בן 93 תבע מבנו בן ה-71 כ- 461 אלף שקל בטענה כי בעת הטיפול השוטף בו ב-10 השנים האחרונות הוא הונה אותו וגנב את כספו באמצעות כרטיס הבנקט, זאת כששימש מיופה הכוח בחשבונו. הוא אף גזל, לכאורה, חלק ניכר מכספי מכירת דירתו בעיר אשקלון. האב טען בתביעה, כי בנו פתח חשבון בבנק על שמו תוך זיוף חתימתו, ביצע מהחשבון כ-70 משיכות בנות 2000 שקל כל אחת בעזרת הבנקט בסכום כולל של 138 אלף שקל, ושלשל לכיסו 156 אלף שקל נוספים כשהעביר ממכירת הדירה שנמכרה ב-356 אלף שקל, כשרק 200 אלף שקלים מהם הלכו לחשבונו של האב. במסגרת התביעה, האב ביקש לחייב את הבן להמציא את כל הקבלות ודפי החשבון שהוציא במהלך 10 השנים שבהם טיפל בו וניהל את ענייניו הכספיים. בנוסף, האב טען כי היה תלוי בבן באופן מוחלט ותלות זו הובילה לקבלת ההחלטות אשר חלקן אינן מתיישבות עם הגיונו של האדם הסביר.

במהלך שנת 2020 רבים האשימו את שוק ההון כ"מנותק" ו"בועתי", כשהמדדים המובילים מחקו את כל הירידות של המשבר או אפילו עלו מעליהן. את האקדח המעשן האמינו שמצאו בעליית משקלם של סוחרי יום עצמאיים בשווקים, שאף קיבלו את הכינוי "רובין-הודים", כשבשבילם, כך טענו, 'זה רק משחק'. אך ככל שהזמן עבר הלך והתבהר שמי שבעיקר היה 'מנותק' היו התחזיות הפסימיות: בחודש האחרון פורסמו בישראל נתונים כלכליים שניפצו את כל התחזיות. בלטו לטובה נתוני שיעור האבטלה בישראל למחצית השנייה של חודש ינואר (בניכוי חל"ת) שירדה ל-3.9% בלבד, רמה שלמעשה משקפת כבר קושי למציאת עובדים (נבהיר שאנשים בחל"ת הם כאלה שמעידים על עצמם שאינם מחפשים עבודה). גם נתוני התוצר שפורסמו באמצע פברואר לגבי הרבעון הרביעי של 2020 הכו את התחזיות, כשבמקום להתכווץ ב-3.7% דווקא זינקו בקצב שנתי גבוה של 6.3%, מה שהתווסף לעדכון כלפי מעלה לנתון הצמיחה של הרבעון השלישי לקצב שנתי של 41.5%. אמנם מדובר עדיין על התכווצות של 2.4% ב-2020 כולה, אך אם ניקח בחשבון שחלקים גדולים מהמשק פעלו במהלך שנת 2020 תחת מגבלות חמורות אפשר להבין לאילו רמות גבוהות התוצר עשוי להגיע בשנים הקרובות ככל שהמשק יחזור לתפוקה מלאה. במילים אחרות: שוק ההון היה הראשון לזהות את עוצמת ההתאוששות.

נערכים לחזרת הקהל: המכרז באצטדיון כולל אפשרות לשירות של משלוחים עד למושב הצופה וגם אפשרות להפעלת משאיות אוכל (פוד טראק) בסביבת האצטדיון: "משלב דירוג מחיר ואיכות"

על פי מחקר של המותג טו נייט שהתבצע בהשתתפות 702 משתתפים, כ61% מהישראלים דיווחו שהם סובלים מבעיות שינה בשנה החולפת. כאשר שליש מהמדווחים הם בעלי הפרעות שינה קשות. השיגרה המשובשת ואי הוודאות המתמשכת תורמים לזינוק בנדודי שינה. שמפריע לסובלים ממנה בהתנהלות היום יומית וחוזרת לחלקם מידי לילה ולילה. נדודי שינה, בין אם בעקבות הקורונה או לא, הינם קשים להתמודדות. אנשים שבאופן עקבי מתקשים להירדם, או חווים שינה באיכות ירודה, עלולים לחוות השלכות בריאותיות ארוכות טווח כולל השמנת יתר, חרדה, דיכאון, מחלות לב וכלי דם וסוכרת. בעיות שינה משפיעות גם על הביצועים במקום העבודה. מחקרים רבים מראים שמחסור בשינה גורם לבעיות מרובות יותר, פגיעה בריכוז, הגדלת זמן התגובה ופגיעה במצב הרוח.

דן אנד ברדסטריט פרסמו את הדירוג השנתי של משרדי עורכי הדין המובילים. במסגרת פורום Dun's 100. משרד ZAG-S&W נדחק מרשימת 20 המובילות לראשונה מזה 6 שנים, משרד ליפא מאיר ושות' תופס את מקומו. תנופת המיזוגים נמשכה

מרכז לאודר לתעסוקה בנגב בשיתוף המרכז לפיתוח קריירה באוניברסיטת בן גוריון יקיימו את יריד התעסוקה הגדול שיתפרש על פני שלושה ימים, בין התאריכים 2-4/3/21. היריד יתקיים לראשונה באופן מקוון ובהשתתפות החברות הגדולות והמשפיעות ביותר במשק

תשואות אגרות החוב בארצות הברית יישארו בפוקוס לאחר שהגיעו לרמתם הגבוהה ביותר כמעט בשנה האחרונה במהלך המסחר בבוקר. נתון המאקרו המרכזי השבוע יהיה מדד מחירי הליבה PCE, שיפורסם ביום שישי לאור חששות מפני אינפלציה אך גם נתון הזמנות מוצרי בר קיימא ביום חמישי יזכו לתשומת לב. צפי השוק לגבי ההתאוששות הכלכלית עלול להיות מושפע מפרסום נתוני סנטימנט: מדד ביטחון העסקים IFO הגרמני יפורסם היום, מדד ביטחון הצרכנים בארצות הברית פורסם ומדד ביטחון הצרכנים של גוש היורו ו-GFK יפורסמו ביום חמישי. בגזרת סין אין הרבה נתוני מאקרו לאחר החלטת הבנק המרכזי הסיני להותיר את הריבית ללא שינוי בסוף השבוע האחרון, כאשר נתון מחירי הבתים יפורסם ביום שלישי וביום ראשון נתוני PMI . בשאר יבשת אסיה - הבנק המרכזי הקוריאני נפגש ביום חמישי ואנו נקבל מדדי מחירים לצרכן מהונג קונג, מלזיה וסינגפור שיוסיפו לדיון סביב האינפלציה. מנהיגי האיחוד האירופי מתכנסים למפגש בימים חמישי ושישי לאור החשש מפני קצב ההתאוששות הכלכלית.

לא רק למעצבים, ליזמים ולמהנדסים, לרבים מאיתנו עולה מדי פעם רעיון נהדר למוצר שפותר בעיה קריטית ויכול לשנות את חוויית השימוש במוצר או בתחום מסוים, אז למה שלא נפתח אותו למוצר עובד? חברת 3M מציגה בשנים האחרונות נתונים לפיהם -40% מהרווחים השנתיים של החברה מגיעים ממוצרים שפותחו בטווח של חמש שנים אחורה, נתונים אשר מתיישרים עם מחקרים המציגים דרישה צרכנית לחדשנות והעדפה של צרכנים למוצרים, שירותים ורעיונות חדשים, כל אלו הופכים חדשנות למילת המפתח של תעשייה עכשווית. כולם - חברות וקהלים מחפשים רעיונות טובים ומוצרים חדשים. אז איפה בכל זאת נמצאת הבעיה שתחרוץ את גורלם של יותר מחצי מהסטרטאפים הנתונים בשלבי פיתוח וחדירה לשוק לכישלון - כזה שלעולם לא יחזיר את המשאבים שהושקעו בו?