ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון פרסמו היום את הערכתם בעקבות מדד פברואר 2021: "מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מעלה, כשעלה בחודש פברואר ב-0.3% לעומת תחזית הקונצנזוס לעלייה של 0.1%. מדובר בחודש שני רצוף, בו השינוי במדד המחירים לצרכן היה גבוה מההערכות המוקדמות. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים, הלבשה ותחבורה. נציין שסעיף מחירי הלבשה והנעלה, שמתאפיין לאורך השנים בירידה בחודשי פברואר, רשם עלייה חריגה, אשר ייתכן שבאה כתיקון לירידה החדה בסעיף זה בחודש ינואר". כך על פי הניתוח של לאומי. "סעיף הדיור עלה בשיעור של 0.2%, כתוצאה מעלייה בשיעור דומה בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים), כאשר קצב העלייה השנתי של תת-הסעיף עלה ל-1.5%. במקביל, מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) רשמו זה חודש שני ברציפות עלייה חדה יחסית של 0.9%. עקב כך, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות עלה ל-4.3% - הקצב הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2017. קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות צפוי להמשיך ולעלות גם בחודשים הקרובים, על רקע המגמות בשוק הנדל"ן למגורים, לצד ההתאוששות הצפויה בביקושים בהמשך השנה, ככל שתהליך היציאה מהמשבר יתקדם כמתוכנן".

התינוק סירב לצאת, הרופאים יילדו באמצעות מכשיר ואקום והתוצאה הייתה קרע עצום בסוגר האנאלי של היולדת, שגרם לה להתפטר מעבודתה בשל הצורך להיות בקרבת שירותים. הסכום הנתבע: 2.5 מיליון שקל

לאחרונה אנו נחשפים להתעסקות אינטנסיבית של התקשורת במאבק האקלים. זה חשוב ביותר, אולם גם בעייתי למדי. הבעיה של האקלים היום היא לאו דווקא התמודדות עם מכחישי הנושא או היעדר מודעות, אלא הצורך לדייק פתרונות אפשריים. אסור להתבלבל - גרטה ת'ורנברג לא תכין תכנית מקצועית שתסייע למלחמה באקלים. למרבה הצער, גם רבים מארגוני איכות סביבה ישראלים אינם בנויים לזה. הם יודעים לעשות רעש, להתראיין ולקבל תהודה, אבל לא מצויים בפרטים, בלשון המעטה. לאחרונה התנגחה אחת הבולטות שבהם ב"אג'נדה השטייניצית" הנוגדת, לשיטתה, "כל הגיון אקלימי אחראי". למה? כי "הליך ההפקה והשימוש בגז פולטים כמויות אדירות של מתאן, שהוא מסוכן לאקלים בהרבה מהפחמן".

עו"ד לין אמר את הדברים בראיון ליהודה שרוני, הפרשן והעורך הכלכלי של מעריב, והוסיף כי הוא מרוצה באופן חלקי מתכניות הסיוע למגזר העסקי. "אני מבין את הבעיות שהממשלה הייתה צריכה להתמודד איתן. לא היינו מוכנים למשבר כל כך ארוך, ובסך הכל נעשו מאמצים רבים וניתן סיוע מכיוונים שונים. הממשלה סייעה למגזר העסקי בהתחשב בנסיבות ובמגבלות. במקביל, אני כן מצפה מהממשלה לטפל בנושאי הפטור הפסול ממע"מ בייבוא אישי והפחתת עודף הרגולציה. אין לי ספק שיש לנו כיום הזדמנות היסטורית לשדרג את כלכלת ישראל. משבר הקורונה יצר תהליך התייעלות רחב ממדים במשק, שאי אפשר היה לעשות קודם. העסקים נאלצו להתקיים עם פחות עובדים והגענו למצב של אותה רמת תפוקה עם פחות כוח אדם". עו"ד לין העריך כי הצפי הוא שכ- 400 אלף עובדים לא יחזרו לעבודה לאחר תום תשלום החל"ת בחודש יוני, בין היתר כי לא יהיו די מקומות עבודה. "זה בהחלט מדאיג" אמר לין. "יש לנו היום כ-700 אלף מחוסרי עבודה, בהם כ-350 אלף שאין להם מעסיק ו-350 אלף בחל"ת שלא את כולם יקבלו בחזרה. אנחנו נמצאים בתקופה של אבטלה קשה מאוד וצריך לדעת איך לתקוף את הבעיה. הכלכלה לא נמצאת במלוא תנופת עבודתה. אנו באיגוד לשכות המסחר בנינו קווי פעולה, שאם יבוצעו, לא רק שנעבור את המשבר, אלא נשדרג את כלכלת ישראל. הראשון: עידוד עובדים לחזור למקומות העבודה עד סוף השנה, באמצעות מענק של מחצית מדמי החל"ת או דמי האבטלה בצירוף המשכורת הרגילה ברמות השכר הנמוכות. השני: הורדת עודף הרגולציה. אנשים לא מבינים את החשיבות וסבורים שזה נושא משעמם, אך הרגולציה הזו גוזלת מאיתנו 5% תוצר". סוגיית הרגולציה עולה כבר זמן רב בדיונים בין המעסיקים לממשלה. עוד באוקטובר 2014 החליטה הממשלה להוריד את הרגולציה ב 25 אחוז עד לסוף שנת 2020. לין מקווה שהחלטה זו תבוצע עד סוף 2021 . "זו יכולה להיות תוספת אדירה למשק, וצריך לקיים את ההחלטה הזו עד סוף 2021. הטענה היא שאי אפשר לעשות את זה. למה? כי הרגולטורים שולטים בנו? אם יפסיקו לזלזל ויבינו שאנחנו מוסיפים מקומות עבודה, אני מאמין שזה יקרה. אני אופטימי. במקביל, נדרש גם לבצע את הזרמת כוח הקנייה שיש לנו בישראל, מוסדי ואישי, למגזר העסקי שלנו, וכן השקעות בתשתיות. אנחנו צריכים כ-300 מיליארד ₪ בעשור להשקעות בתשתיות. אם נעשה זאת, ניצור מקומות עבודה חדשים ונוכל להניע את גלגלי המשק". לין ציין עוד כי "הנתונים של 2019 מראים כי הצריכה הפרטית בישראל היא 750 מיליארד ש"ח והמוסדית 250 מיליארד ש"ח. אנו רוצים להזרים את הסכומים האלו לשוק המקומי. אבל הממשלה אומרת לציבור הצרכנים שלה לא לקנות מישראל, 'תקנו מספקי חוץ ולא תשלמו מע"מ', זו אפליה איומה ופגיעה בלתי נסבלת במגזר העסקי כולו, החייבת להתבטל מיד לאחר הבחירות". בתגובה להכרזת ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבר הורדת מסים מתוכננת, אומר לין כי הוא מצדד במהלך. "רה"מ הפחית מסים גם כשהיה שר האוצר. בעבר פעלנו והשפענו בנושא. הוא באמת מאמין בזה, אבל יש לנו גם הוצאה תקציבית. על כן, אני סבור שצריך קודם לכל לבטל פטורים ממס, לא להעלות מסים, ולהפוך את מערכת המס לשוויונית יותר".

גיל-מנחם אמרה את הדברים בראיון לקרן אוזן, אשת תקשורת ופעילה חברתית, בכנס בחירות 2021 של קבוצת ה"ג'רוזלם פוסט". מרכז לאודר מעודד קידום תעסוקה איכותית בנגב, ומפעיל תוכניות ליום שאחרי הקורונה הכלכלית. "בסוף הסגר השלישי היו 400 אלף צעירים בחלת. החלת מעודד אי יציאה לעבודה. לפי שירות התעסוקה, יש 60 אלף משרות פנויות ו-720 אלף מובטלים שברגע שיסתיים החל"ת יתחרו על המשרות האלה. אנחנו אומרים לצעירים אל תחכו שייגמר החל"ת. במרכז לאודר מבינים שכדי להגיע לתעסוקה מלאה צריך לתמרץ גם את הצעירים וגם את המעסיקים". מסבירה גיל-מנחם. "הצעירים אכן חסרי ניסיון תעסוקתי ולכן מעסיקים מהססים לקלוט אותם. כדי לוודא שהדור הצעיר ישתלב בתעסוקה, צריך לעודד גם אותם לוותר על החל"ת - למשל על ידי השלמת הכנסה או סבסוד הכשרות מקצועיות עם השמה בקצה - וכן לעודד את המעסיקים לקלוט עובדים חסרי ניסיון על ידי סבסוד השכר שלהם." לדבריה, הרבה צעירים זקוקים להזדמנות לחדור לשוק התעסוקה מאחר והיותם חסרי ניסיון מעשי, מהווה חסם. "קיימנו יריד תעסוקה בנגב והגיעו 33 חברות מובילות בנגב כדי לספר על מאות משרות פתוחות שיש להן. יותר מ-2,100 צעירים נרשמו כדי למצוא עבודה, רבים בדיוק סיימו לימודים: הם רוצים להישאר בנגב ולעבוד - אבל צריכים למצוא עבודה. הבעיה היא שרבים לא מצליחים לעבור את מחסום הצ'אנס הראשון להיכנס לשוק התעסוקה. התמחויות בזמן הלימודים הן חלק מהפתרון וזה משהו שהממשלה יכולה לקדם. כבר הוכחנו דרך תכנית ההתמחות להנדסאים של מרכז לאודר שאם מתמרצים את המעסיק לקלוט צעיר ללא ניסיון (כלומר - נותנים סבסוד לשכר העובד הצעיר) ולתת לו מנטורינג משמעותי לתקופה של חודשיים, 90% מהמתמחים מקבלים בסוף הצעת עבודה במשרה מלאה. פשוט צריך לעזור להם לקבל את הצ'אנס הראשון בשוק העבודה. את התמריץ הזה גם הממשלה יכולה לתת". לפי גיל-מנחם, התוכנית שלהם לא פועלת רק אצל הלקוחות דורשי העבודה, אלא מציעה למעסיקים עסקה שקשה מאוד לסרב לה. כשצעירים מסיימים לימודים ומתחילים לחפש עבודה, הם נתקלים בהרבה תשובות שליליות בעיקר בגלל שאין להם ניסיון תעסוקתי. בגלל זה הרבה צעירים עוזבים את הנגב והגליל לתל אביב. אנחנו מציעים למעסיקים חבילה בה נאתר עבורם את המועמדים הכי מוכשרים, נשלם להם מענק שכר של חודשיים וחצי, ובתמורה המעסיק מתחייב לתוכנית מנטורינג והכשרה מקצועית. זו הייתה הצלחה פנומלית והרבה מהמשתתפים נקלטים כל שנה לעבודה. החיבור למעסיקים במרכז הפך קל יותר לדברי גיל-מנחם, הודות לשינוי בהרגלי העבודה שהביא הריחוק החברתי בתקופת הקורונה. "תעסוקה מרחוק הפכה למשהו מקובל בישראל, והחברות מוכנות להעסיק עובדים במודל היברידי. אבל גם כדי לקלוט במודלים כאלה החברות צריכות עידוד בעיקר בקליטת צעירים. אנו רואים שבשכבות הגיל עד 24, 20% אינם מצליחים לחזור מהחל"ת וזה אחוז גבוה ביחס לגילאים האחרים. הסכנה היא שצעירים אלו ייקלעו למצבים של אבטלה כרונית. מעבר לתמריצים צריך גם לשאול את המעסיקים אילו משרות חסרות להם, ואנחנו נמצא להם צעירים שיקבלו מהם שלושה חודשי השמה. זה בנוסף להכשרות מקצועיות שצריכות להתקיים במקביל". בשאלת המעורבות הממשלתית בתחום, ציינה גיל-מנחם כי יש צורך גדול בעזרה של מוסדות המדינה. "צריך מעורבות ממשלתית משמעותית במימון הכשרות מקצועיות ובתמרוץ של צעירים ומעסיקים. מרכז לאודר מפעיל פורום של ארגונים הכוללים נציגים של שירות התעסוקה. אני סבורה שיש בממשלה אנשים עם רצון, אבל יש הרבה מאוד קבוצות אינטרסים וצרכים שמחייבים מענה. יש כל מיני תכניות שמתגמלות מעסיקים, אך הן רלוונטיות לאוכלוסיות מיוחדות - ערבים, חרדים, אוכלוסיות מוחלשות. אין תמריצים לקליטת צעירים מהאוכלוסיה הכללית. אנחנו מציעים להתייחס לצעירים כאוכלוסיה ייחודית שצריכה לקבל תמיכה מהמדינה להשתלב בתעסוקה, ולתמרץ את המעסיקים לקלוט אותם, ובוודאי ובוודאי כשמדובר בצעירים מהנגב והגליל. גיל-מנחם רואה צורך ביישום מידי של שלושה צעדים חיוניים בתחום תעסוקת הצעירים: "ראשית, לתמרץ אותם לוותר על החל"ת ולמצוא עבודה. שנית, לתמרץ מעסיקים לקלוט צעירים בלי ניסיון על ידי סבסוד השכר והכשרות מקצועיות שיקדמו אותם בתוך המפעל. ובנוסף, להפעיל תוכניות התמחות של צעירים תוך כדי הלימודים על מנת שיקלטו בסופן לעבודה במקצוע אותו למדו.".

כך מתריע השבוע נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, בראיון ליהודה שרוני, הפרשן והעורך הכלכלי של מעריב, שהתקיים בכנס בחירות 2021 של קבוצת "הג'רוזלם פוסט". "גרעון הדירות בישראל גדל השנה. במחצית השנייה של 2020 בנינו בקצב של 40 אלף התחלות בנייה. והצפי הוא שהקורונה תלווה אותנו גם בשנתיים הבאות. לא שיווקו קרקע, היתרים ותמ"א 38 נבלמו כי ראשי ערים עצרו בגופם את ההתחדשות העירונית, וזה יגרום לכך שהתחלות הבנייה ב-2021 ו-2022 יהיו נמוכות מ-51 אלף, אלא אם כן הממשלה החדשה תצליח להציל את 2022". לדברי סרוגו, מדובר באסון כלכלי חברתי שהממשלה חייבת להתערב ולסייע בו. מגמת הירידה בבנייה חדשה נמשכת משנת 2016 ובתקופת המשבר נרשם המספר הנמוך ביותר מזה חמש שנים. "אני מצפה שהממשלה החדשה תרכז את כל הסמכויות כמו בתקופת השר כחלון במשרד אחד תחת מטה הדיור. ואני קורא מכאן לכל ראשי המפלגות הבינוניות להכניס למצע שלהם את נושא ריכוז הסמכויות, כי הוא קריטי". במקביל, קורא סרוגו לטפל בחסמים המונעים את גידול ההיצע בשוק: "החסם הראשון הוא שחרור קרקעות מינהל ל 70-80 אלף דירות בשנה. השני הוא מחסור קבוע בעובדים. הישראלים לא מוכנים לעבוד במקצועות בהם פועל סיני מרוויח כ-20 אלף שקל לחודש. כל אמא תזדעזע אם החתן שלה יהיה פועל בניין. זה לא רק בישראל, בכל מדינה מערבית עובדי ענף הבנייה באים מבחוץ". סרוגו הלין על הקשיים שמערים אגף התקציבים ובנק ישראל בנושא מדיניות יבוא עובדים זרים. ומוכן לספק פתרונות לאבטלה בישראל לאור המשבר. "אני מוכן לקחת 100 אלף מתוך 700 אלף המובטלים לענף הבנייה" הוא מוסיף. " לשלם 15 אלף שקל לעובד מקצועי, ו 20 אלף שקל לעובד מומחה. במקביל נדרש טיפול בהפחתת הרגולציה שהורגת אותנו. הליך תכנוני אורך כיום כחמש שנים ורישוי כשנתיים. כלומר, מיום רכישת הקרקע עד לתחילת הבנייה יעברו שבע שנים". גם בנושא בנייה בתחום התשתיות, סבור סרוגו כי יש מקום לאפשר קדימות לחברות מקומיות במקום חברות מסין. "זה עצוב ולא הגיוני שחברה מסין תבנה פה גשר פשוט. הממשלה רוצה להשקיע בתשתיות כדי לייצר צמיחה, אבל זה לא יקרה אם החברות שיבנו את התשתיות הן חברות זרות. אנחנו בונים יותר מהר מהסינים ובאיכות טובה יותר. יש לנו חברות בנייה מצוינות כאן בארץ". נוכח ההחלטה של ראשי רשויות מקומיות כמו רמת גן, גבעתיים ואחרות, לעצור לאחרונה את תכניות התמ"א, אומר סרוגו כי במקרה זה נדרשים שינויים ברמת התערבות ממשלתית. "אני מבין את ראשי הרשויות, יש להם בעיית תשתיות ובנוסף לכך הן מפסידות בארנונה. הממשלה צריכה לפעול ולשנות את שיטת הארנונה. צריך להפוך את הארנונה למס או לאחוז משווי הנכס. בת"א למשל יש אזורים שישלמו יותר וכאלה שישלמו פחות. במקביל, יש לתקצב רשויות בתקציב לתשתיות חינוך. לצערי הרב 2021 היא שנה אבודה. הממשלה, ככל שתוקם, לא תצליח להשפיע מעכשיו לעכשיו, ולכן אני רואה שהתחלות הבנייה יורדות מתחת ל-50 אלף ומצד שני הביקושים עולים. אנחנו באווירת סוף קורונה ולאנשים יש יותר אנרגיה לקנות דירות. להערכתי, המחירים יעלו ונתקרב למספר דו ספרתי. ברגע שנבנה פחות והביקושים יעלו אלו יהיו התוצאות".

פינק, אמר את הדברים לטל שלו, כתבת פוליטית בוואלה, בכנס בחירות 2021 של קבוצת הג'רוזלם פוסט". "בתנועת 'דרכנו' אנחנו טוענים שהחלוקה הדיכוטומית בין ימין ושמאל, כן או לא ביבי, פחות רלוונטית". הוא הסביר. "אנחנו מנסים לבנות חלוקה ערכית ותשתיות שהן יותר ארוכות טווח". פינק מגדיר עצמו כאיש שמאל ציוני ומוחה על הבעלות שניכסו לציונות וליהדות בימין. "אני לא חושב שמי שבימין הוא ציוני יותר ממי שנמצא בשמאל, ומי שגר בבני ברק יהודי יותר ממי שגר ברמת השרון או בתל אביב. 'דרכנו' מנסה לשבור את הגבולות ולפנות לאנשים על בסיס הערכים. יש רוב מתון ודומם שיש לו הרבה מן המשותף". לאחר שנה כמנכ"ל התנועה, שואף פינק להחזיר את אמון הציבור בפוליטיקאים. "לציבור בישראל יש מעט מדי כח. אנשים מרגישים שהם הולכים לקלפי ואף אחד לא סופר אותם, והרבה מאוד פעמים מרמים אותם. חלק מתפקיד 'דרכנו' הוא להחזיר את האמון בפוליטיקה. אנחנו מחמיאים לנתניהו כשצריך כמו בהסכמי אברהם, ואפילו חטפנו מהשמאל בגלל זה, או במקרה בו הבאנו שרים מהימין לעצרות לזכר רבין. אנחנו מאמינים שצריך להרחיב את השיח כמה שיותר וללמוד להקשיב גם למי שאתה לא מסכים איתו". התנועה מפעילה את דמוקרטTV., ערוץ תקשורת עצמאי הפועל על מימון המונים וכולל כיום כ 7000 מנויים."הקמנו את הערוץ לאחר הנאום של לוסי אהריש שפוטרה בגלל דבריה. היה לנו חשוב שיהיה פה גוף תקשורת חף מאינטרסים. בליכוד אגב לא אהבו את זה ועתרו לוועדת הבחירות כדי לסגור אותנו, שזה צעד הזוי ועצוב. אנחנו מארחים את כל הקשת הפוליטית, אבל הליכוד רוצה תקשורת בשליטתו, ואולי הוא מפחד מתקשורת עצמאית ודמוקרטית". בסיום דבריו, התייחס פינק לשאלת החזרת האידאולוגיה לפוליטיקה: "צריך להחזיר את האידאולוגיה לפוליטיקה, גם מימין וגם משמאל. הדבר הכי קריטי זה לצמצם את הכפייה הדתית בישראל. זה הגורם מספר אחת להרחקת יהודים מהיהדות. העצה שלי היא לחזור ולדבר על אידאולוגיה. כשנתניהו עושה משהו טוב תחמיאו גם בשמאל, כשאתם תקדמו את האידאולוגיה שאתם מאמינים בה אנשים ירצו להצביע".

את הדברים אמר האלוף הכהן בראיון עם טל לב רם, הכתב הצבאי של מעריב, בכנס בחירות 2021 מבית קבוצת ה"ג'רוזלם פוסט", בו דנו על אופי תנועת הביטחוניסטים, מגמות בקצונה הבכירה, עתיד צה"ל ועוד. "תנועת 'הביטחוניסטים' הוקמה לפני שנה". אמר האלוף הכהן. "ותפקידה להציג עמדה של יוצאי מערכת הביטחון על כל גווניה, שמתרכזת סביב אמירה שעתידנו בארץ ישראל לא יכול להבטיח ביטחון למדינת ישראל עם תוכניות הנסיגה לגבולות 1967. מטרות התנועה הן החלת ריבונות, חיזוק המשילות בארץ, והכרה בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה בגבולות בטוחים". הכהן הוסיף כי לתחושתו, יש צורך להציב אלטרנטיבה אחרת. "אני על המגרש הזה מהיום שהשתחררתי ומחובתנו להעמיד דעה שונה. לדוגמא מצב שבו אני מציג את עמדתי בכנס בברלין, ובו בזמן סתיו שפיר קוראת לא להחשיב את דבריי כי רוב מערכת הבטחון סבורה אחרת. וחשוב לי להדגיש, אנחנו לא מיעוט. ניתן לראות חד משמעית שהמגמות של הקצונה הצעירה כיום, הן ימניות יותר מאשר בעבר. ואין לזה קשר לבית או לזרם בו גדלת, אלא מתרחשת התבוננות עניינית בשינויים בתופעת המלחמה". במענה לשאלה כיצד קורה שבמדינה מיליטריסטית כמו ישראל, תומכים בכירי הצבא בעמדות של נסיגת גבולות, טען האלוף הכהן כי "ההסבר נובע מהניצחון של מלחמת ששת הימים ומתפיסת היכולת שלנו. הם אומרים שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לסגת כי אנחנו כאלה חזקים שנוכל להפוך את המצב בחזרה. אבל צה"ל לא יכול בקלות לשנות את המשוואה ברצועת עזה, לא ביום אחד". הכהן הזכיר בדבריו את מודל ה"מה" ולא רק ה"איך" של צה"ל ואת החלקים הרעיוניים שמניעים חיילים בקרב."בפלמ"ח סביב המדורה דיברו על רעיונות שהם לאו דווקא פוליטיים, אלא גם אידאולוגיים. צה"ל לא מדבר על הרעיון המרכזי - שהוא על מה נלחמים? נלחמים גם עם תשוקה לאומית, מלחמה היא אירוע לאומי, ואתה לא יכול לדבר נטו מקצועי . עימאד מורנייה או סולימאני לא באו רק בעקבות ההיבט המקצועי". בנושא הביקורת על חלקו בתהליך ההתנתקות כקצין בכיר, ציין האלוף הכהן כי פעל באחריות כמצופה ממפקד בצה"ל. "ידעתי מה אני עושה והייתי בשיא המודעות. ידעתי, בין היתר, שאם אני ועוד עשרות אנשים נסרב פקודה זו תהיה הזדמנות לטהר אנשים נפלאים ועלול להתדרדר לשפיכות דמים." בסוגית מוכנות צה"ל למערכה בשתי חזיתות והכיוון אליו הולך כיום הצבא, ציין האלוף הכהן כי "צה"ל של ששת הימים היה מסוגל להילחם בשתי חזיתות, אבל מאז קרו כמה דברים. הצבא היום קטן והבעיות הצבאיות הן מול אויב נעלם, כזה שאתה מרים משקפת ולא רואה אותו, וזה גורם לכך שנדרש ריכוז מאמץ בזירה אחת כך שלא יהיה מספיק ריכוז מאמץ בזירה אחרת. אני מלא הערכה לרמטכ"ל שמבין שהוא צריך להוביל את צה"ל לחדשנות שתוביל אותו לניצחון מול חיזבאללה, כי חיזבאללה יצר משהו חדשני ומאתגר. מה שחסר לצה"ל זה שעם ההליכה קדימה טכנולוגית, הוא גם נוטה לסגור יחידות בינוניות שנחוצות בגזרות נוספות כמו יהודה ושומרון ואחרות".