מדובר במיני לוויין תקשורת שייקרא גיאונון מבוסס על לווין הדרור שפיתחה תעשייה אווירית עבור ממשלת ישראל תמונה: תעשייה אווירית  במסגרת קונגרס החלל העולמי IAC שנפתח הבוקר בדובאי, איחוד האמירויות הערביות, חושפת התעשייה האווירית קונספט חדשני ללווייני תקשורת: מיני לוויין תקשורת שייקרא גיאונון Mini Communication -Satellite (MCS).  פיתוחו של MCS מבוסס על היכולות שפותחו בעבור "דרור1" לוויין התקשורת הלאומי של מדינת ישראל  - רובן טכנולוגיות כחול לבן שפותחו בתעשייה האווירית הכוללות מטע"ד תקשורת דיגיטלי מתקדם ויכולות "סמארטפון בחלל" המאפשרות גמישות תקשורתית לאורך כל שנות פעילותו בחלל. תוכנת השליטה בלוויין וארכיטקטורת הפיתוח מאפשרות טעינת אפליקציות מהקרקע לחלל תוך כדי ביצוע משימתו בחלל ובכך מתאפשרת התאמה ושינוי משימה ללוויין בהתאם לצרכי התקשורת המשתנים.   הלוויין החדשני הינו לוויין תקשורת מתקדם במשקל של כ-650 ק"ג בעת השיגור וכולל מטע"ד תקשורת דיגיטלי מלא במשקל של כ-200 ק"ג. בשל משקלו הנמוך יחסית, הלוויין מותאם לשיגור בשילוב לוויינים אחרים ובכך מוזלת משמעותית עלות השיגור. המיני-לוויין, שמשך חייו צפוי להיות כ-14 שנים, נועד לספק שירותי תקשורת מתקדמים ממוקדים אזורית ללקוחות או למדינות עם צרכי תקשורת מגוונים. קונגרס החלל בדובאי, בו ייחשף המיני-לוויין, יתקיים בין ה-25 ל-29 באוקטובר. מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, שלומי סודרי: "פיתוח הלוויין החדשני MCS מביא לידי ביטוי את יכולות החלל הנרחבות של התעשייה האווירית. מדובר בטכנולוגיית חלל עילית בפתרון שמותאם תקציבית למדינות ולמפעילי תקשורת שלא זקוקים ללוויין תקשורת בגודל המקובל כיום. ״מיני לוויין MCS  מהווה נישה חדשה בעולמות לוויינות התקשורת וכן מערכת משלימה או אזורית ממוקדת. מערכת זו מאפשרת לתעשייה האווירית להציע יכולת לוויינית מלאה במחיר תחרותי הפותחת דרך לשווקים חדשים בתחום הלוויינות. אנו מצויים במגעים עם מספר לקוחות ברחבי העולם לגבי הקונספט החדשני וגאים להשיקו בקונגרס החלל העולמי בדובאי".  בתחילת שנת 2020 הזמינה ממשלת ישראל מהתעשייה האווירית, בית החלל של ישראל, את פיתוחו ובנייתו של דרור 1, לווין התקשורת הבא של ישראל וזאת לטובת יכולות התקשורת הלוויינית החיוניות הנדרשות למדינה. התעשייה האווירית מקדמת את פיתוח הלוויין ובנייתו בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו מול הממשלה. 

חברת ת'יאון סנסורס היוונית זכתה במכרז לאספקת מאות מערכות Thermis CS בשווי של עד 11.5 מיליון דולרים https://www.theon.com/medias/news/item/83-theon-sills-uk חברת ת'יאון סנסורס (Theon Sensors)  היוונית, יצרנית של מערכות ראייה תרמיות ושל אמצעי ראיית לילה אלקטרו-אופטיים לצבאות וגופי אכיפת חוק, הודיעה כי הצבא הבריטי בחר במערכת הראייה התרמית שלה Thermis CS עבור צלפי הצבא בתנאי תאורה חלשה (SILLS). החוזה הוענק בעקבות מכרז בינלאומי ושוויו מגיע ל-11.5 מיליון דולרים. הדרישה הראשונית היא ל-500 מערכות, אבל סביר שתהיינה רכישות נוספות במסגרת חוזה זה. אספקה תחל בשנת 2022. האתר Thefirearmblog.com מציין כי מערכת הראייה התרמית Thermis CS מגיעה בשלוש גרסאות: לטווח בינוני (MR), לטווח ארוך (LR) ולטווח ארוך במיוחד (ELR). בהינתן שמערכת תרמית זו מיועדת לצלפי הצבא הבריטי, נראה כי גרסת ה-ELR היא זו שנבחרה. לדברי חברת ת'יאון סנסורס, "גרסת Thermis MR מיועדת לרובי טווח קצר (M16, M4, AK-47 וכו') או למקלעים בינוניים (M16, M4, AK-47, FN Minimi, MG3 וכו'), בעוד שגרסאות LR / ELR מיועדות לנשקי מפקדים, רובי צלפים ומקלעים כבדים (M2 HB, MK19 וכו')." החברה אומרת כי התכנון והפיתוח של המערכות התרמיות מאפשר שימוש בהן בפלטפורמות רבות (נישאות בידי אדם, רכובות ומוטסות). מערכות ראיית הלילה והראייה התרמית של חברת ת'יאון סנסורס נמצאות כיום בשימוש של רוב המדינות החברות בנאט"ו.   

התכנית טעונה אישור תקציב ממשלה, ואם תעבור מטרתה לבצע שורת מהלכים לצמצום פערים בחברה הערבית סטילס: חיים צח/ לע"מ הממשלה אישרה אתמול (א'), את התכנית הכלכלית לסגירת פערים בחברה הערבית. היקף התכנית לשנים 2022-2026 יעמוד על כ-30 מיליארד ש"ח. במסגרתה, יקודמו שורת מהלכים לצמצום פערים בחברה הערבית.  פיתוח התעסוקה: הגדלת מספר ההכשרות למקצועות הנדרשים במשק. יושם דגש על הקניית מיומנויות בשפה העברית כדי לעודד השתלבות איכותית בשוק התעסוקה. כמו כן, תורחב פעילות מעונות היום על מנת לעודד נשים ערביות להיכנס למעגל התעסוקה. בפעולות אלה ופעולות נוספות לעידוד תעסוקה יושקעו למעלה מ-1.4 מיליארד ש"ח. חדשנות טכנולוגית והיי-טק: הגדלת שיעור התלמידים הערבים הזכאים לבגרות ברמת 5 יחידות במקצועות מתמטיקה, אנגלית ובמקצועות המחשב, הגדלת שיעור בוגרי התארים במקצועות ההיי-טק בקרב החברה הערבית, הגדלת שיעור המועסקים הערבים בענף ההיי-טק מסך המועסקים בענף, והגדלת מספר היזמים הערבים המובילים מיזמים טכנולוגיים. שירותי בריאות: הממשלה תקים צוות שיממש את תכנית העבודה בתחום הבריאות, אשר מטרתה לפעול לצמצום הפערים בשירותי הבריאות בין התושבים ביישובי המיעוטים לכלל הארץ בשיעור של לפחות 25%, בשניים מהנושאים בהם מתמקדת התכנית: בריאות האישה, שנות החיים הראשונות, סוכרת והשמנה, בריאות הנפש, עישון ומחלות ריאה. דיור ושיכון: על מנת לקדם בנייה חדשה, ישווקו כ-5,000 יחידות דיור בשנת 2022 ועד 9,000 שיווקים בשנת 2026 (במתווה העולה ב-1,000 שיווקים בכל שנה). בנוסף, לצורך שיקום ופיתוח תשתיות בשכונות ותיקות, לרבות ניקוז מי גשם למניעת הצפות, תשתיות חשמל, תקשורת ומפגעי בטיחות - יוסרו חסמי תכנון וביצוע. כמו כן, יתוקצבו מוסדות ציבור (מועדונית, מתנ"ס, קופת חולים) במרקם הוותיק ובשכונות חדשות. ראש הממשלה, נפתלי בנט: "אנחנו מוציאים היום אל הפועל תכנית רחבת היקף לקידום המגזר הערבי. המטרה שלנו היא לצמצם את הפערים בחינוך, ברווחה, בתעסוקת נשים ובתחום הכלכלי-מוניציפאלי במיוחד. בנוסף, ככל שנעמיק את החינוך למתמטיקה ומדעים בחברה הערבית, ונגדיל את הההשתפות של הערבים בשוק ההיי-טק - נצא כולנו נשכרים. ״לכן, הבאנו היום לשולחן הממשלה תכנית בהיקף רחב של כ-6 מיליארד שקלים בממוצע בשנה, למשך 5 שנים. מדובר בתכנית שתעסוק בפיתוח תעסוקה, בחיזוק מוניציפאלי, בשיפור שירותי הבריאות, בעידוד ההשתלבות בהיי-טק ובמקצועות טכנולוגיה ובדברים רבים נוספים". השרה לשוויון חברתי, מירב כהן: "אחרי חודשים של עבודה מסביב לשעון, אישרנו היום תכנית היסטורית בממשלה. מדובר בתכנית שמתרגמת את ערך השיוויון למעשים, כאשר 21 משרדי ממשלה תרמו את חלקם למהלך. אני מאמינה שתכנית זו תספק תקווה להרבה מאד אנשים שחיים בישראל ובסופו של יום גם תפחית את תופעת האלימות והפשיעה.״

בישראל הציבור אולי קונה כל מילה של משהב״ט. אם רוצים לשכנע מקבלי החלטות בחו״ל, זה משחק אחר - צריך להציג הוכחות. בספק אם הצווים שפרסם משהב״ט כעת ישפיעו על מקבלי החלטות בחו״ל  צילום: אריאל חרמוני - משהב״ט  לפני מספר ימים הכריז שר הביטחון על ששה ארגונים פלסטינים כארגוני טרור בשל הקשר שלהם לחזית העממית. ארגון טרור שחותר להשמדת מדינת ישראל. שמות הארגונים: ועדת הנשים, המוסד המשפטי "אלצ'מיר", מוסד המחקר "ביסאן", ארגון "אלחק", התנועה העולמית להגנה על ילדים - סניף פלסטין (DCI-P) ו-ועדת הפעילות החקלאית (UAWC). סערה תקשורתית פרסום הדברים יצר סערה תקשורתית בעולם סביב שתי שאלות - האם האמריקאים ידעו על כוונת ההכרזה של ישראל מבעוד מועד ושאלה נוספת היא על אילו הוכחות מתבסס שר הביטחון בהקשר ההכרזה.  טרם הדיון במקרה המסוים, אזכיר כי ארגוני ביטחון באופן כללי, בכל מדינה כמעט, אינם נדרשים להציג הוכחות לציבור בבואם להגדיר מישהו מחבל. בישראל, בפרט, קהילת הביטחון לא חייבת כלום לציבור במובן זה. ישנה חקיקה, תהליכי עבודה המתבססים עליה, פיקוח (ככל שישנו) וזהו.  האמינות של המערכת הביטחונית בישראל מבוססת על שני יסודות עיקריים - האשראי הציבורי שיש לגוף הביטחון (המותג שלו בעיני הציבור) והטענה שבהליך קבלת ההחלטות לוקחים חלק הרבה גורמים והאפשרות שכל הגורמים יעשו ״יד אחת״ - אפסית. כלומר, השתתפות הרבה גורמים שונים בתהליך מבטיחה את האמינות שלו. גם אם אין הוכחות מפורסמות לציבור.  באופן כללי הציבור הישראלי מאמין למערכת הביטחון. כאשר צה״ל טוען שהופצצו בסוריה מפעלי טילים, אף אחד לא מבקש לראות תמונות מתוך המבנה שיאשרו שמדובר במפעל טילים. שמיוחס למוסד חיסול מדען גרעין איראן, אף אחד בציבור לא דורש לראות הוכחות שהוא מדען גרעין ושהוא באמת פועל בתכנית הגרעין הצבאית של איראן. ששב״כ חוטף חשוד בטרור מרחוב בג׳נין, אף אחד לא מבקש לראות הוכחות שהוא באמת עוסק בטרור.  רוצה לומר, הציבור בארץ (וגם במדינות אחרות), ממודר משכבת ההוכחות באופן טבעי בכל הקשור לפעילות גופי ביטחון של המדינה. אם נחזור להכרזת משרד הביטחון, אין זו הכרזה ראשונה מסוג זה. גם בצווים קודמים המשרד לא פרסם הוכחות לטענות שלו. כאמור, הוכחות אינן הכרח בשיח הציבורי בישראל כאשר מדובר בהגדרת מישהו כמחבל.  הממד החוקי לאור הביקורת הציבורית על ההחלטה האחרונה של שר הביטחון, בארץ ובעולם, עולה השאלה מהו אומר הממד החוקי. ובכן, משתמש בשם אור כרמי מסביר בטוויטר את הבסיס המשפטי להחלטה.  ההסבר מבוסס על החלטות קודמות של בג״צ, חלקן קשורות להחלטות עבר בנוגע לארגונים המסונפים לחזית העממית. לפי ההסבר, בישראל אין הפרדה בין פעילות צבאית לאזרחית של ארגון המוגדר ארגון טרור. כלומר, חוקית, השב״כ וארגוני המודיעין האחרים צריכים להוכיח שלארגון מסוים יש קשר לארגון טרור כדי להגדיר את אותו ארגון כארגון טרור. גם אם הוא עמותה שמחלקת אוכל לעניים.  ״במילים אחרות, הטענה שמדובר בארגונים "אזרחיים", או בארגוני "זכויות אדם" – היא לא השאלה הרלבנטית. במקום זאת, יש לשאול האם הארגונים הללו פועלים תחת החזית העממית. ככל שהתשובה לשאלה השנייה היא בחיוב, גם אם נניח שאותם ארגונים אכן מבצעים פעילות "אזרחית" בלבד – אין בכך כדי לסייע להם״, מסביר כרמי.   כרמי גם דן בשאלת הצורך בהוכחות. הוא מסביר כי הוכחות הן מסווגות מטבע הדברים ולכן לא צפויות להיות שקופות לציבור. עם זאת, ההכרזה על ארגון טרור נערכת על בסיס ״חוק המאבק בטרור״. ״לפי החוק, נדרשת חוות דעת של ראש השב"כ ואישור יועמ"ש (או מי שהסמכות הואצלה לו) – ורק אז העניין יבחן על ידי שר הביטחון, שהוא בעל סמכות ההכרזה״, כותב כרמי.  ״ומה כל זה אמור בעצם?״, מסכם כרמי. ״זה אומר שלי ולכם – אכן אין דרך לבחון האם היתה הצדקה להכריז על גוף כ-"ארגון טרור", כי אנחנו לא חשופים למידע שעמד בבסיס ההכרזה. ״אבל בדרך להכרזה, שורה ארוכה של גורמים – מקצועיים, משפטיים ופוליטיים – כן נחשפו למידע הזה, וההחלטה כפופה לביקורת שיפוטית בבג"ץ. אז אפשר, כמובן, לטעון שכולם משרתים אג'נדה מסוימת, ושאי אפשר לסמוך על אף אחד מהם, ושהם חברו יחד כדי להפליל להנאתם ארגונים פלסטיניים תמימים. ״אבל אפשר גם לעצור רגע, ולהרהר – רק להרהר – באפשרות שהגופים האלה כן עושים את מלאכתם נאמנה, ושהם פועלים למען ביטחון כל אחד ואחת מאיתנו.״  הממד ההסברתי  לצד ההיבטים החברתיים והחוקיים, שכאמור, אינם דורשים פרסום הוכחות לציבור, ישנו ממד ההסברה הבינלאומי. כאשר שר הביטחון פרסם את רשימת ששת הארגונים הוא יצר גל תגובת נגד מצד גורמים אירופאים ואמריקאים שטענו כי מדובר בטענות שווא. ״אלו ארגוני זכויות אדם״, טוענים המתנגדים.  אכן, ארגוני טרור נוטים להסוות את הפעילות שאינה צבאית במעטה זכויות אדם על מנת לספק לערוצים אלו לגיטימציה לפעול במרחב הבינלאומי. כולל שימוש בתשתית פיננסית בינלאומית להעברת כספים לארגון הטרור. לעיתים קרובות, הכספים באמת אינם מיועדים לביצוע פיגוע באופן ישיר, אלא לבניית תשתית חינוך, רווחה, רפואה ועוד המאפשרת לארגון הטרור לשמר את כוחו בתא שטח מסוים. במקרה המדובר - ביו״ש. כלומר, בתפיסה מודיעינית, הכספים שמגיעים לארגונים אלו, לעיתים ממקורות באירופה וממדינות נוספות, חלקן ידידות לישראל, משמש לבניית תשתית חברתית עליה נסמך ארגון הטרור בבואו לבצע פעולות צבאיות. באירופה לעומת זאת, רואים את המציאות אחרת.  המלחמה בטרור מטבעה בעייתית בשל השילוב הסימביוטי בין אוכלוסיה אזרחית לפעילים חמושים. בראייה אירופאית, ככל שניתן להכליל, בשונה מישראל, יש בידול בין פעילות אזרחית לצבאית. כפי שהסביר כרמי, בישראל לא עושים בידול - באירופה כן.  ההבדל בין תפיסות העולם האלו, בא לידי ביטוי גם בראיון שערכתי לאחרונה עם ד"ר אריה בנשמחון, מנכ״ל ELNET צרפת, על ההבדלים בתפיסת המציאות בין הצדדים בנוגע לטרור.  ההבדל המהותי נוגע לשאלת ההוכחות. בשונה מהציבור הישראלי, הציבור מחוץ לישראל, דורש הוכחות. אי אפשר לצפות מתושב פריז, לונדון או בודפשט, להאמין לכל מילה שיוצאת ממשרד הביטחון הישראלי. העולם לא ממש עובד ככה.  משרד הביטחון הישראלי נתפס, בצדק, מוטה. בעל אג׳נדה. ואם רוצים לשכנע אזרחים בחו״ל, כולל מקבלי החלטות, צריך להציג להם עובדות. בוקטור זה, משרד הביטחון ומשרד רוה״מ - כשלו. ההסברה של מדינת ישראל לא תכננה כראוי את ההכרזה של שר הביטחון. יתרה מכך, כל הודעה כזו שאינה מסונכרנת עם הממשלים באירופה וארה״ב, שוחקת את האמינות של משרד הביטחון הישראלי בעיני צופים זרים. לסיכום, משרד הביטחון אינו חייב להציג הוכחות לציבור הישראלי, שגם התרגל לא לדרוש כאלו. עם זאת, בזירה הבינלאומית, המשחק שונה. אם המטרה של הצו הישראלי לגרום לבנקים באירופה וארה״ב להקשות על הפעילות הפיננסית של אותם ששת ארגונים פלסטינים, נראה כי המטרה לא הושגה. 

גיל שוויד מדבר על איומים עדכניים, תופעת היוניקורנים, ולמה הסלולרי הוא נקודת כשל עיקרית במשטח ההגנה בסייבר. ראיון מיוחד  צילום מסך עמיר רפפורט, המייסד של כנסי סייברטק, ישב לשיחה אחד על אחד עם גיל שוויד, מנכ״ל צ׳ק פוינט במסגרת כנס ״סייברטק ניו-יורק״.  ״מגיפת הקורונה השפיעה על שוק הסייבר״, מסביר שוויד בשיחה. ״היא בחנה את יכולת הגמישות שלנו. בעקבות המגיפה, הואץ הליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, כאשר הענן חלק עיקרי ממנה. שינוי זה הרחיב משמעותית את משטח התקיפה, בעיקר בגלל המעבר לעבודה בבית של העובדים.״  שוויד דיבר גם על המורכבות של מתקפות הסייבר כיום. ״אנחנו הצהרנו לפני כארבע שנים על התקפות ״דור 5״״, מסביר שוויד. ״מתקפות המשתמשות במגוון וקטורים בכלי אחד. הרבה חולשות יום אפס ביחד. כיום אלו מתקפות שגרתיות. וזו בעיה.  ״רוב הארגונים בעולם מתמודדים כיום עם מתקפות ״דור 3״. הם לא יודעים להתמודד עם מתקפות ״דור 4״ וצפונה. לכן העסקים כיום פגיעים. לכן מתקפות הכופר כל כך מוצלחות.  ״צוות המחקר שלנו ראה גם רשתות בוטים המבוססות על עשרות מליוני מכשירים סלולריים - מוכנות לפקודה. אלו עדיין לא מתקפות שעוצרות את העולם, אבל תשתיות התקיפה בהחלט מתקרבות לשם. זה עניין של החלטת תוקף.״  שוויד התייחס בנוסף לשני וקטורי תקיפה שלדעתו מהווים כיום אתגר מרכזי בשוק הגנת הסייבר - התקני IOT וטלפונים סלולריים. ״כמעט כל התקן כזה אפשר לתקוף. טלפון סלולרי הוא אחד ההתקנים הכי פגיעים שקיימים היום. הוא מאפשר לתוקף לדעת כל דבר שאנחנו עושים איתו״, אומר שוויד.   איך אתה רואה את תופעת היוניקורן?  לגבי תופעת חברות הסייבר שמוערכת ביותר ממיליארד דולר, מסביר שוויד כי לפי דעתו זו תופעה חיובית שמעודדת חדשנות. ״עם זאת, אני צופה האחדה של פתרונות. ארגון לא יודע לנהל 55 פתרונות סייבר ביחד״, אומר שוויד. ״אני חוזה שינויים גדולים בשוק הסייבר בעתיד הקרוב. אי אפשר להתמודד עם כל כך הרבה פתרונות בו זמנית.״   

במזה"ת צפוי ביקוש גבוה ביותר למטוסים רחבי-גוף ולמסירת 1,570 מטוסים כאלו. צי המטוסים צרי-גוף צפוי לשלש את עצמו עד 1,750 מטוסים בשני העשורים הבאים By pjs2005 from Hampshire, UK, rotated by the uploader - This file has been extracted from another file: Boeing 737-8 MAX N8704Q (27946580010).jpg, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=58846566 נוכח התאוששות בעולם התעופה המסחרית צופה חברת בואינג בתחזית שפרסמה כי ב-20 השנים הבאות יהיה במזרח התיכון ביקוש ל-3,000 מטוסים חדשים בשווי כספי של 700 טריליון דולר. בואינג צופה כי הביקוש לתנועת נוסעים במזה"ת יעלה וצי המטוסים עשוי להכפיל את עצמו  בשני העשורים הבאים. כשני שלישים של הביקוש הוא למטוסים חדשים ושליש אחד להחלפת מטוסים ישנים במטוסים חסכוניים בדלק דוגמת מטוסי דרימליינר 787, 737 MAX ומטוסי X  777. מנהל שיווק מסחרי למזרח הציון בבואינג רנדי ייסי אמר שאזור המזה"ת מוביל בהתאוששות הענף, והתעשיה ממשיכה להסתגל לצרכים הגלובליים החדשים.  במזה"ת צפוי ביקוש גבוה ביותר למטוסים רחבי-גוף ולמסירת 1,570 מטוסים כאלו. צי המטוסים צרי-גוף צפוי לשלש את עצמו עד 1,750 מטוסים בשני העשורים הבאים. צי מטוסי המטען צפוי להכפיל ביקושים מ-80 מטוסי מטען בשנת 2019 עד ל-150 מטוסי מטען עד שנת 2040. הביקוש לטיסות קרגו עלה משנת 2020 ב-20 אחוזים, כאשר שתים מחמש חברות המטענים הגדולים בעולם ממקומות באזור המזה"ת.   

היקף המכרז 36 מיליון שקלים ל- 3 שנים  מאת Ori~ - נוצר על־ידי מעלה היצירה, Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10793283 רשף ביטחון, מקבוצת תגבור, זכתה במכרז האבטחה של העיר מודיעין. בהיקף של 36 מיליון שקלים. הזכייה במכרז מציבה את רשף ביטחון בראש מערך האבטחה של העיר, הכולל אבטחת מוסדות חינוך, עירייה וסיורים ברחבי העיר, במטרה לעמוד ביעדי האבטחה הכוללים, אבטחת תלמידים, מורים , צוות עובדים ואחרים עובדים למעלה מ- 100 מאבטחים שעברו הכשרה.  לדברי שוקי פליין, מנכ"ל רשף ביטחון: "אנו נדרשים להתאמת מערך האבטחה לפי אפיון צרכי העיר ותושביה, התנועה הערה האופיינית למוסדות חינוך ועירייה מחייבת היערכות מקצועית ועל כן ניערך בהתאם" מודיעין ממוקמת בין ירושלים לתל אביב, הוקמה לפני 20 שנה ומיום הקמתה הגיע אוכלוסיית העיר לכ-100 אלף תושבים.

שבוע לפני תחילת ועידת האקלים של האו״ם בגלזגו מדברת מומחית טכנולוגיית הסביבה והאקלים, שירה בן עמי, על הדיסוננס בין פוטנציאל החדשנות האדיר של ישראל בתחום לבין המצב בפועל, ומזהירה מפני ניסיונות לחמוק מאחריות ומגרינוושינג. מיוחד שריפת חורש באזור גבעת יערים, אוגוסט האחרון. צילום: REUTERS/Ammar Awad ״ישראל יכולה לרתום את יכולות החדשנות שלה ולעשות הרבה מאוד בתחום האקלים, אבל היא לא שם היום. אם מסתכלים על הסצנה של חדשנות האקלים העולמית, Climate Tech, אנחנו שחקן מינורי עד כדי לא קיים. נכון, יש לנו הרבה סטארטאפים בתחומים האלה והם מבטיחים ומעניינים, מלאי פוטנציאל, אבל אנחנו לא שחקן מעניין ורלווונטי בזירה הגלובלית כפי שהיינו יכולים אולי להיות״. את הדברים האלה אומרת שירה לב עמי, מומחית לטכנולוגיית סביבה ואקלים הפועלת במישורים רבים לקידום חקיקה והעלאת מודעות בנושא משבר האקלים. דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021, שפורסם בשבוע שעבר על ידי רשות החדשנות וקהילת PLANETech, מציג את התמונה הרחבה: על פי הנתונים, כמעט 10% מחברות ההייטק שהוקמו בישראל בשנה האחרונה מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים, וסה״כ זוהו 637 חברות סטארט-אפ וחברות בצמיחה העוסקות בתחום בישראל. בנוסף, עד כה השקיעו בחברות אקלים ישראליות למעלה מ-560 גופים. רשות החדשנות: ישראל רחוקה ממיצוי הפוטנציאל ואולם, בישראל כיום אין אף גוף ייעודי מוביל להשקעה בטכנולוגיית אקלים, ושני שליש מגופי ההשקעות הם זרים. בין השנים 2018-2020 השקיעה המדינה כ-280 מיליון דולר בקידום מחקר ופיתוח בתחום האקלים, והגופים הפרטיים השקיעו באותה תקופה כ-2.97 מיליארד דולר. טיפה בים כשמסתכלים על התמונה הגלובלית, שמדברת על השקעה של 50 מיליארד דולר בתחום עד לסוף שנת 2021. הדוח מציין אמנם את החדשנות הישראלית בתחומים כמו בשר מתורבת ומערכות השקייה, אך גם כי היא ״רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה כפי שבא לידי ביטוי בשיעורי השתתפות והצלחה נמוכים יחסית בתכנית הורייזן״ (תכנית החדשנות של האיחוד האירופי, הנחשבת לגדולה בעולם). שבוע לפני שראש הממשלה נפתלי בנט נוסע לייצג את ישראל בכנס האקלים בגלזגו, החשוב ביותר מאז אישור הסכם פריז (2015) - שכן על המדינות השנה להציג את יעדי הפחמן הלאומיים שלהן בהתאם להסכם ואת התקדמותן בנושא - ישראל משתרכת הרחק מאחורי מרבית מדינות העולם הנאור, אם כי בשבועות האחרונים כבר ניכרים ניצנים של התקדמות.   אתמול (א׳) אישרה הממשלה תכנית מקיפה של 100 צעדים להתמודדות עם המשבר, המתוקצבת בכ-15.5 מיליארד ש״ח מתוך תקציב המדינה, ואמורה להתייחס לכל הנושאים הרלוונטיים – מבנייה ירוקה, דרך שריפות והצפות, ועד לאוריינות אקלימית, עידוד טכנולוגיה, שמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל, ועוד. כמו כן, ישנם צעדים נוספים: למשל ההודעה של הנשיא הרצוג על הקמת פורום האקלים, או התגבשות תכנית החדשנות הטכנולוגית הממשלתית בנושא. אך במקביל, ממשיך פיתוחם של פרויקטים אנטי-אקלימיים ואנטי-סביבתיים דוגמת הסכם שינוע הנפט בין קצא״א לאמירויות, שאיפות להסתמכות גוברת על גז טבעי ועוד. בנוסף, היעדים שקבעה ישראל להפחתת פליטות גזי החממה נמוכים בהשוואה לאלה של רוב מדינות המערב. ואי אפשר בלי לציין את העדר המודעות (או האכפתיות) של רוב הישראלים לנושא, שנתפס כבעיה מרוחקת ואפילו אליטיסטית. גם חקיקת חוק האקלים ירדה לעת עתה מסדר היום, בעיקר בשל חוסר היכולת להגיע להסכמות בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד האנרגיה – ובהיעדר חוק כזה, גם תכנית 100 הצעדים היא לא הרבה יותר מהצהרת כוונות.    הגירת אקלים בהיקפים מטורפים ״כישראלים, יש לנו הסתכלות מאוד ממוקדת בעצמנו. אנחנו אוהבים לומר שיש לנו השפעה מאוד קטנה, שאנחנו אחראים רק 0.2 אחוז מפליטת גזי החממה בעולם – ולכן למה להתאמץ, הרי זה לא מה שיעשה את השינוי הגלובלי. אבל זה לא נכון״, מסבירה לב עמי. ״מעל שליש מהפליטות העולמיות מגיע ממדינות שתורמות פחות מאחוז אחד, כמונו. אם כולם ינקטו בגישה שלנו, אז הבעיה לא רק שלא תיפתר, היא רק תלך ותחמיר. האנושות כולה צריכה להיכנס מתחת לאלונקה במקרה הזה, לא מספיקה פעולה רק מארה״ב, הודו וסין״.    ש: מהם האתגרים העיקריים העומדים בפני ישראל בתחום זה? ״ישראל עומדת בפני שני איומים מרכזיים על הביטחון הלאומי שלה, בטווח קצר עד בינוני, כשהראשון הוא הגירה״, אמרת לב עמי. ״הולכת להיות הגירת אקלים בהיקפים מטורפים. ההערכות כרגע מדברות על לפחות 200 מיליון פליטים, מהגרי אקלים, עד לשנת 2050. ולשם השוואה, כל בלגן הפליטים מסוריה שערער את אירופה ושינה את המציאות הגיאופוליטית היה סה״כ 6.8 מיליון״. הבעיה של ישראל בנושא היא כפולה: לא רק שהיא נמצאת בלב אחד האזורים החמים בעולם גם ככה, שבנוסף קצב ההתחממות שלו מהיר הרבה יותר מאשר במקומות אחרים – אלא שמדובר גם באזור גיאוגרפי אסטרטגי. ״אנחנו מדינת מעבר, גשר בין אפריקה שהופכת להיות מקום שאי אפשר יהיה לחיות בו, לבין אירופה, שעדיין יהיה בה אקלים סביר״, מסבירה לב עמי, ומזהירה כי ישראל לא תצליח להתחמק. ״כשאנשים צריכים לשרוד, הם מחפשים כל דרך אפשרית. זה שהגבולות שלנו חזקים לא יספיק בשביל לשמור עלינו״. אתגר משמעותי נוסף עליו מצביעה לב עמי הוא הביטחון התזונתי. ״ההתחממות, הבצורת, השטפונות – כל זה פוגע באופן מיידי וישיר ביכולת לגדל אוכל בכל העולם, התפוקה של הקרקע יורדת מהר. גם ככה אין לנו יכולת עצמאית לספק את מרבית צרכי המזון שלנו, והתלות המוחלטת שלנו בשרשראות הייצור והאספקה הגלובליות, שכבר ניתן לראות עד כמה הן פגיעות ורגישות, יוצרת בעיה גדולה. יש פה ניסיון להתמודד עם יוקר המחיה באמצעות הוזלת עלויות של מוצרים מיובאים – אבל זה לא פותר את הבעיה הזו ולא מייצר לנו שקט״. שירה לב עמי. צילום: אינגה אבשלום שיליאן, Q Elite Beauty ש: אי אפשר שלא להתייחס לפיל שבכל חדר על דיוני אקלים – הילודה הגבוהה בישראל ״נכון, אי אפשר לנטרל את ההשפעה הזו, שמהווה סיכון אמיתי שמייצר בעיות אמיתיות של טביעת רגל פחמנית. אבל התנועה הסביבתית מאוד נזהרת מלהיכנס לעולם הזה״, אומרת לב עמי. ״אנשים מבינים שזה חלק גדול מהבעיה, אבל כשמעלים את זה לסדר היום יש לא מעט קהלים שזה מרחיק אותם מהדיון ומייצר תגובה דפנסיבית. זה מרחיק, כשהמטרה היא לקרב. ״צריך להבין שעשרות השנים בהן חי אדם ומייצר צריכה בהיקף גדול – אי אפשר להתעלם מזה, אבל אפשר לצמצם את זה על ידי פעולה נכונה״, ממשיכה לב עמי, ומונה דרכי פעולה: ״למשל צריכת חשמל שכולו מבוסס על אנרגיה מתחדשת, פיתוח תחליפי חלבון ראויים, טעימים וזולים במקום הסתמכות על מוצרים מן החי, מחזור פסולת במקום הטמנה – יש הרבה שאפשר לעשות כדי להפחית את הנזק. המטרה היא לייצר קיזוז וצמצום בעזרת הטכנולוגיה שיפחית את הנזק האקלימי, להתבונן על כל האתגרים ולנסות למצוא להם פתרונות״. ״יהיה קשה לצמוח בלי מעורבות משמעותית של המדינה״ אז איך ישראל, אומת ההייטק שבמקביל גם יושבת בהוט-ספוט גלובלי (תרתי משמע), יכולה להפוך לשחקן משמעותי בתחום?  ״יש לנו הרבה פוטנציאל כמדינה שניתן יהיה לממש בעזרת תוכנית לאומית לחדשנות אקלים״, אומרת לב עמי (שאגב מבינה בנושא התוכניות הלאומיות לא מעט, כסמנכ״לית טכנולוגיה ובריאות דיגיטלית לשעבר במשרד הבריאות). ״צריכה להיות מעורבות ממשלתית משמעותית גם בעידוד התעשייה הזו באופן ספציפי, גם בהקלה על הרגולציה שממוקדת באתגרים הטכנולוגיים אותם אנחנו רוצים לפתור, וגם במימון מו״פ ועשייה. מדובר פה בפתרונות של תשתיות לאומיות, בסקייל של מדינה, לא בסקייל של אפליקציה שמימון של כמה מיליונים יכול לפתור את כל הבעיות שלה. ״ומצד שני – אנחנו מדינה קטנה, לא מדינה כמו סין שמסוגלת לייצר כל דבר בסקייל תעשייתי עצום, להוריד מחירים ולספק את כל צרכי העולם בפאנלים סולריים זולים, לדוגמא. ישראל תוכל להיות זאת שתביא את הפתרונות בשלבים המוקדמים, שמהם יהיה אפשר לצמוח, בתקווה, לחברות גדולות ומשמעותיות. ויותר קשה לגרום לזה לקרות בלי מעורבות משמעותית של המדינה. אם ישראל רוצה לתרום את חלקה להתמודדות במשבר וגם להרוויח כלכלית – זו הדרך שלה, בפיתוח החדשנות הזו״. ש: מה דעתך על תכנית האקלים שאושרה בממשלה? ״אני מברכת עליה. העלאת הנושא על סדר היום הממשלתי, והמחויבות של הממשלה לקדם אותו, חשובה מאוד״, אומרת לב עמי, ומסייגת: ״יחד עם זאת, רשימת הנושאים המופיעים בה כוללת בחלקה נושאים שכבר הוחלט עליהם ונמצאים בחוק התקציב ובחוק ההסדרים כמו נתיבי תחבורה ציבורית, וחלקם אפילו במהלך ביצוע – כמו חישמול מערך הרכבות. כלומר ייתכן שלפחות בחלקה, התכנית "צובעת"  פעילויות קיימות תחת הכותרות האקלימית״.  ״ההתמודדות עם מצב החרום האקלימי דורשת מאמץ משולב אשר כולל כמעט את כל משרדי הממשלה, כל אחד בתחומו. בכדי להבטיח שההצהרות היפות אינן רק greenwashing, בכדי שיהיה מה לספר בכנס בגלזגו, צריכה להיות עבודה משותפת של משרדי הממשלה, בהובלת גורם רוחבי, שתהפוך את הכוונות הללו למציאות״.  הזמן קצר מדי, צריך לפעול על סמך הטכנולוגיות שקיימות כיום ש: בשורה התחתונה – גם אם יהיו תכנית ותקציבים ופיתוח, זה נאיבי לחשוב שבאמת נציל את העולם, לא? התחממות, מדבור, המסת קרחונים – התהליכים הללו יימשכו, למרות הכול.   ״מצד אחד אני מאמינה שבהרבה מובנים הטכנולוגיה תציל אותנו, אבל מצד שני אני מסתייגת מההתייחסות אליה כאל סוג של משיח״, מפתיעה לב עמי. ״מהמחשבה הזו שבגלל שיש טכנולוגיה, היא תפטור אותנו מהעבודה הקשה של צמצום פליטות. הרבה מאוד ממה שאנחנו צריכים באמת לא הומצא עדיין, ויש צורך בתגבור משמעותי ופריצות דרך דרמטיות בהמון נושאים: תפיסת פחמן, ביו דלקים – במיוחד בתחומי התעופה והספנות, אגירת אנרגיה בכמויות של מדינה שלמה למשך תקופות ארוכות, חלבון אלטרנטיבי זמין ונגיש לכולם. ״הזמן קצר מדי, ואי אפשר רק לחשוב על הטכנולוגיה העתידית שעדיין לא קיימת. אנחנו חייבים להצליח לפעול עד כמה שאפשר במקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו, על סמך טכנולוגיות שקיימות עכשיו. וזה דורש משאבים, מאמץ השקעה והקרבה ברמה האישית והלאומית, כי נוח לנו באורח החיים הקיים שלנו. כך שטכנולוגיה זה כן, קידום טכנולוגיה זה כן, אבל פטור מעשייה בשם הטכנולוגיה – זה לא״. עם איזה מסר לדעתך צריך רה״מ להגיע לגלזגו? ״אני חושבת שישראל צריכה בעיקר לקחת מסרים מגלזגו, ולא לספק מסרים. אני מברכת על השיח שהתפתח פה בחודשים האחרונים. הממשלה החדשה – ברמת ההצהרה לפחות – מבינה את חשיבות הנושא. אנחנו מתעוררים מאוחר וצריכים להשלים פערים מול העולם שכבר למד והבין איפה הוא עומד ומה צריך לעשות. אני חושבת שישראל צריכה לחזור מגלזגו עם הבנה של ׳יאללה, לעבודה׳״.