לחל"ת. "זה נתון נורא ובלתי מתקבל על הדעת ובגלל שמדובר בגרושות אין להן אפילו את שעת ההורות. היום אנו מביאים בוועדה פתרונות". נציגת הנציבות אישרה כי אין מניעה שהנשים הגרושות בשירות המדינה לא ייהנו משעת ההורות ויום החופש כמו הנשים הנשואות למילואימניקים הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה היום (ג') דיון מיוחד בצורך למימוש הסיוע להורה נוסף למגויסים בצו שמונה. יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה: "הדיון היום הוא על כל ווריאציה של הורות בעולם המודרני. באנו להביא פתרונות לנשים הגרושות שלא מקבלות את ההטבות והמענקים שהן זכאיות להן". ליאורה שקלי כהן מפורום נשות המילואים: "אני גרושה למילואימניק ומגדלים במשמורת משותפת את שתי בנותינו. מאז פרוץ המלחמה אני מגדלת אותן ב-90% מהזמן. כשלא הייתה לבנות מסגרת חינוכית לא יכולתי להתפרנס. ההוצאות שלי גדלו פי שתיים ואזל לי הכוח להחזיק את משפחתי. כמוני קיימות אלפי משפחות מילואימניקים שקופות. במתווה הנוכחי קיים עיוות. אנחנו משפחות מילואימניקים לכל דבר ועניין. אנו גאות במילואימניקים הגרושים שלנו. אנחנו מגדלות את ילדינו ללא כל סיוע וכעת מבקשות הכרה וסיוע. אל תפקירו את ילדינו ואותנו". יו"ר הוועדה: "יש אפליה. יש תפיסה מיושנת של להסתיר ולשכוח את הגרושים והגרושות ואסור שזה יקרה, לא אצלי". אפרת פאר גרושת מילואים: "אני פה לייצג את ארבעת ילדי שגדלים במשמורת משותפת ללא דמי מזונות. אבי ילדי נסע למילואים כבר ב-7 באוקטובר באוגדת עזה וכולנו גאים בו. אני מדברת בשם הילדים שאין להם קול, כבר שלושה וחצי חודשים ש-30% מהילדים לא מקבל את אותו החיבוק ולמה? רק כי הוריהם גרושים והעורף שלהם לא מקבלים את אותם המענקים. הילדים שלנו לא סוג ב' ואנחנו מבקשים הכרה זהה במענקי משפחה וכלכלת בית ומבקשים סיוע עבור הילדים שממומנים על ידי ההורה שבעורף בלבד. אנחנו מבקשות שעת הורות והעברת כספים ישירות אלינו". עו"ד שבות רענן ראש תחום זכויות בפורום נשות המילואים: "חלק מהמשפחות נשואות וחלק לא וזה חלק מהמאבק של כולנו. ההגדרה הכוללת שתוקנה כעת כוללת גם הורים גרושים וגם איסור פיטורים. אם הכסף לא מגיע למי שזכאית לו אז ההגדרות לא עוזרות. התבאסנו לשמוע שהמענקים של הכלכלת בית והמענק המוגדל הוגדרו רק כזכות של המשרת כאשר הרציונאל היה לשפות את ההוצאות שגדלו בבית ושהן לא הוגדרו כזכות משותפת שתעבור ישירות אל האמא דרך ביטוח לאומי כמו שהעבירו דברים בקורונה. רוצים לאפשר לילדים לקבל את הכסף הזה. יש הלימה בין משפחות שהאישה גרושה לבין משפחות ששידכתי אותן לקבלת סלי מזון ויש פה צורך מעשי שצריך לקרות עכשיו כדי להחזיק את החזית". עו"ד רעות פוקר מנעמ"ת סיפרה על ל' הגרושה שפוטרה מעבודתה כי המעסיק לא יכול "לסמוך על כך שתגיע לעבודה או תוכל להישאר עד מאוחר ולא תאחר". יו"ר הוועדה ציינה כי 8% מנשות המילואים פוטרו או הוצאו לחל"ת. "זה נתון נורא ובלתי מתקבל על הדעת ובגלל שמדובר בגרושות אין להן את שעת ההורות". סא"ל שירי אבינועם ראש עתכ"מ: "קיבלנו את החלטת הממשלה והרחבנו את המענה דרך קרן הסיוע במתווה שבחלקו הראשון יכלול מענק חד פעמי של 4500 שקל לבת זוג כולל פרודה או גרושה עם ילד אחד משותף לפחות עד גיל 14 לגרוש שמשרת 45 ימים ולאישה שלא מועסקת לפחות 21 ימים ולא מקבלת דמי אבטלה. השיטה לקבלת המענק תהיה דרך אגף הכספים במשרד הביטחון באמצעות מנגנון ישיר לחשבון הבנק. יפתחו כמו כל אחת בקרן הסיוע. הבקשה הזאת לא תעבור דרך מופ"ת בצה"ל. ישמנו את הקטגוריה החדשה בתוך הלינק. אנחנו מבינים את החשיבות ומקווים שיעבוד תוך כמה ימים". לדברי סא"ל אבינועם יופעל בימים הקרובים גם המענק בסך 10700 למי שלקחה חופשת לידה ולא חזרה לעבודה וגם פה יש תנאי של משרתי מילואים של לפחות 45 ימים כאשר התשלום יהיה דרך קרן הסיוע. "סעיף שלישי יכלול סיוע חד פעמי בסך 500 שקלים להוצאות כלכלת הבית באופן חד פעמי. הדבר המשמעותי ביותר וזה הסעיף הרביעי שמדבר על אובדן הכנסה לעצמאיות או שכירות כאשר מדובר בבשורה שבאה ליידי מימוש". יו"ר הוועדה אמרה כי מדובר בבשורה ממוחזרת: אנחנו הכנסנו זאת למתווה. צריך גם מענק שיאפשר להשתמש בשירותי בייביסיטר או שיעורים פרטיים. "האימהות צריכות לצאת לעיתים מהבית ולא יכולות לקחת את הילד איתן. עם 500 שקלים אי אפשר לעשות זאת". סא"ל אבינועם: "מגיעות אלינו בקשות חריגות. הכנסנו מענה רגשי שלא דרך קרן הסיוע. עם צירוף של קבלה לטיפול רגשי בסך 1500 שקל. יש 1100 להוצאות אישיות ו-2000 למשפחה. יש דיפרנציאליות מבחינת לחימה או מענה עורפי". ח"כ תמנו שטה: "לקח לכם זמן אבל בסוף פטרתם את הבעיה תוך ניתוק התלות בבן הזוג שנמצא במילואים. מבחן התוצאה סופר חשוב. אתם צריכים להגיד שוועדת חריגים תאשר הוצאות חריגות. יש משפחות שנזקקות לסלי מזון. בואו נפנה לחברת החשמל ולרשויות מקומיות שיפעילו הנחה בתשלום לנשים הגרושות למילואימניקים. תכפילו את מענק הכלכלה ואתם תהיו בדרך הנכונה". סיגל אביב מנהלת תנאי שירות ויחסי עבודה בנציבות שירות המדינה: "בנות זוג של משרתי מילואים מקבלים את ההטבה של שעת קיצור שעות התקן ויום חופשה זאת מדיניות והעמדה שלנו שאין שום מניעה להעניק זאת לבנות זוג גרושות עד עכשיו זה לא קרה ואנחנו נכיל את זה בקרוב מאוד".

ועדת החוקה אישרה להאריך ב-28 ימים נוספים את ההכרזה על הגבלה ביטחונית לפי החוק לקיום דיוני בימ"ש בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "מביקורי במתקן הכליאה בו מוחזקים האסירים הביטחוניים, התרשמתי שהסדר ההיוועדות החזותית חיוני לביטחונה של מדינת ישראל" שב"ס: "מהדיון האחרון הצטבר מידע נוסף על כוונות פגיעה בסגל ורק שלשום הותקף סוהר ע"י מחבל במהלך כניסה לביקורת אמצעי אבטחה פיזיים. אני מזכיר שהלחימה מתמשכת והכניסה לרמאדן הקרוב משפיעה באופן ישיר על מה שקורה בתוך בתי הסוהר ואנחנו כבר נערכים באופן שונה. מבחינת תנאי המחיה לאסירים הביטחוניים אנחנו מבינים שאוטוטו הקערה מתהפכת ועלינו להיות ערוכים לכך. העובדה שהמערכה מתארכת ואין עסקה בקרוב, מגבירים עוד יותר את הלחץ בקרב האסירים" ועדת החוקה אישרה היום (ג') את הארכת ההכרזה על הגבלה ביטחונית לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד 2023. חוק ההיוועדות החזותית מסמיך את השר לביטחון לאומי ושר המשפטים להכריז יחד, כי לא ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט בנוכחות עצורים או אסירים החשודים, נאשמים או מורשעים בעבירות ביטחון המנויות בחוק, למעט עצורים המוחזקים בתחנת משטרה, והכול לאחר ששוכנעו כי לא ניתן לעשות כן בשל סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מהם בהבאתם לדיונים בשל מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ולאחר ששקלו את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה. על השרים לשקול שיקולים נוספים המנויים בחוק ובכללם את שאלת קיום הודעה על מצב חירום מיוחד לגבי דיוני בימ"ש, חוו"ד הגורם המוסמך לעניין מידת הסיכון הנשקף, ואת עמדות הנהלת בימ"ש והסנגוריה הציבורית. בפניית שר המשפטים להארכת ההכרזה נכתב כי "כרגע אין בתוקף הודעה על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבית משפט, שכן ההודעה פקעה ביום 1.12.23 ועד כה לא עלה צורך במתן הודעה נוספת. כלל הדיונים מתקיימים כבשגרה. עם זאת, לאור חוות הדעת של הגורם המוסמך, ושקילת העמדות, אנו סבורים שיש מקום להארכה נוספת של הכרזה כאמור למשך 28 ימים כפי שמאפשר החוק". עוד צוין כי הוכרזה הגבלה ביטחונית שתוקפה עד 26.12.23, שהוארכה באישור ועדת החוקה עד ל-23.1.24 וכי ההארכה המבוקשת היא לתקופה נוספת של 28 ימים עד ל-20.2.24. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "מאז הדיון האחרון השתמשתי בסמכותי כמבקר רשמי והגעתי לשלושה מתקני כליאה בחלקם עצורים ביטחוניים ובכל אחד מהביקורים התחנה הראשונה הייתה ה-VC כדי לראות איך זה עובד בפועל וכשניתן שוחחתי עם אסירים שיש להם את אפשרות הבחירה והתרשמתי שהרצון לקיים את הדיונים ב-VC בחלקו היחסית קטן נובע מנוחות וקשיי הנסיעה או שגרת החיים. מביקורי במתקן הכליאה בו מוחזקים האסירים הביטחוניים התרשמתי מאוד מחיוניות ההסדר לביטחונה של ישראל". עו"ד אסף שרף מהלשכה המשפטית של שב"ס: הונחו בפני נציבת שב"ס חוו"ד עדכניות מקצועיות מטעם ראש חטיבת המודיעין של שב"ס ומטעם ראש חטיבת המבצעים, בצירוף מסמך פרפרזות על בסיסן. חוו"ד רלוונטיות, עדכניות ומפרטות את המידע, את הצורך, את הממצאים ואת הנתונים, ונמצא שיש צורך גם כעת, לאור כוונות ממשיות מבחינה מודיעינית, ולאור סיכון ממשי מבחינה מבצעית, לעשות שימוש בסמכותה של הנציבה כגורם מוסמך ולהגיש חוו"ד על מידת המסוכנות הנשקפת מהוצאת האסירים והעצורים הביטחוניים. ככל שניתן בדיון הזה שהוא פומבי, אומר כי קיימות מגמות חדשות גם מבחינה מבצעית וגם מבחינה מודיעינית לצד מידע שהצטבר ונתונים שנאספו ולאור העובדה הזאת קיימת חיוניות וקיים צורך להמשיך ולהאריך את ההכרזה לתקופה של 28 ימים". עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית" אנחנו אוספים מידע מהסנגורים שלנו על הקשיים העולים בשטח. מתמונת מצב ראשונית- הקשיים שהעלינו לגבי VC בימי שגרה מתחילים להתעורר גם כעת. בעיקר קשיים בהעברת המיקרופון למצב השתק, עיכובים בקיום הדיונים עקב מחסור בעמדות או אחרים, קשיים בשיחה חסויה בין העצור נאשם לבין הסנגור, וקשיים בהבנת הדיון כשברוב הדיונים מסתייעים במתורגמנים. זו לא התנהלות לא תקינה בקרב המערכות אלא פיצ'ר מובנה במערכת, פגיעה מבנית בזכויות". גנ"מ מיכאל דיאן, רמ"ח הפעלה בשב"ס: "מהדיון האחרון הצטבר מידע נוסף על כוונות פגיעה בסגל ורק שלשום הותקף סוהר ע"י מחבל בבית סוהר השרון באגרוף לפרצוף, במהלך כניסה לביקורת אמצעי אבטחה פיזיים. אני מזכיר שהלחימה מתמשכת והכניסה לרמאדן הקרוב באופן ישיר משפיעה על מה שקורה בתוך בתי הסוהר ואנחנו כבר נערכים באופן שונה. מבחינת תנאי המחיה לאסירים הביטחוניים אנחנו מבינים שאוטוטו הקערה מתהפכת ועלינו להיות ערוכים לכך. העובדה שהמערכה מתארכת ואין עסקה בקרוב, מגבירים עוד יותר את הלחץ בקרב האסירים. אנחנו צריכים להיות ערוכים לדבר הזה ואנחנו מונעים ככל הניתן תנועות אסירים בתוך בתי הסוהר כדי להימנע מפגיעת סגל". ההכרזה אושרה פה אחד בתמיכת היו"ר ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יואב סגלוביץ'

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין קיימה היום דיון חסוי שעסק בסוגיות שונות הנוגעות למערך התצפיתיות ותנאי השירות שלהן. במהלך הדיון שמעו חברי הוועדה סקירה שעסקה הן בהיערכות המבצעית, והן בהתאמות בתנאי השירות ובהן מענה רפואי, מענה נפשי ומענה לתנאי השירות, ולאחריה השיב נציג הצבא לשאלות חברי הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין: "התצפיתניות הן העיניים של הגנת הגבולות. עבודתן המקצועית היא מאומצת, קשה וקריטית במעטפת ההגנה הכוללת של מדינת ישראל. בהמשך לבקשתו של ח"כ אלמוג כהן ודיווחו של כתב חדשות 13, אלמוג בוקר, כינסתי את הוועדה לדיון שעסק בהיבטים השונים של מערך התצפיתניות - החל מתנאי השירות וכלה בהתאמות מבצעיות." הדיון נערך לבקשתו של ח"כ אלמוג כהן שעל אף שאינו חבר ועדה, השתתף בפתח הדיון ואמר כי: "ב7.10 הוכחה חשיבות היכולת של התצפיתניות, וכי פגיעה בתנאי השירות שלהם היא פגיעה ביכולת ההתראה שלהן. חובתינו הערכית היא לדאוג לכך שיהיו להן את התנאים הטובים ביותר, שיסייעו להן לבצע את משימתן על הצד הטוב ביותר".