החידה השבועית ממשיכה עם "הפרופסור הלא מפוזר" ועם פרס שבועי משתנה. תצליחו להבין מה הצורה הבאה? ספרו לנו למה הפרס מגיע לכם ותוכלו לזכות במשחק הקופסה דיקסיט דיסני

אנחנו רגילים להגיד לילדים שלנו שמה שחשוב זה שהם ניסו, רק שכשמדובר על ילדים בגיל ההתבגרות הדבר דווקא עלול ליצור אצלם תחושה של חוסר מסוגלות. אז כן, אולי לפעמים כדאי לשבח ובעיקר כשיש שיפור בהישגים: "השאלה שעולה להם היא 'אם אני לא מצליח למרות השקעה זה אומר שאני לא חכם?'"

לקראת פתיחת שנת הלימודים יש לא מעט הורים שחושבים על מסגרות מעט שונות, פחות דידקטיות ומסורתיות, שאליהן יוכלו לשלוח את ילדיהם. אחת מהן היא "חינוך יער", שבה הילדים לומדים חלק גדול מהזמן בטבע: "השהייה הממושכת וההתבוננות בתהליכים המתרחשים בטבע נוצרת מעצם הנוכחות שם. הלמידה היא ממה שקיים בשטח״

שתי אמהות במשפחות אומנה ביישובי הדרום משתפות ברגשות ובתחושות של שליחת ילדי האומנה שלהן לכיתה א'. "אין דבר שיותר ממלא מלעזור למישהו ולהעניק לו חיים טובים"

כולם כבר יודעים על המחסור במורים, שעוזבים את המערכת בגלל תנאי שכר נמוכים. רק שיש עוד מקצועות במערכות החינוך שבהם יש חוסר שעלול לגרום נזק לילדים: אין עובדי ניקיון, ופסיכולוגיים חינוכיים לא עומדים בעומס: "כיום, שכר של פסיכולוג חינוכי עם 10 שנות ותק במערכת עומד על 50 שקלים לשעה. באופן פרטי, הם יכולים למלא קליניקות בקלות"

בועז מתקרב לגיל 30 עם מעט מאוד: אימו אילצה אותו לצאת מהבית בגיל 29, לא הייתה לו זוגיות מעולם וגם אין לו יותר מדי חברים. הלחץ מהסביבה לא עוזר. יעל ברון מסבירה לו שכל עוד הוא מרגיש ריק, אין לו מה להציע. אבל יש מהלך שיכול לשנות את הכל