משרד הכלכלה פירסם בשבוע שעבר הודעה לתקשורת לפיה שרת הכלכלה והתעשייה, ארונה ברביבאי, הקימה צוות מקצועי לבחינת "כלכלת הפלטפורמה" - כלומר, בדיקה של צורות העסקה ייחודיות שנוצרו במשק. "ההחלטה על הקמת הצוות מגיעה לנוכח השינויים הגלובליים בשוק העבודה בארץ ובעולם, במיוחד לאור האצת התהליכים והתעצמותם עם משבר הקורונה, שהביא עמו שינוי בדינמיקות הנהוגות בעולם העבודה ויצר צורות שונות של העסקה". כך נכתב בהודעה, את הצוות תוביל עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי עבודה בזרוע העבודה, אליה יצטרפו נציגים מהביטוח הלאומי, רשות המיסים, משרד האוצר ומשרד המשפטים. ההחלטה הגיע על רקע הביקורת שנמתחה על שיטת העסקה הזאת בדיונים בוועדת העבודה והרווחה וכן בעקבות תביעות שהוגשו לבתי הדין לעבודה בנושא זה, חלק אף כינו את שיטת העסקה הזאת "כלכלת החלטורות" בכוונה להדגיש שקשה להתפרנס בצורה זאת.

כחלק מאסטרטגיית הקבוצה לפתח את פעילויותיה בחו"ל ולהפוך לקבוצת קמעונאות גלובלית מובילה, וכן על מנת לתמוך ולקדם כל פעילות בצורה המיטבית, FOX עדכנה על מספר מינויים חדשים בקבוצת פוקס ובחברת ריטיילורס.

באחד הפאנלים הקומיים שבהם השתתף, דומני שהיה זה "גב האומה", אמר פעם גורי אלפי ש"מיץ תפוחים טבעי" זה שקר אחד גדול. "איך בכלל יוצא מזה מיץ?" גיחך כשהוא מדמה מאמץ שווא של ידיו ופניו סוחטות תפוח. ההיגיון אומר שהוא צודק. הרי קשה לדמיין משהו שתי מהפרי הקשוח הזה, אבל בעולם הטכנולוגיה של היום הכול הרי אפשרי. תוסיפו לכך את המודעות לבריאות שצוברת תאוצה, בין היתר באמצעות הניסיון להימנע מקפאין ולהחליפו במשקאות עתירי אנטי-אוקסידנטים, ויטמינים ומינרליים. המציאות הזאת הופכת את מכונות המיץ למוצר מאוד נפוץ במטבחים רבים, במיוחד בחורף.

שורת מינויים חדשים בקבוצת שלמה: אילון הרוש ימונה למנכ"ל חטיבת השירות של הקבוצה ויובל שני ימונה למנכ"ל שלמה Innovation. כחלק מצמיחתה של קבוצת שלמה חלו בחודשים האחרונים שינויים ארגוניים בחטיבות הקבוצה במהלכם הוקמו שלמה Innovation וחטיבת השירות של קבוצת שלמה. אילון הרוש החל את דרכו המקצועית בקבוצת שלמה לפני 23 שנים בחטיבת הליסינג של הקבוצה. במרוצת השנים, שימש בשורת תפקידים ניהוליים החל ממנהל ציי רכבים, ניהול מוקד שירות הליסינג של קבוצת שלמה ועד לתפקידו האחרון כסמנכ"ל שרות, תפעול ורכש של כלל חטיבות הקבוצה בעשר השנים האחרונות. חטיבת השירות החדשה בהובלתו של אילון, תיצור שפה אחת של שירות ברמה הגבוהה ביותר ותאפשר לייעל ולשפר תהליכים בקבוצה כולה. יובל שני, בעל ניסיון של כ-11 שנים בקבוצת שלמה וניסיון כולל של מעל 20 שנה בהנדסת תוכנה וניהול. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל מערכות המידע של קבוצת שלמה. בעברו שימש יובל כסמנכ"ל טכנולוגיות והשקעות הייטק במשך כחמש שנים בקבוצת IDB בעולמות התעופה ותיירות, ביצע הקמת מערכי מחשוב לתעופה סדירה בינ"ל ועסק במיזוג עולמות הסיטונאות, קמעונאות ותעופה יחד לקבוצה אחת. שלמה Innovation תאגד תחתיה את פעילות הטכנולוגיה, דיגיטל, השקעות הייטק ופיתוח עסקי של הקבוצה.

דירקטוריון בנק דיסקונט, בראשות היו"ר, שאול קוברינסקי, אישר היום את מינויו של אבי לוי לתפקיד ראש החטיבה הבנקאית. לוי יקבל לאחריותו את ניהול הבנקאות הקמעונאית הכוללת את מערך הסניפים, מערך המשכנתאות, מוקדי שירות הלקוחות והבנקאות פרטית הישראלית והבינלאומית. לוי יחליף את יפית גריאני, אשר הודיעה לאחרונה על פרישתה מהבנק.

כמדי שנה ב־27 בינואר יציינו בעולם ובישראל את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה. מספרם של ניצולי השואה שחיים עימנו יורד משנה לשנה והרצון לתת במה רחבה לסיפוריהם של השורדים באופן מוחשי ככל שניתן הופך להיות קריטי. מיזם קהילתי חדש בשם Live Forever, מנצל את קדמת הטכנולוגיה ליצירת הולוגרמות חדשניות של ניצולי שואה שיספרו את סיפורם, יפיחו בהם חיים וישמרו את הזיכרון לשנים רבות קדימה עבור הדורות הבאים. המיזם מבית עמותת "יד עזר לחבר" בשיתוף היזמית החברתית יערית שושן, מחבר בין טכנולוגיה וזיכרון שואה ומעלה את דמויותיהם ועדותם של ניצולי שואה על גבי הולוגרמות ענק שיוקרנו ביום זה על פני בניינים בערים מרכזיות, ביניהן : בניין עיריית ת"א בחיפה ובמקומות נוספים.

דר' שלי גורדון, סגן נשיא אלביט למשאבי אנוש: "המינוח "עולם בהפרעה", הפך למינוח נפוץ בשנים האחרונות, הקשור גם בהתמודדות של ארגונים ומנהלים בעולם עסקי המאופיין בתנודתיות, אי וודאות, מורכבות ועמימות. הקורונה, כזכוכית מגדלת למורכבות ואי וודאות, האיצה את ההיערכות למציאות המשתנה בפיתוח כלים למענה מיידי, וביניהם מודל עבודה היברידית והקניית מיומנויות חדשות למנהלים בעידן זה. אלביט מערכות, היא גוף מוביל בעולם ההיי-טק הביטחוני ומעסיקה בארץ ובעולם למעלה מ - 18.000 עובדים הפרוסים ב-25 אתרים. כחברה שנותנת מענה מלא ללקוחותיה - מהפיתוח והתכנון ועד הייצור, ביצענו התאמות עבודה בקווי הייצור, ובגופי המטה והפיתוח, שבהם התאפשרה עבודה היברידית. בריאות העובדים ומתן כלים להתמודדות עם שאלות הורים ובני משפחה, הייתה ותישאר בעדיפות ראשונה. עוצמת החברה היא באנשים ובחיבור ביניהם. כשעובדים מרחוק קשה לשמור על קרבה כזו לאורך זמן ולכן הותאמו פעילויות לגיבושי הצוותים ולקשר בין חברי הצוות - כדי לשמר את עוצמותינו. אני מאמינה שחלק גדול מהשינויים שחווינו בשנים האחרונות הם כאן כדי להישאר - גם אם עוצמתם תפחת".

מיד אחרי רעידת האדמה השנייה בצפון, השאיר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הודעה לשרת הפנים, איילת שקד וכתב, "חייבים להאריך את תכנית תמ"א 38". מבלי לפקפק חלילה בדאגתו הכנה של סרוגו לאזרחי ישראל, בעיקר לאלה שמתגוררים במבנים רעועים לאורך הסורי אפריקאי, יש לסרוגו, כנציג הקבלנים, גם אינטרס כלכלי מובהק להאריך את תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (שאמורה לעבור מהעולם באוקטובר הבא). מיותר לציין כדי לתמרץ קבלנים לחזק מבנים, ניתנות להם זכויות בניה מוגדלות וקיצור הליכים בירוקרטיים לקבלת היתר בניה, מה שמכניס הרבה מאוד כסף לכיסם. הבעיה היא, שקבלנים לא רוצים לחזק מבנים בצפון, כי את הרווחים היפים אפשר למקסם באזורי ביקוש, בעיקר בגוש דן ולהכניס סכומים לא רעים גם בין חדרה לגדרה. "מחירי הקרקע בצפון לא כדאיים לתמ"א 38 וגם לא לפינוי בינוי", הוא מנמק את חוסר הרצון של יזמים להתקרב לפרויקטים שנמצאים שם. "היו עכשיו שתי רעידות אדמה, זו אחר זו, לפני שבועיים עוד אחת ורעידה נוספת חזקה באזור קפריסין. יש ועדה שהוקמה על ידי המדינה והיא קובעת שהשאלה היא לא אם תהיה רעידת אדמה, אלא מתי. בעבר זה קרה כל מאה שנים והמאה שלנו כבר חלפה. "צריך להבחין בין מבני ציבור למבנים פרטיים. רעידת האדמה השנייה הייתה בצהריים, כשכל מבני הציבור, גני ילדים, בתי ספר ומרפאות, הומי אדם. מקריית שמונה ועד אילת יש בישראל ערים ישנות שנבנו בשנות ה60-70 ואם חלילה תהיה כאן רעידת אדמה חזקה, יהיה פה אסון נוראי. זו אזעקת אמת. ב- 2016 המדינה הקצתה 5 מיליארד שקלים לחיזוק מבנים, הכסף צבוע, אבל לא הועבר לביצוע עד היום. המדינה מכריזה הכרזות ולא פועלת, זה נורא. "המדינה חייבת להכין תכנית רב שנתית עשר שנים קדימה, כדי שבכל שנה יושקעו 5-10 מיליארד שקל בחיזוק מבנים בכל הארץ. לפי המומחים מתחת לים המלח אגורה אנרגיה אדירה שיכולה להביא לרעידת אדמה של 7 בסולם ריכטר, כלומר שערים במרכז הארץ יהרסו. זה לא מספיק לחזק רק את מבני הציבור סביב השבר הסורי-אפריקאי, אלא גם את בתי הספר על עמודים במרכז הארץ". מה שאתה אומר בעצם, זה שהפרטת חיזוק המבנים שעשתה המדינה באמצעות תמ"א 38 הייתה טעות וצריך לבטל אותה כי היא נכשלה. "אני לא אומר את זה. הממשלה צריכה לחזק את מבני הציבור וחיזוק המבנים יישאר בידי הקבלנים. תדעי לך שהעולם מתפעל מתמ"א 38 שלנו, שמקנה עודף זכויות לקבלן בלי שהממשלה תתערב. צריך תמ"א 38, או פינוי בינוי, או את חלופת שקד, שתכף נגיע אליה". אולי הפתרון הוא לחייב קבלנים שרוצים לעשות תמ"א 38 במרכז, לחזק מבנים גם בצפון הלא כל כך רווחי. "אם המדינה תיתן לנו זכויות נוספות בפרויקטים במרכז, אז זה בהחלט ישתלם לנו". אתה מתכוון לעוד זכויות בנוסף למה שאתם מקבלים במסגרת התמ"א? גם ככה אתם גורפים בפרויקטים האלה המון כסף. "זאת אמירה דמגוגית. ולמה? הקבלנים הרוויחו השנה יפה, משום שהרוויחו על מלאי הקרקעות שהיה להם, ואין לזה שום קשר לפרויקטים של תמ"א 38. הקבלנים הם לא מיקשה אחת. אבל לענייננו, לקבל זכויות נוספות בת"א, ראשל"צ ורעננה זה נחמד, אבל ראשי הערים לא יסכימו לזה". אז אתם רוצים שהמדינה תשלם לכם. "הנה, עכשיו מגיעים לפתרונות היצירתיים באמת. יש בעיה של שווי הקרקע הנמוך בפריפריה וצריך לתת תמריץ ליזם, וכן, אחד הפתרונות הוא שהמדינה תשלם את ההפרש שמעביר אותך לכדאיות כלכלית וזה יקבע על ידי שמאי מקצועי. אפשרות אחרת, שלא מתרוממת בינתיים, היא קרקע משלימה. אם אני בונה בטבריה - אקבל קרקע נוספת ללא תשלום ועליה אוכל לבנות מלון, משרדים או מבני מגורים".