המערכת שפיתחה חברת נוסטרומו הישראלית היא מבוססת תאי קרח, המסוגלים לאגור אנרגיה סולארית כדי לייצר חשמל בצורה שאינה מזהמת. מייסד החברה: "יודעת לתת מענה ירוק לצורך במיזוג אוויר"

"אנחנו לא רק ילדים כועסים כפי שהתקשורת מנסה להציג אותנו", סיפרה האקטיביסטית הצעירה לכלי התקשורת, שנותרו המומים מההופעה הלא שגרתית שלה

בינתיים הוא זמין לבדיקת מספר קטן של נסיינים בערוץ המפתחים של תוכנית ה-Insiders

אדם מניו יורק הגיש תביעה ייצוגית נגד חברת המדפסות וההדמיה הידועה על סך 5 מיליון דולר. הסיבה: במכשיר המשולב סורק ופקס שקנה, סורק המסמכים והפקס מסרבים לפעול כשרמות הדיו להדפסה נמוכות

בשקט בשקט נכנס לדפדפן כרום עוד פיצ'ר שמאפשר לנתח את ההתנהגות שלנו בכל אתר ואתר, וחושף אותנו למעסיקים חולי שליטה והאקרים נכלוליים. הפתרון נעוץ בהגדרות - או במעבר לדפדפן אחר

HopOn, שמציעה פתרונות טכנולוגיים בתחום התחבורה, ובפרט אמצעי תשלום, הודיעה על שני מינויים חדשים בצמרת החברה: אלעד רוטברג ינהל את הפעילות הישראלית והדר חורי קרייזלר תהיה סמנכ"לית השיווק שלה. רוטברג מגיע ל-HopOn מעולמות הצבא, המשפטים והאופרציה. הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים ומשפטים מאוניברסיטת רייכמן, ותואר שני במנהל עסקים בתוכנית רקנאטי מאוניברסיטת תל אביב. רוטברג שירת כקצין בחיל האוויר במשך כ-18 שנים. לאחר שחרורו מצה״ל ב-2014 הוא עבד במשך שנתיים בפירמת עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', ובהמשך עבד במשך שנה בפירמת עורכי הדין וקסלר, ברגמן ושות'. בתפקידו האחרון הוא שימש כמנהל האופרציה ב-Kubiya UX. הדר חורי קרייזלר, סמנכ"לית השיווק של HopOn. צילום: הדר דולן חורי קרייזלר היא בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון בממשל ודיפלומטיה מאוניברסיטת רייכמן. היא מביאה עמה ניסיון בתחום השיווק, בפרט בשוק התחבורה. בארבע השנים האחרונות שימשה חורי קריילזר כסמנכ״לית השיווק של סלופארק. HopOn הוקמה ב-2013 על ידי עופר סיני ודוד מזומן. החברה מפתחת מוצרי תשלום וניהול חשבונות תחבורה במגוון אמצעי תחבורה בארץ ובחו"ל, והייתה לחברה הראשונה בישראל שאפשרה תשלום דיגיטלי בתחבורה הציבורית על ידי סריקת ברקוד וטעינת כרטיסי רב קו, באמצעות אפליקציית רב פס שלה. כיום היא מעסיקה 70 עובדים, בניהולו של המנכ"ל, אמיר רוזנצביג. בחודשים האחרונים HopOn הודיעה על גיוס בסך 30 של מיליון שקלים בהנפקה פרטית שהובלה על ידי קבוצת הרכב UMI, ועל רכישת ECR הבריטית. לדברי רוזנצביג, "חורי קרייזלר מביאה איתה ניסיון ארוך שנים בעולמות השיווק בתחום התחבורה, ולרוטברג ניסיון תפעולי וניהולי רב. צירופם יסייע לנו להמשיך לצמוח".

יצרנית המדפסות קנון עומדת בפני תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה לבית המשפט המחוזי במחוז המזרחי של מדינת ניו-יורק. מגיש התביעה, דיוויד ליקראפט, טוען שקנון הסתירה ממנו ומאחרים את העובדה שאי אפשר לבצע סריקה באמצעות המדפסת המוכללת מסוג הזרקת דיו שרכש ממנה, מדגם PIXMA MG2522, אם אחד ממכלי הדיו שלה מתרוקן. לטענתו, בתביעה, שהגיש בשמו ובשם כל אחד שרואה את עצמו נפגע, קנון הסתירה את הפרט הזה בעת שהתעניין ברכישת המדפסת שיכולה, מעבר להדפסה, גם לשמש כמכונת צילום וכסורק. ליקראפט טוען שמדובר במצג שווא: "קנון לא מזהירה את הצרכנים שדיו הוא מרכיב הכרחי על מנת לסרוק או לפקסס מסמכים. קנון ידעה, או הייתה צריכה לדעת, שהייצוגים והפרסומות שלה בנוגע למדפסות ה-הכול כלול שלה היו שקריות ומטעות", צוין בכתב התביעה. הוא מאשים את החברה שהיא עושה זאת בכוונה, כדי לגרום לאנשים להוציא כסף לרכישת מכלי דיו חדשים, גם אם הם זקוקים רק לפעולת הסורק. "אין כל סיבה או בסיס טכני לייצור מדפסות הכול כלול עם פונקציית זיהוי מפלס דיו שגורמת לסורק להפסיק לפעול כשמכלי הטונר מכילים מעט דיו או ריקים", הוא מוסיף. קנון עדיין לא השיבה לכתב התביעה. ליקראפט משאיר לבית המשפט לקבוע את רמת הפיצויים, אם, כמובן, יזכה במשפט – ואם היא אכן תוכר כתביעה ייצוגית.

לבית משפט השלום בתל אביב הוגש באחרונה כתב אישום נגד מיכאל מאירי (69) תושב אזור, ורונן איזק (56) תושב אשקלון, בגין הפצת תוכנה בלתי חוקית, המכילה מידע על כ-9.5 מיליון אזרחי המדינה. השניים נאשמים בביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, ניהול מאגר מידע אסור ושימוש בעורמה, מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד סתיו גרוסמן, סגנית בכירה במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, "בין השנים 2008 ל-2018, מאירי ואיזק ערכו, שיווקו והפיצו את התוכנה, אשר היוותה מצבור של מאגרי מידע. התוכנה כללה כ-136 מיליון רשומות, המתייחסות לכ-9.5 מיליון אזרחי מדינת ישראל, ביניהם גם אזרחים ישראליים אשר כבר נפטרו". לפי כתב האישום, "השניים הרכיבו את בסיס הנתונים של תוכנת 'השועל' מלפחות 38 מאגרי מידע ומאגרי נתונים שונים, וביניהם מאגר המידע האישי המכונה 'אגרון', הכולל רשומות על אודות מיליוני אזרחים ישראליים ומורכב בעיקרו מבסיס הנתונים של מרשם האוכלוסין של משרד הפנים". עוד הוזן לתוכנה מאגר כלי רכב, הכולל פרטי מידע על אודות יותר משלושה מיליון כלי רכב. "הנאשמים ערכו את תוכנת 'השועל', כך שחלק מן הרשומות שבמאגר כלי הרכב קושרו באמצעות התוכנה לפרטי מידע אישי, שנאספו אל בסיס הנתונים של התוכנה – ממאגרי מידע אחרים". ההאשמות: התוכנה שווקה ללקוחות רבים, ביניהם עורכי-דין וחוקרים פרטיים עוד נטען כי "מאירי ואיזק שיווקו את התוכנה, שכונתה 'השועל', או '145', ללקוחות רבים, ביניהם עורכי-דין וחוקרים פרטיים, תמורת תשלום חודשי או שנתי, ואלה השתמשו בתוכנה לאיתור מידע אישי, כדי לקדם את עסקיהם". כך, נכתב, "מאירי ואיזק שיווקו את תוכנת 'השועל' למאות לקוחות שונים. הלקוחות, נטען, "השתמשו בתוכנת 'השועל' לצורך שליפת מידע אישי על אנשים, בהיקפי שימוש משתנים מלקוח ללקוח – אשר נעו בין שימוש חד פעמי לבין שימוש יומיומי, לאורך תקופה של כמה חודשים או שנים. במעשיהם הנאשמים פגעו בפרטיותם של מיליוני אזרחי מדינת ישראל, מושאי המידע, שלא כדין, בלא ידיעתם או הסכמתם, והשתמשו בידיעות על ענייניהם הפרטיים של האזרחים – שלא למטרה שלשמה נמסרו הידיעות". על פי המתואר בכתב האישום, ממכירת גישה לתוכנה הפיק מאירי הכנסה הנאמדת בכ-2.3 מיליון שקלים, ואיזק – 1.2 מיליון. "הנאשמים פעלו באופן מודע ושיטתי על מנת לטשטש, להסתיר ולהעלים את הכנסותיהם מרשויות המס בישראל". דליפה ישנה של מרשם האוכלוסין שעדיין יש לה השלכות כיום ממחלקת הסייבר בפרקליטות צוין כי "כתב האישום ממחיש את הערך הכלכלי שמגולם במאגרי מידע לא חוקיים. מאגר המידע שעליו הורכבה התוכנה שמכרו הנאשמים התבסס על תוכנת האגרון, שכללה את מרשם האוכלוסין שדלף לפני יותר מעשור והופץ באינטרנט. לאחר חקירה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, נחשפו הגורמים שהוציאו את מרשם האוכלוסין והפיצו אותו באינטרנט, והפרקליטות העמידה לדין את הנאשמים. חלק מהנאשמים נידונו בזמנו לעונשי מאסר בפועל. עם זאת, השלכות הדליפה של מרשם האוכלוסין לא נבלמו, וכתב האישום הנוכחי ממחיש זאת". מהרשות להגנת הפרטיות נמסר כי "הרשות ניהלה חקירה מורכבת על מנת לחשוף את הנאשמים שיצרו את התוכנה, תכנתו אותה ואף שיווקו אותה באופן בלתי חוקי במשך שנים. הרשות תמשיך לפעול להעלאת המודעות הציבורית לאיסור השימוש שלא כדין במאגרי מידע בלתי חוקיים, לרבות תכנות ושיווק של תוכנות אסורות המבוססות על מאגרים כאמור, לשם חיזוק ההגנה על פרטיות הציבור". בבקשת חילוט שצורפה לכתב האישום, נכתב כי "אם יורשעו הנאשמים, יתבקש בית-המשפט להורות על חילוט כל חומרי המחשב, הטלפונים הסלולריים, מדיה מגנטית ועוד, אשר שימשו את הנאשמים כאמצעי לביצוע העבירות שבכתב האישום".