בשורה לנהגים? שר האוצר אביגור ליברמן התייחס היום לנושא הפחתת הבלו על הדלק. כזכור, ליברמן הפחית בעבר את הבלו (המס העקיף) על הדלק בחצי שקל לליטר, בהוראת שעה למשך מספר חודשים, כדי לאזן את העלייה החדה במחירו. למרות הצעד, מחירי הדלק עלו בחדות במרוצת החודשים האחרונים וההפחתה נבלעה מהר בתוך ההתייקרות והעלתה את חמתם של נהגים רבים, שלא לדבר על ההשפעה העקיפה על חברות יצניות בעלות ציי רכב, שהעלייה במחיר הדלק גורמת להן להעלות את המחירים, כך שהאזרח נפגע פעמים. הבוקר הודיע ליברמן לבאי כנס אלי הורביץ, כי בכוונתו לא רק להאריך את הוזלת הבלו בארבעה חודשים נוספים (עד לסוף אוקטובר) אלא גם להכפיל אותה מחצי שקל לליטר - לשקל, כלומר - הוזלה ריאלית של חצי שקל לליטר, בלי קשר למחיר שנקבע לליטר בנזין לפני המס.

מגפת הקורונה שיבשה את שגרת החיים של כולנו, כאשר פלח האוכלוסייה שנפגע יותר מכולם הוא זה שכולל את בני הגיל השלישי. החשש מפני הדבקות בווירוס שהתפשט במהרה במקומות המוניים וצפופים, הכריח רבים מהם לשנות את דרכי ההתניידות אליהן הם הורגלו, לוותר על יתרונות התחבורה הציבורית הנפוצה ולעבור לחפש פתרונות תחבורה אחרים ובטוחים יותר. חלקם עברו להיעזר בבני המשפחה לטובת הסידורים היומיומיים, אך במקביל גברה התלות בגורם שלישי. אחרים צמצמו מרחקי הליכה, אבל לא מעט מהם עברו לנהוג בקלנועיות חשמליות שאפשרו עבורם עצמאות מובילית.

כ-155 אלף משרות פנויות ממתינות לידיים עובדות, כך עולה מנתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת היום לגבי מספר המשרות הפנויות בחודשים מרץ אפריל ומאי האחרונים. עוד עולה מהנתונים כי נמשך המחסור במפתחי תוכנה, המקצוע שבו חסרות רוב הידיים העובדות בתחום ההייטק. בהקשר הזה עולה מהדוח נתון מעניין נוסף: 86% מהמשרות בתחום מוצעות למפתחי תוכנה באזור ת"א והמרכז. כל שאר חלקי הארץ (ביחד) מייצרים ביקוש רק ל-14% הנותרים.

בשורה מדאיגה לעשרות אלפי בעלי עסקים קטנים: רשות המסים מקימה את יחידת "נס"א" (ניהול ספרים ארצי), יחידה ייעודית לבחינת דיווחי ההכנסות וספרי החשבונות של עסקים קטנים בישראל; זאת, בניגוד למצב שהיה נהוג עד היום, במסגרתו נעשו הביקורות על עסקים קטנים על-ידי פקידי השומה האזוריים, שהחליטו בעצמם איך להקצות את משאביהם לטיפול בעניינים אלה.

בעוד אזרחי ישראל מביטים בעיניים כלות ביחס המתדרדר בין המשכורת שלהם לכוח הקנייה שלה, יש קבוצה אחת שלא רק שאינה נפגעת, אלא ממשיכה לחגוג ביתר שאת. המסיבה הבאה של חבריה תעלה מיליארדים שהיו יכולים להציל חולים במחלות קשות, לשפר את איכות חייהם של ילדים עם צרכים מיוחדים, להיטיב עם מאות אלפי קשישים שלרובם זקנה מעליבה, להציל נשים מאלימות או לתגמל טוב יותר את המתנדבים ליחידות הלוחמות בצה"ל. לכאורה זה היה התפקיד של אותם נבחרי ציבור. איך אמר פעם ראש הממשלה אהוד אולמרט, טרם הורשע בדין? "זה מקום העבודה שלי". בתכל'ס הם אלה ששולחים את ידם עמוק אל הכיס שלנו, אל הכסף שהרווחנו בזיעת אפינו. פעם הם עוד היו עוטפים את כל זה במילים יפות, אבל בכנסת הנוכחית, כך נדמה, נעלמה גם הבושה.

ורד גרינבוים, מנכ"לית אגודת ידידי המרכז הרפואי שיבא, ניצחה בראשון על ערב הגאלה השנתי המסורתי של ידידי בית החולים, שנערך השנה תחת הכותרת: "חדשנות מצילת חיים בארץ ובעולם". אחרי שנתיים שבהם לא נערך ערב הגאלה, התכנסו כ-1200 הידידים ב"מתחם האור" שבשטח המרכז הרפואי. יחד עם גרינבוים קיבלו בחום את פני האורחים: פרופ' יצחק קרייס - מנהל המרכז הרפואי, ויו"ר אגודת הידידים - יורם טיץ. האירוע עמד בסימן גיוס תרומות שיוקדשו להקמת מחלקה לאומית לכוויות ילדים בשיבא, הראשונה בישראל, ולהעצמת בנק ומעבדת העור היחידה בישראל שמגדלת עור אנושי עבור נפגעי כוויות. איציק סעידיאן, נכה צה"ל שהצית את עצמו במחאה על הטיפול בו בשנה שעברה, הוזמן לשאת דברים וריגש עד דמעות את הנוכחים. הוא הודה לצוות שטיפל בו ולבית החולים. העלות הכוללת של בניית מחלקת כוויות ילדים עומד על מיליוני דולרים ובערב הגאלה גויס סכום שיא של למעלה מ- 15,000,000 שקלים, שישמשו להקמת המחלקה ולהעצמת בנק ומעבדת העור. במהלך הערב הוענקו תעודות הוקרה לתורמים משמעותיים ביניהם מלאני ומתיו ברונפמן, האחים: זאב שי וצביקה לבנת, אהרון לוי, רותי וערן גורב, ומשפחת דנציגר. האורחים נהנו מקוקטייל ארוחת ערב של קייטרינג פלפל, ומהופעה של מארינה מקסימיליאן ושלומי שבן. הפיק את הערב: משה ברון. רשמו נוכחות: נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, ענבל קרייס, יאיר ואילנה המבורגר, חנה וגדעון המבורגר, חנן פרידמן, יפעת ואורי לוין, איל וולדמן, הראל ולימור ויזל; צחי, אלון ודורון ארבוב; אילן גרינבוים, שלומית ושמואל דונרשטיין, יהודה ותמי רוה, שולה וגיורא אקרשטיין, סמדר ברבר- צדיק, פנינה ומשה אדרי, דוד ואורית אפרתי, נוני ועמוס מלכא, ענת חפץ ושמוליק ויס, עדי וציפי שטראוס, נירית ירון, מיכל רכבי, ליזיקה ועמי שגיא, צבי נטע, עידן וולס, שירה וישי דוידי, דוד פתאל, רותי וזאב רוטשטיין, דידי ודורון אלמוג , דרורית ורטהיים, ישראלה שטיר ועוד ועוד.

פרופ' ניר קידר מונה לנשיא המכללה האקדמית ספיר ויחליף את פרופ' שי פלדמן, אשר ביקש לאחרונה לסיים את כהונתו לאחר שלוש שנים בתפקיד. פרופ' קידר מכהן בשנים האחרונות כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במכללה האקדמית ספיר. לפני כן היה ראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר ופרופסור למשפטים והיסטוריה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. הוא בעל תואר ראשון במשפטים ובהיסטוריה כללית מטעם אוניברסיטת תל-אביב ובעל תואר דוקטור למשפטים ולהיסטוריה של המשפט מטעם אוניברסיטת Harvard. הוא התמחה אצל נשיא בית המשפט העליון, הפרופ' אהרן ברק. קידר פרסם חמישה ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותו.

סקר חדש שערכה עינת דורון, מומחית לפיתוח וקידום יזמות נשים ומפתחת גישת "יזמות קשובה", בקרב 300 נשים בגילאי 40 ומעלה ברחבי הארץ מצא כי מרבית הנשים בתפקידים בכירים בישראל לא מרוצות ממקום עבודתן ומבקשות לעשות שינוי בקריירה. לקראת כנס ארצי מקוון שתקיים השבוע ובו ישתתפו מאות נשים מרחבי הארץ, מפרסמת דורון את ממצאי הסקר, העוסק בנשים וקריירה ומגלה ממצאים מעניינים. בסקר, שנערך על ידי מכון המחקר זילברפרב נמצאו שלושה גורמים מרכזיים כמשפיעים על שביעות הרצון והתפקוד של נשים שכירות בעבודה: נוחות, עניין ותנאי שכר. הסקר מצא כי למעלה מ-76% מהנשים בישראל, בגילאי 40 ומעלה, המכהנות בתפקידים בכירים, אינן מרוצות ממקום עבודתן ומבקשות להחליף עבודה או תפקיד. בנוסף, מצא הסקר כי 65% מכלל הנשים מרוצות באופן כללי ממקום העבודה שלהן כאשר רמת שביעות הרצון אחידה באזורי הארץ השונים. עוד מצא הסקר כי נשים בגילאי 40 - 49 מחוברות לארגון פי חמישה יותר מנשים מעל גיל 50. נשים עם השכלה תיכונית ומטה ציינו שהן מרוצות מעבודתן מפאת הנוחות ולא מתוך אתגר תעסוקתי או עניין בעבודה.