אלוהים אמר "יהי אור" - והיה אור. אמר "תדשא הארץ דשא עשב" - והכל צמח. אז מה יש להתפלא שאנו, עם הסגולה, מעדיפים לדבר ולהימנע מעבודת כפיים?

אלוהים החליט להקטין את הירח - וזו הייתה הטעות הראשונה שלו, שהולידה את הסליחה. אבל על אף ההתנצלות האלוהית בפני מי שמייצגת את המין הנשי, סליחה בין הלבנה לאלוהים כבר לא תוכל להיות. אז מה כן? אולי סיכוי לשינוי

הנשנוש הראשון בעולם הוליד את הטרגדיות הגדולות של האנושות. אך מה הייתה התגלית הגדולה כשאדם וחווה טעמו מעץ הדעת? למה אנו מנסים להסתיר את ערוותנו מעיני הזולת? ומה כל זה קשור לחטא הנורא של תדמית שלילית?

כל אחד מאיתנו מתאמץ לחנך את ילדיו לשמירה על החוק, על כללי הצדק, הנימוס. אך איך נעשה זאת כשבחלק ממנהיגי הציבור העומדים להיבחר, דבק ריח של היעדר טוהר מידות