המוזיקאי ביצע את השיר "פחות אבל כואב", שכתב אביו יהונתן גפן שהלך לעולמו, בהופעתו בראשון לציון, כשבהמשך הערב הוא צפוי להופיע גם בתל אביב. הופעות אלה מתרחשות לאחר שקיבל אישור חריג מהרב להופיע בזמן השבעה על אביו. צפו

מאז קום המדינה, שירי זיכרון הפכו לסמלים המזוהים ביותר עם השכול. אם בעשורים הראשונים הרבו שירים כמו "הרעות" או "החיטה צומחת שוב" לעסוק בגבורתם של הנופלים, כיום יותר ויותר שירים, כמו "כאב של לוחמים" ו"לא נרגע", מדגישים את הצורך לדבר על מי שחזר בגוף שלם - אך בנפש שאינה שלמה. "יש לגיבורים גם רגעי שבר, ולכל חלל יש את האנשים שנשארים מאחור ובוכים כל יום"

בלפונטה, ממוצא ג'מייקני, היה מהאמנים הראשונים שהביאו את המוזיקה הקאריבית לארצות הברית, והתפרסם גם כאמן האפרו-אמריקני הראשון שזכה בפרס האמי, וכאקטיביסט למען זכויות הקהילה האפרו-אמריקנית. בין שיריו הידועים נמנים Day-O (The Banana Boat Song) ו-Jump in the Line. "לא חשבתי הרבה על מוות", סיפר בריאיון ל-ynet, "יש לי דברים אחרים להתעסק איתם"

סרט האנימציה החדש של הבמאית הצרפתייה ורה בלמון מיטיב לתאר את האופן שבו האמנות מסייעת לגיבור הסרט להתמודד עם הטראומה, ונהנה מאנימציה יפהפייה שלא נותנת לאסתטיקה להשתלט על הזוועה. הצפייה מומלצת, אך לא לילדים צעירים מדי

הסיפור הלא מוכר על נפשו המיוסרת של הרצל הוליד את הרעיון לאופרה הישראלית החדשה, שחושפת קווים בדמותו של מי שלאורך כל חייו חיפש את מקומו ("ביומנים הוא כתב 'הכול היה טוב'. אבל הכול היה לא טוב"). לקראת עליית "תיאודור", מלחין האופרה יונתן כנען מספר על רעיון לא מוצלח של הוגה הציונות שנגנז במזל, ועל הגילויים שהפכו את ההיסטוריה להפקה יוצאת דופן: "אותנו עניין הרצל כ'איש בלי זקן'"

במעמד הטקס החגיגי בהר הרצל, השחקן והקומיקאי הקדיש את המשואה להוריו שעלו ממרוקו. עוד אסייג פנה לעולם התרבות וקרא: "התפקיד הכי חשוב שלנו, במיוחד היום - זה לאחד ולחבר בין הלבבות. מי יעשה את זה אם לא אנחנו?"