החנות הראשונה של מידאה בארץ תשתרע על שטח של כ-250 מ"ר, ותציע ומגוון עשיר של מוצרים מבית שתי ענקיות הטכנולוגיה והחשמל הסיניות: שיאומי - המשווקת בישראל סמארטפונים, שואבי אבק, קורקינטים, מוצרי ליף-סטייל ומוצרים חכמים, שעונים חכמים, מצלמות, מוצרי לייף סטייל חכמים, קורקינטים חשמליים ועוד. מידאה - המייצרת מקררים, מקפיאים, כיריים, קולטי אדים, מדיחי כלים, מכונות כביסה ומייבשים, מוצרי אקלים ומוצרי חשמל קטנים לבית. בנוסף, ימכרו בחנות גם מוצריה של מותג התאורה החכמה - Yeelight המתמחה בפתרונות תאורה חכמים לבית בממשק חכם וקולי במגוון רחב של פלטפורמות. בחנות ניתן למצוא גם שואבי האבק ואת מכונות השטיפה הייחודיות של מותג מוצרי הניקיון ושואבי האבק האמריקאי Bissell, המיובאים על ידי קבוצת המילטון.

הבנק המכונה "הבנק הדיגיטלי הראשון" שבבעלות הפרופ' אמנון שעשוע, הודיע כי פתח במהלך נרחב לגיוס עובדים, כשהמטרה היא לאייש כ-150 משרות של בנקאים. גל בר דעה, מנכ"ל הבנק הדיגיטלי הראשון: "עברו הימים בהם תפקיד הבנק התמצה בלשמור לנו על הכסף ולמכור אשראי. טכנולוגיה ייחודית שאנחנו בונים, מאפשרת לנו להנגיש בנקאים אנושיים שיתנו שירות מעולה ופרואקטיבי מסביב לשעון - בפעם הראשונה בישראל, לכל הלקוחות, ללא תלות בכמה כסף מנוהל בחשבון. שרות שיחסוך לכולנו זמן, כסף והרבה כאב ראש". העל פי הודעת הבנק, הוא מגייס את הבנקאים החדשים לטובת שירות ברמה של בנקאות אישית, ומחפש בנקאים עם ניסיון ורקע במתן שירות בתחומי הבנקאות והפיננסים.

אתמול (שלישי), החליטו 18 חברי דירקטוריון איגודן למנות את גל שרעבי-דמאיו לכהן כיו"ר "איגודן - תשתיות איכות הסביבה" ובכך יכנס לתפקיד במקומו של יו"ר איגודן היוצא, ארנון גלעדי, שיסיים את תפקידו לאחר 12 שנים. גל שרעבי-דמאיו הוא חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, המשנה לראש עיריית תל אביב-יפו, הממונה על החינוך העל יסודי ומשמש גם כיו"ר הקואליציה העירונית. שרעבי נכנס לחיים הציבוריים לפני מעל 8 שנים ומאז הספיק לשנות, להוביל, ליזום ולקחת חלק בתפקידי מפתח בעיר תל אביב-יפו: ממונה על תחום הרווחה החינוכית, ממונה על מרחבי הקהילה והמרכזים הקהילתיים וכאמור, יו"ר הקואליציה.

בשני בערב, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר הרווחה מאיר כהן, נערך ערב גאלה, להגברת המודעות למיזם הלאומי לביטחון תזונתי. המיזם מבטיח מדי חודש, תרומות מזון, לכ-11,000 משפחות יהודיות וערביות בישראל, בשילוב הכוונה ומתן כלים ליציאה מהעוני. על מנת לעמוד באתגר הלאומי, לעודד תורמים מהמגזר הפרטי לסייע, ובעיקר כדי לנסות ולהכניס את הפרויקט לבסיס תקציב המדינה, יוזם הפרויקט, איש העסקים מוטי בן-משה, החליט לעמוד בראש ערב הגאלה. ברבות השנים הצטרפו לבן-משה במימון המיזם החשוב גם אנשי עסקים נוספים ביניהם: ד"ר לן בלווטניק, יצחק מירילשווילי, הקרן לידידות בראשותה של יעל אקשטיין, והשייח מוחמד אל אבאר מאיחוד האמירויות. בין באי הערב נצפו: דב קוטלר, הראל לוקר, פיני כהן, איציק אברכהן, איתן יוחננוף, עדי צים, ישראל רייף, אסי שמלצר, שי באבד, ישראל יניב, מרים פרץ , עדינה בר שלום ועוד.

סמנכ"ל השיווק של לנדרובר ויגואר פורש, מנהלת אגף דיגיטל חדשה ברשות הטבע והגנים, מנהל חטיבה פיננסית לווישור ועוד. תזוזות, מינויים ושינויים השבוע במגזר העסקי

מדליית הזהב בה זכה ארטיום דולגופיאט במשחקים האולימפיים בטוקיו הסבה גאווה עצומה לרבים מאזרחי ישראל, ואף הועלתה על נס בדבריהם של כמעט כל נבחרי הציבור, אשר רתמו כמובן את המעמד המרגש לטובת תדמיתם הציבורית ועוד כמה שניות מסך. אלא שגם ההתרגשות וקורת הרוח נוכח ההישג האדיר של המתעמל חדור המטרה, לא יכולה להסתיר את העובדה שבמדינת ישראל הנאורה והמתקדמת לכאורה, נחשב דולגופיאט לאזרח סוג ב' נטול זכויות אזרחיות בסיסיות - שכן הוא אינו יכול להינשא בישראל. דולגופיאט, אומרת למעשה המדינה, מספיק יהודי מבחינתנו כדי להשתקע בה ולהביא לה את ההישג הספורטיבי המשמעותי ביותר בתולדות מדינת ישראל, אבל ממש לא מספיק יהודי כדי להתחתן כאן. את זה, איכשהו, שכחו נבחרי הציבור הנכבדים שלנו להכניס לדרשות הניצחון הפומפוזיות שלהם.

ועדת הכלכלה של הכנסת העבירה היום עוד תיקון - שאמור להיות אחרון - בכללי הסליקה של המחאות. מדובר למשעה בהשלמת תהליך שהחל כבר ב-2018. המטרה היא להקל על לקוחות שרוצים לעבור בין בנקים - ועתה יוכלו לעשות כן גם אם נתנו מראש צ'קים בפרישת תשלומים (למשל כנהוג בתשלומי שכר דירה מראש או בגני ילדים).

זה התחיל עם "איך לנצח מגפה" ונמשך בהבטחה שלא יוטלו סגרים, אבל ככל שמתבררים נתוני הגל הנוכחי של הקורונה, נדמה שהשאלה האם יוטל סגר נוסף, מפנה את מקומה לשאלה מתי הוא יוטל ובאילו תנאים. לסגר בחגי תשרי יש מחיר משפחתי כבד, בוודאי כאשר גם בשנה שעברה נאלצנו לחגוג את מרבית החגים תחת סגרים ומגבלות, הן על המסחר והן על השהייה מחוץ לבית. אלא שמבחינה כלכלית גרידא, דווקא פיזור החגים השנה מעניק לממשלה הזדמנות להטיל "סגר במחיר מבצע"... עלות הסגר המלא בחודש ספטמבר יכולה לעלות למשק כ-4 מיליארד שקל (לא כולל דמי חל"ת ופיצויים לעסקים, כפי ששולמו על ידי המדינה בסגרים קודמים), כך מעריך פרופ' בנימין בנטל, ראש תחום הכלכלה במרכז טאוב. מדובר בעלות נמוכה יחסית בהשוואה לסגרים הקודמים וזאת מכמה סיבות - חגי תשרי, הסתגלות המשק לסגרים וכן אי שמירת הציבור על ההנחיות. בשל החגים בחודש ספטמבר יש 10 ימי עבודה מלאים בלבד (לא כולל כמובן "גשרים"), ועוד 5 ימי עבודה בהם מתקיימת פעילות בהיקף חלקי (חול המועד סוכות). מכך, שאם הממשלה תאלץ להטיל סגר מלא על המשק בחודש אוקטובר, עלותו למשק תהיה כפולה ותעמוד על כ-8 מיליארד שקל. "אין ספק שכדאי לעשות יותר סגר בחגים. אם זה לא בספטמבר מדובר בעלות כפולה. מדובר באומדנים גסים שתלויים בהנחיות שיינתנו. מדובר באובדן תוצר כתוצאה מכך - למשל המסעדות שהיו סגורות, המסחר שלא התקיים, האירועים שלא התקיימו ועוד", מסביר פרופ בנטל שייעץ למשרד האוצר בנושא הסגרים בשיחה עם 'וואלה! כסף". "המשק הסתגל והאובדן עקב הקורונה מתייצב ונובע בעיקר מאי פעילות בענף התיירות ובענפי תרבות הפנאי שפעילותם מוגבלת. לכן, התוספת השולית של סגר מלא היא קטנה", הוא מוסיף.