אב טיפוס של המטוס X-59 נמצא עתה בניסויי קרקע במפעלי לוקהיד מרטין בפמדייל, קליפורניה Image credit: Lockheed Martin טייס מטוס הקרב הסופר-סוני העתידי יראה את העולם החיצון מחוץ למטוסו לא מבעד לחלון אלא באמצעות מערכת ראייה אלקטרונית, שהיא מערך של מצלמות מתוחכמות ותצוגות אלקטרוניות בקוקפיט.  WAR ZONE מדווח כי חברת לוקהיד מרטין מפתחת גרסה משלה למטוס הקרב העל-קולי, סימונו X-59, וכינויו "מטוס הטכנולוגיות העל-קוליות השקטות". צורתו שונה ממטוסי הקרב הנוכחיים בגלל מבנה החרטום, אף המטוס, שהוא ארוך ושטוח ומאפשר טיסה במהירויות על קולית גבוהות.  לכן אין חלון מול הטייס אלא מצלמות ברזולוציות גבוהות מאוד, הממוקמות בכמה מקומות במטוס ומעבירות לטייס את צילומי החוץ באמצעות צגים אלקטרוניים מיוחדים. בצילומים נראות מצלמות בחרטום המטוס ובגחון. הטייס לא יראה את העולם החיצוני אלא בצילומים שלו בכל תצורות הטיסה, כולל בנחיתה ובהמראה. אב טיפוס של המטוס X-59 נמצא עתה בניסויי קרקע במפעלי לוקהיד מרטין בפמדייל, קליפורניה. תוכנן תחילה שהמטוס יטוס ב-2022 אך היו דחיות, והוא אמור להמריא בסוף השנה.  אחד החידושים החשובים במטוס החדש הוא שכאשר יעבור בטיסה את מהירות הקול, לא יישמע על הקרקע ה'בום' העל-קולי המוכר בתעופה הצבאית והאזרחית, ומכאן כינוי המטוס '"השקט".   

החיישנים מיועדים לזריעה (פיזור) בקרקע בתאי שטח או צירי תנועה שרוצים לנטר באופן קבוע צילום: עמי רוחקס דומבה בשנת 2011 רכשה אלביט חברה מכפר נטר בשם ״פניני חכמה״ המפתחת חיישנים זעירים לאיסוף מידע מדויק בקרקע. היום (שני) הזמינה אלביט עיתונאים לתצוגת כלים בלתי מאוישים - כטב״מ וכרב״מ - באלביט יבשה ברמת השרון (תעש לשעבר) ובין היתר, חשפה את החיישנים של פניני חכמה. כתבה נפרדת תפורסם על הכלים הבלתי מאוישים.  החיישנים מיועדים לזריעה (פיזור) בקרקע בתאי שטח או צירי תנועה שרוצים לנטר באופן קבוע. הזריעה אפשרית מכלי טיס שיודעים להגיע לגובה 10-15 מטרים ולהטיל חיישנים, או בקרקע, באמצעות כלי רכב או חיילים.  החיישן כולל מכ״מ מזערי וססמוגרף. זיהוי התנועה מתבצע באמצעות ניטור תנודות בקרקע או על ידי המכ״מ שמצלם תמונה ושולח אחורה לזיהוי. החיישן נראה כמו משקולת קטנה, ובעת זריעתו נכנס בקרקע. לאחר הזריעה, החיישנים נראים במערכת השו״ב ובעת שיש גילוי, הם נצבעים בצבע צהוב או אדום.  ניתן לזרוע זירת חיישנים לתקופה של 21 ימים, אורכו הממוצע של מבצע צה״לי. ניתן גם לזווד את החיישן בסוללה יותר גדולה ולזרוע זירת חיישנים שתפעל שנים קדימה. ניתן לפזר חיישנים כאלו מעבר לקווי האויב גם בעת שגרה ולקבל דפוסי תנועה של אנשים, חיות או כלי רכב על ציר הזמן. מדובר במידע מודיעיני חשוב שקשה להשיג בדרכים אחרות.  החיישנים נמצאים בשימוש מבצעי בצה״ל וחיילות נוספים מסביב לעולם. 

במקום ראש ממשלה, הבית הלבן מזמין את נשיא המדינה  Official White House Photo by Cameron Smith האם הנשיא יזמין את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לבית הלבן? שאל מראיין CNN פריד זכריה את ביידן, ותשובת הנשיא: "נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג יבוא בקרוב לביקור בבית הלבן". בהמשך הראיון אישר ביידן שהוא ממשיך לתמוך בפתרון שתי המדינות בנושא הפלשתיני, ומתח ביקורת על כמה שרים בממשלת נתניהו בגלל דעותיהם של ההתנחלויות בגדה המערבית. "אנשים אלו הם חלק מהבעיה, ובעיקר אותם חברים בממשלה הטוענים 'מותר לנו להתיישב בכל מקום שנרצה'. אין להן זכות כזאת. אני סבור שאנו משוחחים עם הישראלים באופן קבוע, מנסים להבין מה קורה שם, ובתקווה שביבי ימשיך להתקדם לעבר מתינות ושינוי".  הנשיא אמר בראיון שלביקורו אשתקד בסעודיה היו כמה תוצאות חיוביות, ביניהן ההרשאה לטיסות מישראל מעל סעודיה. כשנשאל אם ארה"ב תעניק לסעודיה הסכם הגנה ויכולת גרעינית אזרחית, כפי שסעודיה רוצה מאוד, השיב ביידן: "אנו רחוקים משם. האם נספק להם אמצעים שבעזרתם תהיה להם יכולת גרעינית אזרחית או ערבויות לביטחונם? אני סבור שזה רחוק מאוד". בנושא המלחמה באוקראינה אמר ביידן, שממשתתף השבוע בפסגת נאט"ו בווילנה, שרוסיה חיייבת לסיים את המלחמה לפני שנאט"ו תוכל לשקול חברות של אוקראינה. "אוקראינה עדיין איננה מוכנה לחברות בנאט"ו והמלחמה חייבת להסתיים לפני שהברית תדון בצירוף קייב לשורותיה", אמר נשיא ארה"ב בראיון לרשת CNN.   

בזק יצאה ממתווה הסיבים עם כ-93 אחוזי פריסה, מונופול תשתיות סיבים דה-פקטו | ההסכם עם פרטנר עזר לבזק להחליש את המתחרה העיקרית שלה - IBC תמונה: משרד התקשורת  מתווה הסיבים שהשיק משרד התקשורת לפני כשנתיים, ביוני 2021, הגיע לסיומו בימים האחרונים עם החלטת משרד התקשורת לתקנן הוראת שעה חדשה. ההוראה מגדירה את סופו של המתווה. במסגרת ההוראה, בזק תוכל להגיע ל92-93 אחוזים פריסה של מדינת ישראל ולהשאר מונופול, דה-פקטו, של תשתיות סיבים בישראל. בנוסף, המשרד פוטר את בזק מתשלומים לקופת התמרוץ למשך שנה. בשנה הבאה כבר לא יהיה צורך בקופת תמרוץ.  במהלך קודם של המשרד גם הוא תחת ההנהלה הנוכחית, מלפני מספר חודשים, נתנו לבזק ולפרטנר להגיע להסכם שותפות בתשתיות סיבים. כלומר, פרטנר רוכבת על תשתיות בזק במודל שוק סיטונאי. בכך המשרד גדה באיבו מו״מ בין פרטנר ל-IBC. אם היה יוצא לפועל, היה מקטין את כוחה של בזק ביחסים מול IBC. אבל המשרד כמנהגו נוהג - העיקר לטפח את בזק. מדובר לכל הפחות ב-200,000 מנויי סיבים.  בכך פרטנר יצאה מפריסת תשתיות סיבים והשאירה את הזירה לשתי חברות - IBC ובזק. עם יתרון עצום לבזק. אזכיר כי בזק כבר פרסה כ-60 אחוזים מהמדינה בסיבים, שנים לפני מתווה הסיבים. בזק פשוט לא חיברה את המייל האחרון לבית המנוי כי רצתה למצות את הרווחים מהנחושת. כאשר המשרד, בהנהלה קודמת, לחץ את בזק להחליט כמה אחוזי פריסה היא רוצה במתווה, בבזק בחרו ב-82.5 אחוזים. עם אופציה לעוד 10 אחוזים, שכעת מומשה הודות למשרד בהנהלה הנוכחית.  המשרד כמובן לא מוכן להודות שהוא מקדם מונופול תקשורת לאחר שנים בהם המדינה ניסתה להלחם בתופעה. לכן, התירוץ הנוכחי להוראת השעה הוא כשלון המתווה בקצוות הארץ. איפה שלא כדאי כלכלית לפרוס. לפי המשרד, למכרזים במסגרת המתווה לאותם אזורים לא היו הצעות, אז המשרד החליט לתת את האזורים האלו לבזק. ולוותר לה על התשלום לקופת התמרוץ. הרי אי אפשר לבקש מבזק לפרוס סיבים איפה שאין הצעות במכרז וגם לצפות שהיא תשלם סבסוד למתחרים שלה.   מדובר בטענה אבסורדית של המשרד. מדוע? מכיוון שכל הרעיון של המתווה, עם קופת תמרוץ, היא שבזק תסבסד פריסת סיבים של המתחרים שלה איפה שהיא לא פורסת. במילים אחרות, קופת התמרוץ נועדה בדיוק למצב שבגינו המשרד נתן לבזק לפרוס סיבים. ביישובים לא כלכליים, הספק פורס ומקבל השלמה לעלויות שלו מקופת התמרוץ. כך הוא לא מפסיד כלום.  זה ההבדל בין תיאוריה למעשי. המשרד פרסם מכרזים, ספקים הגישו הצעות, נבחרו ההצעות הכי זולות, הספקים ״נתקעו״ בפריסה בגלל הפסדים כספיים ולא השלימו את המכסה עליה התחייבו במכרז. המשרד, במקום לקנוס את הספקים שלא עמדו בהתחייבות ולצאת למכרז חדש, עם מחירים גבוהים יותר לבית אב (הרי יש כסף בקופת התמרוץ) - בחר לתת את אותם אזורים לבזק. נוחות תמיד מנצחת. מדובר בכ-13 אלף משקי בית בלבד לפי הפרסום של הוראת השעה. אלו ״הגרעין הקשה״ שאף אחד לא היה מוכן לפרוס אליהם סיבים. לפי אותו פרסום, נשארו בקופת התמרוץ יתרות מזומנים של 14 מליוני ש״ח. אלו מיועדים לשמש למכרז בכפר עקב (5000 מנויים), היות ובזק לא רוצה לפרוס שם (מזרח ירושלים).  אפשר לסכם. למתווה הסיבים היו שתי מטרות - פריסה מהירה של סיבים במדינת ישראל ושיפור התחרותיות בשוק תשתיות הסיבים. המטרה של פריסת סיבים מהירה - הושגה. תוך כשנתיים, חלה חובת פרישה ומתן שירות גישה לאינטרנט על גבי רשת סיבים בכ-99.5% ממשקי הבית. עד שנת 2026, בזק מחוייבת לפרוס סיבים לכל האזורים שהמשרד אישר לה. קרי, כ-93 אחוזי מדינה. את האזורים האחרים יפרסו הזוכים בשני מכרזי התמרוץ.  לגבי קידום התחרות בתחום תשתיות הסיבים, המטרה הושגה חלקית. המתווה אכן הגדיל את נתח השוק והיכולות של חברת IBC - אך לא מספיק. בזק יצאה מהמתווה שידה על העליונה עם שימור מעמדה כמונופול תשתיות סיבים ישראלי דה-פקטו. המהלך של המשרד לאשר את הסכם בזק-פרטנר, כמו גם את בקשתה של בזק למימוש אופציית פריסה ל-93 אחוזי מדינה, עשו זאת.  לדיון יש להוסיף גם את ההחלטה של המשרד בהנהלה הקודמת להפסיק את ההפרדה בין ספק אינטרנט לספק תשתית. החלטה שנתנה לבזק יתרון שיווקי מהותי בשוק, כאשר נציגי החברה מוכרים חבילה שלמה ומקטינים את האינטרס של הלקוח לחפש גם חלופת תשתית אצל ספק האינטרנט. מתווה השוק הסיטונאי גם הוא תרם לכך. בזק אולי מוכרת בפחות רווח כל קו, אך מרוויחה נתח שוק. מכירה סיטונאית היא כמות גדולה תמורת מחיר זול.  גם החלטת משרד הביטחון לתת לבזק את פריסת הסיבים לבסיסי צה״ל בספק יחיד, תורמת להגדלת כוחה של בזק בשוק תשתיות הסיבים.  אין ספק כי במצב הנוכחי, בתום מתווה הסיבים, בזק ניצחה את המשרד בכל הפרמטרים. בזק שימרה את כוחה מול המתחרים, מול המשרד ומול הצרכן הישראלי. המשרד נשאר תלוי באינטרסים הכלכליים של בזק לקידום ההחלטות שלו. כאשר המשרד ירצה בעתיד לקדם תשתית עתידית או כל גחמה אחרת של השר, הוא יהיה תלוי ברצון של בזק.  לטובת המשרד, אומר, כי יש כאלו הטוענים שאין מקום בישראל ליותר משתי חברות תשתית. ״המדינה קטנה מידי״, טוענים אותם קולות. גם אם נניח כי הטענה נכונה, ראוי היה שהמשרד ישתמש במתווה ליצירת דואופול בין בזק ל-IBC. זה כאמור לא קרה.

״ביצעו המרות של מטבעות וירטואליים באמצעות חשבונות פיקטיביים״ Photo by André François McKenzie on Unsplash מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום נגד בני הזוג דריה (29) ואלכסנדר (33) ורלין לאחר שביצעו המרות של מטבעות וירטואליים באמצעות חשבונות פיקטיביים. מכתב האישום שהגישה עורכת הדין שירי רום עולה כי בינואר 2018 אלכסנדר פתח חשבון בזירת המסחר Binance ועד ליולי 2021 ביצע פעולות של המרת מטבעות וירטואליים בתמורה לכסף מזומן וההיפך, בתמורה לעמלה, עבור לקוחות שונים, והכל באמצעות זירת המסחר הנ"ל. ביוני 2019 פתח אלכסנדר חשבון נוסף בזירת המסחר בשמה של דריה, על דעתה, תוך מסירת פרטי זהות שלה, כדי לרמות ולמנוע מזירת המסחר לזהות פעילות עסקית חריגה על ידו. בספטמבר 2019, פתח אלכסנדר חשבון שלישי בזירת המסחר על שמו של מכר שלו, תוך מסירת פרטי זהותו. כתוצאה מכך, נפתחו שני חשבונות פיקטיביים נוסף והאפשרות לפעול בהם תוך הסתרת זהותו, במטרה להציג פעילות כספית מופחתת בחשבון הרשום על שמו. אלכסנדר שלט בחשבונות הפיקטיביים וביצע באמצעותם במרמה, פעילויות של המרת מזומן למטבעות וירטואליים ולהיפך, בניגוד לתנאי השימוש בזירת המסחר. כתוצאה ממצג השווא הפקיד אלכסנדר בחשבונות הפיקטיביים סך שאינו פחות מ390,000,000 ₪. בנוסף להפקדות ביצע הנאשם פעולות של הוצאת כספים במזומן מהחשבונות הפיקטיביים בסכומים דומים. ההכנסות שהפיק אלכסנדר התקבלו בדמות עמלות שגבה מלקוחותיו עבור עסקאות שונות של המרת מטבעות וירטואליים, אולם הוא לא ניהל ספרים כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה, לא דיווח לפקיד שומה על קבלת הכספים המוזכרים ולא שילם מיסים. כתב האישום מייחס לשני הנאשמים עבירת קבלת דמה במרמה בנסיבות מחמירות ולאלכסנדר עבירות של פעולה ברכוש אסור, שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, והשמטת הכנסות מתוך דו"ח אשר יש לכללן בדו"ח על פי הפקודה. 

עסקים ביטחוניים גדולים וקטנים אמרו שכללי ה-ESG ערערו אותם עם מימון יקר יותר ועד שלילה של מסגרות בנקאיות בסיסיות By David Woolfall - https://members-api.parliament.uk/api/Members/4519/Portrait?cropType=Thr... https://members.parliament.uk/member/4519/portrait, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=86628882 משרד הביטחון הבריטי פתח בחקירה לאחר שעשרות חברות ביטחוניות התלוננו שמונעים מהן שירותי בנקאות או גובים תעריפים גבוהים יותר בגלל אופי עבודתן. כך לפי פרסום של telegraph.  מומחי הגנה האשימו את הצמיחה של מדיניות סביבתית, חברה וממשל (ESG), המעודדת חברות להשקיע "באופן אתי". ג'יימס קרטלידג', שר הרכש הביטחוני, נמצא כעת במגעים עם ADS, גוף הסחר המייצג 1,200 חברות במגזרי התעופה והחלל, הביטחון, ההגנה והחלל, כדי לדון כיצד הממשלה יכולה לסיים את הנוהג. השרים חוששים שזה עלול לסכן מקומות עבודה ולערער את התחרותיות של המגזר המעסיק 417,000 עובדים ומספק ציוד לכוחות המזוינים. "הפלישה הבלתי חוקית של רוסיה הדגישה מדוע עלינו לתמוך בתעשייה ביטחונית חזקה, שבלעדיה לא היינו יכולים לספק לאוקראינה את האמצעים להגן על חירותה", אמר קרטלידג'. עסקים ביטחוניים גדולים וקטנים אמרו שכללי ה-ESG ערערו אותם עם מימון יקר יותר ועד שלילה של מסגרות בנקאיות בסיסיות. "אנחנו חוקרים כרגע את היקף האתגר הזה - אבל ברור שתעשייה ביטחונית חזקה תומכת בעבודות בשכר טוב ברחבי בריטניה, ומאפשרת לכוחות המזוינים שלנו לשמור עלינו בזמנים מסוכנים", הוסיף קרטלידג'.  לעסקים ביטחוניים קטנים יותר נדחו חשבונות, או שנאמר להם שחשבונות קיימים ייסגרו ויתרתם תוחזר. הם גם קיבלו סירוב לביטוח, בעוד שחברות גדולות יותר נאבקות לגייס הון.  מחקר של ADS מצא ששיעור קרנות ההשקעה שהוציאו את המגזר הביטחוני מטעמים אתיים עלה מ-59% ב-2021 ל-91% השנה.

חיל האוויר הפולני מצוייד ב-24 מסוקים רוסיים כאלו By Cezary Piwowarskimodified by FOX 52 - commons file, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=64858966 פולין מעבירה לאוקראינה לפחות עשרה מסוקי תקיפה רוסיים ישנים MI-24 המיועדים לסיוע קרוב לכוחות יבשה, כך דיווח העיתון וול סטריט ג'ורנל. חיל האוויר הפולני מצוייד ב-24 מסוקים רוסיים כאלו, שיוחלפו במסוקי אפאצ'י AH-64 של בואינג.  יחידות צבא אוקראינה החלו באחרונה להשתמש בנשק שלל רוסי. בימים האחרונים הפעילו האוקראינים טנקי שלל רוסיים ולהביורים נגד יחידות של הצבא הרוסי שהיו בנסיגה. האוקראינים מפעילים נשק כבד וטנקי T-72 שעליהם מורכבים ארבעה משגרי טילים. דפנס בלוג דיווח שיחידות צבא אוקרינה השמידו כמה טנקי T-90M של הצבא הרוסי בעזרת תותחי 155 מ"מ. פורסמו צילומים של פגיעה בטנק כזה, כאשר צוות הטנק נפצע אוח נהרג בהתפוצצות הטנק. T-90M הוא טנק המערכה הרוסי המתקדם ביותר ויש בו ציוד וטכנולוגיות שאין ברק"ם רוסי אחרים.   

יורם שמואלי, מנכ"ל אלביט מערכות כלי טיס: "אלביט מערכות מספקת מטוסי משימה מיוחדים למגוון מדינות ברחבי העולם למעלה מעשור״ https://www.atr-aircraft.com/our-aircraft/atr-72-600/ אלביט הודיעה היום כי היא זכתה בחוזה בשווי של כ-114 מיליון דולר עם מדינה באסיה-פאסיפיק לאספקת שני מטוסי סיור ארוכי טווח (LRPA) המצוידים בחבילת משימה. ההסכם יבוצע על פני תקופה של חמש שנים. שני מטוסי ה-LRPA יתבססו על ATR 72-600 חדש, ואלביט מערכות תשלב בכל מטוס חליפת משימה הכוללת מערכת ניהול משימה, אלקטרו-אופטיקה, מכ"ם, SIGINT, תקשורת ועוד. יורם שמואלי, מנכ"ל אלביט מערכות כלי טיס: "אלביט מערכות מספקת מטוסי משימה מיוחדים למגוון מדינות ברחבי העולם למעלה מעשור,  כמענה לצרכים מבצעיים ביטחוניים או ממשלתיים. ״חוזה זה מרחיב את מגוון הפלטפורמות והפתרונות שאנו מציעים ללקוחותינו, תוך מינוף הניסיון הנרחב, והיכולות והטכנולוגיות הקיימות בחברה. אנו גאים לספק פתרונות מתקדמים ללקוחותינו."