צוות המחקר של אקווה סקיוריטי מצא כי מחצית מהשרתים עם בעיות הגדרה ב-Docker API יותקפו על ידי בוטנטים תוך 56 דקות מרגע הפעלתם קרדיט: מעיין פולג האיומים הישירים על הענן מתרבים במהירות, והוא הופך למטרה מרכזית למתקפות. מרגע הפעלת שרת קונטיינרים לא מאובטח, יש 50% סיכוי שהוא יותקף בתוך כשעה בלבד. בעוד התוקפים ממשיכים לפתח את הטכניקות שלהם כל הזמן כדי ליצור התקפות מתוחכמות וממוקדות יותר, ארגונים רבים מותירים את עצמם חשופים.  דו״ח איומי ה-Cloud Native לשנת 2021 של אקווה סקיוריטי (Aqua’s 2021 Cloud Native Threat Report), המפתחת פתרונות אבטחת מידע לסביבות הענן, מנתח התקפות שנצפו בשטח ומצביע על מגמות מרכזיות של איומים על קונטיינרים ותשתיות ענן.  מספר ההתקפות על סביבות Cloud Native נמצא בעליה היקף ההתקפות כנגד סביבות קונטיינרים ממשיך לגדול, והדבר מצביע על כך שעומדות מאחוריהן קבוצות תקיפה מאורגנות וממומנות היטב. צוות המחקר של אקווה סקיוריטי, צוות Nautilus, חשף במהלך ששת החודשים האחרונים של שנת 2020 לא פחות מ-17,521 התקפות של "מלכודות דבש" (Honeypots) בענן - גידול של 26% בהשוואה לתקופה המקבילה בחצי השנה הראשונה.  התוקפים ממשיכים לחפש אחר דרכים חדשות לתקוף סביבות Cloud Native, וכתוצאה מכך הם מרחיבים את התקיפה על ערוצי שרשרת האספקה ופיתוח התוכנה במערכות אינטגרציה ופריסה רציפה (CI/CD). התקפה על מערכות אלה של תהליכים, מושכת מאוד את עברייני הסייבר מכיוון שהתקפה על רכיבים בשרשרת האספקה מאפשרים לגורמים העוינים להדביק יותר ארגונים במקביל, ולהשיג הפצה נרחבת של הקוד הזדוני אותו הם מנסים להפיץ. יתרה מכך, השימוש בכלי אבטחה שנועדו להגן על תהליכי בניה ב-CI/CD עדיין מוגבל ברוב הארגונים, כך שהסתרת ההתקפה במהלך שכזה תסתיים לעיתים קרובות בהצלחה. ההתקפות הופכות למתוחכמות יותר גורמים עוינים מתאימים את הטכניקות שלהם במהירות כדי למצוא מטרות פגיעות: למשל, 50% מהשרתים עם בעיות ההגדרה ב-Docker API יותקפו על ידי בוטנטים תוך 56 דקות מרגע הפעלתם. הדבר מדגים פעם נוספת את החשיבות של זיהוי ותיקון מהיר של בעיות הגדרה בענן, או של מניעה שלהן מראש בטרם ההפעלה.  התוקפים הגבירו את השימוש שלהם בטכניקות הסתרה וחמקנות כדי להימנע מחשיפה ועל מנת להגביר את הסיכוי להתקפה מוצלחת שתשיג השפעה רחבה. כדי להשיג את היעדים שלהם, מסתירים את תוכן ה-payloads על ידי קידוד או הצפנה, מריצים קוד זדוני ישירות מהזיכרון, ומשתמשים בכלים נוספים להשגת הרשאות גבוהות למחשב (rootkits). כריה של מטבעות קריפטוגרפיים היא עדיין המטרה הנפוצה ביותר של המתקפות. יותר מ-90% מהמתקפות הן למעשה חטיפה של משאבים לצורך כריה. עם זאת, המחקר מזהה כי יעדים חדשים מתחילים להיות מסומנים. מתקפות רבות בוחרות להסתיר מטרות פוגעניות יותר, כגון יצירת דלתות אחוריות (backdoors), הפעלת malware, וגניבת הרשאות. לדוגמא, יותר מ- 40% מההתקפות שניתחנו באקווה כוללות יצירת פרצת דלת אחורית אצל הנתקף. בדרך זו מנסים התוקפים להוציא את הרווח המרבי מכל מתקפה. בעוד כריית המטבעות משמשת לרווחיות בטווח הקצר, התוקפים מנסים בטווח הארוך להיכנס בדלת האחורית כדי להשיג גישה נוספת לסביבות ולרשתות של הקורבנות. ארגונים שרוצים לשמור על עסקיהם צריכים לוודא שהם בונים מערך הגנה על שרשרת אספקת מערך הקונטיינרים ועל התשתית הארגונית מפני מתקפות עתידיות. ההבנה שהאיומים על סביבות ה-Cloud Native רק יתגברו היא הצעד הראשון בבניית אסטרטגיית אבטחה יעילה להגנה על סביבות אלה. ככל שהתקפות מתוחכמות יותר מופיעות בשטח, כך עולה החשיבות לאמץ גישה הוליסטית לאבטחה המופעלת על כל שלבי פיתוח והרצת היישומים.

מה יביא איתו ר׳ לתפקיד בשבוע הבא? ומהם האתגרים חסרי התקדים שמצפים לו? וגם: במה תהיה שונה הפרישה של נדב ארגמן מזו של יוסי כהן? הטור של עמיר רפפורט צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון   האתגרים של השב״כ אף פעם לא היו פשוטים, אבל מה שמצפה לראש השב״כ הבא, ר׳, שייכנס לתפקידו בשבוע הבא, הוא חסר תקדים: שילוב בין המשימות הקלאסיות של הארגון – סיכול טרור ומניעת ריגול – ביחד עם גל טרור שמבעבע בשטחים, וניסיונות בלתי פוסקים של איראן לתקוף יעדים ישראלים בחו״ל. האירוע המוזר בקפריסין, של סיכול החיסול של איש העסקים טדי שגיא, שרב הנסתר על הגלוי בו, משקף את רוח התקופה: חשש כבד שאיראן תנקום את חיסול ראש תכנית הגרעין שלה, שמיוחס לישראל, על ידי חיסול או תקיפה של יעדים ישראלים בארץ או בחו״ל (וזה לא המניע היחיד שיש לה לנקום בישראל). זו הסיבה שעמדות שמירה צצות ליד בתים של דמויות ישראליות בכירות כפטריות אחר הגשם, ושבעלי תפקידים בהווה ולשעבר, שבעבר היו חופשיים ומאושרים, זוכים כיום לאבטחה צמודה. בארץ, מתחלק נטל האבטחה בין גופים שונים. השב״כ מאבטח צמוד רק תפקידים בכירים מאוד ו״סמלי שלטון״. בחו״ל, האבטחה היא בעיקר של מתקנים יהודים וישראליים (איש שב״כ שהיה בשגרירות ישראל שפוצצה בארגנטינה בשנות ה-80׳ של המאה שעברה, אמר לי השבוע שהטראומה הזאת לא תשכח לעולם). איש עסקים כמו שגיא אינו יעד מאובטח של השב״כ, ויש להניח שבפרשה הזאת מילא גם המוסד תפקיד מרכזי. כך או כך, לגבי הצפוי ל-ר׳, עוד לא דיברנו על גיוס השב״כ על ידי הממשלה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, משימה שכל הגופים האחרים כשלו בה, וזאת אחרי שהראש היוצא, נדב ארגמן, הצליח לחלץ את הארגון בקושי ממשימה אזרחית אחרת שנכפתה עליו – המלחמה בקורונה באמצעות איכוני טלפונים. השב״כ מעורב כיום עמוק גם בסיכול טרור לאומני, יהודי ובעיקר ערבי, במיוחד מאז מאורעות ״שומר החומות״ בערים המעורבות. הבעיה עם המשימות המתרבות מול אזרחי ישראל אינה רק הסחה של תשומת לב והסטה של כוח אדם מן המשימות הקלאסיות, אלא בעיקר חשיפה של יכולות הארגון, שעלולה לעקר אותן. כאשר השב״כ משתמש בשיטות החקירה הייחודיות שלו מול אזרחים, הוא נאלץ לחשוף אותן בפני עוד ועוד אנשים, כאשר מתנהל משפט. זה לא המקרה כאשר מדובר במחבלים מהשטחים או מחו״ל. המידע על היכולות גם עובד מפה לאוזן. המלחמה בקורונה, לדוגמא, כבר גרמה לכל אזרח ישראלי להבין עד כמה יכול השב״כ לנטר תנועה של אנשים ואפילו מגעים שלהם באמצעות הטלפונים הסלולאריים. זהו נזק מבצעי גדול וכמעט עיקור של היכולת הזאת, שכן קל לבצע הטעיה או להימנע משימוש בטלפון. על מנת לדרג את אתגרי ראש השב״כ מהשבוע הבא, ביקשתי את עזרתו של ליאור אקרמן, איש שב״כ בכיר לשעבר, שאת דעתו אני מעריך במיוחד. וזה הסיכום שלו: ״מול הרשות הפלשתינית – מניעת השתלטות חמאס על מוסדות השלטון, מניעת מימוש פיגועי טרור מהשטחים לישראל והמשך שליטה מודיעינית ברצועת עזה. ״מול הימין הקיצוני – מעקב ואכיפה הדוקים אחר גורמי ימין קיצוני מיליטנטים. מדובר בהיקפי פעילות נמוכים אך קיימים. ״מול ערביי ישראל – זיהוי הבודדים המגוייסים ומיועדים לביצוע טרור ע״י חמאס או חיזבאללה וריגול ע״י אירן. בתוך כך, בנייה ושיפור של יכולות האיסוף ובעיקר האכיפה (בשיתוף עם משטרת ישראל ומערכת המשפט) בקרב הבדואים בדרום וגורמי התנועה האיסלאמית הקיצוניים. ״בתחום האבטחה, בדגש על אבטחת סמלי השלטון, המשימה המרכזית היא אבטחת שגרירויות ישראל בעולם ואבטחת התעופה הישראלית״. מי אתה, ראש השב״כ? בעוד ימים אחדים ייחשף שמו המלא של ר׳, ראש השב״כ מיום רביעי הקרוב. בינתיים, רבים כבר יודעים עליו שהוא התחיל את דרכו בסיירת מטכ״ל, וכבר היה שם קצין כאשר ראש הממשלה בנט הגיע כ״בשר טרי״. לאורך הדרך מילא גם תפקידים במוסד. מה שחשוב באמת זה המטען וההשקפה ש-ר׳ מביא עימו לתפקיד. ובכן, ר׳ הוא איש מבצעים וטכנולוגיה. הוא מעולם לא הפעיל סוכנים מקרוב. בעניין הזה, הרקע שלו דומה לזה של ה״ראש״ היוצא, נדב ארגמן. המינוי של שניהם מלמד על המהפך שעשה שירות הביטחון הכללי מהימים בהם עיקר המודיעין היה מבוסס על הפעלת סוכנים בשר ודם, ״יומינט״ בשפה המקצועית, ועד לעידן הטכנולוגיה והסייבר הנוכחי. זה כמו שבצה״ל יפסיקו למנות רמטכ״לים מחי״ר או מהשריון ויעבור למפקדים שצמחו באגף המודיעין והטכנולוגיה. ר׳ נחשב כאיש של שיתופי פעולה. שיתופי הפעולה המבצעיים והמודיעיניים עם צה״ל והשב״כ (שבאים לידי ביטוי גם במבצעים כמו הניסיון לגלות מה ארע לרון ארד, מבצע שהחל כבר לפני כמה שנים, הרבה לפני עידן בנט כראש ממשלה) – עשויים עוד לגדול. האווירה בוועדת ראשי השירותים, שם יישב עם ראש המוסד הטרי בעצמו, ועם ראש אמ״ן אהרון חליוה, שנכנס לתפקידו רק השבוע, תהיה טובה. גם כמנהל, ישדר ר׳ גישה פתוחה ולא קשוחה. הוא אינו מנהיג שבונה את יוקרתו על דיסטנס או על ענישת פקודים לשם ההרתעה. בתפקידו האחרון כסגן ראש השב״כ לא היסס להוציא לגורמים אזרחיים משימות שעד לשנים האחרונות בוצעו רך ורק על ישע אנשי הארגון ובתוכו. כאשר שאלתי השבוע את אחד מבכירי השב״כ שעבדו צמוד עם ר׳ מהי התכונה הכי בולטת שמאפיינת אותו, זה מה שהוא ענה לי: ״קור רוח, ויכולת לקבל החלטות חדות וברורות גם בתנאים כאוטיים. גם במבצעים הכי מסוכנים ובמצבים הכי סבוכים, הוא לא יגמגם אלא יקבל החלטות מהירות, בדרך כלל טובות״. המפסיד והפורש המפסיד הגדול בקרב על ראשות השב״כ מכונה גם כן ר׳, למרות שהשם האמיתי שלו מתחיל בכלל באות י׳. הוא איש ״יומינט״ מובהק, שעלה לכותרות אחרי ראיון שנוי במחלוקת שנתן לאילנה דיין, שבו ״נכנס״ בצה״ל אחרי מלחמת צוק איתן ב-2014. אצל ר׳ המפסיד הכול טרי, והוא עדיין אינו יודע מה יעשה באזרחות. לעומת זאת, מי שכבר יודע מה יעדו הראשון באזרחות הוא הראש היוצא, נדב ארגמן, שישאף פשוט להיעלם בתקופה הקרובה. הפרישה שלו תהיה בדיוק ההפך מכל הפסטיבל שליווה את סיום תפקידו של ראש המוסד יוסי כהן לפני חודשים ספורים. כהן נתן ריאיון בלתי נשכח (אצל אילנה דיין, כמובן). ארגמן לא יעשה שום ריאיון פרישה (גם אם המחיר יהיה כתבה לא הכי מחמיאה בעיתון הכי נפוץ). ההבדל המרכזי בין כהן לארגמן נובע מהיעד לשנים הבאות: כהן מכוון לפוליטיקה, ארגמן לעולם העסקי.

אתר Intelligence online מפרסם כי חמי פרס ותמיר פרדו מחכים להזדמנות השקעה בעירק. על פי הפרסום, פרס היה הנואם המרכזי בכנס מקוון שנערך בנושא נרמול היחסים בין ישראל וכורדיסטאן, ב- 24 בספטמבר מאת Amit A. - נוצר על ידי מעלה היצירה, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9937412 חמי פרס, בנו של שמעון פרס המנוח ואיש עסקים ידוע, היה הנואם המרכזי בכנס מקוון שנערך בנושא נרמול היחסים בין ישראל וכורדיסטאן, ב- 24 בספטמבר.  חמי פרס מעורב ועוסק בחיבור בין חברות הון סיכון סיניות וחברות טכנולוגיה ישראליות מתקדמות. פרס מנצל את גל הנורמליזציה הדיפלומטית באזור, אפילו במדינות בהן התהליך עדיין בחיתוליו, במרדף אחר האינטרסים העסקיים שלו, כך על פי דיווח אתר החדשות Intelligence online. הכנס המקוון, אורגן על ידי מרכז החשיבה בניו יורק לתקשורת שלום (CPC), והשתתפו בו למעלה מ- 300 איש מעיראק.  הכנס עורר תגובות נזעמות בעיראק מצד פוליטיקאים מכל שדרת הקשת הפוליטית בבגדאד. ממשלת עיראק גינתה את אירוע והוציאה צווי מעצר לחמישה משתתפים לפחות, כולל החוקר הבכיר במשרד התרבות העיראקי סהר כרים אל תאי, שקרא בפומבי "שלום עם ישראל".  ה- CPC הזמין את פרס, להפתעתו הרבה, לדבר בעברית בפני עצרת השייח'ים העיראקים על מורשת אביו, שנפטר לפני חמש שנים. חמי פרס, כיום ראש המרכז בפועל לשלום וחדשנות, שהקים אביו בשנת 1996. המרכז מקדם דיאלוג ופתיחות, המהווים מנוף כלכלי ועסקי לקידומם של שיתופי פעולה טכנולוגיים, כחלק מרכזי בפעילותו של המרכז. יחד עם תמיר פרדו, לשעבר ראש המוסד, פועל חמי פרס להגדלת ההשקעה של ישראל באזור המזרח התיכון ומדינות המפרץ, כך לפי הפרסום. ב-11 באוגוסט אירח חמי פרס במרכז בישראל את עבדאללה אל ח'ליפה, סגן מנהל הסוכנות לביטחון לאומי של בחריין, על מנת לדון בשיתופי פעולה בין המדינות בתחום החדשנות והטכנולוגיה. חמי פרס מוכן ומחכה להזדמנויות שיתוף פעולה כלכליות חדשות עם עיראק, המוגבל עד כה לעסקאות אנרגיה. לפרס הבן יש את היכולת להשקיע במיזמים במדינות המזרח התיכון, באמצעות חברת פיטנגו הון סיכון, חברה אותה הוא הקים ומנהל. בית ההשקעות פיטנגו, אחת מחברות ההשקעה הגדולות בישראל בתחום הסייבר, ממומן בעיקרו על ידי משקיעים מסין, קוריאה ומדינות נוספות. אחת מהמשקיעות בקרן היא חברת ההשקעות הסינית CIC, הנמצאת בשליטת הממשל הסיני. CIC השקיעה בקרנות נוספות במדינת ישראל, המתמקדות בטכנולוגיות סייבר, דוגמת קרן ויולה ככל הנראה.  פיטנגו צפויה ככל הנראה להשקיע במדינות המזרח התיכון באמצעות חברת הון הסיכון אל באוואדר, שהינה שותפות פרטית-ציבורית בין ממשלת ישראל ופיטנגו, ומטרתה להשקיע בקידום הטכנולוגיה הישראלית בעולם הערבי, כותבים בפרסום. 

שני המקרים המדווחים בישראל מצטרפים למקרים דומים בבריטניה. ניתן להעריך כי חברות אלו, מטבען, מכילות מידע עסקי ופרטי רגיש צילום מסך מאתר חברת callbiz לאחר אירוע הסייבר בחברת Voicenter, שהביא לדליפת הקלטות שיחות של מגוון חברות ישראליות, מגיעה דיווח של כלכליסט בדבר כשל אבטחה בחברת טלפוניה נוספת בשם Callbiz.  ״פרצת אבטחה במערכות חברת קולביז (Callbiz), שמספקת שירותי השארת הודעות ומוקדים טלפוניים לארגונים, חשפה את כל השיחות שנתקבלו והוקלטו על ידי החברה, כולל של לקוחות ממשלתיים שעוסקים במידע בריאותי וביטחוני רגיש כמו משרד הבריאות ורשות שדות התעופה, וכן שמות משתמש וסיסמאות לא מוצפנות – כך חושף ההאקר והאקטיביסט נעם רותם״, על פי דיווח העיתונאי עומר כביר.  ״"במקרה של קולביז התשובה היא: מאוד קל. כל שצריך הוא כלי הפריצה המשוכלל דפדפן, וזה הכל. לא צריך שום דבר אחר. מגיע האקר, לקח לטענתו 15 פטה-בייט של מידע מחברת אחת.״  שני המקרים המדווחים בישראל מצטרפים למקרים דומים בבריטניה בהם הותקפו חברות תקשורת מתחום ה-VoIP. ניתן להעריך כי חברות אלו, מטבען, מכילות מידע עסקי ופרטי רגיש, ולכן מהוות מטרות איכות למתקפות סייבר.  עם זאת, החוק בארץ המגדיר את שב״כ כרגולטור לאבטחת רשתות תקשורת במדינה, אינו כולל חברות ״קטנות״ מתחום ה-VoIP. אלא ספקי תקשורת גדולים. נראה שגם החמ״ל המיוחד שהוקם על ידי מערך הסייבר בבאר שבע לתחום התקשורת אינו מספק פתרון לחברות אלו.  מקולביז נמסר בתגובה לכלכליסט: "החברה משקיעה משאבים רבים בכלים טכנולוגיים מתקדמים לשם הגנת ואבטחת המידע שלה ושל לקוחותיה. מנהלי אבטחת המידע של החברה פועלים לילות כימים על מנת לוודא ולהתעדכן כל העת בפתרונות הגנת סייבר מהחדשים והמתקדמים שיש. ״אנו עומדים בתנאי הרגולציה הנדרשת מבחינת הגנת מידע שנבדקו ואושרו על ידי הרשות להגנת הפרטיות ונמשיך לפעול להיות בחזית הטכנולוגיה הקיימת בנושא. מיד כשאותרה הבעיה הנושא טופל באופן מיידי והפירצה נחסמה ומבדיקה מעמיקה שנערכה הן על ידינו והן על ידי חברה חיצונית אובייקטיבית נמצא שלא התבצעה שום פריצה על ידי גורם זר מלבד פרצה זו על ידי חוקר עצמאי, כך שלא נגרם כל נזק לחברה וללקוחותיה. ״לצערנו, אנו מודעים לכך שתוקפי סייבר לא ייעלמו וכל מטרתם היא לחבל בפעילות רשתית בכלל ושל חברות ישראליות בפרט ועל כן אנו משדרגים את המערכות שלנו באופן תדיר".

משרד התקשורת רוצה לאפשר גם לבעלי רישיון מיוחד להשתתף בשוק הסיטונאי. המשמעות היא הגדלת כמות ספקי התקשורת ב-26 חברות בנוסף לבעלי רישיון כללי. הספקים החדשים אינם מפוקחים בתוספת הרביעית  bigstock משרד התקשורת פרסם תזכיר חוק בשם ״טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א) (תיקון), התשפ"ב-2021״ שמטרתו להגדיל את כמות ספקי התקשורת המשתתפים בשוק הסיטונאי של התשתיות הפאסיביות בישראל.  המהלך צפוי להכניס את שב״כ לצומת החלטה: האם לתת גם לספקי תקשורת קטנים גישה לתשתיות תקשורת לאומיות?  שב״כ מפקח  בשביל להבין את החקיקה המבוקשת, יש לחזור צעד אחורה. בישראל יש שני סוגי ספקי תקשורת - כאלו עם רישיון כללי או כאלו עם רישיון מיוחד. אי אפשר לספק תקשורת לאזרחים ללא רישיון מטעם שר התקשורת.  אלו ברישיון כללי מפוקחים על ידי שב״כ במסגרת התוספת הרביעית לחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998. החברות הרשומות בחוק הן בזק, נאוטילוס, פלאפון, פרטנר, סלקום, נטוויז'ן, בזק בינלאומי, הוט, מירס ונט 4 פי.אייץ'.איי.  מכיוון שגישה לרשת תקשורת לאומית יכולה לשמש לריגול או טרור, שב״כ אחראי לוודא שמקרים כאלו לא יקרו בישראל. לכן, הוא מפקח על החברות בתוספת הרביעית באופן הדוק.  שוק סיטונאי  בשנת 2014, רצה משרד התקשורת לקדם תחרות בשוק התקשורת והוא פרסם את השוק הסיטונאי. מטרת השוק הסיטונאי היא לפתוח תחרות בין ספקי תקשורת גדולים המחזיקים ברישיון מפ״א כללי. מכיוון שמרבית התשתיות בארץ הן של בזק והוט, החליט משרד התקשורת אי שם ב2014 שהוא רוצה לאפשר לכל מפעיל עם רישיון כללי לשכור את התשתיות שלהן על מנת להתחרות בהן. המטרה הייתה הוזלת מחיר ללקוח הסופי.  כשבע שנים לאחר מכן, בתחילת 2021, החליט שר התקשורת לתת רישיונות מיוחדים לפריסת תשתיות תקשורת מהירות (סיבים) ליזמים פרטיים שאינם נמצאים בתוספת הרביעית לחוק הסדרת הבטחון בגופים ציבוריים. כלומר, חברות אלו אינן מפוקחות על ידי שב״כ. ככאלו, עלתה בעיה - כיצד מחברים את החברות האלו לשוק הסיטונאי שסגור רק לבעלי רישיון כללי?  רישיון כללי, בהפשטה, מציב סף כניסה (ערבות בנקאית למדינה) קטן יותר מרישיון כללי ומגביל את כמות המנויים שספק ברישיון מיוחד יכול לשרת. המטרה היא להכניס הרבה יזמים קטנים לאזורי פריפריה, בהם אין לחברות הגדולות כדאיות עסקית לפרוס תשתיות.  עוד חלק מהתצרף הוא מתווה הסיבים. במתווה זה, משרד התקשורת רצה לקדם פריסה מהירה של סיבים (כיסוי ארצי בחמש שנים). בזק החליטה שהיא פורסת סיבים ב84 אחוזים מהמדינה. ב-16 הנותרים, אזורי פריפריה בלי כדאיות כלכלית לבזק כאמור, יפרסו ספקי תקשורת אחרים.  אבל, כדי לפרוס סיבים ליישוב, צריך להתחבר לצומת בקרבת היישוב. ולמי שייכות התשתיות בצומת? ניחשתם נכון, לאחת מחברות התקשורת הגדולות. עכשיו, כדי לשכור מאותה חברה גדולה צומת לחבר את היישוב, צריך להשתמש בשוק הסיטונאי. ומה יעשה מי שיש לו רישיון מיוחד ולא כללי? שוב צדקתם. לא יכול לקנות את החיבור לצומת ולא יכול לחבר את היישוב.  ריגול וטרור בהיבט ביטחוני (ריגול או טרור), יש לשב״כ בעיה. אם יחברו ספק ברישיון מיוחד שאינו מפוקח על ידי השירות, נוצרת כאן בעיה ביטחונית פוטנציאלית. חברה שאינה מפוקחת מקבלת גישה לתשתיות התקשורת הלאומיות. מצד שני, בלי חיבור כזה, אי אפשר להגדיל את התחרות באזורים בהם בזק לא פורסת ופריסת הסיבים תתעכב.  לכן, משרד התקשורת פרסם תזכיר חוק שמטרתו לאפשר לספקים עם רישיון מיוחד להשתמש בשוק הסיטונאי. בצורה כזו, הם יוכלו לפרוס ליישובים באזורי התמרוץ (כ-16 אחוזים מהמדינה) ובכך להאיץ את פריסת הסיבים במדינה וגם להוות חלופה תחרותית לספקי תקשורת גדולים.  כעת, השאלה היא האם שב״כ יאשר את תזכיר החוק ובאיזה אופן. מכיוון שספקי התקשורת ברישיון מיוחד אינם חלק מהתוספת הרביעית כאמור, שב״כ יכול להחליט לתת להם להתחבר לתשתיות של בזק והוט, אבל רק עם גישה לאזורי התמרוץ. כלומר, לבצע סגמנטציה ברשתות של בזק והוט על מנת לא לאפשר להם גישה לכלל המדינה, אלא לאותם 16 אחוזים (או פחות) מהמדינה.  לסיכום, ישנם שני כוחות מנוגדים המופעלים על שוק התקשורת. מחד המשרד רוצה לקדם פריסת סיבים בארץ ותחרות לצורך הוזלת מחירים לאזרח. מאידך, שב״כ, שצריך לדאוג שלא יהיו מרגלים או טרוריסטים ורוצה להגביל גישה, ככל הניתן, לתשתיות תקשורת לאומיות.  פניתי לשב״כ לברר את עמדתו לתזכיר החוק - אם תתקבל תשובה, תפורסם כאן. 

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ״לית החברה, מסרה כי הדבר מעיד ״על החשיבות העצומה שמיקרוסופט מייחסת לפעילות הפיתוח שלה בישראל ולאמון הנדיר שלה בטאלנט הישראלי״ הקמפוס החדש של מיקרוסופט בהרצליה. צילום: עמית גרון מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח הודיעה על כוונתה להכפיל את מספר עובדיה בארבע השנים הקרובות – מכ-2,000 כיום ל-4,500. בימים אלו פועלת החברה לגייס באופן מיידי מאות עובדות ועובדים חדשים למגוון משרות חדשות, החל מתפקידי ניהול בתחומי הפיתוח ועד למשרות סטודנט. לאור הזינוק הצפוי במספר העובדים, מיקרוסופט תפתח בשנים הקרובות חמישה מרכזי פיתוח חדשים בישראל. החברה תקים קמפוס חדש בתל אביב שיתפרס על פני 25 אלף מ"ר ויאכלס יותר מ-1,000 עובדים וכן מרכז חדש בהרצליה שיאכלס מספר דומה של עובדים, הצפוי להיבנות בסמוך לקמפוס המתקדם שפתחה החברה בעיר לפני כשנה. בנוסף, שני מרכזי פיתוח חדשים ייפתחו בשנה הבאה בירושלים ובבאר שבע, במטרה להתרחב גיאוגרפית ולמשוך לשורות החברה עובדים מהפריפריה ומאוכלוסיות בתת-ייצוג בתעשיית ההייטק, דוגמת הציבור החרדי והציבור הערבי-ישראלי. מיקומו של האתר החמישי טרם נקבע והוא יוחלט בעתיד הקרוב, תוך התחשבות ברצון החברה להנגיש את העבודה בה לאוכלוסיות מגוונות ולאפשר לעובדים המעדיפים לעבוד מהמשרד לצמצם את זמן הנסיעה אליו מביתם. מיקרוסופט בחנה את השפעות מודל העבודה ההיברידי שלה על עובדיה, ומהממצאים עולה כי עובדי החברה רוצים לחלק את זמן עבודתם בין עבודה מרחוק לעבודה מהמשרד. עוד עלה מהממצאים, כי יכולת העובדים לבחור ולשלב בין האפשרויות השונות מובילה לשביעות רצון גבוהה יותר ולגמישות ארגונית. מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח: "הקמת מרכזי הפיתוח החדשים של מיקרוסופט בישראל והתוכניות לגייס אלפי עובדים, מעידים על החשיבות העצומה שמיקרוסופט מייחסת לפעילות הפיתוח שלה בישראל ולאמון הנדיר שלה בטאלנט הישראלי. מרכזי הפיתוח החדשים יסייעו לנו להמשיך לצמוח, לגייס לשורותינו את האנשים המוכשרים ביותר ולבנות את טכנולוגיות המחר. ״אנו רוצים שמיקרוסופט תהיה בית אפשרי לכל מועמד ומועמדת מתאימים בכל רחבי הארץ, ולכן אני שמחה במיוחד על שאנו מגיעים לראשונה לירושלים ולבאר שבע. במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח קיימות כ-30 קבוצות מוצר שונות המובילות חלק ניכר ממוצרי הליבה של מיקרוסופט העולמית, ושותפות לפיתוח וייצור טכנולוגיות מתקדמות במגוון תחומים כגון אבטחת מידע, ענן, Big Data, בריאות דיגיטלית, נהיגה אוטונומית, בינה עסקית ומכשירי Surface". בשנה שעברה פתחה מיקרוסופט את קמפוס הדגל, הירוק והנגיש של החברה בהרצליה פיתוח ששטחו 46 אלף מ"ר. זהו בניין המשרדים הראשון בישראל שזכה בהסמכת Fitwel בדירוג הגבוה ביותר (3 כוכבים), המתמקד ביצירת סביבת עבודה בריאה. זהו גם הבניין הראשון בישראל שזכה לתקן LEED V4 GOLD פנים וחוץ - דירוג בינלאומי להסמכת מבנים כברי-קיימא וסביבתיים.

בחלק מהמקרים, על מנת שיסכימו לקבל תכנים מיניים מטעמו, הציג עצמו הנאשם כנער או נערה והציג בפני הקטינים שאלות ובקשות תמימות לכאורה, שהסתירו את כוונותיו bigstock מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית משפט מחוזי ת"א כתב אישום כתב אישום נגד קובי רוטנברג (28), מבני ברק, בגין שורה ארוכה של עבירות מין שביצע בעשרים ושישה קטינים בטווח הגילאים 17-11 שנים ובמספר בגירים, באמצעות יישומוני "אינסטגרם" ו"וואטסאפ". על-פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד אור ארבר, במהלך השנים 2021-2019, יצר לעצמו הנאשם זהויות בדויות של נערים ונערות צעירים, ופתח באמצעותן חשבונות פיקטיביים ב"אינסטגרם" ובווטסאפ בין היתר תחת השמות נער בן 14-14 וחצי, "taly9983", "לירן", ו"שני". באמצעות פרופילים אלה הציג עצמו הנאשם כנער צעיר או כנערה צעירה בני גיל הקטינים איתם התכתב. על מנת לזכות באמון המתלוננים איתר הנאשם ברשת תמונות של צעירים וצעירות, ללא רשותם (עם חלקם היה לנאשם היכרות מוקדמת), תוך שהוא מתחזה אליהן בדמויות שיצר בחשבונות הפיקטיביים. בנוסף, על מנת לרכוש את אמונם של הקטינים, ולזכות בשיתוף פעולה מצדם, השתמש הנאשם בשפה התואמת את גילם של הקטינים, התעניין בהם ושיתפם בפרטים כוזבים אודות הדמות אותה גילם. בחלק מהמקרים, על מנת שיסכימו לקבל תכנים מיניים מטעמו, הציג עצמו הנאשם כנער או נערה והציג בפני הקטינים שאלות ובקשות תמימות לכאורה, שהסתירו את כוונותיו. כתוצאה ממעשיו הסכימו הקטינים כי הנאשם ישלח אליהם עשרות תמונות, מדבקות (Stickers) וסרטוני עירום, הכוללים תכנים מיניים, לרבות של איבר מינו הזקור ומעשי אוננות, כאשר הסכמת הקטינים התקבלה במרמה, בסוברם כי הם משוחחים עם נער או נערה בני גילם. בחלק מן המקרים אף הסכימו הקטינים לקיים שיחות וידאו עם הנאשם, כאשר במהלכם ביצע בהם הנאשם מעשים מגונים ואף גרם להם לבצע מעשים מגונים בעצמם, והכל לשם גירויו או סיפוקו המיני.  בד בבד עם הגשת כתב-האישום ביקשה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מבית-המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. במסגרת הבקשה ציין עו"ד ארבר, את ההיקף הגדול של הקטינים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, על פני פרק זמן ניכר, כאשר את מרביתם הכיר באמצעות המרשתת, ולא הייתה בין הנאשם לבינם היכרות מוקדמת. וכן את המניפולציות שהפעיל הנאשם על מנת "ללכוד ברשתו" קטינים רבים ככל הניתן. הפרשה נחשפה בעקבות פניות שהתקבלו במוקד 105 של המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, המיועד לטיפול בדיווחים על פגיעות כלפי קטינים ברשת. הפניות הועברה לחקירה במפלג החקירות של יחידה 105, תוך ליווי של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

נפתלי בנט, ראש הממשלה, חשף מבצע של המוסד כמו שעשה קודמו נתניהו עם הארכיון. דן ארקין משווע לראש ממשלה שלא צריך להוכיח כלום - את המנדט הוא כבר קיבל מהעם  ראש הממשלה עם ראש המוסד. צילום: חיים צח - לע״מ בימים אלו, לנגד עיני הציבור הישראלי, נעשה ניסוי פוליטי חסר תקדים, אולי בעולם. אחרי עשרות שנות שלטון שמאל, מפא"י, עבודה ודומותיה, ואחרי עוד עשרות שנות שלטון של ימין, חרות, ליכוד ודומותיה וגרורותיה, קם והיה שלטון מזן חדש - ממשלה רבת גוונים. מימין-ימין ועד שמאל-שמאל, וגם נציגות ערבית, חסרת תקדים במדינת ישראל.  בין אם אתה איש ימין או שמאל, הניסוי הזה הוא חדשני ומעורר דמיון, והחודשים הראשונים הוכיחו שזה אפשרי. לא ייפתרו מחר בעיות היסוד של המדינה, אבל בסך הכל, זה עובד. בראש הניסוי הזה עומד ראש הממשלה נפתלי בנט והוא אחראי להצלחת החדשנות הפוליטית הזאת. אלא שנראה כאילו בנימין נתניהו מטיל צל ענק על נפתלי בנט. זה ניכר ובולט (לרעה) ביותר מידי אמירות ויוזמות של ראש הממשלה, שבהן הוא נראה כמי שמחקה את קודמו, אולי מבלי דעת, ואולי מדעת, בכוונת תחילה. שגרה: חשיפת מבצע של המוסד האם בנאום חגיגי בפתיחת מושב הכנסת חייב ראש הממשלה לחשוף מבצע סודי וחשאי של המוסד? מבצע שעד לרגע הנאום לא היה יותר חשאי וסודי ממנו. הועלו כמה סיבות אפשריות לצעד שנקט.  רצה לאותת לאיראן שדובר במבצע הומניטרי, לגלות עקבות של נווט חיל האוויר רון ארד, ללא קשר לעימות הישראלי-איראני בנושאי הגרעין ואחרים. נראה לנו שזה נימוק חלש. שליטי טהרן אינם מצטיינים בהבנה ובסימפטיה עמוקה למה שקרוי 'מבצע הומניטרי', בעיקר כאשר חוטפים להם גנרל, כך לפי הדיווחים בעיתונות הבינלאומית. אפילו אם הוא פנסיונר.  האם רצה בנט, כך פרשנים פוליטיים, למצוא חן בעיני הציבור ולשכנעו שהנה בתקופת שירותו כראש ממשלה, האחראי ישירות על המוסד, בוצעה פעולה נועזת, גם אם ללא תוצאות של ממש. ניסיון לגבש ולחזק בייס פוליטי? גם זה נשמע כנימוק חלש, שכן אין זה הגיוני שבגלל מבצע של המוסד יצטרפו אנשים למחנהו של נפתלי בנט או שתעלה קרנו בעיניהם בגלל המבצע. אם נכונה