תומאסו: כשהגענו לתאילנד עליתי על המשקל וגיליתי שרזיתי. לעומת זאת, המשקל שלך דווקא עלה. שאלת אותי אם השמנת. מה הייתי אמור להגיד? זרוב: ברגע שראיתי את הקילוגרמים מצטברים על הצג, כל מה שהיית אומר היה משמש נגדך

הם תכננו להתחתן, היה תאריך והייתה שמלה, וברגע האחרון, שבוע לפני המועד, היא ויתרה על הכל, לא הצליחה לנשום, חוותה התקף חרדה או חרטה, ולבסוף ברחה. פתאום השבוע, עשר שנים אחרי, הוא איתר אותה בפייסבוק

אני הוא הבן הרשע, זה שאינו חפץ בעבודה הזו, של גידול ילדים. נלחמתי ביני לבין עצמי, קיוויתי שאני אחר, אבל זה מה יש. הגיע הזמן שאקבל את עצמי כפי שאני - גבר שעשה כל מה שהחברה מצפה ממנו – לימודים, עבודה, צבא, עשייה ציבורית - יו ניים איט. אבל כשזה מגיע לילדים - עד כאן