תחת הסלוגן "יום שחור לדמוקרטיה הישראלית", כל שערי העיתונים הבוקר (שלישי) נצבעו בשחור על ידי מחאת ההייטקיסטים. ממטה המחאה נמסר כי המסר הוא "כדי שכולם ידעו מה קרה פה אתמול מצד אחד, ושעולם לעולם לא נוותר על מדינה דמוקרטית וחופשית. כמו תמיד, ההייטק היה ויישאר הקטר שלפני המחנה. ממשיכים קדימה". המודעה ממשיכה בהמשך לאישור ביטול חוק עילת הסבירות בכנסת, המהווה תחילתה של תחילתה של הפיכה משטרית, ולמהומות וההפגנות שעלו אמש דרגה בכל רחבי הארץ לרמה היסטורית של ממש.

אמש, שעות בודדות לאחר שבכנסת עבר החוק לביטול עילת הסבירות, התקדמה הממשלה אל עבר היעד הבא שלה - סמלי לא פחות מעילת הסבירות, משמעותי לא פחות (ואולי יותר) ממנו להרס הדמוקרטיה הישראלית - "חוק התקשורת (שידורים)-התשפ"ג-2023" - "חוק שלמה קרעי". עתידות: אם לא יקום קול צעקה של ממש, הרי שבדומה לעילת הסבירות, "חוק קרעי" יעבור אף הוא בכנסת (ברוב מייאש של 64 מול 0?), לאחר שכמה עיתונאים מטעם יכתבו גם הפעם שמדובר בסך הכל ב"מתווה מרוכך", שניתן לחיות איתו. אמנם לא יהיו בעתיד הקרוב גלי פיטורים המוניים במערכות התקשורת, וגם לא מינויים דרמטיים (אולי מלבד בצמרת תאגיד השידור הציבורי). אבל המסר - יהפוך רשמי: אם אתם (כלי התקשורת) איתנו (מרוסנים, ומעבירים ביעילות את המסרים של לשכת נתניהו כהווייתם), תקבלו כסף והקלות רגולטוריות (אפילו נוותר לכם על הדרישה שהיא סלע קיומנו - שידור מירושלים הבירה). אם לא - לא תשרדו. בבסיס חוק התקשורת החדש, שתזכיר מפורט שלו פורסם הבוקר (שלישי) להערות הציבור, מבקש קרעי לבטל את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלווין (גופים בעייתיים לכשעצמם, ולגמרי לא חפים מהתערבות פוליטית) ולהקים תחתיהן "מועצה" חדשה, שאותה תמנה רשמית הממשלה, עובדיה יהיו עובדי מדינה, והם אלה שיקבלו את ההחלטות הרגולטוריות באשר לתקשורת בישראל. לא ברור איך התפיסה האנטי-דמוקרטית הבוטה הזו מתיישבת עם הנרטיב שקרעי מנסה למכור לציבור מאז נבחר: "נפעל למינימום התערבות שלטונית בשידורים". במילים עדינות-פחות ומדויקות-יותר - קרעי מבקש להקים רגולטור שהוא יחידת סמך שלטונית. בכוחה של רשות הפיקוח הממשלתית הזו, יהיה "לאתר הפרות", לקנוס, לאשר או לשלול רישיונות, לאשר (או למנוע) מיזוגים, הכול כדי לייצר תנאים תודעתיים נוחים לממשלה ולעומד בראשה.