לנה מדיסון, דוגמנית אינסטגרם בת 29 שמכנה את עצמה "הפיתוי האולטימטיבי", בנתה קריירה לא שגרתית: נשים פונות אליה כדי לבדוק אם בן הזוג שלהן יעמוד בפיתויים שלה - או ייפול ישר במלכודת. עם יותר מ־78 אלף עוקבים ברשתות החברתיות וגוף שעליו הוציאה 150 אלף דולר מכספים שתרמו לה גברים שהכירה ברשת, היא הפכה לכתובת עבור נשים חרדות, שמבקשות הוכחות ברורות לאמינותם של בני הזוג. "הן מחליקות אל תוך תיבת ההודעות שלי ומבקשות ממני לפלרטט עם החבר שלהן כדי לבדוק אם הוא יבגוד", סיפרה מדיסון בראיון ל־Jam Press. "ספוילר - הרבה מהם נכנעים". מבחן נאמנות מהיר ויקר מדיסון גובה 5,000 דולר על כל "מבחן נאמנות". היא לא מפרסמת את השירותים שלה, אבל השם שלה עובר מפה לאוזן, והביקוש רק גדל. לעיתים, תוך שעות מרגע ששלחה הודעה פלרטטנית ראשונה, היא כבר מחזירה ללקוחה צילומי מסך מביכים. "לפעמים זה לוקח רק סלפי אחד ואימוג'י שובב, וכבר אותו לילה הם מנסים לקבוע איתי פגישה. זה פשוט מדהים כמה מהר הם נשברים".

טלטלה מסתמנת ברשימת הליכוד בכנסת - שמשנה את פניה. המתפקדים רוצים את אמיר אוחנה וטלי גוטליב בצמרת. אחרי שהתעמתו עם נתניהו, יולי אדלשטיין וגלנט צוללים. ולמרות זאת יש קו אדום לליכודניקים: סוגיית גיוס החרדים

חובבי אבוקדו נקראים לנהוג לפי 'כלל חמשת הימים' בעת קנייתו, מאחר שקשה לקבוע את דרגת הבשלות שלו רק לפי המראה החיצוני. כדי להבטיח טריות, כדאי לבחור פרי ירוק ומוצק ולאכול אותו רק לאחר כחמישה ימים. המומחים מ-"Fresh Avocados - Love One Today" מסבירים שאם אתם קונים אבוקדו לאירוע ספציפי, עליכם לחפש פרי שצבעו ירוק ומרגיש מוצק למגע, ותמיד לקנות אותו בדיוק חמישה ימים מראש. המומחים אומרים שלוקח בממוצע כחמישה ימים לפרי מוצק או ירוק להבשיל בטמפרטורת החדר. לכן, קנייה שלו חמישה ימים מראש נותנת לפרי הזדמנות להבשיל במלואו ואמורה להבטיח שהוא יהיה מוכן לאכילה בזמן לאירוע שלכם.

אם צפיתם פעם בדרמה רפואית, ודאי ראיתם את הרופא שעל המסך לוחש מעל מיטתו של אדם השרוי בתרדמת: "הוא שומע אתכם". ואכן, אנשים שהתעוררו מתרדמת (קומה) מספרים שלעתים הם קולטים קולות בסביבתם - אבל מי שחווה את זה יודע שמדובר בהרבה יותר מזה. ברדיט עלתה בשבוע שעבר השאלה: "מי שהיה בתרדמת והתעורר - איך זה הרגיש?". משם זרמו עשרות תשובות, חלקן מצמררות, חלקן פשוט מבלבלות לגמרי.

אתמול יצאתי בשש וחצי בבוקר מהבית. לא לעבודה, לא לפגישה עסקית. היה לי דייט עם עם ישראל. המונית שהזמנתי עצרה מתחת לבניין, הנהג נאסר, גבר חביב עם עיניים עייפות, חייך חיוך עקום ואמר: "שישו ושימחו הולך להיות היום בכבישים". אחר כך הוסיף כמעט בלחש: "בכלל לא רציתי לעבוד היום". האמת? גם אני לא. לא כי רציתי יום חופש, אלא כי הפעם זה לא עוד יום של שגרה שהופרעה. זאת לא עוד שביתה. זאת חזרה למשהו שכמעט שכחנו שהוא קיים - סולידריות ישראלית. משפחות החטופים קראו לנו, ואנחנו באנו. לא כי מישהו שילם לנו, לא כי מישהו סידר הסעות, אלא כי היה ברור: יש ימים שבהם אי אפשר להישאר בבית. התומכים של נתניהו לא יודו בזה בפה מלא, אבל מה שהכי מפריע להם ביום ההשבתה הזה הוא דווקא לא החסימות, לא הפקקים, לא הפסד של כמה מיליוני שקלים למשק. זה משהו אחר. זאת העובדה שיש פה מחנה אחד, עקשן, שיודע להתייצב שוב ושוב, לגלות סולידריות, להפגין מתוך אהבה והזדהות ולא מתוך שנאה. אלה אותם אנשים שעמדו עם דגלי ישראל בתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית. אותם דגלים, אולי יותר דהויים מהשמש וההפגנות. אותם אנשים שהתריעו אז מפני אסון מתקרב, עומדים עכשיו שוב בצמתים, ואומרים לנו: תתעוררו, האסון עוד לא נגמר. האסון הבא כבר אולי דופק בדלת.

בנוסף למשימות האבטחה הרגילות של הצוות שליווה נשיא רוסיה פוטין במהלך הפסגה באלסקה, נוספה משימה נוספת, מזוודה סודית שאליה נאספה הצואה של הנשיא במהלך הביקור. לפי הדיווחים מדובר במשימה שגרתית במהלך נסיעותיו של פוטין, שנועדה למנוע זליגה של מידע רפואי

פורסם דו"ח החקירה היווני על נסיבות מותו של בכיר משרד התקשורת חיים גרון ורעייתו אסתי לפני ארבע שנים. על פי הדו"ח המטוס התרסק בעקבות שרשרת טעויות אנוש והכשרה לקויה של הטייס. לא נמצאו סימנים לתקלה או למחסור בדלק במטוס

סנצ'ס שב מחופשת הקיץ אחרי ביקורת ציבורית נוקבת כדי להתמודד עם גל השריפות החמור בהיסטוריה של המדינה, שגבה את חייהם של שבעה אנשים. הוא הודיע על תגבור כוחות החירום וקרא להיערכות כוללת למשבר האקלים: "לפעול כמדינה אחת". האש משתוללת גם מעבר לגבול, בפורטוגל