המשקיעים סגרו את הארנקים והעלו גל עולמי של קיצוצים ופיטורים. הראשונות להיפגע הן חברות הצמיחה בתחומי הטכנולוגיה השונים, אך ההערכות הן כי הגל יעמיק לעבר כלל החברות במשק האמריקאי, וככל הנראה גם לחלק מהחברות במשק הישראלי. אתמול דיווחו ענקית השבבים אנבידיה, ומפעילת אפליקציית סנאפצ'ט האמריקאית, כי הן מאטות את גיוסי העובדים החדשים לשורותיהן, כאשר האחרונה אף דיווחה כי לא תעמוד ברף התחתון של תחזיותיה לרווח הנקי. כל זאת על רקע האינפלציה הגבוהה, עליית הריבית, והתייקרות שכר העובדים. מוקדם יותר דיווחה חברת הביוטק 'ביומיקס', הנסחרת בבורסות תל אביב וניו יורק ארה"ב ומפתחת טיפולים מבוססי וירוסים תוקפי חיידקים, על צמצום 50% מכוח האדם שלה תחת הכותרת "ארגון מחדש". אך בעוד שהדיווח של חברת סנאפ הוריד כ-43% ממחיר מנייתה, הדיווח של ביומיקס הוביל לעצירת מגמת הירידה שחוותה, והוביל לעלייה של 12.93%. בכך סיכמה החברה ירידה של 39.68% מאז תחילת השנה וכ-86% מתחילת 2021, נכון לסיום יום המסחר בבורסה בתל אביב ביום הדיווח. ההודעה על פיטורי עובדיה מגיע כ-3 חודשים בלבד לאחר שביומיקס דיווחה בדוחותיה הכספיים לשנת 2021 על כוונתה להגדיל את כוח האדם שלה, ולהשקיע כספים בתשתיות פיזיות לטובת קידום המחקר והפיתוח שלה. אך השוק הדובי אילץ גם אותה למצוא דרכים להחזיק מעמד 'עד יעבור זעם'. ביומיקס העסיקה 103 עובדים במשרה מלאה נכון לסוף שנת 2021, לצד 16 עובדים במשרה חלקית, וציינה בדוחותיה הכספיים לשנת הכספים האחרונה כי תוספת עובדי המחקר לבדם העלתה את הוצאות השכר שלה בכ-3.1 מיליון דולר לאותה שנה. הוצאות האדמיניסטרציה של החברה עלו גם הם ועמדו על כ-11.3 מיליון דולר לעומת 9.3 מיליון דולר בשנת 2020, והחברה תולה את עלייתה בכוח האדם בעלייה של כלל הוצאותיה, שתרמו להעמקה של כ-20.66% בהפסד השנתי, שעמד על כ-36.2 מיליון דולר. נזכיר כי לפני יומיים נודע שחברת הבינה המלאכותית הישראלית BeyondMinds תיסגר ותפטר את 65 עובדיה, לאחר שלדברי מנכ"ל החברה לא הצליחה להימכר בשל השינוי שחל בכיוון השווקים.

Kesh, חשבון דיגיטלי עם כרטיס ויזה חוץ בנקאי מאפשר לנהל את הכסף דרך אפליקציה, לשלם חשבונות ואף לבצע רכישות בחו"ל: "ניתן לפתוח חשבון בקלות, מקבלים כרטיס ויזה בינלאומי ויש שליטה מלאה בהוצאות". אז איך נרשמים? כל הפרטים בפנים

ארנון בר דוד הוא יו"ר ההסתדרות, כך קבעו כ-77.7% מהבוחרים בבחירות להסתדרות בהן לקחו חלק כרבע מיליון מצביעים, המהווים 42.3% מבעלי זכות הבחירה. בחירתו של בר דוד, שהסקרים ניבאו לו ניצחון, הייתה צפויה, אך יש מי שסברו שהקרב, מול עופר עיני שכיהן כיו"ר הארגון בעבר, יהיה צמוד יותר. בסופו של דבר, למרות מסע בחירות רווי יצרים והכפשות, התברר שבר דוד קיבל מהעובדים את המנדט להמשיך ולהנהיג את הארגון הוותיק. לא רק כמעט ארבעה מתוך חמישה בוחרים יכול לחוש הבוקר שביעות רצון, אלא גם לא מעט גורמים בכירים במשק שעבדו מול בר דוד בשנים האחרונות, מאז החליף את אבי ניסנקורן בראשות ארגון העובדים הגדול בישראל.

בנק ישראל מפרסם הבוקר סקירה שנתית על מערכת הבנקאות בישראל. כבר בתחילתה של הסקירה מציין המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, כי בהתאם למקובל בעולם ערך גם בשנה החולפת הפיקוח על הבנקים מבחן קיצון מקרו־כלכלי למערכת הבנקאות, שמבוסס על תרחיש אחיד. תרחיש הקיצון אותו ערך הבנק לא שונה מאוד מהמציאות: לפי הבנק התרחיש התאפיין בזעזוע גלובלי, שמתבטא בהאטה חדה של הפעילות המשקית ובנפילות בשווקים בעולם ובישראל, לצד העלאת שיעור הריבית בעולם ובישראל בעקבות אינפלציה גבוהה. בשל הדמיון למציאות הכלכלית הקיימת בבנק מציינים שהתרחיש אינו מהווה תחזית כלשהי, אלא תרחיש היפותטי שנועד לבחון את עמידותם של התאגידים הבנקאים בתנאי משבר שונים ואת מוקדי הפגיעות שלהם. עוד ציינו בבנק כי התרחיש בוצע תחת הנחת "מאזן דינמי", כך שהוא בוחן לאורך התרחיש גם את ההשפעות של הגידול בתיק האשראי ובפיקדונות הציבור. להנחה זו השפעות מנוגדות, שכן היא פועלת מחד לגידול בהכנסות הריבית על־ידי גידול יתרת האשראי והגידול באשראי פועל מנגד לגידול בנכסי הסיכון, שמהווים את אחד הגורמים המשמעותיים בפגיעה ביחסי ההון לאורך התרחיש. תוצאות המבחן העידו כי מערכת הבנקאות צפויה להמשיך ולשמור על חוסנה ועל יציבותה גם במצב הכלכלי שנבחן. אף תאגיד בנקאי לא יורד אל מתחת לרמת ההון המזערית שנדרשת בתרחיש קיצון על־ידי הפיקוח על הבנקים (יחס הון עצמי רובד 1 של 6.5%) מדיניות חיזוק ההון שנקט הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות סייעה ליכולת הבנקים לספוג זעזועים ושמרה על יציבות הבנקים גם לאורכו של תרחיש הקיצון. התוצאות מעלות כי עלייה בשיעורי האינפלציה והריבית, מביאים לעלייה בהכנסות ריבית נטו במערכת הבנקאות, זאת בשל העודף של נכסים צמודים על התחייבויות צמודות שקיים בה. עם זאת, עלייה זו מקשה על הלווים וביניהם על נוטלי המשכנתאות וגוררת משכך עלייה בהפסדי האשראי בתיק האשראי הבנקאי. בדומה לתרחישי עבר, הפסדי האשראי הם אלה שמהווים את מקור הפגיעה העיקרי ביחסי ההון, כאשר לאורך התרחיש נרשמו שיעורי הוצאה גבוהים בכל ענפי המשק.

תדמיינו מציאות כזו בה בובות דיגיטליות ישתנו כאשר תיכנסו לחנות הפיזית ויציגו את הפריטים המתאימים ביותר לטעמכם האישי, רק כי לא מזמן עשיתם לאותם פריטים "לייק" באפליקציה. בתוך חדר המדידה, מראות דיגיטליות יאפשרו לכם לבקש מידות שונות מהמוכרים ועל המסך יוצגו לכם פריטים ל"השלמת המראה" ל- total look מושלם. NFTs, אווטרים אישיים ומשחקי וידאו, יהפכו לחלק מהותי בחייכם ויהוו דרך ייחודית אך שיגרתית לרכישה אונליין שבסופה גם תוכלו לבחור שילוח באמצעות רחפן שיגיע עם שקית הקניות עד אליכם. נשמע כמו סרט עתידני רחוק מהמציאות? אז זהו שלא. ורד לוי-רון, מנכ"לית חברת SYTE, המציעה פלטפורמה לחיפוש ואיתור מוצרים, משקפת לנו את העתיד הצפוי לקמעונאות על פי חמש מגמות מרכזיות שייכנסו לתוקף ב-2030 בעזרת בינה מלאכותית חזותית שתספק לקונים באתרים מקוונים חווית רכישה אינטואיטיסבית, מהירה וויזואלית.

אלי אלעזרא, יו"ר ובעלים של 'קבוצת אלעזרא' (מחזיק בבעלות 100% ) הכוללת 3 זרועות מרכזיות; קבוצת הרכב אלבר, הכשרה חברה לביטוח וזרוע הנדל"ן אפרידר, הודיע היום כי החליט למנות את בנו, אור אלעזרא, ליו"ר דירקטוריון "אלבר'. תחת קבוצת 'אלבר' פועלות מספר חברות העוסקות בתחומים שונים בעולם הרכב. בכך מעביר אלי, הבעלים, את האחריות על תחום הרכב לבנו אור. האב אלי ימשיך לכהן כיו"ר קבוצת אלעזרא.

הוארכה כהונתו של מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי, ראובן פינסקי בארבע שנים. זאת לאחר שראש הממשלה נפתלי בנט פנה לנציב שירות המדינה ואישר את המינוי. ראש הממשלה ציין בפנייתו לנציב: "מר פינסקי ממלא את תפקידו לשביעות רצוני המלאה ובתקופת כהונתו הצליח לקדם את הרשות ואת כל שדה השירות הלאומי אזרחי צעדים רבים ומשמעותיים קדימה."

יעל מבורך, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי לשעבר, מי שכיהנה בתפקידים בכירים באגף התקציבים במשרד האוצר ואף שימשה כנציגת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) בלונדון, מונתה היום לחברת הועד המנהל של "המרכז להעצמת האזרח" (ע"ר). בתקופת כהונתה כמנכ"לית המשרד עסקה מבורך רבות בהתמודדות עם משבר הקורונה והשפעתו על האוכלוסיות עליהן אמון המשרד, הייתה אחראית על הפיתוח הכלכלי של החברה הערבית בישראל ובין היתר הובילה את קידום תכנית החומש בנושא. כמו כן הפעילה תכניות רבות במשרד למען האזרחים הותיקים, ביניהן קידום תעסוקה והסרת חסמים לחזרתם לשוק העבודה, פעלה רבות כדי לקדם את השוויון המגדרי בישראל ועוד. טרום תפקיד זה, היתה אחראית במסגרת תפקידה כחברת דירקטוריון הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח על הממשל התאגידי והאסטרטגיה של הבנק. לפני כן מילאה שורה של תפקידים בכירים באגף התקציבים במשרד האוצר, האחרון שבהם - סגנית הממונה לתחום המאקרו. ניסיונה הניהולי והמקצועי במגוון תפקידים הינו נכס מקצועי מהשורה הראשונה ליישום מטרות המרכז להעצמת האזרח הציב לעצמו לקדם עבור הציבור הישראלי. במסגרת פעילותה במרכז, מבורך עתידה להוביל צוות העוסק במחלוקות פנים ממשלתיות וסנכרון בין גופי הממשלה, מתוך הבנה כי חסם זה משפיע רבות על יישום מדיניות הממשל.