אדם שמעורר קנאה והילה סביבו, ומוציא לאחרים את העיניים, אינו ראוי לנידוי והחרמה – אבל יתקשה לבוא בטענות אל מי שאינם יכולים לומר לו שלום. המתיימר לומר לאחיו "אני אמשול לבדי וכולכם תשתחוו לי" אינו יכול לצפות שהם יחושו כלפיו סימפטיה וסולידריות – גם אם זה לא מסיר מהאחים אחריות למעשיהם | תובנות מפרשת וישב

האיש הגס המכונה השר לביטחון לאומי, שאת שמו נשבעתי לא לבטא עוד בכתב או בעל-פה, החליט השבוע לענוד סיכה דומה להחריד לסיכת החטופים – רק שסמל החטופים הוחלף בחבל תלייה. בכך הוא שלף אצבע משולשת ודחף אותה עמוק בעיניים שלנו. המעשה שלו גרם לי לחזור לדברי חז"ל על היחס למיעוטים, ולחשוב על תוספות ל"תפילה לשלום המדינה"