כמו הימים עצמם, גם ההגדה של הקיבוץ ש-11 מחבריו עדיין חטופים שינתה פניה: "הוספנו מלבנו, החסרנו את שהכאיב מדי, ולא ננוח עד שישובו". לפניכם הטקסטים שנוספו בגרסת "זכור את אשר עשה לך חמאס", לצד תקווה לימים טובים יותר

לאזן בין מסורת לחידוש, לעודד את הילדים להשתתף, לא לחשוש לשלב שירים שלא מופיעים בהגדה או להשמיע קולות של חיות ב"חד גדיא", ולקשור בין התכנים היהודיים למלחמה העכשווית | לקראת החג, יובל לינדן מארגון בינ"ה מגיש מדריך: איך נוכל להעביר את ליל הסדר לקטנים ולגדולים בצורה מעניינת ורלוונטית?

איך נסב לשולחן הסדר השנה? איך נצביע על המצה ונכריז "הא לחמא עניא" ביודענו שאחיותינו ואחינו בקושי אוכלים לחם עוני ולא השכלנו להצילם? לו מנהיגינו היו קובעים כבר ב-7 באוקטובר שכל הנקמות נדחות מפני פדיון השבויות והשבויים, היה ביכולתם לתקן מעט מהאסון הנורא שגרמו לו

יעקב בוכריס וחבריו חזרו לעיר הצפונית על מנת לאפות מצות, כמו שהם עושים בעשורים האחרונים. הפעם הם דאגו להיות ליד מרחב מוגן

מהו מקור שמו של הכרפס ולמה אנחנו אוכלים אותו בערב החשוב ביותר לעם היהודי? ומה הקשר בין יציאת מצרים לבין המתקפה האיראנית על ישראל?

בשנת 1916 התלווה הסופר היהודי לסיור בהשתתפות מנהיג חסידות בעלז, רבי ישׂכר דב רוקח. הוא התפעל מדמותו המלכותית של האדמו"ר, אבל התרשם הרבה פחות מהמקורבים שהקיפו אותו. "הקִרבה המתמשכת לרבי היא דבר שאי-אפשר לשאתו בלי לספוג נזקים", כתב במכתב שתורגם לראשונה לעברית. בהסכת "הספרנים" סופר על המפגש ההוא, וגם על ההשפעה ההרסנית שהייתה לאדמו"ר מגור על חיי האהבה של קפקא