לא ידעתי שאני מופיעה באפליקציית היכרויות בפייסבוק, עד שהתחלתי לקבל פניות מגברים מעוניינים. אחד מהם היה לואיס, גרוש גם הוא ואב לשניים. כשהתחלנו להיפגש, הבנתי שסיימתי לחפש. סיפור נוסף במסגרת תחרות "נפלנו ברשת"

הקונצנזוס מחבק לסבית ברורה, פרידה הכט, שילוב מנצח של נשיות וגבריות, שלא סותמת את הפה ולא נותנת לאף אחד לדרוך עליה, שחיה עם בת זוג אליה היא מתגעגעת מאוד ומנהלת חיים עצמאיים טובים ויפים. לכאורה, לא יכולתי לבקש ממנה יותר, אלא שיש גם כמה נקודות בעייתיות למדי

נפגשתי עם מישהי שהיא ההפך המוחלט ממני, מביעה כל תחושה, כל מחשבה וכל רגש. מה עצוב יותר: הקרנת היתר של הרגשות, שגורמת לידידתי רגעי אושר מרובים אבל גם עצב רב יותר – או מנגנוני ההגנה, שמצד אחד מגוננים מפני עצב ואכזבה ומצד השני חוסמים מגע אמיתי?

נשים החליפו את השוביניזם הגברי בשוביניזם נשי ויצאו מופסדות: גם ללא שוויון אמיתי וגם שיח עם גברים שנמצאים תמיד במצב מפוחד. ובשביל מה? רק בשביל להתגעגע לימים שבהם היתה הפרדה מגדרית ומינית ברורה יותר? הוא והיא