על פי המידע שבידי כותב שורות אלו, מדובר בחשד כי עובדים לשעבר הורידו מידע ממערכות החברה ללא אישור  bigstock על פי מידע שהגיע לישראל דיפנס, בחברה פתחו בחקירה סביב חשד כי עובדים לשעבר חשודים בהורדת מידע ממערכות החברה ללא אישור. בחברה לא הכחישו את הנושא, עם זאת, לא רצו להרחיב ״מפאת צניעות הפרט״. כך לפי מנכ״ל החברה.  על פי המידע, נפתחה חקירה סביב הנושא. טרם ברור האם החקירה פנימית בלבד או שמא הועברה לגורמים חיצוניים, כמו מלמ״ב או משטרת ישראל.   פניתי למשטרת ישראל ומלמ״ב בשאלה אם הם חוקרים את הנושא. במשטרה לא מוסרים פרטים אודות חקירות. במלמ״ב לא הגיבו לשאלה.   

נג׳יב מיקאתי נבחר כראש הממשלה המיועד, והוא ינסה להקים קואליציה במקום בו כשל קודמו במשך עשרה חודשים. ביקורת לא מעטה כבר נשמעת על המינוי של מי שנחשב בעיני רבים כחלק מהממסד המסואב נג׳יב מיקאתי לאחר קבלת המנדט להקמת ממשלה, השבוע. צילום: Dalati Nohra/Handout via REUTERS ״אין לי שרביט קסמים ולא אוכל לחולל ניסים לבדי. אנחנו מצויים במצב קשה, משימה קשה עומדת בפנינו ונוכל להשלים אותה בהצלחה רק אם נעבוד כולנו יחד״, כך אמר ראש הממשלה המיועד של לבנון, נג׳יב מיקאתי, לאחר שקיבל את המינוי ביום שני השבוע. בכך הופך מיקאתי למועמד השלישי שינסה להקים ממשלה במדינה הקורסת בשנה האחרונה, מאז התפטרותו של חסן דיאב בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות. קדמו לו מוסטפה אדיב שהרים ידיים אחרי כחודש, וסעד חרירי, שניסה לעמוד באתגר במשך קרוב לעשרה חודשים. ״שאללה יעזור ללבנון״, אמר חרירי בייאוש כשהודיע על כישלונו, לפני כשבועיים. בעקבות ההודעה על המינוי התחזקה מעט הלירה הלבנונית. נג׳יב מיקאתי, שנולד לפני 65 שנה בטריפולי שבצפון לבנון, נחשב כאדם העשיר במדינה ואחד העשירים במזרח התיכון, ומחזיק בהון המוערך בכ-2.7 מיליארד דולר, כך על פי רשימת המיליארדרים האחרונה של פורבס. בשנות ה-80׳ הקים יחד עם אחיו טהא (שחולק עמו את המקום הראשון ברשימה של פורבס) את חברת הטלקומוניקציה אינבסטקום (Investcom), אותה מכר לתאגיד דרום אפריקני בשנת 2006 בעבור 5.5 מיליארד דולר. ב-2007 הקימו האחים את ענקית ההשקעות M1 Group (קוריוז: לאחרונה רכשה M1 את חברת הטלקום המובילה במיאנמר, המצויה שוב תחת שלטון החונטה הצבאית. כדאי לבחון את השקעות החברה באופן כללי כדי לראות לאן נושבת הרוח). פוליטיקאי מוסכם שיוכל לבצע רפורמות, או איש עסקים מושחת שישמר את הסטטוס-קוו? כס ראש הממשלה אינו זר למיקאתי, שכבר ישב עליו בשני סבבים קודמים: ב-2005, ובין 2011 לתחילת 2014. הוא עמד בראש קואליציית ה-8 במרץ שהייתה מזוהה עם ציר איראן-סוריה (המחנה המנוגד לקואליציית ה-14 במרץ הפרו-מערבית), ונחשב בעבר כידיד אישי של נשיא סוריה בשאר אסד. בסוף 2013 התפטר בשל מתיחות עם חיזבאללה ששלט בממשלה בפועל, והרחיק את עצמו מהציר המיליטנטי, אך הוא עדיין נחשב כמועמד המועדף על ארגון הטרור, שהעניק לו את תמיכת מחוקקיו. מיקאתי זכה לתמיכתם של 72 מתוך 128 חברי הפרלמנט. בראיונות בעיתונות הלבנונית אמר מיקאתי כי יקים ״בהקדם האפשרי״ ממשלת מומחים טכנוקרטית שתכלול 24 שרים, ותפעל בהתאם למפת הדרכים הצרפתית לשיקום המדינה, המשרטטת את הרפורמות הנדרשות על מנת לקבל סיוע מקרן המטבע העולמית, וכי קיבל ״ערבויות חיצוניות״ בעטיין הסכים לקבל את המינוי. עם זאת, הדרך לממשלה אינה צפויה להיות קלה, במיוחד בשל התנגדויות של המפלגות הנוצריות בפרלמנט ומתיחות עם הנשיא מישל עאון (שמפלגתו נמנעה בהצבעה) – הסיבה העיקרית בגינה כשל חרירי בהרכבת ממשלה. בנוסף, במדינה שחווה את אחד המשברים הכלכליים הקשים ביותר ב-150 השנה האחרונות (כך על פי הבנק העולמי), בה 55% מתושבים נמצאים מתחת לקו העוני – נתון שעוד צפוי להחריף – בכלל לא בטוח שמיקאתי העשיר המופלג, הנחשב בעיני רבים כסמל של האליטה הממסדית המסואבת ששולטת בלבנון בעשורים האחרונים, ותרמה לא מעט לפשיטת הרגל שלה, הוא האדם הנכון למשימה. בזמן ההתייעצויות בפרלמנט, הפגינו עשרות מחוץ לביתו בקריאות ״מושחת״. וזה לא הכול: רבים מאשימים אותו באחריות עקיפה לפיצוץ שהחריב את הנמל בביירות ודרדר את המדינה למצבה העגום הנוכחי. ״המצב בלבנון מתוח מאוד. מינויו של מיקאתי אינו מתקבל בברכה על ידי חלק נכבד מהעם״, אמרה האנליסטית דניה קולייטאט ח׳אטיב מהאוניברסיטה האמריקנית בביירות ל-Voice of America. ״אנשים מאשימים אותו בכך שהאמוניום החנקתי שהוביל לפיצוץ בנמל הגיע ללבנון ב-2013, כאשר כיהן כראש ממשלה. הוא גם הואשם בשחיתות (ב-2019, אך ההאשמות לא הגיעו לכדי משפט, מ״ק). אני לא חושבת שתהיה הסכמה על ממשלה בקרוב״.   ״למרות שזכה לרוב בפרלמנט, מיקאתי מייצג את אותה בעייה מהותית שהכשילה ניסיונות קודמים להקמת ממשלה לגיטימית ויעילה – כלומר, המעמד הפוליטי שמתמיד בהצעת אפשרויות שמייצגות את האינטרסים האליטיסטיים שלהם עצמם, במקום לשאוף לרפורמות הממסדיות הרציניות שהעם כה זקוק להן״, מנתחת חנין גאדר, עמיתת מחקר ב-Washington Institute, ומסבירה כי הסיבה בעטייה הצביע חיזבאללה בעד המינוי ״היא ברורה: הם מעדיפים לשלוט במדינה כושלת במקום לאפשר רפורמות שינגסו בכוח שצברו בבחירות 2018״. ״כמו רוב המעמד הפוליטי, חיזבאללה ובני בריתו מבקשים לשמור על האשליה שהתהליך הפוליטי במדינה עדיין מתפקד, גישה שמונעת על ידי שני חששות עיקריים״, מסבירה גאדר במאמר שהתפרסם באתר המכון. ״האחד הוא הסנקציות הממשמשות של האיחוד האירופי על מנהיגים לבנוניים, והשני הוא החשש מסבב נוסף של מחאה המונית. כדי לדחות את התגובות הללו, האליטות ממשיכות לעורר תקוות שווא בדבר קיום פתרון פנימי...אם מיקאתי יצליח להרכיב ממשלה, משימתו ככל הנראה תהיה לעקוף רפורמות רציניות ולשמור על הסטטוס קוו״.

חברת sentinelone מפרסמת מחקר, לכאורה, מאירוע הסייבר בתחילת יולי האחרון ברכבת באיראן. לפי חוקרי החברה, מדובר במתקפה שמטרתה מחיקת קבצים ושיבוש תפעולי של הרכבת באמצעות ניתוק מרכיבים מהרשת    bigstock מחקר חדש שפרסמה חברת sentinelone, קובע כי הפוגען באירוע הסייבר ברכבת באיראן ב-9 ביולי האחרון, נועד למחוק נתונים.  עם זאת, החברה טרם סיפקה הוכחה כי מדובר אכן בפוגען מהאירוע המדובר. הדו״ח מבוסס על פרסום אחר של חברת איראנית בשם amnpardaz שהעלתה אותו לאתר VT. הדיווח התגלה על ידי חוקר בשם Anton Cherepanov, כך לפי הפרסום. הדו״ח של sentinelone מתבסס על נתונים של החברה האיראנית.  ״אף על פי שדיווחים מוקדמים לא כללו פרטים טכניים, הצלחנו לשחזר את רוב מרכיבי ההתקפה תוך הסתמכות על שילוב של גורמים - ניתוח מוקדם של חוקרי אבטחה בPadvish security וכן מידע קודם שכלל רשימה ארוכה יותר של שמות רכיבים. התוקפים ניצלו לרעה את הGroup Policy להפצת קבצי cab לביצוע ההתקפה שלהם״, כותבים בפרסום. ״ערכת הכלים הכוללת מורכבת משילוב של קבצי אצווה המתארים רכיבים שונים שהושמטו מארכיוני RAR.״ לפי החוקרים, המפעילים עשו טעות גדולה בהרכבת הקובץ הבינארי עם שפע של שורות ניפוי שגיאות שנועדו לבדיקה פנימית. ״זו אינדיקציה שלמרות כל השיטות המתקדמות שיש למפתחים בארסנל שלהם, חסר להם הליך פריסה שמבטיח כי טעויות כאלה לא יתרחשו. יתר על כן, תשומת לב כי הקוד נכתב כחצי שנה לפני פריסתו והטעות לא נתפסה (על ידי המפתחים)״, כותבים החוקרים.  החוקרים מציינים עוד כמה תובנות מעניינות לגבי הפוגען המסוים. הוא מחפש האם מותקנת הגנה של קספרסקי - אם כן, הפוגען חודל. החלק שמתוכנן למחוק מידע מעמדת היעד מכוון לפעול ב-5 דקות לחצות. והקוד של הפוגען, נדיר (Meteor wiper). ״ההתקפה שלהם נועדה לשבש את מערכות הקורבן, ולא להשאיר שום טיפול לתיקון פשוט באמצעות ניהול תחום או שחזור של עותקי צל״, מסכמים בפרסום.  החוקרים עוד מציינים כי לתוקפים היה מודיעין איכותי לגבי מבנה הרשת של היעד. ״עלינו לזכור שהתוקפים כבר הכירו את התצורה הכללית של היעד שלהם, את התכונות של בקר התחום ואת הבחירה של היעד במערכת הגיבוי (Veeam). זה מרמז על שלב איסוף מל״מ מוקדם שהיה כולו ׳מתחת לרדאר׳ ושפע של כלי ריגול שעוד לא גילינו.״  במהלך המחקר הסבירו החוקרים כי הם לא הצליחו לשחזר את החלק בפוגען שמוחק רשומות אתחול - ה-MBR corrupter. מדובר בחלק שככל הנראה נגזרת של NotPetya שהיא עצמה נגזרת של Petya. מדובר בקוד נפוץ בעולם הפשיעה הקיברנטי ולכן, כך לפי החוקרים, לא ניתן להשתמש בו על מנת לייחס את המתקפה לתוקף כלשהו. עוד מוסיפים החוקרים כי מדובר בתוקף ברמה בינונית, עם תהליכי פיתוח הדורשים שיפור רב. 

ההדגמה שנערכה בחסות חיל הים האסטוני כללה ירי חי של שני טילי SPIKE NLOS ממשגר שהותקן על גבי רכב JLTV   תמונה: רפאל חברת רפאל הישראלית וחברת אושקוש האמריקאית השלימו בהצלחה הדגמה של ירי חי של טילי נ"ט SPIKE NLOS של רפאל מעל גבי הרכב הטקטי הקל (JLTV) של אושקוש. ההדגמה נערכה בחסות חיל הים האסטוני לפני נציגים של 14 מדינות שונות, כולל מדינות נאט"ו שמשתמשות בטילים אלו ובפני נציגים של משרד ההגנה והצבא הלטבי. ההדגמה כללה ירי חי של שני טילי SPIKE NLOS ממשגר שהותקן על גבי רכב JLTV. הטילים נורו לעבר שתי מטרות ימיות שונות שמעבר לקו הראייה בגדלים שונים ומאפיינים שונים. שתי המטרות הושמדו. לדברי רפאל, הדגמה זו הציגה את יכולותיו הייחודיות של טיל ה-SPIKE NLOS, תוך התמודדות עם אתגרי הגנה חופיים מודרניים ועם מגוון גדול של מטרות, בים או ביבשה ועם תנועה ימית צפופה. יוזכר כי בחודש נובמבר 2020 דווח באתר ישראלדיפנס כי צבא אסטוניה ערך הדגמה בה בוצע ירי חי של שני טילי SPIKE SR לטווחים קצרים. בספטמבר 2019 חתם משרד ההגנה האסטוני על הסכם מסגרת בשווי 40 מיליון יורו עם Eurospike לאספקת טילי .SPIKE LR, טיל SPIKE NLOS הנו טיל דור-חמישי לטווח של 32 ק"מ, עם יעילות גבוהה המושגת על ידי מערכת ניווט וראשי נפץ קטלניים המסוגלים להשמיד מגוון רחב של יעדים. טיל זה הנו חלק ממשפחת SPIKE של טילים רב-משימתיים, מדויקים, אלקטרו-אופטיים שנמצאים בשימוש של 37  לקוחות ברחבי העולם. ה-SPIKE NLOS מסוגל לזיהוי יעד חזותי ולפגיעה בצורה מדויקת בטווחים מורחבים ומעבר לקו הראייה במטרות ימיות (נחתות, קורבטות, ספינות קומנדו וכו') ובמטרות יבשתיות - טנקים וכלי רכב משוריינים הן בתנועה אמפיבית או על החוף, חי"ר, עמדות פיקוד קדמיות ועוד. קישור הנתונים בו הוא דו-כיווני, המאפשר שליטה מלאה בטיל מהשיגור ועד לפגיעה במטרה בדיוק רב שאינו מושפע מהטווח. בניגוד לחימוש מונחה לייזר או מונחה מכ"מ אקטיבי, ההנחיה האלקטרו-אופטית של SPIKE NLOS היא פסיבית לחלוטין ומסוגלת לפעול בסביבה ללא GPS.   

התקציב עתיד לעמוד על 58 מיליארד שקל. חיל האוויר הוא אחד המועמדים לרכש כלי טיס בעתיד הקרוב והרחוק דובר צה״ל בתקציב הביטחון לשנת 2022 בסך 58 מיליארד שקל כלל שר האוצר אביגדור ליברמן כמה סעיפים שבהם עסק כשהיה שר ביטחון לפני כמה שנים, כמו מיגון הצפון, סיוע לנכי צה"ל ומימון לימודים אקדמיים ללוחמים. במשרד האוצר מסרבים לפרט את סעיף ה"הצטיידות", אך  מדגישים שמדובר בהיענות לאיומים.  בימים שפני ההחלטה על תקציב הביטחון הבא הרבה שר האוצר, שהיה בעבר שר ביטחון, בהתייעצויות ושמיעת סקירות מנציגי מערכת הביטחון וצה"ל בדבר הדרישות הדחופות ביותר של הצבא להתעצמות ולמימוש תכניותיו. התקציב הוא בסך 55.3 מיליארד שקל ונוספו לו 2.5 מיליארד שקל לתקציב 2021 וחצי מיליארד שקל לתקציב 2022.    בתקציב הוקצו 750 מיליון שקל לעורף, והכוונה היא בעיקר מיגון, בניית מקלטים, בצפון הארץ. התקציב בנוי על הקביעה שלא יהיה קיצור שירות בצה"ל. סעיפים נוספים בתקציב: רפורמת 'נפש אחת' הנוגעת לטיפול בנכי צה"ל, ותכנית 'ממדים ללימודים' למימון לימודי תואר ראשון ללוחמים ולחיילים בודדים. תקציב הביטחון כולל הצטיידות לצה"ל, וחיל האוויר הוא אחד המועמדים לרכש כלי טיס בעתיד הקרוב והרחוק. לפי סדר דחיפות: מטוסי תדלוק KC-46 PEGASUS  של בואינג, מסוקי תובלה CH-53 KING STALION של לוקהיד מרטין/סיקורסקי, טייסת שלישית של מטוסי קרב חמקניים F-35 'אדיר' (לוקהיד מרטין) ומטוסי קרב F-15 IA הדגם המתקדם ביותר תוצרת בואינג. כל העסקות הללו כביכול אינן שייכות לתקציב הביטחון השקלי כיוון שאלו סעיפי רכש FMS, דולר סיוע. אולם לכל כלי טיס שישראל רוכשת בחו"ל מתקינים אמצעי לחימה, ציוד אלקטרוני, מכ"ם, מערכות ל"א, טילים ועוד מתוצרת כחול-לבן. כל העסקאות מצויות בשלבים שונים של חילופי מסמכים, בקשות לאישורים ודיונים. חוזים עוד אין. העסקה הדחופה ביותר היא מטוס התדלוק של בואינג, שהוסכם עליו אך חוזה עדיין לא נחתם, מתנהל מו"מ על רכישתו, ישראל מעוניינת להקדים את האספקה. התכנון הוא שחיל האוויר יקבל את המתדלק הראשון ב-2023 והשני ב-2024. המו"מ מתנהל למעשה בין חיל האוויר האמריקני לבין חברת בואינג. את המו"מ לרכש מסוקי התובלה K מנהלים הצי האמריקני והמרינס מול היצרנית לוקהיד מרטין/סיקורסקי. ישראל בחרה במסוק זה, ועתה מתנהלים תהליכים שיובילו לחתימת חוזה. בלוקהיד מרטין מבחינים בין  'מסוק ירוק', התצורה שבחר חיל הנחתים (שהזמין 200 מסוקים כאלו) לבין "מסוק כחול", שהוא תצורת המטוס שבוחר חיל האוויר הישראלי, שכידוע אוהב מאוד שמערכות ל"א, תקשורת ואחרות יהיו תוצרת כחול-לבן. במטוסי 'אדיר' F-35 (לוקהיד מרטין) שירכיבו את הטייסת השלישית יהיו חידושים, כמו תוכנות חדשות מתקדמות ומכלי דלק חיצוניים שיגדילו את טווח המטוס בצורה משמעותית. מכלי דלק חיצוניים פוגמים אמנם בתכונת החמקנות של המטוס, אך ניתן להשליך אותם בעת טיסה  ולהחזיר את המטוס להיות  חמקן.   

אלוף-משנה שגיב דהן מחליף בתפקידו את אלוף-משנה הישאם איברהים, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך השנתיים האחרונות ויתחיל בקרוב את לימודיו במכללה לביטחון לאומי דובר צה״ל אלוף-משנה שגיב דהן מונה למפקד חטיבה 460 - חטיבת ההכשרות של חיל השריון. טקס החילופים נערך היום (ד') במחנה "שיזפון", במעמד מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים, אלוף מוטי ברוך, מפקד מרכז הכשרות היסוד, תת-אלוף שי קלפר וקצין השריון הראשי, תת-אלוף אוהד נג׳מה. אלוף-משנה שגיב דהן מחליף בתפקידו את אלוף-משנה הישאם איברהים, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך השנתיים האחרונות ויתחיל בקרוב את לימודיו במכללה לביטחון לאומי.  מדברי מפקד מרכז הכשרות היסוד, תת-אלוף שי קלפר: ״המשפט האלמותי של חיל השריון מסכם את הסיפור: האדם שבטנק ינצח. האדם - כוחו, עוצמתו, מקצועיותו, כישוריו ומעשיו בשילוב של הטנק, מכונת המלחמה המתקדמת בעולם. זה מה שעושים בחטיבת ההכשרות של חיל השריון - מכשירים ומאמנים את האדם שבטנק לנצח. צוותי הטנקים ומפקדי הטנקים, חיילי ומפקדי שיזפון המשיכו להתכונן, לאמן ולהתאמן מתוך רצון להצטיין ולנצח במלחמה הבאה. ״עשייתכם חשובה ומשמעותית מאוד ומהווה חלק בלתי נפרד מהחומה הבצורה של מדינת ישראל- המשיכו כך. הישאם, הגעת לשיזפון לאחר ביצוע שורת תפקידים משמעותית בשדה, שם וגם כאן, הצבת סטנדרט מקצועי ומבצעי גבוה ובכך הבאת את שיזפון להישגים גבוהים. שגיב, שיזפון זוכה במפקד ייחודי, ערכי ושורשי, מקצועי ויצירתי אשר משלב עומק מחשבתי מקצועיות ומשימתיות״.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, נפגש עם ראשי רשויות מעוטף עזה בעיר שדרות. ״אני מודע להשפעה של הסבבים האלה, גם ברגעי השקט זה לא נגמר. האפקט עוד קיים״, אמר בנט סטילס: קובי גדעון / לע"מ ראש הממשלה, נפתלי בנט, פגש היום (ה) ראשי רשויות מעוטף עזה בעיר שדרות. במפגש השתתפו ראש העיר שדרות, אלון דוידי, ראש מועצת שדות נגב, תמיר עידאן, ראש מועצת חוף אשקלון, איתמר רביבו, סגן ראש מועצת שער הנגב, יוסי קרן, וסגן ראש מועצת אשכול, דודי אלון. רה"מ בנט שוחח עם ראשי הרשויות על המצב הביטחוני וכן על ההתמודדות עם זן הדלתא, שמע את הצרכים בשטח וציין כי יפעל לחיזוק יישובי עוטף עזה. ראש הממשלה, נפתלי בנט: "אני מודה לראש העיר שמארח אותנו ולכל ראשי המועצות שהגיעו. בדרך כלל מגיעים לפה כשיש מלחמה או סבב, אבל היה חשוב לי להגיע עכשיו כשאין, בזמן שגרה, כי התושבים חיים פה כל הזמן. אני מודע להשפעה של הסבבים האלה, גם ברגעי השקט זה לא נגמר. האפקט עוד קיים - גם האפקט הנפשי וגם האפקט הפיזי. אתם חשובים לי מאוד ברמה האישית וחשובים מאוד למדינת ישראל. ״אנחנו פועלים כדי לתת לעוטף עזה וליישובי הדרום כמה שיותר רוגע ושקט ארוך טווח. יש הזדמנויות לא קטנות. אני רוצה בעיקר לומר לכם תודה - אתם פה כל הזמן ושומרים על הבית".  

ארגוני החברה האזרחית מציינים בפנייה למשרד האוצר במכתבם המשותף כי נוסף על חוק תקשורת דיגיטלית, טיוטת חוק ההסדרים כוללת נושאים נוספים בעלי השלכות על הפרטיות והגנת הסייבר של הציבור, כגון שימוש בטכנולוגיות פרטיות-מסחריות לניטור מיקום המשתמש לצורך תחבורה ציבורית והרחבת השימוש בארנקים ואמצעי תשלום דיגיטליים בתחום הפיננסים bigstock אזהרה מפני פגיעה חמורה בפרטיות של אזרחי ישראל במסגרת תיקון לחוק התקשורת הדיגיטלית שנכלל בחוק ההסדרים. שורה ארוכה של ארגוני חברה אזרחית ובהם איגוד האינטרנט הישראלי, פרטיות ישראל, הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לזכויות אדם בינ"ל באוניברסיטה העברית – פנו במכתב דחוף לשר האוצר, אביגדור ליברמן, המתריע כנגד הסדרים דיגיטליים אותם מבקשת לקדם המדינה בנסגרת חוק ההסדרים שיובא בקרוב לאישורה של הכנסת. הפנייה המשותפת מפרטת כי עיקר הסכנה מצויה בנוסח התיקון לחוק התקשורת הדיגיטלית שנכלל בחוק ההסדרים. החקיקה המוצעת בעניין זה מבקשת להוסיף על המידע האישי אותו אוסף ושומר מרשם האוכלוסין גם מידע אודות "המען הדיגיטלי" (כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון נייד) של כל תושב מעל גיל 16. כלומר, הרחבת היקפו של מרשם האוכלוסין כך שיכלול את פרטי המען הדיגיטלי של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, והיכולת לשלוח כברירת מחדל מסרים רשמיים דיגיטליים, אלא אם האדם הודיע במפורש כי אינו מעוניין בקבלת מסרים דיגיטליים מרשות ציבורית (וגם אז יכולים לשלוח לו מסרים בחירום או אחת לשנה).  ארגוני החברה האזרחית החתומים על המכתב לשר האוצר (עם העתק, בין השאר, לשרי המשפטים והתקשורת)  מציינים כי מהסדרים אלו זה עולות סכנות הן בהיבטים של שליטה ובחירה של אזרחים על השימוש במידע על אודותיהם ושמירה על פרטיותם והן בהיבטים של ההגנה על המידע והשמירה שלא ייעשה בו שימוש על ידי אחרים. זאת, בנוסף להעמקת פערים חברתיים קיימים בחברה האזרחית בעקבות המעבר לדיוור דיגיטלי כברירת מחדל, כאשר הנתונים העדכניים מלמדים כי היקף השימוש בדואר אלקטרוני בקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית ואזרחים החרדים נמוך מאוד. ארגוני החברה האזרחית קוראים להוציא ממסגרת חוק ההסדרים, שלא מאפשר דיון ציבורי או פרלמנטרי בפגיעתם של ההסדרים המוצעים בפרטיות, בזכות להליך הוגן ובהגנת הסייבר של תושבי ישראל ואזרחיה, ולהעבירו לדיון רגיל בכנסת. "אנו קוראים לנבחרי הציבור שלא לקדם את חוק התקשורת הדיגיטלית במסגרת חוק ההסדרים ולהורות על שינויו (באמצעות דיון ציבורי ופרלמנטרי) כך שהחוק יבטיח את העקרונות הבאים: (1) שליטה של אזרחי ישראל על המידע ויכולת לבחור האם ברצונם להעביר את פרטי הדואר האלקטרוני ולא רק לאסור על קבלת המסרים הרשמיים בו. בהינתן שכתובת זו משמשת כ"מפתח" כניסה לאתרים אחרים נוספים בהם יש מידע פרטי אישי ורגיל (בריאות, פיננסים וביטוח וכו'). הגבלה משמעותית של היכולת של גופים מדינתיים להצליב את המידע עם מאגרים אחרים ברשותם ו/או להעביר את המידע לגורמים אחרים, גורמי מדינה או פרטיים (לרבות לחברות גבייה פרטיות); הטלת אחריות ברורה לניהול סיכוני הסייבר של מערך הדיוור לאזרח ולתושב על גוף ממשלתי, וקביעת ברירת מחדל לפיה המסרים הדיגיטליים לא יכללו מידע רגיש אלא רק קישור לקריאת המסר המלא במערכות הגוף הציבורי, לאחר הזדהות אקטיבית של הנמען. לבסוף, יש לקיים דיון מעמיק במשמעות הראייתית של העברת מסרים רשמיים באופן דיגיטלי לאור הזכות החוקתית להליך הוגן (אובדן הודעות דואר אלקטרוני למשל), בשים לב לכך שמדובר בערוץ תקשורת בו שולטת המדינה, והגעת המידע לאזרח ולתושב נעשה באמצעות חברות פרטיות בעלות יכולת לשלוט בהעברת המידע ובתוכנו", כתבו ראשי הארגונים לשר האוצר.  עוד מציינים ארגוני החברה האזרחית במכתבם המשותף כי נוסף על חוק תקשורת דיגיטלית, טיוטת חוק ההסדרים כוללת נושאים נוספים בעלי השלכות על הפרטיות והגנת הסייבר של הציבור, כגון שימוש בטכנולוגיות פרטיות-מסחריות לניטור מיקום המשתמש לצורך תחבורה ציבורית והרחבת השימוש בארנקים ואמצעי תשלום דיגיטליים בתחום הפיננסים. עם זאת, למרות שיוזמות אלו מחייבות הסדרים סטטוטוריים להבטחת הפרטיות ואבטחת הסייבר של הציבור שיידרש לשימוש בטכנולוגיות פרטיות אלו, טיוטת חוק ההסדרים כפי שפורסמה אינה כוללת הסדרים אלו. בשים לב לכך שאין דחיפות מיוחדת או נחיצות כלכלית-משקית בהעברה מיידית של הסדרים טכנולוגיים-מורכבים אלו, קוראים ארגוני החברה האזרחית ל לנבחרי הציבור שלא לקדמם במסגרת חוק ההסדרים ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי ממצה.