המשבר הבריאותי כבר מאחורינו, כך, לפחות, נראה כרגע וזה הזמן של משקי הבית להתפנות לפן לא פחות חשוב: הכלכלי. עובדים רבים חזרו מחל"ת, אחרים עדיין ממתינים לשוב ויש כאלה שהתבשרו כי יצטרכו לחפש עבודה אחרת. אז מה עושים? הנה כמה טיפים מועילים.

חברת התרופות טבע צפויה לפרסם היום (ה') את הדוחות הכספיים שלה לסיכום הרבעון הראשון של 2020. תחזיות האנליסטים הן להכנסות של כ-4.15 מיליארד דולר, ירידה של 4.2% בהשוואה לרבעון המקביל, ולרווח נקי (Non-GAAP) בסך 59 סנט למניה, דומה לרבעון המקביל. יהיה מעניין לראות האם טבע תאשרר את התחזית השנתית שלה, שנמסרה ברבעון הקודם, או שתבחר כמו חברות אחרות למשוך בשלב זה את התחזית בשל האי-ודאות המתמשכת על רקע משבר הקורונה. נזכיר, שהתחזית שנמסרה הייתה להכנסות של 16.6-17 מיליארד דולר, EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של 4.5-4.9 מיליארד דולר, רווח נקי Non-GAAP של 2.5-2.8 מיליארד דולר, שהם 2.3-2.55 דולר למניה. טווח התחזית שנמסר שיקף אפשרות לצמיחה שנתית לראשונה מ-2017, אם כי לא בהכרח. כשטבע ערכה את מסיבת העיתונאים השנתית שלה לרגל פרסום דוחות 2019 (במהלך הרבעון הראשון), החלה כבר עלייה במודעות לגבי נגיף הקורונה שהתפרץ אז רק בסין. מנכ"ל טבע, קאר שולץ, העריך אז כי הקורונה עלולה להיות "אתגר משמעותי לכל מערכות הבריאות" וציין כי הסיכון לטבע הוא עקיף משום שהיא רוכשת חלק מחומרי הגלם שלה מסין, אך אין לה מכירות משמעותיות שם. מאז כמובן השתנה המצב והנגיף התפשט לכל רחבי העולם, והשפיע גם על הסביבה המאקרו-כלכלית, כך שסביר להעריך שטבע תעדכן את המשקיעים בנוגע להשפעות של הקורונה עליה. אגב, באותה מסיבת עיתונאים אמר שולץ שאם יתברר שלטבע יש תרופה שעשויה לעזור בטיפול היא תשמח לעזור, ואכן מספר שבועות לאחר מכן טבע תרמה בארה"ב מלאי של תרופות למלריה שאושרו כטיפול חירום לחולי קורונה. בתוך כך, בשוק יצפו כרגיל לראות האם טבע המשיכה להפחית את היקף החוב שלה (שבסוף 2019 עמד על 26.9 מיליארד דולר) ולשמוע עדכונים בנוגע להליכים המשפטיים בהם טבע מעורבת - בעיקר ההליכים הקשורים לשיווק משככי כאבים אופיואידיים ממכרים וההליך הנוגע לתיאום המחירים בשוק הגנרי בארה"ב. בפן העסקי, טבע השיקה במהלך הרבעון הראשון את התרופה הביוסימילרית לתרופה האונקולוגית Herceptin ועוד קודם לכן השיקה גרסת ביוסימילר לתרופה Rituxan (השבוע, התרופה הושקה גם להתוויה של דלקת מפרקים שיגרונית). מנגד, במהלך הרבעון אושרה תחרות גנרית למשאף ProAir של טבע.

חוסר הוודאות הפוליטית המתמשך עדיין ניכר בקצב המכירות של פרויקטים. כאשר השוק מדשדש וניכרת האטה במכירות, היזמים מחפשים דרכים למכור ולהישאר רווחיים. מצד אחד הם צריכים להישאר רווחיים, ומצד שני הם חייבים מכירות בשביל התזרים. נדיר למצוא יזם שמוריד מחירים או נותן הנחות שכן מעבר לבעייתיות של פגיעה ברווחיות יש פה פגיעה במוניטין. על הרקע הזה אנו רואים פריחה של קבוצות רוכשים. מדובר בפתרון שהוא WIN WIN, שכן קבוצת רוכשים מאפשרת ליזם למכור כמות נכבדה של דירות בלי להוריד מחיר כלפי חוץ.

ביום שלישי בלילה נפתחה באתר רשות המסים האפשרות להגיש בקשות לקבלת "הפעימה השנייה" של מענק הסיוע לעצמאים, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. הממשלה הכתירה את המהלך כ"מודל האמריקאי" - שם שמייצג את הקלות והמהירות שבה ניתן למלא את טופס הבקשה המקוון באתר רשות המסים ולקבל את הכסף לחשבון הבנק תוך 48 שעות. חרף עומס על האתר של רשות המסים ולא מעט תקלות הצליחו עשרות אלפי עצמאים להגיש בקשה למענק. מנהל רשות המסים הוא ערן יעקב. בפועל מסתבר ש"המודל האמריקאי" לא ילווה את העסקים עוד זמן רב. בשבוע הבא אמורה להיפתח האפשרות להגיש בקשות ל"פעימה השלישית" לעסקים שהכנסתם בין 300 אלף שקל ל-20 מיליון שקל ושם המצב מורכב. הטופס מסובך, דורש שלל פרטים וחישובים ועל פי ההערכות לרשות ייקח פרק זמן ממושך לבחון כל בקשה. ב"פעימה השלישית" צריך למלא את הטפסים באופן ידני, למרות שרוב המידע המבוקש מצוי בידי רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי. כדי למלא את הטפסים הללו נדרשים העסקים להיעזר ברואי החשבון שלהם, ואלה עתידים לגבות שכר טרחה עבור כל בקשה שמוגשת. התוצאה: יידרש פרק זמן ממושך להגיש את הבקשות ומכל סכום מענק שיתקבל יאלץ בעל העסק להפריש נתח בעבור רואה החשבון שלו. "מדובר בסכום שכר טרחה של בין חצי מיליארד למיליארד שקל שיילך לשכר טרחה לרואי החשבון", מעריך עורך הדין ורואה החשבון ג’ק בלנגה, "כאשר הקרן של המענק עומדת על שישה מיליארד שקל. אין בזה היגיון". את הבעיה הזו הציפו דווקא רואי החשבון בפני רשות המסים. בימים האחרונים פנה אל מנהל רשות המסים, ערן יעקב ואל סגניתו מירי סביון, רו"ח שלמה פלדמן בבקשה כי יקלו על העסקים ויהפכו את טופס הבקשה למענק בפעימה הבאה לפשוט יותר. נציין כי עסקים שהמחזור שלהם ב-2019, ללא עסקאות הוניות, עמד על 1.5 עד 20 מיליון שקל, יהיו זכאים למענק של עד 400 אלף שקל. לטענת פלדמן, רוב הנתונים שהעסקים צריכים לספק מצויים כבר במערכות המיחשוב של רשות המסים ושל הביטוח הלאומי. "שימוש בנתונים המצויים ברשות המדינה לצורך חישוב המענק ללא צורך בהזנת נתונים על ידי המבקש, ימנע את הצורך בבדיקה של הבקשה על ידי רשות המסים וניתן יהיה לבצע העברה כספית של סכום המענק זמן קצר לאחר הגשת הבקשה", כתב פלדמן לרשות המסים. אנשי הרשות דחו את הטענות של פלדמן בעל פה. בשיחה עם "גלובס" הוא אומר "המדינה מתגאה כל כך במודל האמריקאי של הפעימה השנייה, ובפעימה השלישית אנחנו באפגניסטן ולא באמריקה. אפשר לקרוא לזה המודל האפגני". לקראת כניסתה לתוקף של הפעימה השלישית, גיבשו בלנגה, דירקטור וחבר ועד מרכזי בלשכת רואי החשבון ורו"ח אריאל פטל, מ"מ יו"ר הוועדה לאישורים מיוחדים וחבר ועדת האתיקה בלשכת רואי חשבון, טבלה של תעריפי שכר טרחה בגין סיוע בהגשת מענק השתתפות בהוצאות. הסכום הראשוני הוא 1,000 עד 2,000 שקל בעבור כל בקשה. לדברי בלנגה, "מילוי כל טופס בקשה דורש זמן רב ומשאבים. אם לרואה חשבון יש 100 לקוחות שבהם הוא צריך לטפל, והוא נדרש להשקיע לפחות 40 שעות במילוי הטופס, הלקוח המאה ואילך יטופל על ידי רואה החשבון בעוד חודש ולא היום, כי זה דורש מקצועיות ובדיקה יסודית". בלנגה מוסיף כי "רואי חשבון משמשים בחודשיים האחרונים בתפקיד ‘הרופאים’ של הכלכלה במתן תמיכה וסיוע לבעלי העסקים בישראל; כל התמיכה הפיננסית והמקצועית בהחייאת והחזרת העסקים לשגרה תקינה מבוצעת על ידי רואי החשבון והם מהווים הגורמים המקצועיים שילוו את החברות ביציאה מהמשבר". מדוע רואי החשבון מתנגדים לטופס המסובך שאמור לייצר להם הכנסה נוספת? לדברי רו"ח אריאל פטל, לרואי החשבון יש אחריות כלפי לקוחותיהם, והם לא מעוניינים לגזור עליהם קופון ללא צורך, אך הדרישות בפעימה השלישית מחייבות תשלום שכר טרחה לרואה החשבון. "בשתי הפעימות, הראשונה והשנייה של מס הכנסה, קיים צורך רק ברישום לאתר רשות המסים ורישום פרטים מזהים והחישובים מתבצעים באופן אוטומטי. רשות המסים לא הייתה יעילה מספיק בהדרכת הציבור ואת הוואקום מילא רואה החשבון, שנדרש להיות מורה נבוכים ללקוחותיו אך לא גבה תשלום, בדרך כלל, בגין מתן מענה מקצועי. פטל מסביר כי "רואי החשבון מייצגים בראש ובראשונה את הציבור והאינטרס הציבורי ולא את רואי החשבון. כל בר דעת רואה שמדובר במחדל זועק לשמים של המדינה ואוזלת יד של משרד האוצר כלפי העסקים חולי קורונה. "במקום לבצע את החישובים והתשלומים באופן פשוט ואוטומטי, מותירים את בעלי העסקים מדממים מול נוסחאות מתמטיות מורכבות, ומחייבים אותם פרקטית להסתייע ברואה החשבון כחבל הצלה. שכר הטרחה המתבקש לרואה החשבון מהווה חבטה נוספת בעסקים החבולים". מרשות המסים נמסר: "על מנת לתת מענה מהיר, כך שהמענק יועבר לעוסק באופן המהיר ביותר, עמלה רשות המסים והשקיעה זמן ומשאבים לפיתוחה והקמתה של מערכת נגישה ופשוטה. להערכתנו זמן ההשקעה אינו עולה על 15 דקות".

הלירה הטורקית צונחת לרמתה הנמוכה ביותר בהיסטוריה אל מול הדולר, וזאת על רקע פעולות הבנק המרכזי למנוע ממשקיעים זרים להכנס לפוזיציות ספקולטיביות נגד המטבע הטורקי. הלירה מאבדת 0.6% ושערה אל מול הדולר עומד על כ-7.2375. מוקדם יותר שער הלירה אל מול הדולר עמד על 7.49. הפעם האחרונה שהלירה הטורקית הכתה את התחתית הייתה באוגוסט 2018 עקב משבר האינפלציה שהתחולל במדינה.

בעוד שחברות בתחום האופנה כמו פוקס, קסטרו וזארה פותחות את החנויות החל מהיום (ה') עם אישור הממשלה לפתיחת הקניונים, קבוצת המשביר לצרכן שבשליטת ובניהול רמי שביט לא חוזרת לפי שעה לפעילות. על-פי גורמים בשוק האופנה והקניונים, המשביר אף לא שלחה עובדים שיחלו להכין את הסניפים לפתיחה בקרוב, וזאת בניגוד ליתר הרשתות. דבר זה מעיד על מצבה החריג של המשביר, לפחות על-פי התנהלותה לפי שעה, אך הוא ממחיש - גם אם הוא הסמן הימני - את הקושי הרב שיצר המשבר לענף ועד כמה הרשתות רחוקות מלהשאיר את המשבר מאחוריהן, מי יותר ומי פחות.

בימים האחרונים עשו דרכם לישראל שני עובדים בכירים מאנגליה של חברת WSP המפקחת על הקו האדום של הרכבת הקלה בת"א. בהגיעם לנתב"ג, סירבו נציגי מינהל ההגירה והאוכלוסין להכניס ארצה אחד מהם, שלא החזיק באישורים הנדרשים לפי משרד הבריאות. בנת"ע זעמו, אלא שמבדיקת "גלובס", מדובר במקרה אחד בשרשרת של סירובים להכניס ארצה עובדים שמבחינת החברה הממשלתית שאחראית לסלילת הרכבת הקלה בגוש דן, קריטיים. כזכור עוד בטרם פרוץ משבר הקורונה, פורסם כי מועד פתיחתו של הקו האדום של הרכבת הקלה שמחבר בין פתח תקוה לבת ים, יידחה בשל עיכובים, וזאת לפחות בחצי שנה, כך שהמועד החדש שהסתמן היה אמצע 2022. כעת טוען בכיר בנת"ע שבשל התנהלות משרד הבריאות, הדחייה אף תעמיק. לדבריו לפני כחודשיים היו אמורים להגיע לישראל כ-500 עובדים מסין שעוסקים במקצועות שדורשים מומחיות. ההגבלות על כניסת עובדים זרים עצרו את הגעתם, אלא שלדבריו כל מתווה שהוצא למשרד הבריאות נדחה. "הצענו מתווה שגם עלה במשרד הבינוי והשיכון לגבי הבאת פועלי בניין מחו"ל של בידוד של 14 יום בסין, ועם אישור רופא הבאתם ארצה לבידוד של 14 ימים נוספים. תחילה נטו במשרד הבריאות לאשר את המתווה, אלא שעד עכשיו לא ניתנה החלטה בנושא", הוא מסביר. מדובר בעובדים שאחראים להתקנת מערכות מתקדמות מתחום האיתות, החשמול והתקשורת, כשחלקם כבר נמצאים פיזית כאן בישראל. "המצב כעת הוא שבחברה הסינית דורשים לקבל אישור רשמי ממשלת ישראל כדי להתחיל בתהליך של הבאתם ארצה. ללא מכתב רשמי, הם לא יהיו מוכנים להכניס אותם לבידוד, ובצדק מסוים", אומר אותו גורם, שלמעשה מצביע על כך שמרגע ההחלטה יעבור לפחות חודש עד שהעובדים יוכלו להתחיל לעבוד. ממידע שהגיע ל"גלובס", עולה כי בימים האחרונים מינתה נת"ע ועדת בדיקה להשפעות הקורונה על הפרויקטים שלה, בדגש על הקו האדום, וזאת תוך מינוי יועץ חיצוני. וזאת במטרה לקבוע את היקף העיכוב שנוצר בלוחות הזמנים, המתארכים כאמור גם כך, בפרויקט. רשימה מפורטת של 86 מומחים מחו"ל לא רק בנת"ע ממתינים בקוצר רוח לעובדים חיוניים מחו"ל. לידי "גלובס" הגיע מכתב ששלח לפני שבועיים מ"מ מנכ"ל משרד התחבורה, קובי בליטשטיין למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בו הוא דורש להכניס מומחים מחו"ל לטובת האצת פרויקטי תשתית. "דווקא בימים אלו, הממשלה מחויבת להרחיב את ההשקעה בתשתיות בכלל ובתשתיות תחבורה בפרט כמאיץ צמיחה למשק לקראת יציאתו ממשבר הקורונה. ההשקעה בתשתיות תחזק את הכלכלה ותתבטא בהגדלת תעסוקה, לפיתוח תשתיות כאמצעי לחיזוק הכלכלה, אבל גם כדרך להחזרת מאות אלפי עובדים למקומות העבודה ולמעגל התעסוקה. מורכבות הפרויקטים וההתקשרויות החוזיות הקיימות עם קבלנים מומחים מהעולם מחייבת אותנו בעת הזאת, לפעול להבאת מומחים זרים מחו"ל לצורך ביצוע עבודות, פיקוח על עובדי אתר והכשרת צוותים ישראלים. אי הבאת עובדים אלו תעצור את הפרויקטים, ותביא להפסקת הפעילות של חברות ישראליות, קבלנים מקומיים וכוחות עזר מקומיים נוספים הפועלים סביב פרויקטים אלו ותגדיל את מעגל האבטלה. בנוסף, יגרם נזק כלכלי עצום בגין תביעות הקבלנים מחו"ל ומהארץ ונזקים עצומים למשק בגין דחיית הפרויקטים. מיומנויות ויכולות אלה, של העובדים הזרים הנדרשים, אינן בנמצא בקרב החברות הישראליות ועל כן, אי הגעתם של המומחים מחו"ל לא תאפשר למשרד התחבורה לעמוד ביעדי הביצוע שנקבעו לו על ידי ממשלת ישראל", כתב בליטשטיין. במכתב מצוינים שמותיהם ופרטיהם של 86 עובדים שמוגדרים "מומחים" משלל ארצות ובהן סין, אנגליה, אוסטריה, ספרד ועוד שמיועדים להגיע לפרויקטים רבים. כך למשל 41 מהם מבוקשים עבור פרויקטים בנמלי חיפה ואשדוד. במקרה הזה העבודות מבוצעות על ידי חברת "פאן מדיטרניאן" עבור חברת נמלי ישראל (חנ"י). "החברה עוסקת בתחום הבניה הנמלית, תחום שאיננו מפותח דיו בישראל ואין בנמצא עובדים ישראלים הבקיאים ובעלי ניסיון בתחום זה. כמחצית מעובדי החברה נמצאים מחוץ לישראל, כך, בכל הקשור לעבודות ייחודיות הדורשות ידע ומיומנות אשר אינן בנמצא בישראל, תלות החברה בעובדיה הזרים הינה כמעט מוחלטת. כל העובדים המפורטים בבקשה זו נדרשים לשם עמידה באבני הדרך שנקבעו לפרויקט", נכתב בבקשה. במקרה של פרויקט הקו האדום של נת"ע המכתב נוקב בשמותיהם של 20 עובדי חברת CRRC מסין. "זה מספר זעום לעומת הצורך שלנו, שכאמור עוד על 500 עובדים, אבל אפילו על זה לא קיבלנו תשובה", אומר הגורם עימו שוחחנו בנת"ע. בסיום מכתבו, כותב בליטשטיין לבר סימן טוב כי, "החברות הממשלתיות הממונות על ביצוע הפרויקטים כזרוע של המדינה התחייבו כי כלל המומחים הזרים אשר יגיעו ארצה יהיו כפופים להנחיות ולהוראות ובכלל זה חובת הבידוד, מקומות הלינה, מערך ההסעות וכו' וכפופים לליווי ולהנחיה המקצועית של הגורמים הממונים במשרד הביטחון ובפיקוד העורף". מבדיקת "גלובס" נמצא כי המכתב לא הביא, נכון לרגע זה, להתחלת התהליך עבור בואם של מי מהעובדים המבוקשים. ממשרד הבריאות נמסר: "משרדנו אינו הגורם המאשר כניסתם לישראל של עובדים כאלה או אחרים, אלא רק גורם ממליץ. ככלל עד לימים האחרונים ההנחיה הכללית הייתה שלא להכניס לישראל תושבי חוץ, אלא למקרים פרטניים שחיוניותם איננה מוטלת בספק. יצוין כי אתמול התקיימה ישיבה במל"ל בנושא שעלה במכתבו של מ"מ מנכ"ל משרד התחבורה, והוחלט כי לאור השינוי במגמת התפשטות הקורונה, יתאפשר שינוי במדיניות הכוללת, ונראה כי בימים הקרובים הדברים יובאו לידי ביטוי בתקש"ח (תקנות לשבעת חירום. ג"ל), כך שניתן יהיה בקרוב לפעול לכניסתם של העובדים המדוברים ואחרים".

רשת חללי העבודה והמשרדים החכמים SOK השיקה מספר פתרונות ושירותים מיוחדים למקומות עבודה בעידן הקורונה. הפתרונות מאפשרים לבעלי עסקים ולעצמאים להתאים את עצמם במהירות לדרישות התו הסגול ולתקנים אחרים, לצמצם הוצאות ולאפשר עבודה מרחוק ביעילות מרבית. הם פותחו בהתאם לתקנות החדשות של משרד הבריאות ולשינויים בשוק העבודה בעקבות מגפת הקורונה. אחד הפתרונות שפיתחה SOK הוא משרד HotDesk, המתאים לארגונים שממשיכים עדיין להעסיק חלק מעובדיהם מרחוק. מדובר במתחם ובו כמה עמדות עבודה שבהן יוכלו להשתמש לסירוגין כל עובדי הארגון. התשלום על המתחם יהיה לפי מספר העובדים הכולל שישתמשו בו. כך למשל, עסק של 12 עובדים יוכל לשכור ארבע עמדות שאליהן יוכלו להירשם עובדים שיבקשו להשתמש בהן בשעות מסוימות. פתרון זה יאפשר למעסיק לשלם סכום נמוך משמעותית עבור העמדות הללו במשרד אחר. ההרשמה לתחנות העבודה מתבצעת באמצעות אפליקציה מיוחדת, Desk.me, שבאמצעותה העובדים יוכלו לשריין לעצמם עמדות עבודה בימים שבהם הם מגיעים למשרד.