מינהל התכנון מקדם בימים אלה תזכיר חוק, שאמור להיות מאושר בחודש הבא ויציג גרסה חדשה ומתוקנת של תמ"א 38. וכן ביטול של ההקלות במסגרת הליכי האישור של מיזמי נדל"ן. ע"פ מינהל התיכנון, הרפורמות היו אמורות להיכנס לחוק ההסדרים ואולם, מאחר שממשלת ישראל לא אישרה עדיין את תקציב וגם לא את חוק ההסדרים, החליט שר הפנים, אריה דרעי, לקדם אותן במסגרת חקיקה. בכל הקשור לתמ"א 38 המתווה החדש של החוק הוא דרמטי: נקבע רף עליון קבוע של אחוזי בנייה, הוועדה המקומית תוכל לדרוש מהיזם מטלה ציבורית ובנוסף, לא ינתנו לדיירים הוותיקים שום תמורות זולת ממ"ד. תוכנית המתאר הארצית תמ"א 38, שאושרה ע"י ממשלת ישראל ב-2005, מאפשרת ליזמים ודיירים לפעול לחיזוק ועיבוי או פינוי ובינוי חדש של מבנים ישנים (שניבנו לפני 1980). לתוכנית, שנועדה במקור לחזק מבנים מפני רעידות אדמה והפכה עם השנים לאמצעי פופולרי להתחדשות עירונית, היה רווח ברור עבור בעלי הדירות שקיבלו דירות מוגדלות, במבנה מחודש, עם מעלית וחניות. הביקורת העיקרית על התוכנית הייתה על כך שמטעמי כלכליות היא לא יושמה בכל חלקי הארץ ושלא פעם, התחדשות המבנים הנקודתית לא הייתה מותאמת עם תשתיות הסביבה העירונית-מבני חינוך, שטחים ירוקים ותחבורה. על פי החלטת הממשלה בסוף אוקטובר 2022 תסתיים התוכנית, ועל כן מבקשים גופי התכנון למצוא לה תחליף.

רשת רמי לוי הציגה במחצית הראשונה של שנת 2020 עלייה של 4.52% בפדיון החנויות הזהות ועלייה של 7% בהכנסות. לכאורה צמיחה מרשימה, אך למעשה מדובר בביצועי חסר ביחס לקבוצת ההשוואה הענפית. נראה כי השמרנות של רמי לוי בכל האמור במתן מענה טכנולוגי לרכישות מקוונות הביא לכך שהחברה אינה ערוכה בצורה אופטימלית לשינוי הצרכני הגדול שמתחולל כתוצאה מהקורונה. בעוד שופרסל האימתנית, אשר דשדשה שנים בהיקף המכירות הקמעונאיות, רשמה זינוק במכירות במחצית הראשונה של 12.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וייחסה 9%-10% מצמיחה זו להשפעות הקורונה, הרי שאצל רמי לוי הצמיחה מתונה בהרבה. נקודת האור המרכזית בדוחות של רמי לוי הייתה השיפור הניכר בשולי הרווח הגולמי. רשת הקמעונות שלו הציגה ברבעון השני שיעור שיא של רווחיות גולמית - 24.76% מההכנסות, בהשוואה לשיעור של 22.94% בשנת 2019 ושולי רווח גולמי של 21.76% בשנת 2018. החברה נימקה את העלייה הניכרת בנתון הרווח הגולמי בשיפור בתנאי הסחר כפועל יוצא מגידול במחזורי הרשת, בתרומת המרכז הלוגיסטי החדש בעיר מודיעין ובהשפעת המותג הפרטי על עלות המכר. עבור רשת הדיסק אונט הבולטת בישראל, שהציגה משך שנים רווחיות גולמית של כ-20%, השיפור החד בשולי הרווח הוא נתון מפתח שאמור היה לשנות מקצה לקצה את רווחיות הרשת, אשר קצב מכירותיה השנתי צפוי לחצות השנה את רף ה-6.3 מיליארד שקל. ואולם זינוק חד ועקבי בעלויות התפעול מקשה על החברה לתרגם את הצמיחה החדה בשורה העליונה בשנים האחרונות, ואת השיפור בשולי הרווח הגולמי, לזינוק בשורת הרווח הנקי - שהיא לב העניין בכל עסק. הוצאות המכירה והשיווק של רשת רמי לוי זינקו ל-19.45% מהמכר ברבעון השני אל מול 18.55% מהמכירות בסיכום 2019. הוצאות אלו מוטות מטה כפועל יוצא מתקן החשבונאות IFRS 16, שהקטין את הוצאות המכירה והשיווק ברבעון השני ב-0.6%, כך שבלעדיו היו הוצאות אלו חוצות את רף ה-20%.

בואו נודה בזה - לדחות זה אנושי. כולנו דוחים דברים, מהסיבה הפשוטה שאנחנו מעדיפים לא להתמודד עכשיו עם ביקורת או עם אי נוחות. אנחנו דוחים שיחות קשות עם בני זוג, בקשת העלאת שכר מהבוס, טלפונים לבעלי מקצוע שאנחנו לא מכירים ואפילו משימות פשוטות כמו לתקן כפתור או לנקות את המקרר. ברגע שאנחנו מבינים את המנגנון שעליו עובדת הדחיינות - נוכל להתמודד ולהימנע ממנה. הנה ארבע עצות להצליח להימנע מדחיינות בעסק ובחיים עצמם.

רשת קמעונאות האופנה הספרדית ייקרה במהלך השבוע האחרון את מוצריה בישראל. בדיקה אקראית על פריטים בודדים העלתה שמדובר על עליית מחיר של כ-8%. עליית המחיר התבצעה גם בחנויות הפיזיות וגם באתר המקוון. כך למשל, שמלה שמחירה עמד לפני כשבוע על 120 שקל, עולה כיום 130 שקל. גם במוקד הטלפוני של החברה מאשרים כי בוצעה עליית מחירים. עם זאת, היקף הייקור אינו ידוע, ובחברה סרבו למסור מידע בנושא או לומר מה שיעור המוצרים שהתייקרו. העלייה במחיר התגלתה כשלקוחה שפרטיה שמורים במערכת ביקשה להחליף מידה על פריט שרכשה בסניף של הרשת בתל אביב, והתבקשה על ידי אחת המוכרות במקום להוסיף תשלום על הפער במחיר כדי להחליף מידה. ההסבר שקיבלה בחנות היה שהמחירים עלו, ועל כן עליה להוסיף כסף עבור ההחלפה. לבסוף מנהל ברשת התערב והודיע ללקוחה שהיא פטורה מתשלום נוסף. בתוך כך נציין כי בשבוע שעבר השיקה זארה אתר סחר מקוון גם לרשת המוצרים לבית שלה שעשתה עלייה לארץ לפני כשלוש שנים - זארה הום, אשר מתחרה בקטגוריות שונות של הלבשת הבית ואביזרים בגולף אנד קו, פוקס הום ו-H&M הום - כשהכניסה של זארה הום לזירה המקוונת מציגה דמי משלוחים גבוהים בפער ניכר מהמתחרות המקומיות שלה. כך, זארה הום גובה דמי משלוח של 50 שקל בקנייה מתחת ל-330 שקל, או חינם מעל הסכום הזה. המתחרות הישראליות שלה מציעות תעריף נמוך בהרבה למשלוח - בפוקס הום עלות משלוח עומדת על 19 שקל, או חינם מתחת ל-200 שקל, ואילו בגולף אנד קו עלות המשלוח זהה לזו של פוקס הום, והיא חינמית מתחת ל-300 שקל. לקבוצת H&M עדיין אין כיום פעילות מקוונת בישראל.

ירידות שערים חדות יחסית חתמו את סוף שבוע המסחר בארה"ב. מדד הנאסד"ק, מדד מניות הטכנולוגיה, סגר את השבוע הגרוע מאז חודש מרץ, כאשר בסיכום שבועי איבד 3.3%. גם המדדים המובילים האחרים, כגון ה 500 P&S והדאו ג'ונס, השלימו שבוע שלילי של ירידות שערים. מהלך הירידות השל השבוע האחרון הגיע לאחר תקופה ארוכה, מאז סוף חודש מרץ, בה רשמו המדדים המובילים בארה"ב זינוק חד, בדגש על סקטור מניות הטכנולוגיה. למעשה, מהלך עליות השערים בארה"ב, שנמשך כמעט ברציפות מאז סוף חודש מרץ - מחק לחלוטין את מהלך ירידות השערים החד שהחל באמצע פברואר - כשנגיף הקורונה התחיל להתפרץ באירופה ובארה"ב - ונמשך כמעט ברציפות עד סוף מרץ. מדד נאסד"ק, לדוגמה, השלים עד 2 בספטמבר עלייה של כ-35 אחוזים מראשית השנה, כולל הנפילות החדות עם התפרצות מגפת הקורונה. מדד 500 P&S השלים במקביל עלייה של קרוב ל-11 אחוזים בתקופה זו.

הדיבורים על סגר מובילים לחשיבה מחודשת בקרב הקניונים ומרכזי המסחר ברחבי הארץ. בשונה מהעבר, השנה מתחילים הקניונים את מבצעי החגים מוקדם יותר - ומצמידים אותם למבצעי סוף עונת הקיץ, על מנת להמשיך את המומנטום החיובי שנוצר בחודשי יולי- אוגוסט. בנוסף, נוקטים הקניונים במהלכים יצירתיים. בשונה ממבצעי חגים בעבר בהם נשארו רשתות המזון של הקניון מחוץ למשחק, מנצל קניון שער הצפון את הקנייה הבסיסית של מוצרי מזון לקראת החג להרחבת סל הקניה הכללי, ומעניק תווי קניה למימוש בכלל חנויות הקניון דווקא על קנייה בסופר. "בחרנו לקדם מבצע ייחודי שמשלב את קניות המזון לחג, שבין כה וכה מתבצעות, עם אפשרות להטבה בעלת ערך משמעותי המאפשרת ללקוחות להתחדש באופנה, אקססוריז פריטים לבית, מוצרי ספורט, אלקטרוניקה, מסעדות, בתי קפה וממגוון הקטגוריות הרחב שיש לקניון להציע", מספר דותן שלום מנכ"ל קניון שער הצפון. מרכזי קניות אחרים מנצלים את היותם מרכזים פתוחים ומרחיבים את תחומי ההיצע תוך יצירת ירידי מתנות יחודיים לחג, בהתאם להנחיות ולרוח התקופה. מתחם העיצוב דיזיין פלוס בבאר שבע - שמארח באופן קבע בתקופה זאת של השנה ירידי חג בתחום העיצוב הביתי, מרחיב השנה את היריעה עם יבואנים של מוצרי חשמל, טקסטיל, ואף אופנה עם מלאי עודף מפסח, שמציעים מתנות חג במחירים אטרקטיביים, לצד יצרני יין ושמן זית מעוטף עזה, אמנים, ויצרנים קטנים מהאזור שמציגים ומוכרים את מרכולתם. זאת מתוך מטרה להקל על היצרנים בתקופה הארוכה שעברו, ולאפשר להם להיחשף לקהלים הרחבים של המתחם, וליהנות מהכנסות.

בתפקידי הראשון כמנהל השקעות בסיטי של לונדון של שנות התשעים, צוותתי למנהל השקעות בכיר, בריטי, שממנו הייתי אמור ללמוד את רזי המקצוע. כבר באחת משיחותינו הראשונות, הופתעתי לגלות כי בתפקידו הקודם, לפני שהצטרף לחברת ניהול ההשקעות בה עבדנו, בילה מספר שנים בתפקידי מסחר וניהול השקעות במפרץ הפרסי. בשנים הבאות, נתקלתי לא פעם בבריטים נוספים שעבדו במדינות המפרץ. מסתבר שהדבר היה נפוץ למדי (גם כיום, יש למעלה מ-100,000 בריטים ועוד כ-400,000 עובדים מיומנים ממדינות מערב אחרות החיים באיחוד האמירויות לבדו). האליטות השליטות בחלק מהמפרציות נהגו גם לשלוח את ילדיהם להתחנך בבריטניה. הסיבה לכל זה היתה פשוטה: מדינות המפרץ הנן עשירות במשאבים, אך הן דלות בידע. על כן, הן נוטות לרכוש ולייבא את הידע ואת המקצועיות, ממקומות אחרים. בריטניה, עליה נסמכו באופן הסטורי רבות ממדינות המפרץ לצורך רכישת ידע ומיומנויות, כבר אינה האימפריה והמרכז המדעי-טכנולוגי הבולט שהיתה בעבר, ואף על פי שהמוסדות האקדמיים והחברות הבריטיים הם עדיין, במקרים רבים, מובילים בתחומם, מקורות הידע והחדשנות הפכו מבוזרים יותר בעשרות השנים האחרונות. בתוך כך, מדינת ישראל שבמשך שנים רבות לא יכלה להסתמך על משאבי טבע לצורך ביסוס ופיתוח כלכלתה, הפכה למעצמה בינלאומית בתחום הידע המדעי והטכנולוגי. יש לנו משהו שהם צריכים -- וכאן מצויה ההזדמנות הגדולה עבור מדינת ישראל.

מדד ה-S&P 500 השיא תשואה של 7% בחודש אוגוסט האחרון, הנתון המוצלח ביותר שנרשם מזה 34 שנים. בחודש זה רשם חמישה חודשים רצופים של עליות, דבר שאירע בפעם האחרונה בראשית שנת 2018, בו הסתיים החודש כשהמדד נמצא מעט מתחת לשיא החדש שנרשם באוגוסט. העלייה שנרשמה - שעמדה על 56% - נבעה ברובה מהזינוק לעומת השיאים השליליים שנרשמו בחודש מרץ, בעיקר בקרב מניותיהן של חמש ענקיות הטכנולוגיה - פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל - אם כי בשבוע שעבר גם אותו חלק של המדד שאינו כולל את מניות ה-FAAMNG נכנס לטריטוריה חיובית עבור שנה זו.