"מה קרה, פתאום יש לחברה כסף?" הסיטואציה הזו מוכרת בארגונים רבים מכל גווני הקשת העסקית, במיוחד בחודשים האחרונים. המנכ"ל הודיע על שינויים, קיצוצים והרעת תנאים. העובדים מבינים את גודל השעה ומקבלים בהכנעה את המציאות שנכפתה עליהם. אלה שעזבו עזבו, אלה שנשארו עושים זאת בשכר נמוך בעשרות אחוזים מזה שהתרגלו לקבל. ואז, כאילו משום מקום, מתבצע גיוס עובדים חדשים, ממינוי בודד עד מחלקה שלמה. העובדים מתחילים להתלחשש ביניהם. המתמטיקה שלהם פשוטה: בתקופה שבה הכנסות החברה ירדו וכתוצאה מכך גם הביטחון הכלכלי שלהם התערער, המגמה בארגון צריכה להיות חד סטרית - אין כניסה לחדשים. לא נעים לראות פתאום אדם שמגיע ומאייש כיסא של קולגה שפוטר, מה שבעיני העובדים מעיד על אטימות וחוסר רגישות מצד הנהלת החברה. זה גם מה שמוביל לשאלה הצינית שהצגנו בפתיחת הכתבה, שאלה שנשמעת לא אחת במסדרונות, במשרדים וכן, גם במתחמי האימונים של קבוצות כדורגל. בתחום הזה שחקני הקבוצות ספגו קיצוץ של עשרות אחוזים, אבל ראו את הבעלים רוכשים שחקנים ומצרפים אותם לסגל.

האם נמצא מתווה לפשרה בין שוכרים למשכירים בבתי עסק? ייתכן מאוד שכן. כזכור, משרד המשפטים לא התערב בסוגיה האם קורונה היא כוח עליון והתיר לשופטי בתי המשפט להחליט. ב-23.6 קבע בית משפט השלום בתל אביב כי קבוצת ח.י.א. שותפויות, המנהלת אולם אירועים במרכז הארץ, תיאלץ לפנות את המקום המושכר על ידי חברת מ.ג. יצחקי נכסים. בעלי האולם טענו כי בעקבות הקורונה יש לסכל את הסכם השכירות ולא הסכימו להעביר החל מאפריל סכום של 76 אלף שקלים בחודש כולל מע"מ, אולם בית המשפט לא קיבל את עמדתם וקבע כי ייאלצו לפנות את המקום עד ה-30.7. בסוף יולי הוציא בית המשפט המחוזי עיכוב ביצוע להחלטה והעניק צו ארעי למניעת הפינוי. היום (חמישי) נידון הנושא שוב בפני השופט יונה אטדגי, שקבע כי עד שיתבררו סופית תוצאות הערעור, הצדדים יחלקו בנטל ההוצאות. זוהי פסיקה ראשונה בנושא, כפי שכתב השופט: "פסק הדין דן שאלה עקרונית ורלבנטית ביותר לימינו, שיש לה גם השלכות רוחב על מקרים רבים נוספים. הפסיקה המחייבת בסוגיה זו טרם ניתנה".

המשבר הכלכלי שקרה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה ומאמצי הכלתה וההתגוננות מפניה ממשיכים לטלטל את תוצאות בנק הפועלים. הבנק שבניהול דב קוטלר דיווח היום כי סיכם את הרבעון השני של 2020 עם רווח נקי של כ-133 מיליון שקל, קיטון חד של כ-85%. קיטון חד זה נובע בעיקר מגידול חד של יותר מ-250% בהוצאות בגין הפרשי אשראי, שהאמירו לסך של כ-1.13 מיליארד שקל ברבעון השני. בנטרול ספיחי הפרשות שבהן היה מעורב הבנק בארה"ב ההיפרדות הסופית מישראכרט ועוד היבטים "חריגים", רשם הבנק ברבעון השני רווח נקי של 161 מיליון שקל, קיטון של כ-80% ביחס לרבעון המקביל. בסיכום המחצית הראשונה של השנה רשם הבנק רווח נקי של 325 מיליון שקל, שבנטרול רכיבים "חריגים" כאמור, עמד על 474 מיליון שקל. מדובר בקיטון של כ-81% ושל כ-24%, בהתאמה. נזכיר כי ברבעון השני אשתקד הרווח הנקי הסתכם ב-871 מיליון שקל כאשר ללא רווח ההון נטו בגין ישראכרט והעלויות בגין סגירת הפעילות הפרטית בחו"ל, הוא הסתכם אז בכ-800 מיליון שקל. ההרעה הזאת בתוצאות הבנק קרתה לאחר שהותיר מאחוריו את הפרשות בהן היה מעורב בארה"ב, בגין חלקו בסיוע בהעלמות מסים על ידי לקוחות אמריקאיים ובגין חלקו בפרשת השוחד בפיפ"א.

"ללא עבודה אני כלום, אפס!" מילים אלה, שנאמרו על ידי מובטל, מבטאות בצורה מצמררת את שחשים אנשים אשר ניטלת מהם האפשרות להתפרנס בכבוד. ישראל ניצבת כיום בפני משבר כלכלי כמוהו לא ידעה מעולם. נפגעו מהמצב מאות אלפי שכירים ועצמאים. לעניות דעתי, אי אפשר להשוות את המצב כיום למקרים דומים בהיסטוריה המודרנית, שבהם כל המדינה ובעיקר הכלכלה עמדה מלכת. שמץ של מושג אפשר לקבל מהשבר הכלכלי העולמי של שנות ה -30 במאה הקודמת. ההשפעות החברתיות והתרבותיות של המשבר הכלכלי באותה עת היו חריפות, ובעיקר בלטה השלכתה ההרסנית על הסבל האנושי. האבטלה הקיצונית, והדיכאון ייצגו את המצוקה הקשה ביותר שעמדה באותה שעה בפני האנושות. לשם המחשה, בשנת 1937 בשיאו של משבר זה, התאבדו בארה"ב כ-40 אלף בני אדם שלא יכלו לשאת את התלאות והחרפה. איני סבור שנגיע בישראל למצב דומה, אך את השפעות הטראומה נחוש עוד זמן רב.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת פרקליטות מיסוי וכלכלה ועצר עד תום ההליכים את ברמלי, שנמצא בהליך פלילי בגין הונאת משקיעים

ב- 4 באפריל 2019 התרסקה החללית "בראשית" רגע לפני ההגעה לירח. SpaceIL הפכה לעמותה הראשונה בעולם שמטיסה לשם חללית במימון פרטי. כעת, בימים בהם העמותה נערכת למסע השני, SpaceIL החליטה להגביר את אבטחת הסייבר שלה עם SentinelOne, ענקית הסייבר הבינלאומית מישראל, המתמחה באבטחת נקודות קצה לצד חברת konfidas, ספקית שירותי סייבר נוספת מובילה בישראל. ביחד החברות תספקנה את שירותי האבטחה של הארגון, הכוללים מעקב 24/7, שירותי רגולציה, מענה לאירוע בזמן אמת ועוד. הרקע להחלטה על הגברת אבטחת העמותה מגיע ממקרים מתגברים של פריצות אבטחה בארגוני סוכנויות חלל בשנים האחרונות, יחד עם מאמצים לשמירה על פעילות הלוויינים. כך, למשל, באפריל 2018 פרצו האקרים את רשת סוכנות נאס"א וגנבו כ-500 מגה בייט של נתונים הקשורים למשימות מאדים. גם סוכנות החלל ההודית סבלה מפרצה באבטחת הדאטה של ארגונה.

עובדים מחברת זאפ גרופ הפגינו מול משרדי קרן אייפקס במחאה על גרירת הרגליים במו"מ להסכם קיבוצי ראשון. יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות. השלב הבא: "הפגנות מול ביתה של זהבית כהן"

לאחר שקבינט הקורונה ומשרד הבריאות אישרו את פתיחת חדרי הכושר והסטודיו לקהל המתאמנים, טוענים בעלי העסקים בענף כי מגבלות התו הסגול מחמירות מדי ואינן משקפות את סכנת ההדבקות באופן פרופורציונאלי. עוד נטען כי המענקים שאישר האוצר אינם מכסים את עלויות תפעול העסקים ולמעשה, בעלי העסקים מפסידים מאות אלפי שקלים מדי חודש עקב ביטולי מנויים אינטנסיביים מהם סובל התחום. ירון סלע הוא הבעלים של רשת מכוני הכושר "גרייט שייפ" ויו"ר ארגון בעלי העסקים בענף הספורט והכושר, והוא מביע מצוקה מהמצב: "מסע הדמוניזציה וההכפשות שספג הענף מצד נציגי משרד הבריאות, לצד מדיניות הזגזוגים בנוגע לפתיחת חדרי הכושר והסטודיו, הביאו לביטולים המוניים של מנויים ולסכנת קיום של ממש לאלפי עסקים בענף. מנגד, נציגי האוצר לא נענו לדרישת ועדת הכספים להעלות את המענקים לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה, והענף עומד בפני שוקת שבורה וסכנה קיומית של ממש".