החודש בנטפליקס עונות חדשות ל"שיטת קומינסקי", "ברוקלין תשע-תשע", "100", "מיוחד" וסדרת האנימציה "אהבה, מוות ורובוטים". כמו כן יעלו סדרת הפנטזיה החדשה "מורשת יופיטר" וסדרת האנימה "עדן". בהמשך מאי יעלו שתי סדרות נוספות אשר תאריך טרם נמסר לגביהן – הראשונה היא "הלסטון" – מיני סדרה של היוצר ריאן מרפי ("אימה אמריקאית", "ראצ'ד") בכיכובו של יואן מקרגור אשר […]

סקירת נתוני השכר בתחומים שונים בהיי-טק שאנחנו – אנשים ומחשבים ואולג'ובס – מפרסמים בשבועות האחרונים, ממשיכה: אחרי שפרסמנו כמה מרוויחים מנמ"רים ואנשי IT, וכן אנשי חומרה, הפעם הגיע תורם של המנהלים והעובדים בעולמות האינטרנט והדיגיטל. השימוש באינטרנט רק הולך ומתרחב ככל שחולפות השנים, והרשת משמשת כמקור פרנסה למיליוני עובדים בעולם. מקצועות הדיגיטל חוו גידול רציף בשנים האחרונות ונמצאים בעלייה מתמדת, שנמשכה, שלא לומר נסקה, בתקופת הקורונה, שבה נאלצנו להישאר בבית. מגיפה או לא, הסיבה הפשוטה לגידול בשימוש ב-ווב היא שכולם נמצאים במרחב הדיגיטלי, ולמעשה ניתן לומר שאין דבר כזה שיווק דיגיטלי – יש פשוט שיווק, שמתרחש בכל הזירות. ההערכה שלנו, באולג'ובס, היא שנמשיך ונראה עלייה גדולה בדרישה לעובדים במקצועות האלה, כיוון שגם עסקים שמתקיימים באופליין מחזיקים בנכסים דיגיטליים דוגמת עמוד פייסבוק, אתר אינטרנט ונוכחות בגוגל, וצריכים מישהו שיבנה, יתחזק וינהל עבורם את המערך הזה. כלומר, פוטנציאל הגדילה וההתרחבות בתחום זה גדול ביותר. כיוון שמדובר בתחום דינמי, נוספים אליו (ולשוק העבודה) לא מעט תפקידים חדשים. בעתיד הקרוב נוכל למצוא מקצועות שלא היו פה בעבר, כגון אנשי טרנספורמציה דיגיטלית – שעוזרים לארגון להפוך ליותר דיגיטלי; מומחי אי-קומרס – שמנהלים את המסחר בעולם שבו חנויות פיזיות נסגרות ועוברות לאונליין, וכאלה שאינן נסגרות מרחיבות את נוכחותן גם במרחב האינטרנטי; ומנק"לים (זו לא טעות דפוס, הכוונה למנהלי קהילות) – שמנהלים קהילת משתמשים סביב נושא מסוים, למשל קהילה דיגיטלית כמו קבוצת פייסבוק או קהילה פיזית כמו זו של נהגי גט. תחום האינטרנט מכיל תחתיו תתי תחומים רבים, שכמעט כל אחד מהם מהווה מקצוע בפני עצמו וניתן לבנות סביבו קריירה. בטבלאות הבאות אתם מוזמנים לראות מהו השכר של אנשי האינטרנט והדיגיטל, במקצועות השונים ועל פי נתונים דמוגרפיים, כפי שנאספו על ידינו, באולג'ובס. קצת על אול ג'ובס ומיזם השכר החדש אול ג'ובס היא פלטפורמה לקריירה וגיוס, עם קרוב למיליון מחפשי עבודה מדי חודש, כ-35 אלף משרות לפני הקורונה ומעל 30 אלף משרות המפורסמות באתר בימים אלה. האתר מרכז תחת קורת גג אחת משרות שפרסמו מעסיקים, כמו גם כאלה שנאספות מ-3,000 מקורות שונים (כולל רשתות חברתיות), ולכן מהווה ברומטר למצב השוק. מחלקת המחקר של אול ג'ובס מפיקה נתונים יומיומיים אודות שוק התעסוקה בארץ, ושופכת אור על סוגיות ומגמות מרכזיות הנוגעות לכוח העבודה במשק: אילו מקצועות התחזקו ואילו נחלשו, מהם התחומים המבוקשים, כמה אנשים מתמודדים בממוצע על כל משרה ועוד. החברה מפעילה את מיזם השכר החברתי כמה אתם שווים, שלדבריה מהווה מאגר המשכורות הגדול בישראל. למרות החשיבות של נושא המשכורות, עד עתה לא היה קיים בישראל גוף כלשהו – ממשלתי או פרטי – שהציג מידע מסודר ונתונים נגישים לציבור הרחב. כמה אתם שווים נולד מתוך הרצון לעשות בדיוק את זה. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא לספק מענה תחת עקרון מנחה מרכזי – של שיתוף וחוכמת המונים, כאשר אלה שמספקים את המידע הם אלה שיודעים הכי טוב מכולם כמה הם צריכים להרוויח – העובדים עצמם. מעל 550 אלף עובדים ועובדות במשק הישראלי כבר דיווחו במסגרת המיזם כמה הם מרוויחים. הנתונים נאגרים ומעובדים תחת פיקוח סטטיסטי קפדני של מכון המחקר פאנלס, אנליסטים ומומחי דטה ומחקר, כדי לשקף את השכר הממוצע בכל תפקיד. התוצאות, שעברו תיקוף, מופיעות במתחם השכר, שמתעדכן באופן קבוע מרגע עלייתו לאוויר. מדי יום מתווספות למיזם בממוצע כ-400 משכורות חדשות. הכותבת הינה מנהלת התוכן והמחקר באולג'ובס.

טרנד הפודקאסטים לא פסח על חברות הטכנולוגיה, שרתמו את הנכס הכי יקר שלהן - הידע והניסיון - וארזו אותו בפרקים מעשירים ומסקרנים. הנה כמה ששווה להקשיב להם

פייסבוק (Facebook) ממשיכה להישאר בכותרות בהיבטים לא רצויים מבחינתה, ובעיקר בהיבט של שמירה על פרטיות המשתמשים בשירותיה. לאחר שבחודש שעבר נחשפו יותר מחצי מיליארד מספרי טלפון של משתמשים, היא ניצבת בפני סיכון של עוד דליפת ענק של נתונים על משתמשיה. בימים אלה פורסם מידע על כלי חדש, שיכול לקשר בין חשבונות בפייסבוק אל כתובת הדואר האלקטרוני של בעליהם, גם אם אלה בוחרים להסתיר אותה מעין הציבור. קיומו של הכלי הזה, ששמו Facebook Email Search v1.0, נחשף בידי חוקר ששמר על עילום שם והעלה סרטון ליו-טיוב, שבו הוא מציג את הכלי ואת הדרך שבה הוא מבצע את הפעולה, כשלדבריו הוא החליט לעשות זאת לאחר שבפייסבוק טענו שהפרצה אליה הוא מתייחס אינה חשובה דיה לתיקון. באמצעות הכלי הוא הצליח לחשוף 6,000 חשבונות דואר של משתמשים תוך שלוש דקות בלבד, ולטענתו ניתן להגיע לכמות של עד חמישה מיליון משתמשים ביום. לטענתו, ניתן להשתמש בנתונים הללו כדי להשתלט על דפי קבוצות ואפילו על חשבונות פרסום. "נראה שסגרנו בטעות את הדיווח של הבאג הזה לפני שהועבר לצוות המתאים. אנו מעריכים את החוקר המשתף את המידע ואנו נוקטים פעולות ראשוניות כדי לטפל בנושא הזה, תוך כדי מעקב כדי להבין טוב יותר את ממצאיו", נמסר מפייסבוק לאחר חשיפת הסרטון, אך ללא תשובה לטענה שלו על כך שהגיבו כי לא מדובר בבאג חשוב.

הסטארטאפ הישראלי בתחום הבריאות הדיגיטלית נבחר לאחד המועמדים הסופיים בתחרות בינ"ל לחדשנות בתחום הביטוח של Efma & Accenture ל-2021. ההצבעה המקוונת למועמדים הסופיים בתחרות נפתחה לציבור הרחב. Telecom News

הסטארטאפ Riverside, שהוקם על ידי שני אחים עולים, מאפשר לכל אחד להקליט מרחוק פודקאסט באיכות אולפן. בין המשקיעים בחברה כמה מהשמות המוכרים בעולם התוכן והטכנולוגיה

דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות, שפורסם הבוקר (ה'), מציג תמונה מתעתעת: מצד אחד יש בו נתונים שמראים שמגזר ההיי-טק נפגע פחות ממגזרים אחרים – נתונים שכבר ידועים ועכשיו מקבלים גושפנקא, ושבעקבותיהם ההיי-טק סומן כמנוע שיאיץ את שיקום יתר המשק, שנפגע קשות בקורונה. אבל כאשר צוללים לתוך הנתונים, מגלים מהר מאוד שהשמחה מוקדמת ואולי אף לא במקומה. הדו"ח מציין במפורש כי על אף שחל ב-2020 גידול (מינימלי) במספר העובדים בהיי-טק ושיעור המועסקים בו עלה ל-9.8% מהשכירים במשק (334 אלף איש), עדיין הענף נותר עם מחסור של 13 אלף עובדים. אין ספק שזו החמצה מתסכלת, שכן כבר בתחילת המשבר, כאשר מספר מחוסרי העבודה במשק נשק למיליון, ניכרה ההזדמנות של מדינת ישראל לתת מענה פעם אחת ולתמיד לבעיית המחסור בכוח האדם בהיי-טק, שהיא בעיה אקוטית ומתמשכת. עם פרוץ משבר הקורונה דובר על כך שלרבים מאלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת יש פוטנציאל להשתלב בענף – כאלה שעבדו בחברות היי-טק וגם כאלה שלא. דובר גם על כך שהכשרות מתאימות יכולות לתרום להעסקה בהיי-טק גם של עובדים שרחוקים מהתחום ואיבדו את מקום עבודתם. הממשלה הקצתה לכך תקציבים, גם אם באיחור משמעותי, ויצאו לדרך שורה של תוכניות, שכללו הטבות משמעותיות למובטלים ולנמצאים בחל"ת, כמו גם למעסיקים. אלא שרצון טוב, ואף פעולות, לחוד ומציאות לחוד. מגיפת החל"ת יש להמשך קיומה של בעיית המחסור בכוח אדם גם אחרי שנת הקורונה סיבות שונות, שהמרכזית שבהם היא חלק מבעיה כוללת: הכסף שהמדינה ממשיכה לשלם למאות אלפי המפוטרים והנמצאים בחל"ת. בתקשורת מרבים לציין עובדה זו כאשר מדברים על מגזרים כמו תיירות, מזון וקמעונאות, אבל המצב בענף ההיי-טק חמור גם הוא. רבים מהנמצאים בחל"ת ולא חוזרים לשוק התעסוקה, בין אם הם רוצים לחזור לעבוד או לא, הם צעירים, והצעירים הם אחד המאגרים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לעובדים חדשים עבור ענף ההיי-טק. גם כאלה שלמדו או לומדים את מקצועות ההיי-טק והמחשבים, ולפרנסתם עבדו עד לפני הקורונה בענפים כגון המסעדנות והתיירות. מכל זה יוצא שההיצע שיש בתוכניות הממשלתיות שיצאו לפועל גדול על הביקוש. החל"תניקים לא ממהרים לחזור לעבודה, וגם אלה שכן רוצים ושמסיימים את מסלולי ההכשרה לא תמיד מוצאים מקום עבודה. כי בסופו של דבר, אי אפשר ללמוד את המקצועות הנדרשים בשוק ההיי-טק במסלול של כמה חודשים וקשה מאוד למצוא את המעסיק שיקלוט לעבודה בוגרי מסלול שכזה. הדוגמה הבולטת היא לימודי הסייבר: אין חברה רצינית שתקלוט בוגר קורס סייבר שנמשך פחות משנה. אלא שאצל רבים מאלה שיש להם את ההשכלה האקדמית ואת הידע, המוטיבציה לחזור לענף נמוכה, כי החל"ת המפנק נעים להם. נכון שזה רלוונטי לכל המקצועות, אבל בקטר של המשק, שאמור להוציא אותו מהמשבר, זה צריך להדאיג את הגורמים הרלוונטיים במיוחד. החרדים, הערבים והנשים נותרו מאחור כאן יש להכניס את העובדה שמאגרי פוטנציאל אחרים לעובדים בהיי-טק ממשיכים להיות לא ממומשים, ובעיקר חרדים, ערבים ונשים. בדו"ח מצוין שחלה השנה סטגנציה במספר השכירים החרדים בהיי-טק, ירידה תלולה – של 20% – בשיעור הנשים מבין כלל המועסקים בענף מהמגזר הערבי וקיטון במספר הנשים שהקימו חברות טכנולוגיה. הפתרון למציאות עגומה זו הוא לא רק בתקציבים ותלוי גם בתעשייה, במנהליה ובחינוך מתאים לשינוי הפרדיגמה שלפיה אוכלוסיות מסוימות לא מתאימות לעבוד בענף. קיימות אמנם יוזמות מבורכות מצד חברות שמפנות משאבים לפריפריה ולאוכלוסיות אלה, אבל זה עדיין מעט מדי ולפעמים גם מאוחר מדי. השורה התחתונה: קצת יותר משנה לאחר פרוץ המשבר, שיצרה הזדמנויות חד פעמיות לפתרון בעיות שורשיות בענף ההיי-טק, ובמרכזן המחסור בכוח אדם, חזרנו לאותה הנקודה שבה היינו ערב הקורונה הכלכלית – ועל כך יש רק להצטער.

זה לקח לא מעט זמן, אבל יש תאריך משוער להשקת המהדורה הניידת של Battlefield