יצחק (אייזיק) לבנון, בעין הסערה, סודות דיפלומטיים, ידיעות ספרים, 2022   באדיבות ידיעות ספרים תארו לכם ילד שגדל בבית בו האם מוגדרת 'מאטה הארי של המזרח התיכון'. בהיות אייזיק בן שלוש החלה אימו להבריח נערים יהודיים צעירים מבירות וסוריה לגבול ישראל. זו הייתה שולה כהן- קישיק, אימו של אייזיק, לימים שגריר ישראלי.                     שולה כהן ילידת ירושלים נישאה ליהודי אמיד מביירות. בשנות המנדט החלה להציל נערים יהודיים מסוריה ולבנון ולהבריחם לישראל דרך מטולה. בשלב מסוים, עם החמרת המצב הפוליטי בלבנון, דאגה לשגר בסתר גם את שני בניה הגדולים לישראל. שולה נתפסה ונשפטה לעשרים שנה מאסר. היא שוחררה לאחר מלחמת ששת הימים בחילופי שבויים בתום שש שנים ארוכות וקשות בכלא. בנה יצחק מתאר כי הפעילות בבית זה, עם דמותה הדומיננטית של אימו, השפיעה מאד על חייו ועל האהבה לישראל. בבית למד שני דברים חשובים: נאמנות למשפחה ולמדינת ישראל והצורך לרכוש השכלה. בגיל 18, לאחר שאמו ואביו נאסרו, הפך אייזיק לראש המשפחה בעל כורחו.  הסערות שפקדו אותו בילדותו עיצבו את דמותו כדיפלומט והטביעו בו חותם. הן לימדו אותו לנתב דרכו בעולם חשאי בתבונה בלתי שגרתית. משפחתו של אייזיק הגיעה לישראל ב-1967, והוא בן 23. את חייו המקצועיים פתח כעוזר בלשכתו של טדי קולק, ראש עירית ירושלים ("עבודה בצילו של ענק"). לאחר קורס הצוערים במשרד החוץ הוא מלא שליחויות דיפלומטיות לאורך 40 שנה.   דרכו בשירות החוץ החלה בוונצואלה, נמשכה בצרפת והגיעה לשיאה במצרים. בפריז ובקהיר היו לו מצבים שבהם זוהה כ"בנה של שולה המרגלת" והצליח להתגבר בזכות התושייה שהתחשלה אצלו משך השנים.  בשנת 2009 בהיותו שגריר ישראל בקהיר הגיש את כתב ההאמנה לנשיא מובראכ בטקס שבו נשא דברים בערבית שוטפת. בסיום דבריו הוצא למרפסת המשקיפה לחצר ארמון הנשיאות ודגל ישראל הונף על רקע נגינת "התקווה". בספטמבר 2011 בהפגנות ההפיכה בככר תחריר התקיפו אלפי מצרים את השגרירות הישראלית. השגריר, יצחק לבנון, והצוות הקטן שנשאר בשגרירות לאחר פינוי משפחות הדיפלומטים, חולצו במבצע אבטחה רגיש בהתערבות הנשיא אובמה. במטוס חיל האוויר הוטסו מקהיר. סיום שירותו הדיפלומטי בסערה זו בקהיר התאים לילדותו הסוערת בביירות. זה ספר מרתק על אירועים היסטוריים מודרניים במזרח התיכון ממבט עיניו של שגריר, שנולד בארץ ערבית ומכיר את התרבות מקרוב.

חברת זיג זאואר מכנה את הרובה כ"פלטפורמה הדיסקרטית" ביותר שלה ואכן הקנה באורך של 5.5 אינצ'ים הופך אותו לקצר. הרובה אף מתוכנן להחלפה מהירה בין סוגי תחמושת שונים   מפקדת המבצעים המיוחדים של צבא ארה"ב (SOCOM) בחרה ברובה MCX Rattler של חברת זיג זאואר כרובה להגנה עצמית של חיילי היחידות המיוחדות. ניתן לצייד רובה זה הן בתחמושת 300. ו-5.56 מ"מ. המפקדה הוציאה לפני שבוע מכתב כוונות להעניק לזיג זאואר חוזה קבוע למשך 5 שנים, אבל לא נמסרו פרטים על כמויות וסכומים. לא ברור מתי רובים אלו יחולקו לחיילים והאם ההזמנות הראשונות כבר נמצאות בשימוש. מפקדת המבצעים המיוחדים החלה את מלאכת החיפוש אחר רובה להגנה עצמית חדש בשנת 2017, בתקווה למצוא רובה חדש המבוסס על רובה ה-M4, רובה שיעניק למשתמשים בו יותר כוח אש ועדיין יהיה רובה קומפקטי ונישא. המפקדה רכשה בשנת 2018 10 רובי "רטלר" לניסוי ובחינה, אבל המשיכה בחיפוש. ב-2019 יזמה המפקדה הוראת חיפוש חדשה כשהמטרה היא למצוא רובה להגנה עצמית (PDW) חדש "שניתן להסתרה עם מתפסים עליונים מסוגBlackout  300. וקת כמו לרובי ה."M4A1. מסתבר, שלאחר כל החיפושים, המפקדה חזרה לרובה MCX רטלר. לדברי המפקדה, אין כל צורך בהצגת דגמי-אב או בשלבי פיתוח והרובה החדש מיועד לאספקה מיידית.  חברת זיג זאואר מכנה את רובה MCX רטלר כ"פלטפורמה הדיסקרטית" ביותר שלה ואכן הקנה באורך של 5.5 אינצ'ים הופך אותו לקצר. הרובה אף מתוכנן להחלפה מהירה בין סוגי תחמושת שונים.  

תנאים אלה כפופים לתנאי שלפיו גיל הפרישה הממוצע לנגדים יעלה בהדרגה, עד שנת 2032, מגיל 48 עד 53. לדברי צה"ל, עד 2019 שוחררו 12 נגדים מכוח סעיף זה קרדיט: דוברות הכנסת - דני שם טוב הוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת העבודה והרווחה בהתאם לסעיף 10(א)(5)(ג) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), בראשות ח"כ רם בן ברק, אישרה השבוע (ג'), פה אחד, את הצעת תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)(תנאים לפיטורים משירות קבע של נגדים שהגיעו לגיל 42 לפחות) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2022. במסגרת "חוק ההסדרים" לשנים 2017-18 נקבע כי גיל זכאות נגדים לקצבת פרישה במקרה של פיטורים לאחר 10 שנות שירות יהיה 47 שנים. יחד עם זאת, הוסמך שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה המשותפת, לקבוע תנאים בהתקיימם יהיה הגיל המזכה נגד שפוטר בקצבת פרישה נמוך מ-47 (אך לא נמוך מ-42). תנאים אלה כפופים לתנאי שלפיו גיל הפרישה הממוצע לנגדים יעלה בהדרגה, עד שנת 2032, מגיל 48 עד 53. בנוסף לתנאי זה, נקבעו בתקנות שאישרה הוועדה המשותפת בשנת 2018, עוד ארבעה תנאים חלופיים, שעל הנגדים לעמוד באחד מהם, בנוסף לתנאי הקודם כדי להיות זכאים לקצבה כבר בגיל 42: א.      מי ששירת 10 שנים לפחות במקצוע לחימה (המקצועות מפורטים בתקנות), והיה זכאי לתוספת רמת פעילות א' או גבוהה ממנה. ב.      ילידי שנתונים מסוימים, במטרה לאפשר מעבר הדרגתי לגיל הפרישה החדש. ג.        מי שמפוטר משירות קבע עקב תכנית לצמצום כוח האדם בצה"ל. ד.      מי שראש אכ"א קבע לגביו, לאחר שעיין בהמלצותיה של ועדה מייעצת, כי בשל נסיבות שאינן תלויות בנגד הוא לא יכול להמשיך לעסוק במקצועו הצבאי וכי לא ניתן להסב את מקצועו למקצוע צבאי אחר. קבוצה זו הוגבלה ל-40 נגדים בסך הכל, ותוקפו חל רק עד שנת 2019. בהצעת התקנות שהובאה היום לאישור הוועדה המשותפת הוצע לקבוע מחדש תנאי זהה לתנאי הרביעי, שכאמור פקע בשנת 2019. יחד עם זאת, הוצע לקבוע כי מספר הנגדים שהסעיף יחול עליהם יוגבל ל-100, אך הוא יכלול בתוכו גם את הנגדים ששוחררו לפי ההסדר שהיה בתוקף עד 2019. לדברי צה"ל, עד 2019 שוחררו 12 נגדים מכוח סעיף זה. לדברי צה"ל, הצורך בקביעה מחדש של הסדר זה עלה עתה, שכן יש כיום נגדים שהגיעו לגיל 42 אך טרם הגיעו לגיל 47 ואינם כשירים רפואית לבצע את תפקידיהם, אך לא ניתן להסב אותם לתפקידים אחרים. כדי לאפשר גם לנגדים אלה להשתחרר משירות מבלי שתיפגע זכאותם לקצבת פרישה, מוצע לקבוע מחדש את ההוראה, עד לתום תקופת תוקפן של התקנות, ב-2025. נוי סופר, מאגף הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ציינה בפני הוועדה כי משרד האוצר תומך בתקנות. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק העלה את נוסח התקנות להצבעה, וזה אושר, כאמור, פה אחד.

כמקובל בחיל האוויר, בכל כלי טיס הדרישה היא לצייד את הפלטפורמה במערכות ייחודיות תוצרת ישראל, ומדובר בעיקר במערכות תקשורת, אוויוניקה, אלקטרוניקה, הגנה עצמית של המסוק, כולל מערכות תקשורת עם כלי טיס אחרים בזירת לחימה תמונה: לוקהיד מרטין  נציגים בכירים של לוקהיד מרטין/סיקורסקי מבקרים בימים אלו בתעשיות הביטחוניות כדי לסכם פרטים על מגוון מערכות תוצרת כחול-לבן שחיל האוויר מבקש להתקין במסוקי התובלה הכבדה החדישים CH-53 KING STALION שישראל רוכשת. כמקובל בחיל האוויר, בכל כלי טיס הדרישה היא לצייד את הפלטפורמה במערכות ייחודיות תוצרת ישראל, ומדובר בעיקר במערכות תקשורת, אוויוניקה, אלקטרוניקה, הגנה עצמית של המסוק, כולל מערכות תקשורת עם כלי טיס אחרים בזירת לחימה. ישראל הזמינה בלוקהיד מרטין/סיקורסקי 12 מסוקי K שיחליפו את מסוקי 'יסעור' הוותיקים, עם אופציה לששה מסוקים נוספים. האספקה אמורה להתחיל בשנת 2025. המסוקים ייוצרו במפעלי סיקורסקי בסטנפורד, קונטיקט. טייסים ישראליים כבר הטיסו את המסוק בארה"ב. החברה תספק לחיל האוויר סימולטור, מאמן טיסה מלא, שידמה את כל ביצועי המסוק לשם הדרכה, הסבת טייסי 'יסעור' לטייסי המסוק K ולאימון טייסי מילואים בעתיד. הדגם שיסופק לחיל האוויר זהה לזה שנמצא עתה במרינס בארה"ב, בתוספת המערכות הישראליות. התקנת מערכות ישראליות נעשית חלקן במפעלי הייצור בארה"ב וחלקן בישראל אחרי הגעת המסוקים לארץ.  חלקים רבים ב מסוקי K עשויים מחומרים מרוכבים COMPOSITES ובתעשיות בישראל אומרים שתהיה בכל מסוק "חבילה גדולה" של מערכות תוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות. מובטח גם שכל תחזוקת המסוקים תתבצע במסגרות חיל האוויר, בטייסות ובבסיס האחזקה המרכזי יא"א 22 בתל נוף. המסוק K שונה לחלוטין ממסוקי 'יסעור' שחלקם בני 50 שנה. מדובר במסוק תובלה דיגיטלי, עם ניהוג אל-חוט FLY BY WIRE, מסוק מותאם לפעילות מבצעית בסביבה דיגיטלית, עם יכולת שת"פ עם פלטפורמות אחרות. הטסת המסוק קלה יחסית, וכך יכולים שני הטייסים, המוגדרים כמפעילי מערכות להיות פנויים למילוי משימות שונות. בחיל האוויר אומרים שאי אפשר לדעת היום אלו משימות עלולות להיווצר לכל מטוס, כולל למסוקים, ולכן תוכנן המסוק K כך שניתן לערוך בו שינויים להתאמה למשימות בלתי מתוכננות. צוות המסוק הוא בן שלושה, שני טייסים וקצין ממונה על תא המטען והלוחמים מאחור. המסוק יכול לשאת עד 50 לוחמים או כלי רכב. מסוקי K כבר עברו סדרות רבות ומפרכות של ניסויי טיסה במסגרת המרינס, שכללו טיסות בתצורות שונות, בתנאי מזג אוויר חום וקור, נשיאת מטענים כבדים ונחיתות על נושאת מטוסים בים. הלקוח הגדול ביותר של המסוק הוא חיל הנחתים, שכבר מפעיל 44 מסוקים והזמין מאות מסוקים. גרמניה קרובה להחלטה אם תצטייד במסוק זה, ולקוחות פוטנציאליים הם חילות האוויר של שווייץ, הודו וקוריאה הדרומית. מחיר מסוק K הוא כ-93 מיליון דולר, אך המחיר ירד בהמשך האספקה. זה כלי טיס יקר, אך מסבירים שהמערכות בו הן החדישות והמתקדמות ביותר, זה מסוק תובלה כבדה גדול, ובעל שלושה מנועים. 

מאז קנייתו הושקעו במטוס בסביבות 700 מיליון שקל בהתקנות מערכות וסידורי פנים מיוחדים "לפי דרישות", אלא שהנוסעים הפוטנציאליים ראשי המדינה התרחקו מהפיל הלבן-כחול המעופף מאת אלון רון - התעשייה האווירית, CC BY-SA 3.0, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=1772616 "כנף ציון", מטוס ראשי המדינה, שלא ביצע אף לא טיסה אחת עם ראשי המדינה, יועבר בקרוב ממתחם התעשיה האווירית ביהוד וינוח בשלום במשכנו החדש, האנגר מיוחד שמכינים עבורו בבסיס נבטים שבדרום. כשירות המטוס תישמר עד שיוחלט מה ייעשה בו. המטוס, בואינג 767 ישן שנקנה מחברת התעופה האוסטרלית קוונטאס ב-2016, צויד במערכות תקשורת ואחרות יקרות כדי לשמש חפ"ק מוטס לנשיאים וראשי ממשלה. אלא ששר החוץ וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד סירב לטוס בו בטענות של בזבוז, ראוותנו וביקורת ציבורית, ואילו הנשיאים ריבלין והרצוג וראש הממשלה בנט טסים לחו"ל בטיסות מסחריות של חברות תעופה או במטוס מנהלים. מאז קנייתו הושקעו במטוס בסביבות 700 מיליון שקל בהתקנות מערכות וסידורי פנים מיוחדים "לפי דרישות", אלא שהנוסעים הפוטנציאליים ראשי המדינה התרחקו מהפיל הלבן-כחול המעופף, שימתין לגורלו בנבטים.   

חודאי, מסר המקור, היה מעורב בפיגועים נגד ישראלים בשלוש יבשות, באסיה, באירופה ובאפריקה, כולל הפיגוע הקשה בניו דלהי ב-13 בפברואר 2012 https://www.irna.ir/photo/84765505/%D8%AA%D8%B4%DB%8C%DB%8C%D8%B9-%D9%BE... ישראל הודיעה לארה"ב כי היא אחראית לחיסול קולונל סעיד חידאי, קצין יחידת אל קודס, ביום ראשון ליד ביתו ברחוב בטהרן – כך דיווח ניו יורק טיימס מפי מקור מודיעיני. ישראל הודיעה לממשל האמריקני שההתנקשות בקצין האיראני היתה אזהרה לאיראן שתחדל ממבצעי טרור  של יחידת 840 באל קודס, משמרות המהפכה. לדברי העיתון, סעיד חודאי היה אחראי לפעולות טרור נגד אזרחים ישראלים ואמריקניים ונגד פקידי מממשל בקולומביה, קניה, אתיופיה, איחוד האמירויות וקפריסין. מקור, שהוגדר כאיש ביטחון באירופה, מסר ל-IRAN INTERNATIONAL, המזוהה עם אופוזיציונרים איראניים בלונדון, כי סעיד חודאי היה אחראי לגיוס טרוריסטים לביצוע פעולות טרור נגד ישראלים והיה מהאחראים לפיגוע בניו דלהי.   חודאי, מסר המקור, היה מעורב בפיגועים נגד ישראלים בשלוש יבשות, באסיה, באירופה ובאפריקה, כולל הפיגוע הקשה בניו דלהי ב-13 בפברואר 2012. הקצין נהג לשמור על פרופיל נמוך ולא להתבלט, לא לבש מדי משמרות המהפכה אלא בגדים אזרחיים רגילים, ושלט בכמה שפות – ערבית וטורקית. הוא השתייך ליחידה 840 של אל קודס והיה אחראי בין היתר לגיוס עבריינים, מבריחי סמים ופושעים פליליים לפיגועים טרור, אנשים שהיו מוכנים לבצע כל משימה שהוטלה עליהם. בין היתר הוא גייס את מנסור ראסולי, שנחקר לפני כמה שבועות באיראן על ידי סוכני המוסד הישראלי, והיה מיועד לבצע פיגועים נגד ישראלים בגרמניה ובטורקיה, מדווח איראן אינטרנשיונל.   

ישראל צריכה לדרוש ולעמוד על ביטחונות וערבויות במו"מ המתנהל בין הצדדים ומול ארה"ב, כך שחופש השיט והטיס לא ייפגעו, אם יעברו האיים לשליטה סעודית מלאה. יידרשו לישראל חלופות ביטחוניות משמעותיות וברות-קיימא, אשר יבטיחו את חופש השיט וחופש הטיס הישראלי באזור By Marc Ryckaert (MJJR) - Own work, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=8739404 בימים האחרונים החלו להצטבר דיווחים על חידוש המגעים הדיפלומטים בין מצרים וסעודיה על העברת השליטה על איי סנפיר וטיראן, ממצרים לסעודיה. המגעים הדיפלומטים מתנהלים בחסות ממשל ביידן ובתמיכה ישראלית, ובכוונת הממשל האמריקאי לסכם את המגעים ולהגיע בהם להישגים משמעותיים טרם ביקורו הצפוי של הנשיא ביידן במזרח התיכון ביוני הקרוב. שנים רבות היו האיים בפתחם של מצרי טיראן, בכניסה לים האדום, כסלע מחלוקת בין מצרים וסעודיה.   נשיא מצרים עבד אלפתאח אלסיסי החליט להעביר את הריבונות על איי טיראן וסנפיר לסעודיה במסגרת הסכם להתוויית הגבול הימי בין שתי המדינות שנחתם עם מלך סעודיה בזמן ביקורו של זה האחרון במצרים באפריל 2016.  המהלך הפתיע ואף זעזע את הציבור המצרי שגדל והתחנך על מיתוס שני האיים שנכבשו פעמים ע"י ישראל והוחזרו למצרים. יתרה מכך, ההסכם נראה מלכתחילה כמנוגד לחוקה הקובעת כי "מצרים היא מדינה ריבונית מאוחדת ולא ניתנת לחלוקה". חברי פרלמנט טענו שהאיים שייכים למצרים משחר ההיסטוריה והוויתור לסעודיה פוגע בחוקה ובכבודה של מצרים.  בציבור המצרי החלטת אלסיסי התפרשה ככניעה לסעודיה, על רקע תמיכתה הפיננסית במצרים בעקבות המשבר שאליו נגררה המדינה אחרי הדחתו של מובארק. הציבור המצרי לא נותר שקט ועל רקע החלטתו של הנשיא פרצו ב- 2016 סדרה של מהומות והפרות סדר, ואף הוגשו עתירות מספר לבית המשפט העליון במצרים. במסגרת זו מועצת המדינה ביטלה את ההסכם.  לאחר שנתיים של מאבקים בבית הדין העליון של החוקה במצרים, פרסם בית הדין ב- 2018, פסק דין סופי, הקובע באופן נחרץ שאין ערך לפסקי הדין בערכאות קודמות לו, ובכללם זה של מועצת המדינה. בנימוקיו קובע בית הדין העליון כי מדובר בהסכם בינלאומי בין מצרים לסעודיה ולכן אישורו מהווה פעולה ריבונית שאינה בתחום סמכותם של בתי הדין וכי היא מסמכותו הבלעדית של הפרלמנט, על בסיס דיאלוג המתקיים בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת על כלל הפעולות הריבוניות של הממשלה.  בית הדין העליון של החוקה פרסם את פסק הדין בנוגע לאיים יום לפני ביקורו הראשון של יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, האיש החזק של סעודיה. פסק הדין נכנס לתוקפו רטרואקטיבית, למעשה ממועד חתימתו של אלסיסי על הצו ביוני 2017.  מ- 2018 סעודיה היא למעשה הריבון על האיים אך העברתם לידי הסעודים לא הושלמה, לאור הלחץ הציבורי הפנימי שהופעל נגד אלסיסי, שרצה ליצור שקט במדינה, המצויה במערכה צבאית רב-זירתית בלוב, סודאן ובסיני, יחד עם המצב הכלכלי הקשה שם.  מעבר לכך, האיים מצויים בשטח המפורז שעליו הוסכם בחוזה השלום בין ישראל ומצרים, ומצויה בהם נוכחות של כוח רב לאומי בהנהגת ארצות הברית, כך שהעברת האיים לידי הסעודים דרשה גם אישור ישראלי.  המבט הישראלי שני האיים ממוקמים בנקודה אסטרטגית למדינת ישראל, בפתחם של מצרי טיראן, נקודת המעבר בים האדום אל עבר אילת (כמו גם אל תעלת סואץ). זוהי נקודת המעבר היחידה ממנה עובר הסחר לאסיה ולאפריקה אל וממדינת ישראל. במסגרת חוזה השלום עם מצרים נותר חופש השיט והטיס הישראלי באזור על כנו עד היום.  מעורבותה של ישראל (גם אם בחשאי) בהסכם התיווך של ממשל ביידן, עשויה לתת לישראל קרדיט דיפלומטי משמעותי מול סעודיה, מולה מנסה ישראל להגיע לנורמליזציה והסכם שלום.  יתר על כן, יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, מתכנן להקים בשני האיים האסטרטגיים מיזם תעשייתי, מסחרי ותיירותי רחב ממדים, אשר ישתרע גם לאורך חופה המערבי של סעודיה, ובנייתו של גשר בין סעודיה ומצרים, העובר בין שני האיים. סביר יהיה להניח שאם כך הוא המצב, ושתי המדינות רואות באזור זה כמקום של שלום שבו יצמחו תעשיות, מסחר ותרבות (גם במעורבות ישראלית ואמריקאית), הרי שישראל יכולה להוריד את עוצמת החששות. אך במזרח התיכון כמו במזרח התיכון, רוחות הסערה לא צפויות והיציבות המדינית והפוליטית - זמנית.  על כן ישראל צריכה לדרוש ולעמוד על ביטחונות וערבויות במו"מ המתנהל בין הצדדים ומול ארה"ב, כך שחופש השיט והטיס לא ייפגעו, אם יעברו האיים לשליטה סעודית מלאה. יידרשו לישראל חלופות ביטחוניות משמעותיות וברות-קיימא, אשר יבטיחו את חופש השיט וחופש הטיס הישראלי באזור, אשר בלעדיו ינותק צינור החמצן הכלכלי המרכזי של ישראל – הסחר הימי אל אסיה/אפריקה. 

הרווח הגולמי Non-GAAP לרבעון הראשון של שנת 2022 הסתכם ב- 333.3 מיליון דולר (24.6% מסך ההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי של 286.2 מיליון דולר (25.6% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד בצלאל (בוצי) מכליס. צילום: אלביט אלביט מדווחת על תוצאות פעילותה ברבעון הראשון של 2022 שהסתיים ב- 31 במרץ 2022. הכנסות החברה ברבעון הראשון של שנת 2022 הסתכמו ב- 1,352.8 מיליון דולר בהשוואה ל- 1,118.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2021. עיקר הגידול בהכנסות החברה היה אורגני, בנוסף לתרומה של ספרטון, אשר נרכשה ברבעון השני של שנת 2021. בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "אלביט מערכות ממוצבת היטב כדי ליהנות מההאצה בצמיחה של תקציבי ביטחון, הודות לפורטפוליו של טכנולוגיות מובילות ולנוכחות בשווקי מפתח ביטחוניים בעולם. הצמיחה ברבעון הראשון משקפת ביקוש איתן לפתרונות שלנו מצד לקוחות ברחבי העולם.  ״תכניות שימור העובדים של אלביט מערכות כוללות תכניות תגמול הקשורות למחיר מנית החברה, באופן המשפר את היכולת שלנו לממש את פוטנציאל הצמיחה בטווח הארוך. עליית מחיר המניה במהלך הרבעון הראשון של 2022, גרמה לעליה חדה בהוצאות בגין תכניות התגמול הקשורות למחיר המניה. ״   הרווח הגולמי Non-GAAP לרבעון הראשון של שנת 2022 הסתכם ב- 333.3 מיליון דולר (24.6% מסך ההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי של 286.2 מיליון דולר (25.6% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.  הרווח הגולמי לפי US-GAAP ו- Non-GAAP ברבעון הראשון של שנת 2022 כולל הוצאות של כ-20 מיליון דולר הקשורות להשפעת העלייה המשמעותית במחיר מנית החברה על תכניות תגמול עובדים הקשורות למחיר המניה. הוצאות המחקר והפיתוח, נטו לרבעון הראשון של שנת 2022 הסתכמו ב- 100.7 מיליון דולר (7.4% מסך ההכנסות), בהשוואה ל- 84.3 מיליון דולר (7.5% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.  הוצאות השיווק והמכירה, נטו לרבעון הראשון של שנת 2022 הסתכמו ב- 87.0 מיליון דולר (6.4% מסך ההכנסות), בהשוואה ל- 51.5 מיליון דולר (4.6% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.  הוצאות הנהלה וכלליות, נטו לרבעון הראשון של שנת 2022 הסתכמו ב- 84.3 מיליון דולר (6.2% מסך ההכנסות), בהשוואה ל- 61.8 מיליון דולר (5.5% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.  צבר ההזמנות של החברה ליום 31 במרץ 2022 היה 13.7 מיליארד דולר, בדומה לצבר ההזמנות של החברה ליום 31 בדצמבר 2021. כ- 72% מצבר ההזמנות של החברה מיועד למכירה ללקוחות מחוץ לישראל. כ- 55% מצבר ההזמנות מיועד לביצוע במהלך 2022 ו- 2023.  תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת במהלך שלושת החודשים שנסתיימו ב- 31 במרץ 2022 הסתכם ב- 35.5 מיליון דולר, לעומת כ-13.1 מיליון דולר ששימשו לפעילות שוטפת בשלושת החודשים שנסתיימו ב- 31 במרץ 2022.  לדו״ח המלא