שב״כ חושף עוד ניסיון איראני להפעיל ישראלים באמצעות פרופילים פיקטיביים ברשת של נשים יפות. הפעם זה פרופיל פיקטיבי בפייסבוק תחת השם "שרה פופי" דמות פיקטיבית בשימוש המודיעין האיראני בפייסבוק. באדיבות שב״כ במהלך החודשים האחרונים שירות הביטחון הכללי חשף הפעלה רשתית איראנית, שפעלה לאיתור וגיוס אזרחים ישראליים במטרה לאסוף מידע ואף לפגוע ביעדים בישראל. השיטה יצירת קשר באמצעות פרופיל פיקטיבי בפייסבוק תחת השם "שרה פופי", שהציגה עצמה כבחורה יהודיה צעירה, לה קשרים ועסקים בישראל.   פרופיל פיקטיבי זה צבר אלפי חברים בזמן קצר מאד, כאשר מרבית מחבריו היו מישראל. לאחר יצירת קשר בפייסבוק, הקשר עבר לאפליקציית ווטסאפ. פניה באמצעות הרשתות החברתיות הינה שיטה מוכרת בשימוש ארגוני הטרור והמודיעין האיראני, לגיוס והפעלת ישראלים.  בחודשים האחרונים אף מזוהה עיסוק גובר של גורמים אלו ליצירת קשר עם ישראלים באמצעות הרשת, לעיתים באופן משוטה תוך שימוש בכיסוי ומצג שווא, לטובת גיוסם לאיסוף מודיעין ופעילות טרור. הפעילות הרשתית המתוארת לעיל נוטרה על ידי שירות הביטחון הכללי כבר מראשיתה. המפעיל האיראני שעשה שימוש בפרופיל הפיקטיבי "שרה פופי" ביקש ממופעליו בישראל, ללא

שר התקשורת יועז הנדל וראש מערך הסייבר גני פורטנוי, נמנעו לפרט את הדרישות הטכניות מספקיות התקשורת, על אף כמויות המידע האישי שהן חשופות אליו. נושא הפרטיות נשאר מעומעם, כאשר פורטנוי התחייב לפעול בשקיפות מול הציבור בהיבט זה. ימים יגידו צילום: משרד התקשורת  שר התקשורת יועז הנדל וראש מערך הסייבר הלאומי, גבי פורטנוי הכריזו היום (ב׳) בהצהרה משותפת לתקשורת, על שורת צעדים שיחייבו את החברות להכין וליישם תוכניות להגנה בסייבר שיכללו לראשונה שיטת עבודה סדורה ואחודה שתדרוש מהן לחזק את רמות ההגנה ולהיערך באופן אקטיבי למתקפות סייבר. ההחלטה התקבלה לאחר הליך שימוע מאוגוסט אשתקד שהתקיים במשרד התקשורת שלפיו יתוקנו הרישיונות של חברות התקשורת וייקבעו בהם הוראות ומספר אבני דרך לניהול ההגנה בסייבר, שיאפשרו להקטין את סיכוני מתקפות הסייבר על רשתות התקשורת ולהפחית ככל הניתן את הפגיעה בשירותים והמנויים של החברות. האסדרה, דרך רישיון התקשורת שמעניק המשרד, תכלול חמש רמות אבטחת מידע, אותן המשרד אינו מפרט לציבור. עם זאת, בהפשטה, תכלול האסדרה ״מנגנוני פיקוח, ניטור, ובקרה המאפשרים לבסס תמונת מצב עדכנית של הגנת הסייבר תוך דאגה לפרטיות המידע, שלמות הנתונים וזמינות השירותים״, לדברי המשרד.  האסדרה תכלול הטלת אחריות אישית על דירקטוריון חברת התקשורת, בדומה למודל הקיים בתחום הפיננסי כבר שנים. על מנכ"ל החברה לעמוד בראש ועדת היגוי ליישום בפועל של התוכנית.  אזכיר כי חברות התקשורת, עשר מהן, מפוקחות על ידי שב״כ בחוק על מנת לתפוס מחבלים ומרגלים. כעת, רוצה השר, יועז הנדל, להרחיב את היריעה לכל חברת תקשורת שפועלת ברישיון, ללא תלות בכמות המנויים. ״זה ידרוש מהחברות להשקיע באבטחת סייבר״, אמר הנדל. תשומת לב שהפיקוח של השב״כ לא יורחב לעוד חברות. אלא כל חברה הפועלת תחת רישיון המשרד תחוייב בסטנדרט שקבע המשרד יחד עם מערך הסייבר (רמות האבטחה).  מי אחראי? שב״כ או המערך?  הרעיון לקדם חמ״ל משותף למשרד התקשורת, שב״כ ומערך הסייבר ואסדרה בנושא, עלה כבר במהלך 2019 בתקופתו של נתי כהן כמנכ״ל המשרד. במסיבת העיתונאים כעת, נושא חלוקת האחריות בין הגופים לא נידון. בחוק, שב״כ מופקד על אבטחת המידע בתחום התקשורת, תחת התוספת הרביעית לחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998. החברות הרשומות בחוק הן בזק, נאוטילוס, פלאפון, פרטנר, סלקום, נטוויז'ן, בזק בינלאומי, הוט, מירס ונט 4 פי.אייץ'.איי. כלומר, במקרה אירוע, האחריות הראשית היא של שב״כ בחברות הללו.  מערך הסייבר טרם העביר את חוק הסייבר, כך שהוא תלוי ברגולטור. הרגולטור (משרד התקשורת), מוגבל לתנאי הרישיון שהוא מספק. מכאן, שהמערך יכול להוות עבור המשרד גוף מפקח על תנאי הרישיון. עם זאת, הגוף שיש לו רשות בחוק ל״בדוק את הקרביים״ של חברת תקשורת פרטית או ציבורית, הוא שב״כ ורק אם היא רשומה בתוספת הרביעית.  פרטיות?  אחת השאלות העולות ממסיבת העיתונאים היא שאלת הפרטיות. כתבות כמו ״"הכלי", מאגר המידע הסודי של השב"כ, אוסף נתונים על כל אזרחי מדינת ישראל ויודע: איפה הייתם, עם מי דיברתם, ומתי עשיתם את כל זה״ באתר ynet, לא עושות טוב למהלך שיפור הגנת הסייבר בתשתיות תקשורת ללא שקיפות לציבור מה עושים.  כאמור, רמות ההגנה הנדרשות מהספקים סודיות, ואינן חשופות לציבור. בהיבט הפרטיות, טען ראש המערך החדש, גבי פורטנוי, כי התהליך יעבוד תחת ״נספח פרטיות״. הנספח טרם פורסם לציבור. ומה זה נספח? בישראל יש חוק הגנת הפרטיות, ישן וארכאי שאינו מתאים למציאות העכשווית. הניסיון לחוקק חוק חדש, טרם הבשילו לחקיקה מלאה, כך שמה שיש זה החוק הקיים.  רשות הפרטיות במשרד המשפטים היא הרגולטור בהקשר זה והיא אמורה לבדוק שהמהלך של משרד התקשורת ומערך הסייבר, תואמים את החוק הקיים. אף אזרח לא ירצה לדעת שבשב״כ או מערך הסייבר קוראים, רואים או שומעים את תוכן הפעילות שלו ברשת, בלי שיש צו שופט במקום. כתבה בנושא כתבו באתר www.law.co.il תחת הכותרת ״הרגע הסנודני (המוחמץ) של ישראל? בעקבות הגילויים האחרונים על איסוף מטאדאטה על ידי השב"כ״.  כאמור, במסיבת העיתונאים, הנדל ופורטנוי נמנעו מדיון על אופי ההגנה בסייבר. סיווג זה תירוץ נחמד, אבל לא תופס בכל מקרה. ספקיות התקשורת חשופות, בפוטנציאל, לתכנים הכי פרטיים של אזרחי ישראל, שלא לדבר על מיקום ויכולת לאסוף כמויות מידע אדירות אודות האזרחים. העדר השקיפות בהקשר זה מעלה את השאלה אם אזרחי ישראל צריכים לסגל שימוש ב-VPN בשגרה, כולל שימוש רק בפלטפורמות העברת מסרים המצפינות את המידע כמו סיגנל או ווטסאפ.  במהלך מסיבת העיתונאים, נשאל הנדל עד איפה תגיע הרגולציה, האם היא תאפשר גם פיקוח על חברות אחסון אתרים למשל? ובכן, התשובה היא לא. משרד התקשורת נותן רשיונות רק לחברות תקשורת. אין כיום חקיקה המתירה פיקוח ממשלתי על חברות אחסון אתרים או חברות פרטיות, פרט לאלו המופיעות בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998. עם זאת, פורטנוי הוסיף שגם בלי חקיקה מסדרת, יש שיתוף פעולה פורה בין חברות כאלו למערך הסייבר.  לגבי שאלת היתירות בין ספקים תקשורת, אם ספק מסוים לא מסוגל לספק שירות בשל מתקפת סייבר, שר התקשורת לא סיפק תשובה ברורה. מדובר ביוזמה שהמשרד מנסה להרים כבר מספר שנים לאפשרות, במקרה קיצון, להעביר לקוחות בזמן אמת בין ספקים לצורך רציפות השירות. נראה כי בהיבט זה, החברות עומדות על הרגליים האחוריות, בשל חשש לגניבת לקוחות בין החברות.  לסיכום, התהליך שהחל ב-2019 התגבש לכדי שימוע במשרד התקשורת ותנאים מחייבים להגנה בסייבר ברישיון ההפעלה של ספקיות תקשורת בישראל. מדובר בצעד רצוי בעידן שבו מתקפות סייבר הפכו לשגרה וגובות מחיר כספי גבוה מהשוק הפרטי. עם זאת, מדובר בהליך שצריך להיות מפוקח על ידי משרד המשפטים בצורה הדוקה, לראות ששב״כ או מערך הסייבר אינם מקבלים גישה חופשית לתכנים פרטיים של אזרחי ישראל. 

המיזם המשותף של אלביט מערכות בריטניה ו-KBR Inc., Affinity Flying Training Services Ltd., החל בסדרה של מבחני טיסה למטוס חשמלי. הניסויים הם חלק מתכנית פיתוח מטוס עתידי לבריטניה תחת השם יוזמת ASTRA Elbit Systems UK המיזם המשותף של אלביט מערכות בריטניה ו-KBR Inc., Affinity Flying Training Services Ltd., החל בסדרה של מבחני טיסה למטוס חשמלי מונע בסוללה עבור משרד ההגנה הבריטי. זאת, כדי להעריך את היתכנותן של חלופות ידידותיות לסביבה למטוסים צבאיים קיימים. מטרת הטיסות היא לסייע לחיל האוויר המלכותי (RAF) להעריך את הטכנולוגיה של כלי טיס חשמליים, לקבוע את יעילותם כיכולת אימון טייסים, ולממש את האיפות אפס-פליטה של יוזמת ASTRA (קמפיין לבניית הדור הבא של חיל האוויר המלכותי).  בטיסות נעשה שימוש במטוס אימון טייס דו-מושבי בעל הסמכה מלאה, תוצרת Velis Electro. הבטחות טיסה ובטיחות פותחו במהלך קיץ 2021, אשר אורגנו ונמסרו על ידי הצוות של אלביט מערכות בריטניה, באמצעות Affinity, בשיתוף עם רשות התעופה האזרחית. את המטוס מפתחת חברת Pipistrel d.o.o מסלובניה שנוסדה בשנת 1992. מדובר בחברה פרטית המוחזקת על ידי שני גורמים - Ivo Boscarol (מייסד - מנכ״ל) וחברה בשם A. T. Boscarol. לחברה פעילות באיטליה וסלובניה.  תוכנית הניסוי בבריטניה פוצלה לשלושה שלבים. שלב 1, דצמבר 2021, טיסות ניסוי המריאו מאולם Damyn's, Essex, והמשיכו עד ינואר 2022. בשלב 2, מרץ 2022, המטוס הצטרף לצי הקיים של Affinity ב-RAF Cranwell, שם עד 20 טייסים נוספים יטיסו את המטוס החשמלי. שלב 3 של ניסויי הטיסה יכלול נוכחות של בכירי ממשל ומשקיפים.

בעבר (2018-19) סיפקה החברה לצה"ל כוונות צבאיות טרמיות ארוכות-טווח מסוג T75 בשווי 14 מיליון דולרים   Photo: US Army משרד ההגנה האמריקאי העניק בסוף השבוע האחרון לחברת טלדיין פליר (Teledyne Flir) חוזה בשווי חצי מיליארד דולרים לאספקת משפחה של כוונות לחימה אישיות (FWS-I) לצבא ארה"ב. יחד עם טלדיין פליר זכתה החברה האמריקאית DRS Network & Imaging Systems בחוזה בשווי של כ-580 מיליון דולרים לאספקת כוונות אלו. חוזים אלו הם לתקופה של 5 שנים. יחד עם משקפת ראיית הלילה המשופרת (ENVG-B), סדרת כוונות ה-FWS-I אמורה לספק לכוחות צבא ארה"ב את הציוד המתקדם ביותר לראיית לילה. האתר Shephardmedia.com מספר כי כוונות ה-FWS-I שיורכבו על גבי נשקי החיילים, ישדרו באופן אלחוטי את תמונת הראייה שירכשו למשקפת ENVG-B המותקנת בקסדת החייל. כך יתאפשר לחיילים לראות דרך ערפל, אבק ועשן, הן בסביבות יום והן בלילה. משפחת הכוונות תואמת למגוון כלי נשק חי"ר כגון רוס"ר ,M16 מקלע קל מחלקתי M249, מפצח הבונקרים M141 ומשגר טילי הנ"ט הקל M136 AT4. ניתן להרכיב כוונות אלו לפני כוונות יום שכבר הותאמו על הנשק. חיילים נושאי רובים יכולים להתקין או להסיר את ה-FWS-I ללא כל צורך להסיר תחילה את כוונות היום שלהם. בתחילת שנת 2021 רכש קונצרן טלדיין את חברת פליר בשווי של כ-8 מיליארד דולרים. כפי שדווח באתר ישראל דיפנס, חברת פליר, המיוצגת בישראל על ידי חברת "קאריל", זכתה באמצע שנת 2018 במכרז בשווי 14 מיליון דולרים לאספקת כוונות צבאיות טרמיות ארוכות-טווח מסוג T75 לישראל, שאספקתן הסתיימה בשנת 2019.  

המדינה המרכז-אירופאית הזמינה 45 נגמ"שי בוקסר בשווי 343 מיליוני אירו, עליהם מותקנים עמדת נשק נשלטת-מרחוק "Samson II" ומשגרי טילי נ"ט "Spike LR" מתוצרת החברה   Photo: Lithuanian MoD משרד ההגנה הסלובני הודיע כי המכרז לרכישת 45 נגמ"שי בוקסר (Boxer) בשווי של 343 מיליוני אירו יושלם במהלך חודש מאי. רכישת הנגמ"שים מתוצרת חברת ARTEC, שהינה מיזם-משותף לחברות הגרמניות ריימנטאל ו-KMW, תעשה דרך מנהלת הרכש הצבאי של האיחוד האירופאי OCCAR. הנגמ"שים שנרכשו צפויים להיות בתצורת הנגמ"שים שבשירות צבא ליטא והקרויים Vilkas IFV. המשמעות היא שרכבים אלו יהיו מצוידים בעמדת משק נשלטת-מרחוק "Samson II" עם תותח ובמשגרי טילי נ"ט "Spike LR" מתוצרת רפאל. על הנגמ"שים יותקנו גם תותחי 30 מ"מ אמריקאים בושמסטר MK-44S. לדברי משרד ההגנה הסלובני, נגמ"שי הבוקסר הראשונים יסופקו בשנת 2023, כאשר 9 רכבים יסופקו ב-2024, 22 רכבים ב-2025 ו-13 בשנת 2026. בכוונת הצבא הסלובני להקים באמצעות נגמ"שים אלו קבוצת-קרב לרכבים בינוניים בסד"ג של גדוד. החודש האחרון היה חודש מוצלח ביותר לחברת ARTEC ולנגמ"שי הבוקסר. בריטניה הגדילה בתחילת חודש אפריל את ההזמנה לנגמ"שים אלו ב-100 רכבים יותר לכמות כוללת של 623 יחידות, ליטא הודיעה על כוונתה לרכוש עוד 100 נגמ"שים ולהגיע לכמות כוללת של 200 יחידות. לגרמניה יש כיום 403 נגמ"שים ובכוונתה לרכוש עוד 118 נגמ"שי "בוקסר" בתצורות שונות. הולנד מחזיקה כיום 200 נגמ"שים ואוסטרליה 211. עם הזמנות נוספות אלו מגיע מספר נגמ"שי "בוקסר" בשירות צבאות שונים למעל 1,500 יחידות ובכולם יש מערכות לחימה של "רפאל". 

מפתחי התוכנה מחברת הטכנולוגיה NSO Group חנכו את בני הנוער במשך עשרה שבועות והכשירו אותם להיות מפתחי שפת 'פייתון' צילום - תם אלדר, ערבה תיכונה מרכז קהילה ערבה, קיים טקס חגיגי למסיימי הקורס, בו הוענקו מגנים למסיימים, על ידי מאיר צור, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה, שלו חוליו, מנכ"ל NSO, צוות הנהלת החברה ואילת להב-ביגר מנהלת מרכז הקהילה. כמו כן נכחו באירוע מנחי הקורס ובני משפחות בני הנוער. המתכנתים הצעירים הציגו את משחקי המחשב שיצרו כפרויקט גמר, בתום סדרת מפגשים בהם למדו לתכנת באמצעות שפת ה'פייתון', מהנפוצות ביותר כיום בעולם התכנות. מאיר צור, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה, אמר: "לאור הצלחת הקורס שהוקם בשיתוף פעולה עם חברת NSO ומחלקת הנוער במרכז קהילה, אנו מתכוונים להרחיבו בשנה הבאה, זאת כחלק ממטרתנו להכין את הנוער שלנו לעולם העבודה החדשני המצפה להם בעתיד, באמצעות פיתוח מיומנויות דיגיטליות שיסייעו להצלחתם, בכל תחום שיבחרו.״  

אם המינוי יאושר בסנט, היא תהיה האישה השנייה הממלאת תפקיד בכיר זה Director for Strategy, Plans and Policy (J-5), Joint Staff Vice Admiral Lisa Franchetti - www.navy.mil הבית הלבן הודיע על מינוי תת אדמירל ליזה פרנקטי לתפקיד סגנית ראש מבצעי הצי של ארה"ב. ואם המינוי יאושר בסנט, היא תהיה האישה השנייה הממלאת תפקיד בכיר זה ותועלה לדרגת אדמירל ארבעה כוכבים.  הקצינה היא כיום ממונה על האסטרטגיה, התכנון והמדיניות במטה הכללי של צבא ארה"ב. בעבר פיקדה על הצי הששי (בים התיכון) וכל הכוח הימי האמריקני בקוריאה הדרומית. תת אדמירל פרנקטי ילידת מדינת ניו יורק והתגייסה לצי במסגרת תכנית של אוניברסיטת נורת'ווסט.   

בעוד שב״כ, תחת מסגרת משפטית תומכת, מסכל בוטים איראנים מבוססי תמונות נשים יפות, הוא נמנע לעשות כן כאשר מדובר בבוטים פוליטיים הפועלים בספירה הישראלית. זאת, אף על פי שמדובר באותן שיטות הפעלה (בוטים מבוססי נשים יפות) וגם כאן יש מסגרת משפטית תומכת - אותו סעיף בחוק השב״כ מאפשר פעולה נגד ריגול וחתרנות   https://twitter.com/FakeReporter/status/1521086039934263296?s=20&t=Te7xK... ממשלת ישראל נוקטת במוסר כפול בסייבר, שזה מגיע לטקטיקות הפעלה של פרופילים מזויפים ברשתות. כאשר מדובר בביון איראני או בחמאס, חקיקה מאפשרת לשב״כ להפעיל את יכולותיו, לאיתור וסיכול פרופילים מזויפים. הלגיטימציה נובעת מכך שהמדינה רוצה למנוע ממרגלים להשיג מידע שיכול לפגוע בביטחון הלאומי.  במקרה עדכני שפורסם היום (ב), חשף שב״כ ניסיון ריגול איראני באמצעות פייסבוק ווטסאפ. ״בתוך כך, ביקש המפעיל האיראני מהמופעל הישראלי לכאורה לאסוף מידע על אישים ישראלים ובחן את נכונותו לפגוע בהם, תוך הפעלת לחץ והבטחת סכומי כסף בסך של אלפי דולרים, כתשלום עבור הפעולה. לעיתים אף נעשה ניסיון שימוש במניפולציות רגשיות ורומנטיות״, נכתב בהודעת שב״כ. מדובר בעוד מקרה, מיני רבים, בתקופה האחרונה, שמסוכל על ידי שב״כ.  באותו היום שבו שב״כ פרסם את הפרופיל המזויף, מבוסס תמונה של אישה יפה, שמטרתו הפעלת ישראלים, פרסם הפרופיל ״פייק רפורטר״, בוט פוליטי הפועל להשפעה על גולשים ישראלים.  ״החשבון נפתח בינואר 2022 ומאז ייצר אינטראקציות עם דמויות מרכזיות מהפיד הפוליטי בטוויטר. הפרופיל מזדהה כאדריכלית שעלתה מברזיל, גרה בירושלים ונשואה פלוס 2. אולם התמונה שלה נגנבה מהפייסבוק של Maria Pretelt, מעצבת אופנה ודוגמנית אמריקאית״, כותבים בפרסום. ״ברישום האדריכלים הישראלי אין זכר ל'נעמי פלוטקין״ שנראה כי ההנדסה היחידה בה עוסקת היא תודעתית - באמתחתה מעל ל-1000 ציוצים ב-4 חודשים - כ10 ביום. ״  את הבוט הזה, שב״כ לא סיכל.  אותה חקיקה המאפשרת מעקב שב״כ אחרי בוטים שמטרתם איסוף מודיעין, מתירה גם מעקב בוטים פוליטיים תחת ההגדרה בחוק שב״כ לשמירה על הדמוקרטיה. רק שמשום מה, אין לשב״כ לגיטימציה או רצון לסכל בוטים פוליטיים.  ״השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר, השירות הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול ותפקידיו וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכול כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין״, לשון חוק השב״כ. אפילו מדובר באותו סעיף עבור ריגול וחתרנות.  מהי חתרנות? ובכן, לפחות אחת ההגדרות היא ניסיון לערער מוסד או שלטון באמצעות פעולה בחשאי נגד אחר. האם בוט פוליטי, הפועל בזהות בדויה (בחשאי), שמטרתו מניפולציה פוליטית (מוסד או שלטון), נופל להגדרה זו? קשה לשלול את הטענה.  פרופילים מזויפים מטרתם לבצע מניפולציה פוליטית בישראל. אין תפקיד אחר לבוט כזה. האם מניפולציה כזו מטרתה השפעה על בוחרים באמצעות פרופיל מזויף אינה פגיעה בביטחון הלאומי? הרי הכוח האלקטורלי קובע את זהות הכנסת והממשלה. גורמים המשפיעים הסדר החברתי בישראל ועל מדיניות החוץ שלה.  אם נניח האיראנים יפעילו בוטים, מבוססי נשים יפות, שמטרתם לגרום לציבור יהודי לבחור במועמד מסוים שהמודיעין האיראני מסיק שהוא נוח יותר לאיראן? מה ההבדל בין המקרים? בשניהם יש מפעיל איראני מאחורה. בשניהם מדובר בפעולה יזומה של המודיעין האיראני. בשניהם מטרת הפעולה היא לפגוע בביטחון הלאומי של מדינת ישראל לטובת איראן. בשניהם שב״כ אמון, בחוק, על סיכול הפעולה (ריגול ושימור דמוקרטיה).  אז איך קורה שרק למקרה אחד יש לגיטימציה להפעיל את שב״כ? שאלה פתוחה.  האם חופש הביטוי שמור גם למי שמתנהל מאחורי פרופיל מזויף? בממד הפיזי, התחזות לאחר יכולה להיות עבירה פלילית. על פי חוק העונשין, סעיף 441: ״המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו - מאסר חמש שנים״, לשון החוק.  האם התחזות לאדם אחר (הפרופיל המזויף) והמסרים שהוא מעביר כאדם אחר (הונאה?), מספיקים להגדרת מעשה פלילי? את זה תקבע הפרקליטות. עם זאת, התחזות לאדם אחר מספיקה, לפי לשון החוק, על מנת ששב״כ והמשטרה יחקרו את הנושא. וכאמור, גם אם נשים את הפן הפלילי בצד לצורך הדיון, הפרופיל המזויף מטרתו להשפיע על השיח הציבורי, על דעתם של מצביעים ועל מבנה הכנסת והממשלה. וככזה, הוא נופל תחת הגדרת שמירת הדמוקרטיה.  השאלה מי אחראי לקבלת ההחלטות של שב״כ, כאשר מדובר באותה שיטה עם סיכון דומה לביטחון הלאומי. הכי קל לטעון ששב״כ לא רוצה להיכנס למרחב פוליטי ולעקוב אחרי בוטים המופעלים לטובת דיונים פוליטיים. רק לאחרונה ח״כים בישראל יצאו נגד ראש השב״כ, רונן בר, בטענה שהוא טען כלפיהם. עם זאת, שב״כ הוא גוף מקצועי ועם כל האי נעימות הכרוכה בפעולתו לעיתים, הוא יעשה מה שיורה לו הדרג הפוליטי. בחוק, הוא מחויב לשמור על הדמוקרטיה. ושיח נקי מהשפעות וחתרנות הוא חלק משמירה על דמוקרטיה.  מי עוד משפיע על החלטות שב״כ? ניתן לטעון, בסבירות מספיקה, שגם גורמים פוליטיים משפיעים על החלטות שב״כ. לדוגמא, לאחר מבצע ״שומר החומות״ והפרות הסדר מצד חלק מערביי ישראל, התפתח ״קול צעקה״ ציבורי שהשפיע על חברי הכנסת והממשלה. בעקבות הלחץ הציבורי, ראש הממשלה, האחראי על השב״כ, הורה לשב״כ להעמיק את פעולתו בקרב ערביי ישראל.  כלומר, גורם חיצוני, פוליטי, השפיע על החלטות שב״כ. מכאן ניתן להסיק כי העדר הפעולה של שב״כ לסיכול בוטים פוליטיים, זהים בפעולתם לאלו המשמשים את הביון האיראני, מושפע גם הוא מגורמים פוליטיים חיצוניים לשירות.  דיון זה מעלה את השאלה האם שב״כ תלוי בגורמים פוליטיים למימוש חובתו החוקית לשמירה על הדמוקרטיה? אם כן, אזי, נראה כי גורמים פוליטיים, נוח להם, שבוטים פוליטיים פועלים בספירה הישראלית. אם לא, עולה שאלה מדוע ראש השירות לא פועל נגד בוטים פוליטיים.