גוגל (Google) שחררה עדכון אבטחה לדפדפן הכרום (Chrome) הפופולרי שלה, המעדכן את הדפדפן לגרסה 119.0.6045.199/200 על מנת לסגור פרצת יום אפס שזוהתה כנמצאת בשימוש “בשטח” וקיבלה את קוד הזיהוי CVE-2021-37973. אם אתם משתמשים בדפדפן כרום, עדכנו אותו כעת. פרצת ה-CVE-2023-6345 אותרה על ידי Clément Lecigne ו-Benoît Sevens מצוות האבטחה TAG (ר”ת Threat Analysis Group) של […]

גוגל מיט, אפליקציית שיחות הווידאו של גוגל, תומכת כעת בתמלול בזמן אמת של שיחות בעברית. הפיצ'ר המקורי, שהתווסף לאפליקציה עוד בדצמבר 2020, קיבל לאט לאט עוד ועוד שפות שבהן הוא תומך וכעת עברית היא גם אחת מהן. מהבדיקה שעשינו הפיצ'ר זמין גם בגרסאות המובייל של האפליקציה וגם בגרסת הווב שלה. כדי להפעיל את התמלול בזמן […]

"בדיעבד לא הייתי צריך להגיב לאדם הזה": האיש העשיר בעולם והבעלים של טוויטר (X) התנצל על התמיכה בציוץ אנטישמי - אך תקף את המותגים שהפסיקו לפרסם ברשת החברתית

החלק השני לעונה 6 של הכתר, הספין-אוף לבית הנייר ,סרט חדש עם ג'וליה רוברטס, קווין הארט וכריס רוק בדוקו חדש ועוד

בתקופה האחרונה מושפעים רבים מהמלחמה בין אם זה בעקבות הוצאה לחל"ת, פיטורים, או שינויים אחרים לתנאי ההעסקה. אבל הבירוקרטיה והשפה המשפטית והרו"חית מקשה להבין מה באמת מגיע לכם, ולמי יש כוח לצלול אל תוך תתי סעיפים שונים כדי להבין מהן הזכויות שלכם. יזם ישראלי החליט לקחת את האתר המצוין של "כל זכות", ולהפוך אותו באמצעות […]

גם אתם גייסתם? יש לכם סטארטאפ מעניין? אנחנו רוצים לשמוע גיוסי ההון של הסטארטאפים הישראליים ממשיכים לדשדש, וזה קורה על רקע יותר משנה של דעיכה גלובלית ומקומית וכמעט חודשיים של מלחמה בישראל. כך, גם בנובמבר אנחנו רואים נתונים לא מעודדים בגיוסי ההון באקוסיסטם הישראלי, אבל חברה אחת הצילה אותנו מנתונים עגומים הרבה יותר. זאת שהצילה את […]

קמפיין טרויאני לבנקאות סלולרית במכשירים מבוססי אנדרואיד, שמכוון לבנקים גדולים באיראן ולקוחותיהם, מוסיף ומתרחב – כך חשפו חוקרי זימפריום, הישראלית במקורה. החוקרים גילו את הנוזקה ביולי השנה. לדבריהם, מאז, מסע המתקפות "לא רק ממשיך, אלא הוא אף התפתח, עם יכולות תקיפה משופרות". חקירה קודמת של החברה זיהתה ארבעה אשכולות של אפליקציות שקוצרות אישורי גישה מזויפים, שפעלו נגד בנקים איראניים גדולים – בנק מלאת, בנק סדראת, ריסלט בנק והבנק המרכזי של איראן. האפליקציות הללו הופעלו בין דצמבר 2022 למאי 2023. הן עלולות לגנוב אישורי כניסה לחשבונות בנקאיים ופרטי כרטיסי אשראי, ומסוגלות להסתיר את סמלי האפליקציות, כדי למנוע הסרה שלהן, כמו גם למנוע יכולת ליירט את הסיסמאות המוגבלות בזמן (סיסמה חד פעמית, OTP), שנשלחות ב-SMS, לטובת כניסה לחשבונות הללו. לפי הממצאים האחרונים, שפורסמו השבוע, המתקפות הורחבו והן מטרגטות כעת לא רק בנקים, כי אם גם ארגונים אחרים באיראן. החוקרים זיהו 245 גרסאות חדשות של האפליקציות, שקשורות לאותם גורמי איום. הם ציינו ש-28 מהגרסאות הללו לא מזוהות על ידי כלי אבטחה שעורכים סריקה שלהן. האם ההאקרים מכוונים לקריפטו? "הגרסאות החדשות של האפליקציות", על פי חוקרי זימפריום, "מרחיבות את טווח הפגיעה של הקמפיין. הן מכוונות לבנקים נוספים וחושפות את שאיפותיהם של שחקני האיום להתרחב עוד יותר. הנוזקה מצביעה גם על העניין של שחקני האיום באיסוף מידע על יישומי ארנקים קריפטוגרפיים שונים – מה שעשוי להצביע על כיוון הפעולה העתידי של ההאקרים". עוד גילו החוקרים כי לנוזקה יש יכולות פעולה בסתר, בלי להיחשף; ניצול לרעה של שירותי נגישות לטובת ביצוע מתקפות כוללות ונרחבות; הענקה אוטומטית של הרשאות SMS; מניעת הסרת התקנה; ושיטות חילוץ נתונים באמצעות מאגרי גיטהאב. המחקר מדגיש כי נערכו מתקפות ספציפיות על בעלים של מכשירי שיאומי וסמסונג, אולם ההאקרים "מתעניינים" גם בבעלי מכשירי iOS. החוקרים לא ציינו – לא במישרין ולא במרומז – את זהות המפתחים שפיתחו את הנוזקות האלה ולא את זהות ההאקרים שהשתמשו בהן. הם ציינו כי "נראה שנוזקות מודרניות הופכות מתוחכמות יותר, והמטרות מתרחבות, כך שהנראות וההגנה בזמן ההפעלה שלהן הינן פעולות חיוניות עבור יישומים ניידים". זימפריום נוסדה ב-2010 על ידי היזמים הישראליים יצחק אברהם ואליה יהודה. ב-2012, קווין מיטניק, שהיה ההאקר המבוקש ביותר בארצות הברית בשנות ה-90', הצטרף אליה כחבר דירקטוריון. החברה ניהלה את הפיתוח מישראל, אבל בשנים האחרונות צמצמה משמעותית את הפעילות שלה בארץ, ופועלת בארצות הברית. מאז הקמתה גייסה זימפריום כ-70 מיליון דולר. במרץ אשתקד היא נרכשה על ידי הקרן האמריקנית ליברטי סטרטג'יק קפיטל תמורת 525 מיליון דולר. בראש הקרן הרוכשת עומד סטיבן מנוצ'ין (מנוחין), שהיה שר האוצר בממשל טראמפ, והוא מפיק של לא מעט סרטים.

לוח השנה מראה שמחר (ו') יהיה היום הראשון של החודש האחרון של 2023. בכל שנה, דצמבר הוא החודש שבו ההנהלות ומועצות המנהלים של הארגונים דנות בתכנון ובתקציבים לשנה הבאה. מזה כמה שנים, ובמיוחד בשנה זו, הדיונים נערכים בסביבה של אי ודאות כלכלית. הכלכלה העולמית רק מתחילה להתאושש מהמיתון, כאשר אמנם יש סימנים של חזרה לצמיחה, אבל ההשפעה של המשבר עדיין מורגשת. התחזיות באשר לענף ההיי-טק הן אופטימיות, אבל לא לפני הרבעון השני או השלישי של 2024. כלומר, עוד 4-7 חודשים – תקופה שהיא נצח בעולם הדינמי ובענף הדינמי שלנו. בישראל, הדיונים נערכים בסביבת אי ודאות הרבה יותר חמורה, כמעט בלתי ניתנת לחיזוי, בעיקר בגלל המלחמה. אבל, גם על הרקע הסגרירי הזה, ארגונים חייבים לבצע תכנון כלשהו – במיוחד ארגוני IT, שצריכים לתכנן פרויקטים ארוכי טווח, לצד מענה לצרכים מיוחדים. במרבית הארגונים, תוכניות העבודה שהיו תקפות עד ל-6 באוקטובר כמעט שאינן רלוונטיות. במקרה הטוב הן בסיס לתכנון לתקופה שאחרי המלחמה. קצת אופטימיות: התחזיות אומרות שההיי-טק הישראלי ישוב לצמיחה כבר בשנה הבאה, ואפילו בהיקפים גדולים יותר מאשר לפני המלחמה – מה שיביא לגידול בביקוש למשאב האנושי. בנוסף, הצפי הוא שהמשקיעים, הן מהארץ והן מחו"ל, יחזרו להשקיע בחברות הטכנולוגיה הישראליות בבואם לדיוני התקציב, מגיעים המנמ"רים עם תובנות ותוכניות שחלקן הן המשך לדברים שנעשו כהיערכות למלחמה, בימים הראשונים שלה, שכן גם התחזיות האופטימיות ביותר אומרות שבינואר ובפברואר עדיין נהיה במצב חירום. במקביל, המנמ"רים מציגים אתגרים ורעיונות לפרויקטים, שגם חלקם הם תוצאה של המסקנות שעלו מהמעבר לחירום. אין כמעט ארגון שלא רשם לעצמו משימות דחופות לשינוי ולביצוע בשש אחרי המלחמה. דיוני התקציב הם המקום להבטיח כספים לצורך כך, כאשר הנחת היסוד היא שההנהלות לא יגדילו בשנה הקרובה את תקציבי ה-IT. הן צפויות אמנם לדרוש מה-IT ביצוע של יותר פרויקטים, אבל שאנשיו יעשו את זה בפחות. ובקיצור, יותר עבודה בפחות תקציב. הצצה לדרך שבה המנמ"רים והמנמ"ריות מתכוונים לעשות זאת תינתן בוובינר היערכות המנמ"רים ל-2024, שתערוך קבוצת אנשים ומחשבים ביום ב' הקרוב, ה-4 בדצמבר, בשידור חי בזום. בכנס הווירטואלי ישתתפו מנהלי ומנהלות מערכות מידע מארגוני פיננסים. תעשיה – ייצור ושירותים, ממשלה, אקדמיה, תקשורת, תעופה ועוד. כל אחד מהם יציג תמונת מצב נכונה לעכשיו, כיצד המלחמה השפיעה עליו ועל ארגונו, ובעיקר מהן תוכניותיו להמשך. יש לציין שהתחזיות של ראשי הענף, גופי מחקר ומנהלי קרנות הון-סיכון אומרות שההיי-טק הישראלי ישוב לצמיחה כבר בשנה הבאה, ואפילו בהיקפים גדולים יותר מאשר לפני המלחמה – מה שיביא לגידול בביקוש למשאב האנושי, שנמצא במחסור כרוני. בנוסף, הצפי הוא שהמשקיעים, הן מהארץ והן מחו"ל, יחזרו להשקיע בחברות הטכנולוגיה הישראליות. התייעלות, ניהול שינויים ומדדים להצלחה ב-2024, חוזים המומחים, ארגוני ה-IT יימדדו על פי הצלחתם ועמידתם ביעדים בהקפדה יתרה. מאמר שפורסם באתר CIO, שמבוסס על שיחות עם מנמ"רים ואנליסטים, קובע שבעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית, המדדים לעמידה ביעדי ה-IT והצלחתו הם לא עוד תאריך ההפעלה והשמירה על התקציב, מוזר ככל שזה נשמע. במקום זה, המנמ"רים ואנשיהם נמדדים על פי יצירת חזון ויעדים משותפים; השגת מעורבות ויישור מנהיגות; קנייה רחבה ואימוץ של מערכות, פלטפורמות ותהליכים חדשים; ומימוש התוצאות העסקיות. המפתח להצלחה בתחום זה הוא היכולת לנהל שינויים באופן ממושך, שיובילו להתייעלות, על מנת להיות קרובים יותר למטרות העסקיות של הארגון. המומחים מרחיקים לכת וקובעים ש-"מנהלי מערכות המידע חייבים לראות בניהול השינויים סוג של GPS, שיכוון אותם במימוש היעדים שלהם ויסייע להם להצטיין בשנה הבאה, יותר מהשנה". כדי לעשות זאת, על אנשי ה-IT לחשוב מחוץ לקופסה ולגרום לארגון כולו לחשוב ככה. "כאשר מנהיגי ה-IT מבקשים מהארגונים שלהם לחשוב אחרת על הדרך שבה הם עושים דברים ולאמץ אלטרנטיבות שונות בתכלית, עליהם לחשוב מחדש גם על הגישה שלהם לכניסה לשינויים אלה", מציינים המומחים. השורה התחתונה: דיוני התקציב השנה דורשים מהמנמ"רים להיות הרבה יותר יצירתיים, להביא להנהלה דרישות לתקציב עם הרבה יותר הוכחות מעשיות – מדוע זה חשוב לארגון ואיך זה יסייע למימוש ליבת העסקים. במקביל, השנה עליהם להגיע ביתר שאת לדיונים עם סל של תשובות מוכנות מראש לשאלות שישאלו חברי ההנהלה, ובמיוחד מנהלי הכספים – איך הם מתייעלים? כיצד הם חוסכים הוצאות לארגון? וכיצד מגדילים הכנסות? אלה אתגרים לא פשוטים, שאת התוצאות שלהם נוכל לראות בשנה הבאה.