הדו״ח על שחיתויות וכשלים ערכיים בצה״ל, שנחשף בישראל דיפנס, עדיין לא התקבל ולא הופץ, למרות בקשה חוזרת של הקצין הבכיר שכתב אותו גילויים חדשים: אל״מ אלון מדנס, הקצין הבכיר, שכתב את דו״ח ״אדום מבושה״ על כשלים ערכיים ושחיתויות, לטענתו, בצה״ל, נפגש לפגישה נוספת עם הרמטכ״ל וביקש ממנו להפיץ את הדו״ח לגורמים בצה״ל. אולם, רא״ל אביב כוכבי מסרב לעיין בדו״ח בעצמו. הוא שמע את טענותיו של מדנס, בשלב זה, רק בעל פה. ככל הידוע, הפגישה בין מדנס לכוכבי עלתה לטונים רמים, אך הרמטכ״ל אינו מוכן להפיץ את הדו״ח. הפגישה השנייה בין מדנס לכוכבי נערכה חודשים ספורים אחרי שהדו״ח שכתב מדנס הוצג לרמטכ״ל, שלא קיבל אותו ללשכתו ולא הפיץ אותו. פרטים על הדו״ח ועל הפגישה הראשונה פורסמו אתמול. בתשובה לשאלת ישראל דיפנס על דרישתו של מדנס בפגישה שנייה - להפיץ את הדו״ח - לא מתייחס דובר צה״ל לעצם הדברים אלא אומר: ״טוהר המידות הינו ערך מרכזי בצה״ל ובכל מקרה שבו יש חריגה מכך היא מטופלת ותטופל בחומרה. כל מקרה שבו מועבר מידע בנושא מטופל במלוא הרצינות״.  

https://dappradar.com/blog/2021-dapp-industry-report מכירות ה-NFT צמחו בשנת 2021 והגיעו להיקף של כ-23 מיליארדי דולרים. כך לפי פרסום של רויטרס.  מקופים מצוירים ועד קטעי וידאו, מכירות NFT הגיעו לכ-25 מיליארד דולר בשנת 2021, כאשר נכס הקריפטו הספקולטיבי התפוצץ בפופולריות, כך עולה מנתונים של DappRadar, אם כי היו סימנים להאטה בצמיחה לקראת סוף השנה. ״אוספים כמו CryptoPunks, Bored Ape Yacht Club ו-Art Blocks הפכו לפנים של פיצוץ ה-NFT״, כותבים בדו״ח. ״שווקים כמו OpenSea, Atomic Market ו-Solanart הפכו לחלק מה- Decentralized applications הפופולריים ביותר. ״ המחירים של כמה נכסי קריפטו המייצגים פריט דיגיטלי כמו תמונה, סרטון, או אפילו פיסת אדמה בעולמות וירטואליים, עלו כל כך מהר בשנה שעברה, עד שספקולנטים לפעמים 'העיפו' אותם לרווח תוך ימים.  עולם האמנות מיהר להרוויח כסף, עם בתי מכירות פומביות שמוכרים NFTs המייצגים קריקטורות פשוטות במיליוני דולרים ללא חפצים פיזיים. יצירת אמנות אחת של NFT השיגה שיא של 69.3 מיליון דולר במכירה של כריסטיס במרץ. בינתיים, כמה מהמותגים המובילים בעולם, כולל קוקה קולה וגוצ'י, מכרו גם NFTs.  היקף המכירות של NFT הסתכם ב-24.9 מיליארד דולר ב-2021, בהשוואה ל-94.9 מיליון דולר בלבד בשנה הקודמת. DappRadar אוספת נתונים על פני עשרה פרוטוקולי בלוקצ'יין שונים, המשמשים לתעד מי הבעלים של ה-NFT.  

SMASH Dragon הוא מטע״ד המותקן על גבי רחפן ומאפשר למפעיל לירות ולפגוע בצורה מדויקת מהאוויר במטרה נייחת או ניידת, בעת שהרחפן עצמו נשלט מרחוק והמפעיל נמצא במרחק בטוח הדמייה. סמארט שוטר סמארט שוטר, חברה ישראלית המפתחת ומייצרת מערכות בקרת ירי מתקדמות המתחברות לנשק קל, חושפת השבוע (שני) לראשונה את ה-SMASH Dragon - מערכת הנישאת על גבי רחפן ומבוססת על טכנולוגיית ה-SMASH של החברה.  SMASH Dragon הוא מטע״ד המותקן על גבי רחפן ומאפשר למפעיל לירות ולפגוע בצורה מדויקת מהאוויר במטרה נייחת או ניידת, בעת שהרחפן עצמו נשלט מרחוק והמפעיל נמצא במרחק בטוח. לדברי החברה, מדובר במטע"ד המתאים להרכבה על מגוון גדול של רחפנים מסוגים שונים, ויכול לשלב סוגים שונים של רובי סער, רובי צלפים, 40 מ"מ ותחמושת אחרת. המטע״ד קל המשקל מאפשר לרחפן, שמוגבל מטבעו בזמן הטיסה, לבצע את משימתו בצורה יעילה ומדויקת. סמארט שוטר מעידה כי היא לוקחת למעשה את הטכנולוגיה המתקדמת שלה שמוטמעת כבר היום על גבי נשקים אישיים רבים של לקוחות כמו צה"ל וצבא ארה"ב ומאפשרת לפצות על חוסר היציבות והקושי של החייל לדייק ולפגוע כבר בירייה הראשונה, ומטמיעה אותה לראשונה גם על גבי רחפנים. השימוש באותה הטכנולוגיה על גבי רחפן והיכולת לפגוע במדויק במטרות סטטיות ונעות תוך כדי טיסה מתאפשר הודות ליכולת הייחודית של טכנולוגיית הSMASH להתמודד עם חוסר יציבות. המערכת סיימה לאחרונה סבב ניסויים מוצלח, ונמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. מיכל מור, מנכ"לית החברה, אומרת: "טכנולוגיית ה-SMASH  מעלה בצורה דרמטית את סיכויי הפגיעה במטרה של כל חייל או שוטר, ללא צורך בניסיון קודם, ומורידה משמעותית את סיכויי הפגיעה בבלתי מעורבים. כעת אנו שמחים להציע את אותה טכנולוגיה מוכרת ומוכחת גם בתצורת רחפן, הנשלט מרחוק ומאפשר רכישה מהירה של המטרה וירי מדויק עליה מהאוויר ומזוויות שונות. ״כשמדובר במערכות כטב"מ, משקל הפלטפורמה הוא גורם קריטי שכן הוא משפיע על זמן המעוף, ולכן משקלו הקל של ה-SMASH Dragon מהווה יתרון משמעותי נוסף ומבטיח כי מדובר בפתרון רלוונטי מאוד עבור צבאות וכוחות ביטחוניים רבים ברחבי העולם". 

חברת הסטארטאפ CADY השלימה סבב גיוס של 3 מיליון דולר לפיתוח טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לבדיקת מעגלים חשמליים Credit Adi Eckstein סבב ההשקעה בהובלה של טרהמיפס טכנולוגיות ואודי פלס שגם יכהן כיו"ר מועצת המנהלים של החברה. טרהמיפס טכנולוגיות מנוהלת ע"י פבל רדזיוילובסקי וודים זלוטניק, לשעבר מייסדי Visionmap, כלת פרס ביטחון ישראל שנרכשה על ידי רפאל ב-2013. בסבב השתתפו גם TAU Ventures, קרן ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב שהשקיעה בחברה בשלבים המוקדמים וכן Ventures Aristagora VC, Today Ventures, Atooro, Tal, עמית גילון, רפי גדרון ומשקיעים פרטיים נוספים. CADY פועלת בשוק הצומח של תכנון מעגלים חשמליים שזוכה לביקוש עולמי רב. החברה מפתחת תוכנה לבדיקה אוטומטית של שרטוטים של מעגלים חשמליים, בהתבסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית. התוכנה סורקת בעזרת אלגוריתמי למידת מכונה את המפרטים הטכניים של כל הצ'יפים ויתר הרכיבים ששובצו בשרטוט, מבינה את הדרישות והמאפיינים של כל רכיב ורכיב, ובודקת אותם כנגד החיבורים בשרטוט עצמו כדי לזהות שגיאות בתכנון בשלב מוקדם. זיהוי השגיאות כבר בשלב הראשוני משפר ומאיץ את תהליך התכנון, חוסך משאבים באופן משמעותי, מקצר את זמני ההגעה לשוק ומעלה את איכות ואמינות המוצר הסופי. הסטארטאפ הוקם בשנת 2020 על ידי גלעד שפירא, מנכ"ל החברה, טל בן פורת, מנהל טכנולוגיות ראשי ואור שבתאי, מנהל המחקר, שהכירו במהלך שירותם המשותף בחיל המודיעין. הרעיון משלב בין תחומי ההתמחות של המייסדים בפיתוח חומרה, תכנון מעגלים חשמליים ולמידת מכונה. בחברה הושקעו מאז הקמתה 4 מיליון דולר, כולל הסבב הנוכחי. CADY ביצעה שורה של פיילוטים מוצלחים עם יחידות עסקיות בחברות טכנולוגיה בינלאומיות וחברות ביטחוניות ישראליות בהם איתרה בהצלחה שגיאות בשלבים מוקדמים. בנוסף, החברה התקבלה למחזור החמישי של Intel Ignite וכבר ביצעה פיילוטים מוצלחים עם שלוש יחידות עסקיות באינטל. כספי ההשקעה ישמשו לגיוס עובדים נוספים ומעבר משלב הפיילוט למכירות. גלעד שפירא, מנכ"ל CADY: "יחד עם שוק השבבים, גם שוק המעגלים החשמליים חווה עלייה דרמטית בעשורים האחרונים במורכבות התכנון והבדיקה. כל מעגל שמיועד לרכבים, מחשבים, טלפונים ומכשירים אלקטרוניים אחרים הופך לדחוס ומורכב יותר, משובץ ביותר ויותר רכיבים, ולכן גם קשה יותר לבדיקה. ״עכשיו, יותר מתמיד, יש צורך בכלי בדיקה אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית לבדיקה של שרטוטים של מעגלים חשמליים. המערכת שפיתחנו היא היחידה מסוגה שמשלבת שני עולמות שונים של הנדסת חשמל ולמידת מכונה, לקריאת המפרטים הטכניים של הרכיבים ובדיקת המעגל באופן מיידי ומקיף."

הדו״ח על שחיתויות וכשלים ערכיים בצה״ל, שנחשף בישראל דיפנס, עדיין לא התקבל ולא הופץ, למרות בקשה נחרצת של הקצין הבכיר שכתב אותו גילויים חדשים: אל״מ אלון מדנס, הקצין הבכיר, שכתב את דו״ח ״אדום מבושה״ על כשלים ערכיים ושחיתויות, לטענתו, בצה״ל, ביקש מהרמטכ״ל להפיץ את הדו״ח לגורמים בצה״ל. אולם, רא״ל אביב כוכבי מסרב לעיין בדו״ח אפילו בעצמו. הוא שמע את טענותיו של מדנס, בשלב זה, רק בעל פה. ככל הידוע, הפגישה בין מדנס לכוכבי עלתה לטונים רמים, אך הרמטכ״ל אינו מוכן להפיץ את הדו״ח. הפגישה בין מדנס לכוכבי נערכה בלשכת הרמטכ״ל חודשים ספורים לאחר שמדנס שב משליחותו כנספח היבשה של צה״ל בארה״ב. (לחצו לפרטים על הדו״ח).  בתשובה לשאלת ישראל דיפנס על דרישתו של מדנס - להפיץ את הדו״ח - לא מתייחס דובר צה״ל לעצם הדברים אלא אומר: ״טוהר המידות הינו ערך מרכזי בצה״ל ובכל מקרה שבו יש חריגה מכך היא מטופלת ותטופל בחומרה. כל מקרה שבו מועבר מידע בנושא מטופל במלוא הרצינות״.  

ממצאי הפיקוח העלו, בין היתר, כי התוקף התקין והפעיל תוכנות זדוניות ברשת הארגונית במסגרת התקיפה. עוד נמצא, כי במועד האירוע על חלק מהשרתים הייתה מותקנת תוכנת TeamViewer המאפשרת התחברות מרחוק bigstock הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי משרד עו"ד אליהו מלך ושות' הפר את הוראות חוק הגנת הפרטיות בעקבות אירוע אבטחה חמור שהתרחש בו. הרשות ביצעה הליך פיקוח מנהלי בעקבות דיווח שהתקבל מהמשרד, ממנו עלה חשד לתקלה בשרתי המשרד. במהלך הליך הפיקוח עלה כי בחלק ממחשבי ושרתי המשרד נמצאה נוזקה מסוג כופרה.  עם זיהוי התקלה, החל צוות מחברת "בינת תקשורת מחשבים בע"מ" (חברה המתחזקת את מערכת השרתים של המשרד) בבחינת התקלה, ולאחר תחקיר נמצא, כי המקור הוא נוזקה מסוג וירוס כופר. בעקבות הדיווח על האירוע, ביצעה הרשות להגנת הפרטיות פעולות פיקוח שונות אשר כללו, בין היתר, קבלת מידע ראשוני ממשרד עורכי הדין לגבי האירוע ואופן הטיפול בו, פניה בדרישה לקבלת מידע ומסמכים נוספים ובחינת המידע וההשלמות שסופקו. כמו כן, ניתנו למשרד עורכי הדין מספר הנחיות לתיקון הליקויים שנמצאו. ממצאי הפיקוח העלו, בין היתר, כי התוקף התקין והפעיל תוכנות זדוניות ברשת הארגונית במסגרת התקיפה. במועד האירוע, חלק מהשרתים ותחנות העבודה היו נעולים באמצעות משתמש מקומי, ובאמצעות הרצת תהליכי גניבת סיסמא מקומית, בוצעה כניסה לתחנות אלו. עוד נמצא, כי במועד האירוע על חלק מהשרתים הייתה מותקנת תוכנת TeamViewer המאפשרת התחברות מרחוק. תוכנה זו ידועה בחולשות האבטחה שלה, וקיימת המלצה לא לעשות בה שימוש, או לחלופין להסירה מיד לאחר השימוש. הרשות קבעה כי באחריות המשרד לוודא כי הגישה למאגר המידע שברשותו נעשית בידי בעל הרשאה המורשה לכך בלבד. כמו כן, קבעה הרשות כי המשרד לא התקין אמצעי הגנה מתאימים מפני חדירה לא מורשית, טרם חיבר את מערכות המאגר שלו לרשת האינטרנט. בנוסף, קבעה הרשות כי משרד עורכי הדין לא התקין אמצעי אבטחה מקובלים לאבטחת נתוני הלקוחות מפני חדירה לא מורשית. הרשות מדגישה כי משרדי עורכי דין, מעצם טיבם ועיסוקים מחזיקים במידע רב ורגיש. כמו כל בעלים או מחזיק של מאגר מידע, חלות עליהם חובות בקשר לאבטחת המידע שברשותם, בין אם המידע הוא שלהם עצמם, ובין אם של לקוחותיהם. חובה זו מקבלת משנה תוקף בשל חובתם של עורכי הדין לחיסיון כלפי לקוחותיהם. בהתאם נדרשים משרדי עורכי הדין לוודא כי הגישה למידע תהיה בידי בעל הרשאה בלבד. משרדי עורכי דין רבים מסתייעים בגורם חיצוני לצורך תחזוקת מערכות המחשוב במשרדם. עובדה זו כשלעצמה אינה פוטרת אותם מאחריותם לאבטחת המידע. בנוסף, מדגישה הרשות, כי שימוש בתוכנות שיתוף (כגון TEAMVIEWR) טומן בחובו סיכוני אבטחת מידע. על בעל מאגר (או מחזיק), אשר עושה שימוש כאמור, לקחת בחשבון כי תוכנות אלו עשויות להוות פרצת אבטחה, אשר תעמיד בסיכון את המידע המוחזק על ידו. בסיום ההליך קבעה הרשות, כי המשרד הפר את הוראות החוק והתקנות מכוחו וניתנו למשרד הנחיות לתיקון הליקויים שנתגלו. הרשות מבקשת לציין לטובה את שיתוף הפעולה של המשרד ואת הפעולות שנקט ממועד הדיווח על האירוע לשם אבטחת המידע המצוי ברשותו ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

המוסד כגוף מייעץ לממשלת ישראל שבוי בקונספציה של עצמו מול איראן. לכן, אין טעם לצפות ממנו לניתוח רציונלי של חלופות סביב השאלה כיצד על מדינת ישראל לנהוג מול איראן על מנת לעכב את תכנית הגרעין הצבאית. בשביל המוסד יש תמיד חלופה אחת - אותה חלופה קובי גדעון - לע״מ במאמר זה אטען שהמוסד שבוי בקונספציה של עצמו ביחס לאיראן בגלל מבנה המנגנון של הארגון עצמו. בצורה אחרת, אטען, כי גם אם יגיע מידע מודיעיני שמצביע על כך שכדאי, בחישוב לוגי, לתמוך בהסכם מדיני ״רע״ עם איראן על פני העדר הסכם, המוסד לא יוכל להחליט אחרת. הסיבה לכך טמונה באופי ההתקפי של הארגון בהקשר האיראני, שנבנה בעשרים השנים האחרונות מאז כניסת מאיר דגן ז״ל למוסד.  מאז דגן, פרט לתמיר פרדו שהיה יוצא דופן בהקשר זה, כל ראשי המוסד היו נגד הסכמים מדיניים ובעד שימוש במבצעים למיניהם (סייבר, חיסולים, וכו׳) לטובת עיכוב תכנית הגרעין. מי שעוקב אחרי ההתבטאויות של פרדו בתקשורת מאז פרישתו מהמוסד, יכול לראות קו לוגי עקבי של תמיכה בתהליך מדיני לבלימת הגרעין האיראני.  חשוב לציין כי הבדלי הדעות בין אמ״ן (שתומך בהסכם על פני העדרו) למוסד (שמתנגד להסכם) בהקשר האיראני כפי שצפו בתקשורת הישראלית בימים האחרונים אינם חדשים. כאמור, המוסד גם בשנים עברו נקט בגישה התקפית כלפי איראן, ולא סתם. המוסד כארגון בנוי למטרה התקפית. ככה בנה אותו דגן שנכנס בתחילת האלפיים לאחר תלונות בציבור על ״אובדן התעוזה במוסד״.  המוסד בנוי מאגפים, מנהלות, מחלקות וגופים שרבים מהם מכוונים למטרה התקפית. יחידות ארגוניות אלו מגייסות את התקציב על בסיס תכניות עבודה התקפיות. האנשים באותם יחידות חושבים בצורה כזו. הוסללו לחשיבה כזו. כאשר ראש המוסד מגיע לממשלה לגייס תקציב (שעומד כנראה על מעל 5 מיליארדי ש״ח בשנה), הרציונל לגייס את התקציב הזה הוא פעולות התקפיות.  רוצה לומר, כאשר כל המנגנון הארגוני בנוי בחשיבה התקפית, הוא לא יכול לשנות תפיסת מציאות. מבחינת המוסד, הדרך היחידה לעכב את תכנית הגרעין היא המשך פעולות התקפיות באיראן במרחב הפיזי והסייבר. לא משנה איזה מידע חדש יכנס למוסד בהקשר זה, הוא ינותח ויעובד כך שהמסקנה תהיה שחייבים פעילות התקפית.  זו הסיבה שכאשר שואלים ראשי מוסד מהו הסכם טוב? הם מציירים הסכם שאולי יכול להתקיים בסרטי פנטזיה של דיסני - לא במציאות. רק כדי לצאת ידי חובה מול המראיין. ולא סתם, כאמור, מבחינת תפיסת העולם של המוסד, הסכם מדיני טוב הוא כזה שלא יכול להתקיים במציאות. תפיסה זו מצדיקה את המשך הפעילות ההתקפית מול איראן ואת קיומו של המוסד במבנה הנוכחי שלו.  האם זה אומר שהמוסד בהכרח טועה? לא. אלא שהוא תמיד ינקוט באותה תפיסת עולם, לא משנה איזה מידע חדש יתקבל אצלו ביחס לאיראן. ולכן שאלת הצדק ביחס למציאות אינה רלוונטית. זו תמיד אותה תשובה.  הטענה במאמר זה שהמוסד שבוי בקונספציה של עצמו, בגלל המבנה הארגוני שלו, ההסללה של אנשי המבצעים והאיסוף שמגיעים לאחר מכן לתפקידי ניהול, המבנה הארגוני שלו והדרך שבה הוא מגייס תקציבים.  לכן, אל תצפו מראש מוסד לתשובה אחרת אם תשאלו אותו על הסכם מדיני מול איראן. התשובה ידועה מראש. 

כתבים בז'נווה מדווחים כי המתח סביב אוקראינה עדיין קיים ובמצב שם לא ברור ומסוכן. ריבקוב הכריז שלרוסיה אין כוונה לפלוש, ואילו וונדי שרמן אמרה לכתבים שיש סימנים לאופטימיות בשיחות https://twitter.com/DeputySecState/status/1480454298093948929?s=20 בתום שבע שעות דיונים בז'נווה לא הצליחו ארה"ב ורוסיה לקרב עמדות בנושאי עתיד נאט"ו והמתיחות באוקראינה, ועדיין שורר מתח וחששות מאפשרות של פלישה רוסית. ניו יורק טיימס מדווח כי יש סימנים שפוטין הורה על הכנסת מסוקים לאזור הגבול עם אוקראינה, וכי באחרונה נוספו באזור מטוסי קרב, מסוקי תקיפה ומסוקי תובלה כבדה. מסבירים כי בימי חורף אלו האדמה באזור קפואה וזה מקל על תנועת כוחות ורכב בקנה מידה גדול, בעוד שלקראת האביב הקרקע תהיה בוצית והתנועה קשה ואיטית. לכן יתכן שלפוטין יש חלון הזדמנויות מצומצם להחליט על פלישה, אם כי יתכן שעדיין לא החליט. בשיחות בז'נווה אמר סגן שר החוץ הרוסי סרגיי ריבקוב כי "בשום פנים ואופן אסור שאוקראינה תהיה אי פעם חברה בנאט"ו". על כך השיבה לו סגנית מזכיר המדינה האמריקני וונדי שרמן: "אנו לא נסכים לשנות את מדיניות הדלת הפתוחה של נאט"ו", והוסיפה כי ארה"ב ובעלות בריתה לא יעמדו מנגד אם רוסיה תנסה לשנות גבולות בכוח הזרוע. כתבים בז'נווה מדווחים כי המתח סביב אוקראינה עדיין קיים ובמצב שם לא ברור ומסוכן. ריבקוב הכריז שלרוסיה אין כוונה לפלוש, ואילו וונדי שרמן אמרה לכתבים שיש סימנים לאופטימיות בשיחות.  פקידי מממשל אמרו לניו יורק טיימס שרוסיה מחזיקה באזור הגבול כ-100 אלף חיילים, ואין סימנים להגדלת הכוח ומכאן שיתכן שפוטין  עדיין לא החליט על צעדיו. על כל פנים ארה"ב מוכנה לכל אפשרות – פלישה בכוח מלא, החדרת כוחות קטנים יותר וגם מתקפת סייבר גדולה שעלולה לשתק את אוקראינה.