גם לחסוך מאות שקלים על קנייה בלי מע"מ וגם לא להתרוצץ בחום, בחיפוש אחר מוצרים, בזמן שאתם אמורים בכלל לנוח על חוף הים? הנה ההזדמנות שלכם. החנות החדשה של וואלה!שופס באילת מציעה לכם שלל מוצרים במחיר שאסור לפספס

ב-23.6 קבע בית משפט השלום בתל אביב כי קבוצת ח.י.א. שותפויות, המנהלת אולם אירועים במרכז הארץ, תיאלץ לפנות את המקום המושכר על ידי חברת מ.ג. יצחקי נכסים. בעלי האולם טענו כי בעקבות הקורונה יש לסכל את הסכם השכירות ולא הסכימו להעביר החל מאפריל סכום של 76 אלף שקלים בחודש כולל מע"מ, אולם בית המשפט לא קיבל את עמדתם וקבע כי ייאלצו לפנות את המקום עד ה-30.7. היום (שני) הוציא בית המשפט המחוזי עיכוב ביצוע להחלטה והעניק צו ארעי למניעת הפינוי ל-4.8, עד למתן החלטה בבקשת הערעור, בכפוף להפקדת עירבון בנקאי בסך 50 אלף שקל. עם זאת, בית המשפט ציין כי "למרות שפסק הדין ניתן לפני למעלה מחודש, הבקשה לעיכוב ביצועו הוגשה רק עתה, שלושה ימים בלבד לפני המועד שנקבע לפינוי". בהחלטתו נתן בית המשפט לתובעים אפשרות להגיב לכתב הערעור של הנתבעים.

הבנק יעניק 70 מלגות בסך 10,000 ש"ח כל אחת לסטודנטים, שבתמורה יתחייבו ל-160 שעות שנתיות של פעילות בקהילה באחד ממרכזי עמותת "חינוך לפסגות" בפריפריה החברתית והגיאוגרפית

בתקופה הנוכחית עבודה מרחוק היא לא רק הטבה אלא חלק חיוני. בעקבות המצב החדש שנכפה על שוק העבודה חברות נאלצות לחשב מחדש את אופן פעולתן, כשבנוסף לצמצומים ושליחת עובדים לחל"ת, יש עובדים שממשיכים לעבוד מהבית ומקבלים שכר על משרה מלאה הכוללת את כל התנאים. מבחינת המעסיק מדובר בחוסר אפקטיביות. דורון דביר, סמנכ"ל צמיחה בסטארט אפ LILI המובילה שירותי בנקאות דיגיטלים לפרילנסרים, מצביע על הזדמנויות חדשות למעסיקים ולעובדים: "אפשר לצמצם עלויות לשלם לפי שעות עבודה ולא לשלם תנאים", אומר דביר, "כך מתחילה עליה במגמה להעסקת פרילנסרים. השאלה אם העסקת פרילנסרים היא רק אופנה כבר לא רלוונטית, היא כאן והיא עונה על צו השעה כשגמישות בעבודה הוא שיקול משמעותי. גם מבחינת העובדים יש כאן הזדמנות להרוויח יותר ולהתנהל באופן עצמאי יותר".

בסרטון: ליצמן עוזב את משרד הבריאות ועובר למשרד השיכון. כמו כל שר חדש, גם שר השיכון הנוכחי מבקש להיטיב עם בוחריו ובמקביל לטפל במחירי הדיור. השר יעקב ליצמן סבור כי המדינה צריכה להתערב בשוק הדיור בפריפריה ואילו את אזורי הביקוש להשאיר לכוחות השוק. בכך הוא מבקש לתפוס שתי ציפורים במכה אחת. אפשרי? להלן ארבע עצות שבעינינו הן המפתח להצלחת תכניותיו.

תעשיית האופנה הישראלית בכלל והאופנה לגברים בפרט עוברת לא מעט שינויים. בשנים האחרונות נערמו קשיים לא מעטים בענף בעקבות כניסתם של מותגי ענק בינלאומיים, מדיניות השמיים הפתוחים (מישהו אמר פריימרק?) ופופולריות הזמנות האונליין. רק לפני שנתיים נסגרו רשתות אופנה כמו הוניגמן, סליו ויפו ת"א. גאפ עזבה את הארץ מזמן אם לא די בכל זה, באה הקורונה ונתנה מכה קשה עוד יותר לעשרות מעצבים. הציבור הישראלי הסתגר בבית והחל לקמץ בהוצאות ובמצב כזה - למי יש חשק לקנות בגדים יפים? דורון אשכנזי, מבכירי תעשיית האופנה הישראלית אומר שהקורונה משפיעה על התעשייה ועוד תמשיך להשפיע: "אי אפשר לדלג מעל זה. קודם כל, כל מעצבי האופנה ייאלצו לעשות חשיבה מחודשת לגבי צריכה וחומרי גלם ולצמצם בהוצאות. גם אם הקורונה תיגמר עוד חודשיים-שלושה צריך לכוון קדימה, הנזקים הם לטווח ארוך". אשכנזי מעריך כי כמעט כל מעצבי האופנה נפגעו. אמנם חלק עברו לאונליין וזה החל לפני הקורונה אך היא העצימה זאת. בנוסף, אנשים נמנעים מלצאת לרחוב.

הנזק שגרם משבר הקורונה לעסקיהם של כמה מבעלי ההון הבולטים בישראל, בא לידי ביטוי בעדכון המדדים החצי-שנתי של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. קריסה של יותר מ-50% שחוו בחודשים האחרונים כמה מהמניות הבולטות במדד הדגל של הבורסה - מדד ת"א-35 - הוביל לפליטתן מהמדד. כך, נותרו מחוץ למדד חברות ההחזקה שנמצאות בשליטתם של יצחק תשובה, דוד פתאל, חיים כצמן ועידן עופר. מעדכון המדדים החצי-שנתי שפרסמה הבורסה בסוף השבוע האחרון, עולה כי עם המניות היוצאות מהמדד המוביל נמנות קבוצת דלק, שמנייתה קרסה בכ-85% מתחילת השנה; פתאל החזקות , עם צלילה של קצת יותר מ-70%; ואחריהן מניית בזן ומניית בעלת השליטה בה, החברה לישראל ; מניית דלק קידוחים , שנמצאת בשליטת קבוצת דלק ; וגם מניית גזית גלוב - כולן עם ירידות בטווח של 55%-60%. קריסתן הבולטת של אותן מניות נרשמת כחלק מפגיעה רוחבית בתחומי הפעילות של החברות, שנרשמה בעקבות משבר הקורונה, והיתה מוגברת בהשפעת רמות המינוף הגבוהות יחסית שבהן רובן פועלות. ירידות אלה גם השפיעו לרעה על ביצועי מדד ת"א-35 ביחס למדדי מניות בולטים בחו"ל, כך שמתחילת השנה הוא מציג שחיקה של כ-18% בערכו, לעומת מדד S&P 500 האמריקאי, שלא רשם שינויים משמעותיים בערכו.

המונח "פאניקה מוסרית" - ביטוי שטבע הפרופסור הבריטי סטנלי כהן, מוגדר בוויקיפדיה באופן הבא: "תיאוריה סוציולוגית, המתארת תחושת פאניקה רחבת היקף שאוחזת בחברה, ולפיה קיימת בעיה מוסרית שעלולה להחריב את הקולקטיב. הבעיה מוצגת תוך שימוש בדמוניזציה, על ידי אמצעי תקשורת מסורתיים ובעלי אינטרסים שונים, והטיפול בה מועלה על ידם לראש סדר העדיפויות. לפאניקה המוסרית יש שלושה מאפיינים מרכזיים: דאגה רחבת היקף בקרב כלל שכבות האוכלוסייה, תפיסה מוגזמת של ממדי האיום ותחושת עוינות כלפי קבוצות נון-קונפורמיסטיות". באחרונה אני נזכר שוב ושוב באותה הגדרה, שכן יש לי תחושה שכל מי שמסרב להיסחף אחר הפאניקה שיצרה הקורונה, נתקל בלעג, זעם והוקעה. לעתים אף מזדחלת אלי המחשבה שבין הפרשנים מתחוללת תחרות סמויה, מי ינצח עם התחזית הכי מבהילה. האמת היא שזו אינה תופעה חדשה, ולא הייתי מתייחס אליה, אלמלא העובדה שפאניקה נוטה לייצר מציאות והווייה - במיוחד בכלכלה.