פחות מיממה לאחר שגופותיהם של הבמאי רוב ריינר ואשתו מישל אותרו בביתם ללא רוח חיים - דווח כי השניים נמצאו כשגרונם משוסף וכי בנם של השניים, ניק ריינר, נעצר בחשד לרציחתם. בשלב זה טרם פורסמה הודעה רשמית על הגשת כתב אישום או על המניע לרצח, אך נמסר כי גובה הערבות שלו הוא 4 מיליון דולר

הזמר הוותיק שיתף בתוכנית בוקר בבריטניה כי בשנה האחרונה עבר טיפולים כדי להילחם בסרטן הערמונית, והביע הקלה מכך שהמחלה התגלתה בשלב מוקדם: "המזל הגדול היה שזה לא היה מתקדם ושזה לא שלח גרורות"

ריינר לא היה במאי גדול במובן הקלאסי - לא היו לו טיפוסים מגניבים בסרטים, מבטים קשוחים או עדשות ארוכות. אבל היה בו משהו אחר: כבוד - לטקסט, לסצנה, לשחקנים, לצופים, לסיפור. ב"כשהארי פגש את סאלי", "בחורים טובים" או "מיזרי" - בכל פרויקט שלו יכולת להרגיש שהסרט נעשה קודם כל בשבילך. פרידה מהבמאי היהודי שהגן על ישראל בעקשנות והשאיר לנו מורשת קולנועית בלתי נשכחת

לאחר שנודע כי הקולנוען היהודי המוערך ואשתו מישל סינגר אותרו ללא רוח חיים עם סימני דקירות על גופם - מגזין People מדווח כי השניים ככל הנראה נרצחו על ידי בנם, ניק. ריינר הוא מבכירי הבמאים בהוליווד ויוצר סרטי קאלט כמו "הנסיכה הקסומה" ו"כשהארי פגש את סאלי". בנו, כפי שסיפר בעבר בריאיון, התמודד עם התמכרות חוזרת ונשנית לסמים - ובשלב מסוים אף הפך לחסר בית

גל של הלם וכאב מציף את הוליווד, בעוד קולגות וחברים נפרדים מהבמאי האגדי שחתום על קלאסיקות כמו "אני והחבר'ה" ו"הנסיכה הקסומה", ומתקשים לעכל את הנסיבות הטרגיות. "נורא. לא חשבתי שהיום הזה יכול להיות גרוע יותר", כתב השחקן ג'ון קראייר ("שני גברים וחצי"), בעוד מושל קליפורניה גווין ניוסם ספד: "האמפתיה חסרת הגבולות שלו הפכה את הסיפורים שלו לעל-זמניים, ולימדה דורות של אנשים איך לראות טוב וצדק באחרים"

עד לפני שנים בודדות, השחקן אלכס קרול לא הצליח לקום בבוקר בלי בקבוק וויסקי ובקבוק בירה - אבל אז, כשההתמכרות כמעט כילתה אותו, הוא נלקח למרכז גמילה והתחיל את חייו מחדש. בריאיון לרגל "מעגל הגיר הקווקזי" בהבימה הוא מספר על הימים הקשים ההם ("הרגשתי שדרך היציאה היחידה שלי היא למות"), על העבודה שהוא עושה היום כדי לעזור למכורים אחרים, ועל האהבה שהוא מצא בתיאטרון

הרבה לפני המחזמר ואולפני יוניברסל, ספרו של גרגורי מגווייר מ-1995 היה מלא סתירות ועמוס דיונים משעממים. הכתיבה מזכירה פאן-פיקשן של טינאייג'ר עם רעיונות אידיאליסטיים ששאב מהקולג', או גרוע מזה - מטיקטוק. בניגוד לצבעוניות המרהיבה של הסרטים, הסופר הציג עולם עלוב ומשוסע, ללא הקסם שהפך את העיבוד לתופעה עולמית