מה באמת כלל הסכם ההעסקה של חה"כ גלית דיסטל-אטבריאן בתאגיד השידור, והאם העובדות האלטרנטיביות שסיפקה יכולות לעמוד תחת הערך "אמת"? ראשית רקע קצר: לפני כשבוע התראיינה חה"כ דיסטל-אטבריאן במגזין סוף השבוע של אתר mako לרגל יום העצמאות. "הייתי בתאגיד חמש שנים, העורכת הראשית של מחלקת הדיגיטל. את יודעת מה עשיתי דה פקטו? כתבתי על טמפונים וריבות", אמרה, תוך שהיא קובלת על כך שסורסה מסיבות פוליטיות. אלא שהאמירה גררה מיד תגובה מצד עובדת לשעבר לצדה - העיתונאית צליל אברהם - שכתבה: "אני בתאגיד חמש שנים. עבדתי לצד גלית דיסטל-אטבריאן במחלקת הדיגיטל. מנהל התוכן היה מתן דרורי. מנהלת הקריאייטיב היתה מאיה זיו. דיסטל-אטבריאן היתה כותבת ומגישה, כמוני". לאחר מכן, התנצלה המראיינת רחלי רוטנר על שהוציאה את הציטוט של דיסטל-אטבריאן בראיון מהקשרו, והתכוונה לכך ש"החתימו" אותה לתפקיד, אך לא שהיא מילאה אותו בפועל. בתאגיד מסרבים לחשוף את הסכם ההעסקה של חברת הכנסת בטענה של הגנת הפרטיות, אך מתשובה לבקשת חופש המידע שהגישה עמותת הצלחה ושהגיעה לידי וואלה! ברנז'ה, מתברר מה היה תפקידה המדויק כפי שנכלל בחוזה. על פי חוזה העסקתה, דיסטל-אטבריאן הוחתמה כ"עורכת טקסטים, כשבהמשך ובהתאם לצרכי המערכת, התפתח התפקיד לתפקידי כתיבה, הגשה, עריכה ובימוי סרטונים", כך נמסר מהתאגיד. לפי התגובה, מועד תחילת העסקת דיסטל אטבריאן בתאגיד היה ב-2.11.2016 ומועד סיום ההתקשרות היה ב-4.2.2021.

תאגיד השידור הישראלי חוגג חמש! בתום חצי עשור של שידורים נראה כי "כאן" הצליחו לעשות מה שרשות השידור לא הצליחה לעשות במשך כמה עשורים - להפוך את השידור הציבור בישראל לרלוונטי, עדכני וצעיר, להנפיק תוכניות שזכו להצלחה בינלאומית, ובמקרים רבים (גם אם זה לא מתבטא בנתוני הרייטינג) לעקוף את כמות צופי השידורים המסחריים.לצד ההצלחות הגדולות, נאלץ התאגיד להתמודד עם אם אתגרים לא פשוטים, איום סגירה תמידי המרחף מעל ראשו, עמידה בפני לחצים פוליטיים, מאבקים פנימיים ופרשות של התעמרות בעובדים. לכבוד התאריך החגיגי בדקנו עם מנהלי הערוץ, כמו גם חוקרי טלוויזיה ותרבות, איך הפכה העגלה המקרטעת של רשות השידור לרכב הכי צעיר ומגניב בשכונה התקשורתית. מאז הקמתו, רבים המערכת הפוליטית רצו להשפיע על אופיו של התאגיד, ואם לא הצליחו - לסגור אותו. זכורה במיחד היא אמירתה של שרת התרבות לשעבר, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט, מה נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?". לאת עטה, נראה כי התאגיד, בהובלתו של המנכ"ל אלדד קובלנץ, הצליח לעמוד בשלל הלחצים שהופעלו עליו, מבלי ששולטים בו. בהתייחס ללחצים ולטענות אומר קובלנץ' ל"מעריב אונליין" - "מאז הקמתנו קמו לכלותנו. נמשיך להצטיין, לשפר ולתקן. רק התחלנו".

‏אוקראינה ניצחה את האירוויזיון ששודר אמש (שבת) בכאן11, אך חתונה ממבט ראשון של קשת מובילה את ערב הצפייה עם 17% צפייה. מאחר ותאגיד השידור פרש מוועדת המדרוג, אין עדיין נתונים רשמיים מדויקים לגבי היקף הצפייה באירוויזיון, אך ההערכות הן כי מדובר בכ-7%. ממול, שנות ה-90 ברשת 13 עם 11.7%. נתון לא רע בכלל בהתחשב ביחס לפריים טיים של הערוץ. רקע קצר : בשנה שעברה האירוויזיון בהשתתפות עדן אלנה זכה ל-17% צפייה. ב-2020 לא היה כזכור משדר בשל הקורונה, וב-2019 זכה המשדר שהופק כזכור בישראל, לשיא צפייה בכאן שעומד על 38.2% - הנתון הגבוה ביותר לו זכה כאן מאז הקמתו לפני 5 שנים. ב-2018 אגב, באירוויזיון בו זכתה נטע, הניב המשדר 35%. במילים אחרות: אין ספק שישנו קשר בין השתתפות נציג ישראלי בגמר לנתוני הצפייה, ויש להזכיר כי כל הזוכים בהכוכב הבא שהופק ע"י קשת העפילו לגמר. ‏לפני החדשות: "פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח בחדשות 12 עם 8.1%, ממול, "המטה" עם אילה חסון ברשת 13 עם 5.9%. "פגוש את העיתונות" מורחב עם רינה מצליח רושמת 5.4%; "המטה" מורחב עם 5.6%.