בר אולי מבין את גודל האיום על הדמוקרטיה, ואין ספק שהחטופים יקרים לו. זה עדיין לא מסביר: איך לעזאזל היד שכתבה מכתב שמאשים את נתניהו בהפקרתם, היא גם זו שהמליצה לו לשלוח את המטוסים שעלולים להרוג אותם 

מלחמת לבנון לא הובילה לשלום אלא למות מאות חיילים ישראלים ולתנאים שהובילו להתפתחות הארגון הרצחני שנהפך לחיזבאללה. בימים אלו ממשלת ישראל פתחה עוד מלחמת ברירה. גידי ארגוב, בנו של שלמה ארגוב שניסיון ההתנקשות בו הביא לפתיחת מלחמת לבנון, כותב

הנרצח בפיגוע המשולב בצומת התשבי הוא תושב האזור כבן 85. בנו שהיה איתו נפצע קל. המפגע הוא קארם ג'בארין, בן 26 מאזור ואדי ערה. עוד לפני שפתח באש, הוא דרס ודקר חייל שהיה בתחנת אוטובוס - וגנב ממנו את נשקו: "היה לו מבט מפחיד בעיניים". אחת מלוחמות מג"ב שנטרלו אותו: "מנענו אסון גדול יותר"

אם מישהו חשב שהסרת התמונה של ברוך גולדשטיין מקיר ביתו של איתמר בן גביר תגרום לו להיות כשיר לתפקיד שר הוא טעה. כולנו אשמים בסיוע לכתם המוסרי שמטילה על החברה הישראלית כהונתו של בן גביר כשר בממשלת ישראל. ונתניהו? הוא ייזכר כמי שהכניס בדלת הראשית את הכהניזם לקודש הקודשים של הממסד

כיום אנו חווים עיוות בל-יסולח של המושג דמוקרטיה. המלחמה נמשכת. חטופות וחטופים עודם במנהרות. וכאילו יקום אחר – מתעסקת הממשלה בחקיקות ההפיכה השיפוטית ובהדחות ראשי מערכות אכיפת החוק שאינם נושאים חן בעיניה

דרום קוריאה: צעיר בן 24 כמעט חמק מעונש על אונס, וגם סרטון אבטחה שסיפקה המותקפת לחוקרים לא נראה כנשק שובר שוויון. עד שלפתע הם הבחינו בפרט קטן

פיטורי ראש השב"כ, הדחת היועמ"שית, דיבורים על דיפ-סטייט ומהפכה משפטית על סטרואידים: הקואליציה צופפה שורות עוד יותר מהרגיל ועם אישור התקציב שבדרך נראה שהממשלה תצא לפגרה חזקה מתמיד - למרות הצעדים השנויים במחלוקת. כיצד נתניהו מכין את השטח להמשך ומה עשוי להדליק את המחאה?