מדובר במטוס מנהלים גאלפסטרים G550 שבתוכו מיטב הציוד האלקטרוני הייעודי L3Harris חיל האוויר האמריקני קיבל לידיו מטוס לוחמת ל"א הראשון מסוג EC 37B COMPASS CALL תוצרת תאגיד BAE וחברת L3 HARRIS TECHNOLOGIES. תאגיד BAE מסר שאחרי קליטת המטוס יוחל שלב טיסות ניסוי ובדיקת המערכות. חיל האוויר הזמין 10 מטוסי ל"א מסוג זה.  מדובר במטוס מנהלים גאלפסטרים G550 שבתוכו מיטב הציוד האלקטרוני הייעודי. המטוס מיועד למלא משימות ל"א, לחסום ולשבש שידורי אויב, רשתות תקשורת ומכשירי מכ"ם וניווט .  מטוס זה יהיה בעל יכולת לדכא את מערכי הגנ"א של האויב על ידי ביטול האפשרויות האויב לשדר ולהעביר מידע בין מערכות נשק, וגם לשבש שידורים של מפקדות ושו"ב. בכינוס בנושאי תעופה צבאית וסייבר מסר גנרל מרק קלי שיכולות החסימה של המטוס מסוגלות להגן על אניות הצי ומטוסי חיל האוויר בעת מלחמה מפני תקיפות אויב, ולסייע למטוסים להתקרב למטרותיהם בשדה הקרב.  דפנס ניוז מוסר כי מטוס ל"א זה יכול לטוס בגובה של 40,000 רגל במהירות של 300 מייל לשעה.  בטיסות הניסוי הראשונות של המטוס תיבדק האינטגרציה בין המערכות המורכבות הרבות המותקנות בו.  מטוס מסוג זה, אומרים מומחי הצבא, משלים בצורה הטובה ביותר מערך של מטוסי קרב F-35 ו-F-15EX, שגם להם יש יכולות של לחימה אלקטרונית מובנות.  

חברת PEARSON תייצר עמדות נשק של רפאל עבור השוק הבריטי  תמונה: רפאל רפאל מציגה בתערוכת הנשק DSEI 2023 בבריטניה את תחנת הנשק הנשלטת מרחוק 'שמשון' מורכבת על נגמ"ש גלילי BOXER של צבא בריטניה. השילוב של תחנת הנשק של רפאל עם הנגמ"ש הבריטי מתבצע על ידי חברת PEARSON ENGINEERING הבריטית, שנרכשה על ידי רפאל לפני כשנה. בתערוכה הודיעה רפאל שחברת פירסון ממלאת תפקיד משמעותי בייצור תחנת הנשק הנשלטת מרחוק 30 מ"מ 'שמשון' של רפאל. 'שמשון' היא תחנת נשק מתקדמת (RWS) בעלת יכולות מבצעיות גבוהות. הנגמ"ש הבריטי 'בוקסר' יצוייד בטיל נ"ט SPIKE של רפאל ובמערכת הגנה עצמית 'מעיל רוח' TROPHY, אף היא תוצרת רפאל. חברת פירסון תסייע להטמיע את הטכנולוגיות של רפאל במערכות של משרד הביטחון הבריטי.  

מלחמת יום הכיפורים – מפות ומבצעים, המחלקה להיסטוריה בצה"ל ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2023   באדיבות משרד הביטחון - ההוצאה לאור אנחנו מוצפים בימים אלה בכנסים, עצרות, אירועים ובעיקר ספרים ופרסומים בתקשורת במלאת 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. בתוך כל אלה ראוי לציון המחקר ההיסטורי המוסמך של צה"ל על מלחמה זו , תוצאותיה והשלכותיה המתפרסם עתה לציבור הרחב על ידי המחלקה להיסטוריה בצה"ל ומשרד הביטחון. המחקר הוא אטלס שערך ד"ר מאור לוי בשיתוף חוקרי המחלקה להיסטוריה וכולל מפות, תרשימי קרב, תמונות, אינפוגרפיקה, טקסט והדמיית נתונים המתארים את קרבות המלחמה ותוצאותיה, מוצר ייחודי המאפשר למידה על המלחמה באופן ויזואלי. הקורא יכול למצוא בספר ביאור ועומק חזותי המבליטים היבטים רבים של המלחמה ואף שופכים אור חדש על תובנות שונות. הספר מצוי בגרסה אלקטרונית באתר צה"ל ומאפשר לכל חוקר ומעיין להגיע בקלות למידע המיוחד המבוקש – חזית הדרום, חזית הצפון, המערכה הימית, המערכה האווירית, מפקדי המלחמה בכל תפקידי המפתח בשטח ובמטה, נתונים על סדר הכוחות בצה"ל ואצל האויב, מספר הנפגעים ותרשימי זרימה של מהלך האירועים בימים שלפני וב-19 הימים בין 24-6 אוקטובר 1973. פרסום זה הוא גרסה מעודכנת ומעמיקה לאטלס יום הכיפורים שהוציאה המחלקה להיסטוריה במלאת עשור למלחמה, ב-1983 והוא מבוסס על מחקרי המחלקה ובמיוחד שני הספרים המקיפים של שמעון גולן ואלחנן אורן.   לעיון מיוחד ראוי הפרק על תוצאות המלחמה ותוצאותיה. כאן מנותחים בין היתר התוצאות הצבאיות של המלחמה, ההשלכות על החברה הישראלית ובניין הכוח הצבאי לאחר המלחמה. משפטי סיכום לפסקה על ההשלכות החברתיות בגרסה רשמית של צה"ל. בהדרגה נוספו אלפי תומכים לדרישה מהדרג הפוליטי לשאת באחריות למלחמה ולפרוש מהחיים הפוליטיים. המחאה, שכללה את כל הקשת הפוליטית, שיקפה בעיקר חוסר אמון בהנהגה הפוליטית הישנה ורצון להחליף את דור המייסדים בדור צעיר יותר. הזעזוע שפקד את החברה הישראלית בעקבות המלחמה והרצון לשנות מהיסוד את סדר היום הפוליטי הביא להקמת שני ארגונים משני קצות הקשת הפוליטית, 'גוש אמונים' ו'שלום עכשיו', ואלה יעצבו במידה רבה את השיח הפוליטי בעשרות השנים הבאות. למרות השינויים בצמרת צה"ל, החלו להתגלות בקיעים באמונה של החברה הישראלית בצה"ל, ואלה באו לידי ביטוי בשיח ביקורתי יותר כלפי הממסד הביטחוני. המושג אטלס במיתולוגיה היוונית מסמל סבל מתמשך הדורש סיבולת ונשיאה בנטל כבד. מסיבה זו מתואר אטלס ביצירות אומנות רבות כאדם הכורע תחת נטל נשיאת כדור גדול על שכמו. אכן, כמה סמלי למלחמה הכבדה הזו בתולדותינו, שהפרסום אודותיה חושף את הסבל הקשה שעברו משפחות החללים, הנכים, פדויי השבי ואתם החברה הישראלית, המדינה והצבא. הספר של המחלקה להיסטוריה הוא המקיף והמוסמך ביותר על המלחמה וזמין לחוקר ולמתעניין הצעיר. 

יו"ר הוועדה: ״אני שואף שנשמע עמדות שונות ונצליח להגיע בסיום הדרך להצעה שמקובלת על רוב חברי הוועדה״ קרדיט סטילס: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה אתמול (ד') דיון בנושא "מודל צבא העם בראייה צופה פני עתיד". יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: החלטתי לקיים סדרה של ישיבות בנושא מודל צבא העם, שכן אני לא רואה שולחן אחר במדינת ישראל שיכול כיום לקיים דיון אמיתי בנושא הזה. אני שואף שנשמע עמדות שונות ונצליח להגיע בסיום הדרך להצעה שמקובלת על רוב חברי הוועדה. לשם כך אסור לנו לבוא עם נאומים מוכנים מראש, משל היינו בראיון טלוויזיוני או בקמפיין, או עם עמדות קיצוניות, אלא לפעול לצמצום הפערים מתוך הבנת האינטרסים האמיתיים של מדינת ישראל והפער שקיים בין רצוי ומצוי לעתים. זהו דיון עם השלכות רוחב על היבטים רבים של החברה בישראל. עו"ד מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, הציגה את הסקירה שהכין צוות הייעוץ המשפטי לחברי הוועדה, אשר תשמש בסיס לדיונים, בדגש על קביעת הגדרות אחידות לדיון במושגים כמו צבא העם, שירות דיפרנציאלי, פוטנציאל הגיוס ועוד. הסקירה מבקשת גם להציף חלק מהסוגיות שנגזרות מדיון במודל "צבא העם", כאשר לכל אחת מהסוגיות יש השפעות על הסוגיות האחרות והן מהוות חלק ממארג רחב ביותר הרלוונטי לדיון בנושא "מודל צבא העם". משמעות הדברים שלסוגיות אלה אין גבולות קשיחים והן אינן עומדות בפני עצמן. כך, למשל, אופיו של השירות הסדיר והיקפו משפיע על היקף המשרתים במילואים וחלוקת הנטל ביניהם. הסוגיות הן: א. אורך תקופת שירות החובה של גברים ונשים ודיפרנציאליות באורך שירות החובה. בעניין זה מתעוררת השאלה האם דיפרנציאליות בשירות החובה יכולה לכרסם במודל "צבא העם", ואם כן, מהו עומק הדיפרנציאליות שיוביל לכך? ב.  פוטנציאל הגיוס לשירות החובה, מספר המתגייסים בפועל והטבות למשרתים – ככל שמצמצמים את פוטנציאל הגיוס, יש התרחקות ממודל צבא העם. ג. שירות מילואים – היקף המשרתים במילואים נגזר מפוטנציאל הגיוס ומהגיוס בפועל, וככל שיורד מספר משרתי המילואים גם יש התרחקות מיודל צבא העם. ד. שילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים – סוגיית גיל הפטור ודאי משפיעה על פוטנציאל הגיוס. ה. שירות לאומי אזרחי – האם מודל צבא העם מתייחס רק לשירות בצה"ל או גם במסגרות כמו שירות לאומי אזרחי והאם יש להרחיב את השירות הלאומי-אזרחי לכלל האוכלוסייה?. חכ"ל שי פירון, נשיא פנימה – פתרונות ישראליים: בכדי לפתור את הדברים צריך לדון בכלל הציבור בישראל ולא רק בציבור אחד. אי רוצה לדבר עם לחייל משרת שלוש שנים ולא ממצה את הפוטנציאל האישי שלו, וגם עם האזרח הערבי שלא משרת וגם עם החרדי. מודל שירות ישראלי מלא לאחר 75 שנים של מדינת ישראל, כי אנו כעת באירוע טקטוני שהשלכותיו רחבות יותר מכל מחלוקת שפוצעת כרגע את החברה בישראל. אנחנו חייבם להניח את האמוציות בצד ולנהל דיון רציונלי, שבו אנו שואפים כי בשנת ה-80 למדינת ישראל 70% מהאזרחים ישרתו בשירות כלשהו, כאשר היום אנו על פחות מ-60%. אני גם מציע שהתחולה של הדברים תהיה מדורגת. מי שרוצה שמחר יגייסו את כולם – סימן שהוא רוצה לריב ולא לגייס. מי שרוצה פתרון, יסכים לתחולה מדורגת, כי זה תהליך. המתווה שאנו מציעים הוא שבגיל 16-17 כל אזרח יקבל זימון דרך מנהלת שירות לאומית, ויגיע ל"בקו"ם לאומי". האזרחים יתחלקו בין שלוש חטיבות שירות גדולות ועוד אחת קטנה. הראשונה היא צה"ל לו תמיד תהיה זכות בחירה ראשונה. מי שצה"ל יוותר עליו ילך לחטיבה של ביטחון פנים והצלה, או לחטיבה של חינוך ורווחה. לצד אלה תתקיים גם חטיבה קטנה של מצטיינים בתחומי לימוד תורה, ספורט, תרבות ומדע שיהיו פטורים משירות לאומי, לפי קריטריונים ברורים ולא לפי מספרים ומכסות. בכל אחד מהמסלולים תתקיים הכשרה נרטיבית של ערכים מרכזים למדינה במשך כמה חודשים.  בין כל חטיבה וחטבה יהיה הבדל משמעותי בתמרוץ – בשכר – כאשר הקריטריון לכך הוא רמת סיכון החיים, ממש כפי שמתקיים בצה"ל כיום. ח"כ משה סולומון: זה מתווה שהוא בסיס מצוין לחשוב איך עושים שירות לאומי, שירות לאומה, בצורה משמעותית, וזה נקודה שהוועדה צריכה לחשוב עליה ביתר שאת. ח"כ שרון ניר: אין כאן אף אחד שמייצג את המגזר החרדי ואומר שהוא מוכן ללכת איתך קדימה עם המתווה הזה. ח"כ רם בן ברק: לפי המלווה שלך, כאשר זכות הסירוב היא לצה"ל, אם מגיע לבקו"ם חרדי עם פרופיל 97 וקב"א גבוהה, הצבא יוכל לגייס אותו אם ירצה? חכ"ל פירון: כן. אם צה"ל רוצה אותו הוא יתגייס, אלא אם עומד בקריטריון של מצטיינים. נכון להיום כל מי שמכריז תורתו אומנותו הולך הביתה ולא עושה כלום. אני מציג מתווה שאין אחד שלא יעשה כלום, ולאן יילך זה לפי קריטריונים. אין סיטואציה שחרדי שהצבא רוצה אותו אומר לא. אמר לא, אז לכלא. ח"כ טלי גוטליב: זה הנושא הכי רגיש בחברה הישראלית כיום. הצבא הוא הבסיס של החברה ושל הביטחון. לצד זאת, אני מסכימה שיש אנשים בצבא שאני מעדיפה לקחת אותם להיות סייעים וסייעות בחינוך המיוחד. יהיו מתגייסים ויהיו משרתים, וזה ודאי עדיף על הפטור הקיים היום לחרדים. אני כשלעצמי לא אצביע בעד חוק גיוס כפי שמתפרסמים עליו דברים כיום, אבל יש כאן סוגיות רבות וזה לא שחור-לבן. ד"ר שוקי פרידמן, המכון למדיניות העם היהודי: כמו במלחמת יום כיפור, גם בגיוס חרדים אנו שבויים בקונספציה. בעיניי ההגדרה לצבא העם היא פשוטה – הנכונות של מספיק אנשים לבוא ולהתגייס. בהיעדר הנכונות הזו, לא יהיה צבא העם ולא משנה איך נקרא לו וכמה ישרתו. עד היום, ההתייצבות לגיוס היא בשיעורים גבוהים בחברה הלא חרדית. הנכונות להתגייס היא ליבת יכולתנו לקיים את ביטחון המדינה והיא לא נובעת מסנקציה או פחד אלא מרצון להתייצב בשערי הבקו"ם להתגייס, להתחייל ולסכן את נפשם בהרבה מאוד מקרים. בלי רצון וולונטרי כזה שזה לא יקרה. אני חושש שאנו בפני קו שבר ברצון הזה. מה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים הוא התפכחות של קבוצה גדולה של ישראלים – חלקם מתנגדי הרפורמה וחלקם תומכי רפורמה – שמבינים שעד היום הם נשאו את הנטל ההולך וגדל על גבם. הפרדיגמה של אי אפשר לגייס חרדים צריכה להיעלם מהעולם. אם זה ימשך צבא העם יילך ויהיה בסכנה כי הנכונות להתגייס תרד.  היום זה חרדיותם אומנותם, לא תורתם אמונתם. ללא שינוי של זה, מודל צבא העם יקרוס וחלילה נעמוד בפני סיכון קיומי. יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה: אם ההצעה הראשונה הרב שי מנותקת, השנייה הרבה יותר מנותקת. היו כבר ניסיונות של גיוס חרדים עם מקלות לצה"ל וזה עשה הכי הרבה נזק לגיוס חרדים בשנים האחרונות. שילוב חרדים בצה"ל יגיע מהשטח לא מההנהגה.  הטקטיקה היא ליצור קבוצה של אנשים שגדלו במגזר החרדי ויאפיינו מי רלוונטי לגיוס לצה"ל ויגיעו אליו. יש 6000 נערים חרדים נושרים בשנה, ורק 1200 מגויסים. זה לא הגיוני. אביעד גדות, מנהל עמותת חותם ועמותת תורת הלחימה: צה"ל צריך לרצות לגייס חרדים ולפתח מודלים שיצמחו מלמטה. צריך מג"דים ומח"טים חרדים שיהיו מודל וצריך לעזור ליוסי לפתח את המודלים שלו. עפרה אש, מנכ"לית פורום דבורה: אנחנו רוצות להרים דגל אחד – שלא נהפוך לצבא בהפרדה בגלל שוויון בשירות. נשים היום הן 18% ממערך הלחימה בצה"ל והמגמה הולכת ועולה, גם בבנות הדתיות. אנחנו היום בסיטואציה פוליטית שלמעלה משליש מהממשלה, אולי קרוב לחצי, דוגל באי שירות נשים בצה"ל. אחריות הוועדה הזו, שלא נגיע למצב הזה. נאמר פה רבות בדיונים שצה"ל היום לא יכול להתקיים ללא שירות נשים. אנחנו תומכות ורוצות שוויון בשירות אבל צריך לוודא שאנו לא הופכים לצבא בהפרדה ואנו מוכנות להיתרם ולעזור לכל מהלך שכזה. ח"כ גדי איזנקוט: באוקטובר 52 בן גוריון שאל את החזון איש איך נחיה יחד? השאלה הזו נכונה גם היום. בתחולת גיוס החרדים יש היום 98 אלף איש. רוצים לגייס את כולם? רוצים להכניס את כולם לבית הסוהר? מתוך כלל חייבי הגיוס, בסוף רק 55% מהם משתחררים היום בבקו"ם בסיום שירות מלא, וזה הולך ויורד עם השנים.  צריכה להיות התייצבות לשירות של כלל הצעירים, לפי חוק שירות ביטחון, אבל לכל סוגי השירות, כאשר השירות בצה"ל יקבל עדיפות לאומית ייחודית, וגם ההוקרה למשרתים תהיה דיפרנציאלית בין סוגי השירות. לצד זאת צריכה להיות התנגדות נחרצת לפטור גורף לחלק זו או אחר בחברה הישראלית.  השינוי חייב להתחיל עוד במערכות החינוך, ולחנך לערכים של נתינה וערבות הדדית. זהו נושא סבוך ומורכב ואני מציע להיות פחות נחרצים ופסקניים בו. למרות שאנו הנחנו הצעת חוק על שולחן הכנסת. לא הייתי נכנס כרגע למתווים אלא מדבר על עקרונות ומחפש נוסחה לשינוי עמוק תוך ערבות הדדית והבנה. במציאות כיום, בקונסטלציה הפוליטית הנפיצה, צעדים דרסטיים ייקחו את זה למקומות רעים מאוד. צריך לא לעשות טעויות שידחקו חלקים בחברה לפינה. צריך להבין את האתגר ולפעול בשכל ולא בסיסמאות. ח"כ אלעזר שטרן: גיוס חרדים זה לא משימה של צה"ל אלא משימה של מדינת ישראל. זה מורכב ואין לי ספק שבשלב הזה לא נמצא פתרון שמקובל על שני הקצוות. אם באמת רוצים להתקדם, יש ללכת אולי להוראת שעה שתאפשר שינוי בחברה, עד לבשלות לחוק יותר משמעותי. זה מה שאנו יכולים להרשות לעצמנו בזמן הזה. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: בבחירות הישירות לראשות הממשלה בשנת 1999 אחד המועמדים היה רמטכ"ל לשעבר. מחצית הקמפיין שלו היה איך הוא יגייס את כל החרדים. 3-4 חודשים לאחר מכן הוא עלה לבמת הכנסת ואמר שהוא לא ידע שזה כל כך מסובך. בחיים הציבוריים לפעמים מצליח לך ואז אתה צריך ליישם את ההצהרות שלך. כל מי שמצהיר הצהרות חייב לשאול את עצמו מה יעשה אם יהיה בתפקיד... השאיפה שלי בדיון הזה, ובדיונים שעוד יבואו, היא לשמוע דעות וגישות שיתרמו לחברי הוועדה לקראת גיבוש דברים מעשיים. אם נצליח, נוכל לתת מענה אמיתי לצרכי מדינת ישראל בתחום הביטחון ובתחומים נוספים.

שני הקצינים, טייס ורב-סמל, נעצרו בשנת 2017 ונידונו למוות באשמת בגידה By Kremlin.ru, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=104321754 משרד ההגנה של ערב הסעודית הוציא להורג שני אנשי צבא שהואשמו בביצוע בגידה, כך מסרה סוכנות הידיעות הממלכתית (SPA) ביום חמישי. פרסום של reuters.  שני הקצינים, טייס ורב-סמל, נעצרו בשנת 2017 ונידונו למוות באשמת בגידה ואי הגנה על האינטרס הלאומי והכבוד הצבאי, כך נמסר ב-SPA, בציטוט הצהרה מהמשרד. הם הופנו לבית המשפט המיועד, סופקו להם כל הערבויות השיפוטיות והם הודו במה שהואשמו, הוסיפה SPA. ההצהרה לא סיפקה פרטים על העבירות, אך הצבא הסעודי היה מעורב מאוד בתימן בשנת 2017, שם הממלכה הקימה קואליציה ונלחמה בקבוצה החות'ית הפועלת עם איראן מאז 2015.  

שתי החברות פועלות מול רשות התעופה האזרחית של בריטניה לקדם את הנושא תמונה: תעשייה אווירית  התעשייה האווירית ו-2Excel Aviation חתמו על הסכם לפיתוח השימוש העתידי במערכות מל״ט במרחב האווירי של בריטניה.  המאמצים הראשונים יתמקדו בהגדלת ושיפור האישורים הרגולטוריים של 2Excel בתחום הבלתי מאויש באמצעות הגרסה הימית של ההרון תוצרת התעשייה האווירית.  ה-Heron בעל השיג 500,000 שעות טיסה ברחבי העולם עד היום. הוא נושא חבילה של חיישנים מתקדמים, מצלמות וציוד תקשורת המספקים סיור מתמשך למגוון משימות, כולל חיפוש והצלה, הגנת גבולות, סיור דיג ובטיחות בים. לאחרונה בוצעו הדגמות מוצלחות של ההרון הן לממשלת בריטניה והן למשקיפים אזרחיים, בנמל התעופה של מערב ויילס באברפורט, ויילס.  ההדגמות הוכיחו כי התעשייה האווירית ו-2Excel יכולות להפעיל פלטפורמת MALE בבריטניה במסגרת המגבלות של הסביבה הרגולטורית.  לטענת תעשייה אווירית, המשוב מרשות התעופה האזרחית של בריטניה (CAA) היה חיובי וסלל את הדרך לפעולות עתידיות.  

בדיווחים נאמר כי מטוסי קרב ישראליים תקפו מכיוון הים התיכון אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל  כלי תקשורת בלבנון וסוריה טוענים כי מטוסי חיל האוויר של ישראל ביצעו אתמול שתי תקיפות בסוריה. אחת ליד העיר חמה ושניה בגזרת נמל טרטוס.  בדיווחים נאמר כי מטוסי קרב ישראליים תקפו מכיוון הים התיכון מטרות ליד טרטוס.  סוכנות רויטרס מציינת כי אזור התקיפה היה לא רחוק מכפר הולדתה של משפחת אסד, וגם לא רחוק מבסיס האוויר הרוסי בסוריה, חמימים, ומהנמל היחיד של הצי הרוסי בים התיכון, נמל טרטוס.  על פי הדיווחים, בתקיפה נהרגו שני חיילים וששה נפצעו. כמה שעות אחרי כן תקפו מטוסי קרב ישראליים מטרות ליד העיר חמה שבסוריה.   

https://youtu.be/Td4k69-Bb1I על פי דיווח של משרד הביטחון האזרי, בימים האחרונים בוצע ניסוי בהגנה אווירית, כולל מערכת ברק-8 (מכונה גם Ildirim 8-ER).  גרסת ה-ER יכולה להגיע לטווח של 150 ק״מ לפי פרסומים של תעשייה אווירית. טרם ברור מה הייתה מעטפת הניסוי המסוים.  ״יחידות ההגנה האווירית של חיל האוויר פועלות ללא הפרעה כל יום, משקיפות ללא הרף על המרחב האווירי של אזרבייג'ן ונוקטות באמצעים רלוונטיים״, לשון ההודעה.  ״על פי תוכנית האימונים לשנת 2023, יחידות ההגנה האווירית של חיל האוויר ביצעו שיגור קרבי. במהלך תרגילי האש ביצעו צוותי הקרב בהצלחה את המשימות להבאת מערכת טילי הנ"מ "Ildirim 8-ER" לעמדת המוצא והכנתה לשימוש קרבי, וכן איתור והשמדת טיל בליסטי ששוגר על ידי אויב דמיוני. ״עיקר תשומת הלב במהלך הירי הוקדשה לשיפור כישורי אנשי הצבא בניהול מערכות טילים נגד מטוסים, שיפור יכולת הפעולה ההדדית בין הצוותים והגדלת כושר הלחימה של היחידות.״  תכנית אימונים? אולי. בימים האחרונים ישנה התחממות, שוב, בין ארמניה לאזרבייג'ן סביב נגורנו-קרבאך, כאשר שני הצדדים מרכזים כוחות, ייתכן לקראת מלחמה חדשה.