"גדעון סער מנותק מהעם. גם כך החוק הוא לטובת אלו שחייבים כסף ועכשיו הוא בא ומנחית עלינו את הפצצה הזו. אין לו מושג כמה קשה לנו". את המילים הללו אומר לנו בעל עסק לאספקת מוצרים למספרות, על רקע תזכיר החוק שפרסם שר המשפטים ביום חמישי על פיו, חובות כלפי ההוצאה לפועל לא יוכלו למנוע החזקה ברישיון נהיגה של חייבים. החוק, אם יעבור, יבטל את המצב בו רשמי ההוצאה לפועל החזיקו בסמכות למנוע מבעלי חובות להחזיק או לחדש רישיון נהיגה. פרסום התזכיר יצר תרעומת רבה בקרב בעלי העסקים בישראל, שגם כך מלינים כנגד המדיניות הנוכחית של גביית החובות בישראל, שמתעדפת את החייבים על פני בעלי החוב. "כל עורכי הדין הנכלוליים שמפרסמים בפייסבוק כי מעולם לא היה קל יותר לפשוט את הרגל. הם נותנים דוגמאות ללקוחות שלהם שחייבים מאות אלפי שקלים ובסוף הצליחו להוציא אותם עם חובת תשלום של עשרות אלפי שקלים בודדים. אבל אני לא בא בתלונה לטיפוסים האלה שעושים את העבודה שלהם, אלא למדינה הדפוקה שלנו, שמאפשרת לכאלו שחייבים המון כסף לעשות שימוש ציני בחוקים של ההוצאה לפועל ולהתחמק מתשלום. אתה בא לרחם על אכזרים ומתאכזר לרחמנים". אבנר, 39, בעל עסק לאספקת ציוד למסעדות, הינו אחד מיני עשרות אלפי בעלי עסקים בישראל שמלינים כנגד החקיקה בתחום ההוצאה לפועל, ששמה כאמור דגש על שיקום כלכלי של החייבים, תוך קיפוח של הנושים, רבים מהם בעלי עסקים קטנים.

שוק המט"ח המקומי נמצא במתח רב בימים האחרונים - הסוחרים צמאים לדעת מה יעשה בנק ישראל לאור הנפילה החדה של הדולר מול השקל. עיני הסוחרים נשואות לירושלים, אבל שם בינתיים שוררת דממה, ואין שום איתות לכך שהרמה הנוכחית של הדולר-שקל לא מקובלת על בנק ישראל. מגמת הירידה של שער הדולר מול השקל (או אם תרצו התחזקות השקל) נמשכת כבר שלוש שנים, אך היא התגברה בימים האחרונים בעקבות שבירת השיאים בבורסות ארה"ב. הגופים המוסדיים המנהלים את קרנות הפנסיה מרוויחים, החשיפה שלהם לדולר עולה, והם מגדרים אותה על ידי מכירות של מיליארדי דולרים. הירידה של שער הדולר פוגעת אומנם ברווחי היצואנים ובנק ישראל היה מעדיף אחרת, אך עבור האזרח מין השורה מדובר בבשורה שבולמת מעט את גל ההתייקרויות. ללא הייסוף של השקל, המוצרים המיובאים היו עולים בצורה חדה אפילו יותר - הדלק היה עולה בשיעור חד יותר, מחירי המכוניות שעולים בכל העולם, היו מזנקים גם כאן, והרשימה עוד ארוכה. וכמובן, גם הנסיעות לחו"ל הפכו להיות זולות יותר. ביום שישי האחרון הדולר ירד באחוז מול השקל, וגם הבוקר השוק נפתח בירידה חדה של הדולר מול השקל שנסחר כעת ברמה של 3.13 - ירידה של כ-0.8%, ונכון לשעה, בנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח. תוכנית הרכישות עליה הכריז השנה בהיקף 30 מיליארד דולר תכף עומדת להסתיים ומסתמן כי לא תחודש. מלבד העליות בשוקי המניות בחו"ל והסיום המתקרב של תוכנית הרכישות, תמונת המצב המאקרו כלכלית בישראל נראית טוב מהרגיל. הגירעון מצטמצם בצעדי ענק, ייצוא השירותים של ענף ההייטק פורח וההשקעות של גופים זרים בישראל שוברות שיאים. כל אלה תרמו להתחזקות השקל מול סל המטבעות לשיא כל הזמנים.

HAAN הוא מותג המחויב לקיימות, והוא מייצר מוצרים שניתנים למילוי חוזר - מה שמגדיל את השימוש בהם ליותר מפעם אחת תוך חיסכון בפלסטיק, מים ואנרגיה המשמשים בייצור. "כמותג צעיר, אנו מאמינים שעלינו להיות אלו שיובילו את השינוי לקראת תעשיית טיפוח מודעת יותר". מציינים ארמנגו ורובירה, מייסדי החברה, "המוצרים הניתנים למילוי חוזר של HAAN, הם דרך טובה להימנע מייצור יתר של פסולת, במיוחד פלסטיק".

הנהלת פלאפון ובזק בינלאומי וההסתדרות הכללית ונציגויות העובדים הגיעו להסכמות עקרוניות, לפיהן יופסקו עיצומי העובדים בחברות ויחל מו"מ אינטנסיבי, להסדרת זכויות העובדים במסגרת מהלך מיזוג חברת בזק בינלאומי לתוך yes ופיצול חטיבת האינטגרציה לחברה נפרדת עצמאית, וכן באשר לקליטת עובדים ושמירה על הרשת הסלולרית בפלאפון. המתווה הובל על ידי סמנכ"ל מש"א צביקה אברמוביץ מטעם החברות, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות יקי חלוצי, יו"ר ועד עובדי פלאפון יחיאל שמן, ויו"ר עובדי בזק בינלאומי לימור ליברמן-לביא.

אחת מתופעות הלוואי של היחלשות הדולר מול השקל היא פגיעה בכל מי שהוצאותיו שקליות ורווחיו בדולרים (או במט"ח אחר שאף הוא נחלש מול השקל). בדרך כלל נהוג לחשוב על יצואנים ישראלים "מסורתיים", אלא שבשנים האחרונות, וביתר שאת בעת הקורונה, הפך ההייטק לענף הייצוא המוביל של המשק הישראלי. אז האם היחלשות הדולר תביא לפגיעה קשה בענף שעד כה שרד באופן מיטבי את מגפת הקורונה? הלכו לשאול בכירים בתעשיית ההייטק הישראלית.

אייל ישראלי (47) מונה לתפקיד סמנכ"ל מכירות ותפעול של רשת הפארם Be מבית שופרסל. הוא מצטרף עם ניסיון רב שנים בתפקידים בכירים בחברות מובילות בתחום מוצרי הצריכה והקמעונאות. בתפקידו האחרון שימש ישראלי כסמנכ"ל חטיבת הקמעונאות בחברת דלתא ישראל מותגים. קודם לכן, שימש כמנכ"ל SBN הלבשה בבעלות קבוצת בריל המונה את המותגים טימברלנד, נאוטיקה ואימפוריום ולפני כן שימש כמנהל פעילות ישראל של רשת התכשיטים מגנוליה וסמנכ"ל מכירות ותפעול של רשת חנויות הקוסמטיקה APRIL.

בראשית השבוע הונחה אבן פינה בטקס חגיגי במבנה הכניסה החדש במוזיאון מגדל דוד. הפרויקט כולו נבנה בתמיכת קרן דרהי, קרן קלור ישראל, עיריית ירושלים, המשרד לענייני ירושלים ומורשת ומשרד התיירות וכולל את הנגשת המצודה, בתוספת של שתי מעליות ותערוכת קבע חדשה של המוזיאון שתספר את סיפורה המלא של ירושלים באמצעות חפצים עתיקים וטכנולוגיה חדישה. מבנה הכניסה ע"ש פטריק ולינה יפתח למבקרים במהלך שנת 2022 ויהיה בנוי מפלדה, אבן וזכוכית. בטקס נכחו פטריק דרהי נשיא הקרן הנושאת את שמו, בתו אנג'לינה דרהי, יו"ר קרן דרהי שבשנה שעברה הפכה לאם ועלתה ארצה עם בעלה ובתה, אילת ליבר, מנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון מגדל דוד, משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, זאב אלקין, השר לענייני ירושלים ומורשת ודני מימרן, חבר הועד המנהל של מוזיאון מגדל דוד.

ענף חדרי הכושר היה בין הענפים שניזוקו משמעותית בעת הקורונה, אבל