אפשר לאפסן את הגיליוטינה, אף אחד לא אשם בהצבעת האו"ם בעד ההכרה במדינה פלסטינית. גם אם לעיתים נדמה ששנאת היהודים מאחורינו, המציאות תמיד תדאג להזכיר לנו שהעולם נגדנו. עכשיו רק נותר להכיר בזה: אנחנו עם לא נורמלי

לאחר שנאבק עם מלאך עד עלות השחר, זכה יעקב לשם חדש. כתוצאה מהחילוף הזה, יש לנו היום אנשים, עם ומדינה בשם ישראל. אם שלושת האבות של העם היהודי היו מגיעים לביקור במדינה הזאת - היו קוראים להם אבי, צחי וקובי

יעקב חושש מהפגישה המחודשת עם אחיו, אלא שעשיו מפתיע ומקבל את יעקב בחיבוק חם. אולי נוכל ללמוד ממנו ביחס שלנו לפלסטינים ולכ"ט בנובמבר שלהם, נפתיע גם אנחנו - ונגיד: טוב לנו בחלקנו, תצליחו גם אתם

יעקב מסתיר את דינה בתיבה מפני עשיו אחיו, כדי שלא ירצה בה לאשה. כתוצאה, הוא נענש בכך שבתו נאנסת. אם נדמה לכם שאתם יודעים בדיוק כיצד צריכה להתנהל המציאות - תחשבו שוב, ואולי תמנעו מעצמכם קבעונות הרסניים