אנשי השיווק של המותג CAROLINA LEMKE BERLIN הדרימו עד עין גדי לכבוד הצילומים לקולקציית משקפי השמש לקיץ 2022, בהובלת בר רפאלי ואסי עזר.

שוק הנדל"ן למגורים בישראל מתנהל כאילו שום דבר לא יכול לעצור את עליית המחירים. הביקושים עולים, המחירים מזנקים והצדדים המעורבים בטוחים, ברובם, שזה לא עומד להשתנות. בתקופה כזו, קשה לדמיין משבר באופק. זה לא שלא היו משברים בעבר, אבל נראה שהגורמים שהביאו להם פחות רלוונטיים לישראל של 2022. האם הנרטיב הישראלי (לפחות בעשרים השנים האחרונות) לפיו מחירי הנדל"ן תמיד עולים וימשיכו לעלות אכן מוצדק? כיצד יראה משבר בשוק הדיור, ככל שיהיה כזה, ומה יהיו ההשפעות שלו על שוק המשכנתאות שובר השיאים? איך ישפיע משבר בשוק הדיור על זוגות צעירים, משפרי דיור, יזמים ומשקיעים? ברור שאם התסריט הכמעט דמיוני הזה יתממש, אנשים רבים יפגעו וכנראה גם יפסידו כסף - הרבה מאוד כסף.

נלחצו מהציבור? פקחי משרד הכלכלה יצאו בשישי האחרון למבצע שהוגדר ע"י המשרד "מלחמה ביוקר המחיה" במבצע "שבת שלום" שנערך בשישי האחרון נבדקו 90 בתי עסק ונפתחו 40 תיקי חקירה. האם במשרד הכלכלה נלחצו מהמחאה החברתית והחליטו לעשות מעשה כדי להילחם ביוקר המחיה? תהא הסיבה אשר תהא, בזמן שרובנו היינו עסוקים בהכנות לשבת ולסוף השבוע, במשרד הכלכלה החליטו "לפשוט" על עסקים שחרגו מהמחיר המפוקח ומכרו לציבור מוצרים כמו גבינה לבנה וחלה לשבת, ביותר ממה שהיה מותר להם למכור. במסגרת המבצע שזכה לכינוי "שבת שלום" ובמסגרתו נבדקו כ-90 בתי עסק בערים נהריה, חיפה, ירושלים, בית שמש, בת ים, ראשון לציון, מודיעין, דימונה, תל אביב ועוד. במשרד ציינו כי נפתחו 40 תיקי חקירה, 33 בגין אכיפה במסחר מוצרים במחיר מפוקחים ושבעה בתחום מכסות בשר ביבוא פטור ממכס. במסגרת המבצע נבדקו מחירים של המוצרים המחויבים במחיר מפוקח, בהם חלה ולחמים, ביצים, חלב ומוצריו מלח ועוד. כמו כן נבדקה נוכחות על המדפים ומחירי בשר במחיר מוזל, אשר חולק ליבואנים במסגרת מכסות פטורות ממכס.

שמענו על כרטיס אשראי חדש מבית cal, שמבטיח החזרים כספיים על כל הוצאה, שוברי קניות מפנקים, הטבות וגם מסגרת אשראי נוספת. מה שנשמע לנו בהתחלה כטוב מדי, התגלה כמוצר שעומד מאחורי כל מילה. כל הפרטים בפנים

מתיאס קורמן, מזכ"ל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD, הגיע היום לישיבת הממשלה בירושלים והציג בפני רה"מ ושרי הממשלה מצגת בנושא השפעת הקורונה על הכלכלה הישראלית. במצגת שהגיעה לידי וואלה! הוצגו לשרים נתונים לפיהם הגידול בתעסוקה בשנה האחרונה היה גבוה מהממוצע משאר מדינות ה-OECD. כך שבעוד ששיעור התעסוקה לגילאים 25-64 בישראל עומד על כ-75%, הממוצע במדינות החברות בארגון עומד על כ-70%. לפי הארגון, כלכלת ישראל התאוששה במהירות מההלם שאחז בה בעקבות פרוץ נגיף הקורונה. כך שבשנת 2021 אחוז התמ"ג בישראל עמד על כ-5% בעוד שהממוצע של המדינות החברות ב-OECD עמד על כ-1% בלבד. לשם השוואה, מדינות עם שיעור אוכלוסייה קטן יחסית או זהה לישראל כמו אוסטריה ודנמרק עומדות בהתאמה על -1% מהתמ"ג ועל 4% בלבד. קורמן התייחס גם למערכת החינוך בישראל ובמצגת נכתב כי צמצום הפערים בתוצאות החינוכיות יעלה את שוויון ההזדמנויות, בעוד שהציון הממוצע של דוברי העברית במקצועות במתמטיקה ובמחני פיז"ה עומד על 500, של דוברי הערבית עומד על 350 בלבד. נתון נוסף שהוצג בפני השרים נוגע להתקדמות ברמת החיים בישראל לפי התמ"ג, שעומד על שיעור של 94 מתוך 100. גם שיעור החוב הציבורי בישראל לפי המצגת נמוך ביחס לשאר המדינות החברות בארגון. כך שבעוד ששיעור החוב הציבורי הישראלי עומד על כ-65% מתוך התמ"ג. באשר המדינות החברות בארגון הממוצע הוא 125% מתוך התמ"ג. נתון מעניין שניתן למצוא במצגת בוחן את האפקטיביות והמהירות של מבצע החיסונים נגד הקורונה. בעוד שבישראל כ-60% מהאוכלוסייה מחוסנת (נכון לחודש ינואר). בשאר מדינות ה-OECD הנתון עומד על 70%. במילים אחרות - נתון לא מחמיא, בוודאי כשמביאים בחשבון את העובדה שישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם לחסן את אזרחיה. עוד נתון מעניין שהוצג הבוקר בישיבת הממשלה נוגע לאחוז המועסקים בהייטק בישראל לעומת מדינות האיחוד האירופאי. בעוד שבישראל כ10% מכלל אחוז המועסקים עובדים בהייטק, בשאר מדינות האיחוד האירופאי עומד על כ-4% אחוזים בלבד. הנתון הזה מתיישב גם אם אחוז הייצוא של שירותי הייטק ישראלי, שעומדים על כ-24% מכלל יצוא השירותים מישראל (שרק לאחרונה עבר את ייצוא הסחורות).

בעוד מספר ימים תוקם הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בענף המזון, שעל הקמתה הכריזו ראש הממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה, במסיבת העיתונאים שבה הוצגה התכנית הכלכלית להורדת יוקר המחייה בשבוע שעבר. בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, שעמד בעבר בראשה של הוועדה שבחנה את הריכוזיות בענף המחצבות. נכון לרגע זה עדיין לא ברור אם זו תהיה וועדה ממשלתית שתוציא מסקנות מחייבות, או צוות בינמשרדי שיגבש פתרונות להתמודדות עם הסוגיה. בכל מקרה, ברור לכולם שיעברו חודשים ארוכים, (אם לא שנים!) מרגע הקמת הוועדה, סמכותה תהיה אשר שתהיה, דרך הגשת המסקנות או הפתרונות, ועד לחקיקה הנדרשת כדי ליישם אותם, מה שלא יסייע למצב האקוטי במשק. גורם כלכלי בכיר המעורה ברגולציה בענף המזון אומר ל"וואלה!": "נראה שבאוצר מנסים לזרוק סיסמאות ולהנמיך את הביקורת על התכנית שהציגו. בלניקוב וליברמן הם אנשים של הגברדיה הישנה, הם לא יפצלו שום דבר, רק ירוויחו זמן".

"בעלי הוא רופא ויש לו קליניקה העוסקת בכירורגיה פלסטית - ואני אומרת לך בוודאות - הוא מגלגל ערמות של כסף שחור ומעביר את כולו לביטקוין. הוא עובד על כולם בעיניים. וזה לא רק על רשות המיסים, זה גם עלי ועל העורך דין שמייצג אותי בהליך הגירושין. מסתיר מאיתנו את כל הכסף. בסוף, במקום לקבל חצי אמיתי ממה שיש לו, אני אקבל רק חצי מדירה ברמת השרון ו-400 אלף שקלים. זו בעיה, אין ספק, הביטקוין הזה בעייתי מאוד. אי אפשר לשים את היד עליו. הוא גן עדן לבעלים נוכלים". את המילים הללו אמרה לי השבוע א', אישה נשואה העומדת בפני הליכי גירושין, ובצדק רב - בעלה מסתיר ממנה כספים באמצעות רכישת ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים, אותם הוא לא מעוניין לחלוק איתה במסגרת הליך הגירושין. והיא אינה היחידה: הנושא החם והמדובר ביותר כיום בין עורכי הדין בתחום דיני המשפחה הוא הקלות בה ניתן להבריח נכסים פיננסיים ומטבעות דיגיטליים במטרה להפר את איזון המשאבים - כלל ברזל על פיו כל הנכסים שנצברו מתחילת הנישואין ועד למועד סיומה של מערכת היחסים (מועד הקרע) יתחלקו בין הצדדים באופן שווה.

כחלק מהצעדים המלחמה ביוקר המחיה ושמירה על האינטרס הצרכני, הוקמה בכנסת ועדת המשנה "להגנת הצרכן ובחינת כשלים בתחום הצרכנות". הוועדה בראשות ח"כ לימון מגן תלם אמורה לבחון כשלי שוק בתחום, אך אפשר שבעתיד עוד יתווספו לה סמכויות הקושורת במלחמה ביוקר המחיה. עד שתידרש, אם וכאשר יקרה הדבר, לנושאים שקשורים ליוקר המחיה, עוסקת הוועדה בנושאי צרכנות אחרים. כך למשל עסק הדיון היום בנושא הקלטת שיחה בין עוסק לצרכן, שמירתה ומסירתה. בנוסף, נידון תזכיר החוק הממשלתי משנת 2020 שקובע חובת הקלטת שיחה ומסירת ההקלטה לצרכן שיבקש זאת. הטלת חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן בידי העוסק, יש בה כדי להגביר את השקיפות ביחסים בין העוסק לצרכן ולאפשר לצרכן לבקר את פעולות העוסק ולעמוד על זכויותיו. הסדר זה יש בו כדי להעצים את הצרכן ולאפשר בקרת איכות על השירות. בנוסף, ההקלטות מונעות מקרים של עוקץ מול קשישים, עוזרות לאכיפה יזומה של רשות הצרכנות ומשמשות את חברות האשראי עבור ביטול והכחשת עסקה.