יממה בדיוק לפני החלטה של בנט ולפיד לפזר את הכנסת וללכת לבחירות, רועי כ"ץ - אולי השם המחוזר ביותר אצל עורכי ומפיקי מהדורות החדשות והתוכניות הפוליטיות המשודרות במוצאי שבת - הודיע על פרישה. אם תרצו, "פסק זמן מהחיים הפוליטיים". כ"ץ (47) חותם 12 שנים כמנחה מה שכבר הפך, לא מעט בזכותו, למוסד - שבתרבות באר שבע. הוא התחיל את הקריירה בחדשות האזוריות בבאר שבע, עבר לוואלה וניהל את מערכת החדשות באתר, ומשמש תקופה ארוכה כסמנכ"ל התוכן של רדיו תל אביב. בנוסף, הוא מגיש התכנית הכלכלית היומית ברדיו (שוק חופשי) והרצועות הכלכליות בערוץ כנסת (המדד). בין לבין הוא גם מרצה לעיתונות ורדיו באוניברסיטת רייכמן. הודעת על פרישה ולמחרת בנט הודיע על פיזור הכנסת. חתיכת טיימינג. "חוק הנאחס במיטבו. ובאמת מאז הפרסום על ההחלטה של בנט ולפיד ללכת לבחירות הטלפון לא הפסיק לצלצל. אני לא מצטער על ההחלטה ואבל בשום אופן לא יצאתי לפנסיה, רק להתרעננות, אולי לא אספיק לבחירות באוקטובר אבל אולי לבחירות שיתקיימו מיד אחר כך". איך זה שאירוע "מסורתי" ומיושן כל כך עדיין שומר על רלוונטיות והצלחה. כלומר על איזה צורך זה עונה - גם של כלי התקשורת? "יש קהל גדול בישראל שלא מוצא את עצמו על המסך כבר לא מעט שנים. הסיקור תזזיתי מדי עבורם, סנסציוני מדי ואולי גם פובליציסטי מדי. שבתרבות, לפחות התוכנית שאני הגשתי, זו עיתונות איטית יותר, מעמיקה יותר וגם מבוגרת יותר. לא זירת גלדיאטורים של פרשנויות והתנגחויות בין מקבצי פרסומות, יותר עיתונות של פעם שיש לה ביקוש ואנשים רוצים בה. "שבתרבות זו אלטרנטיבה, לרשתות החברתיות, לריבים באולפנים, לצעקות ברדיו. עצם זה שהפורמט הוא אחד-על-אחד ולא פאנל, כבר מלמד כמה הוא (הפורמט) קורץ לתוכניות הראיונות של פעם ופחות לטלוויזיה של היום".

איפשהו סביב שמונה בערב בערוץ 12 אתמול אמרה המגישה יונית לוי לפרשן עמית סגל שנדמה לה שהדברים שזה עתה אמר כבר נאמרו באולפן הזה בעבר. היא אמרה את זה בחיוך של מי שמודעת לסיטואציה, אבל אולי, כמאמר שולם שטיסל, כאן צריך לבכות: הבטיחו חדשות, אבל נקלענו, שוב, ללופ של שידורים חוזרים. ישראל צוללת לעוד מערכת בחירות, לעוד תקופה של רעל-קמפיין מהזן הנורא ביותר - גועלי, נבזי וחסר בושה, שמתפשט לכל עבר. הוא מקיף כל חלקה טובה ובולע כל מה שחשוב ובעל ערך, עד שהארץ מתכסה בלכלוך. ובכל זאת, שוב, אנחנו כאן. באולפן. אותה השעה ואותו המקום. משדרי ההליכה לבחירות בערוצים המסחריים התמסרו למערבולת הזאת והוכיחו שוב שלא למדנו דבר: נותרנו מכורים לטפל, לרכילותי ולספקולטיבי - ובאחת ויתרנו על דברים חשובים בהרבה. ברור שכך זה ייראה עד הפעם הבאה שיעלה בידו של מישהו להרכיב ממשלה, אי שם בעתיד.