מדרש מפורסם מספר איך אלוהים נזף במלאכים שביקשו לומר שירה כשבני ישראל חצו את ים סוף. כשהסתכלתי מחלון ביתי על הנוף בעין כרם, נזכרתי שהטרגדיה של האחרת היא השלווה שלי. שאלתי את עצמי: האם יום אחד תשב אישה במרפסת ביתה, תתבונן על חורבות חיי ותתענג על הנוף הנפלא?