ועדת החוקה של הכנסת אישרה אתמול סופית את התקנות שמבטלות בפועל את הצורך במתן טביעת אצבע כתנאי להנפקת תעודות ודרכונים ביומטריים. עוד קבעה הוועדה, כי תוקף תעודות כאלו יהיה ל-10 שנים, בעוד שעד כה, מי שלא רצה לתת טביעת אצבע "נענש" על ידי משרד הפנים ותוקף התעודה שלו היה רק לחמש שנים. בכך הגיע לסיומו דיון ארוך, שתחילתו במאבק אזרחי של התנועה לזכויות דיגיטליות וגופים נוספים, שלווה בשורה של דיונים בערכאות משפטיות, דו"חות מבקר וביקורת ציבורית חריפה. הטענה המרכזית הייתה לא נגד עצם לקיחת טביעת האצבע, אלא על כך שהן הועברו למאגר ביומטרי, שהכיל מיליוני טביעות אצבע של אזרחים שהנפיקו תעודות ביומטריות. בדיונים קודמים הוועדה דנה גם בצורך בהמשך קיומו של המאגר, אבל אתמול לא עסקה בכך, אלא אישרה את התקנות האלה בלבד. מעתה התנאי היחיד יהיה תמונה של מבקש התעודה. עם זאת, הוועדה דחתה את אישורו של סט תקנות נוסף, העוסק במתן שירותים ממשלתיים ושירותים בשדות תעופה באמצעות מסמך זיהוי ביומטרי באפליקציה או אל מול עמדת שירותים ממוכנת ("קיוסק"). יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, התנה את אישור התקנות בכך שיובהרו כללי אבטחת המידע החלים הן בהזדהות המקוונת באפליקציה והן בהפעלת ה"קיוסקים": "דעתי לא נוחה מהציפייה שמביאים נושאים חדשים ועל הדרך נאשר אותם. אבקש מהממונה על היישומים הביומטריים הצגה מפורטת לסוגית אבטחת המידע. כמו כן, התייחסות בכתב של רשות הגנת הפרטיות לצעדים הנדרשים לשם כך. קחו אחריות על רמת הסיכון. צריכה להיות בהירות נורמטיבית. לא אאשר את התקנות בלשון עמומה כשלא ברור מי קובע את הכללים", אמר קריב. רקע ב-27 בפברואר 2017 התקבל בכנסת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017, המכונה "חוק המאגר הביומטרי". במסגרת התיקונים בחוק נקבע, כי המאגר הביומטרי יכלול, כחובה, תמונות תווי פנים של תושבים, ונקבע, כהוראת שעה למשך חמש שנים, כי תמונות טביעות אצבע של תושבים שהסכימו לכך בכתב ייכללו וישמרו במאגר הביומטרי. ב-1 ביוני 2022 הוארכה הוראת השעה עד ה-30 ביוני 2023. עם תום תקופת הוראת השעה, יימחקו טביעות האצבע של התושבים, שנשמרו במאגר הביומטרי. לצד הארכת הוראת השעה, הודיעה שרת הפנים כי בכוונתה להפעיל את סמכותה בהתאם לסעיף 5א לחוק ולצוות על הנפקת מסמכי זיהוי לתקופה של עד 10 שנים, ללא תלות במתן הסכמה לשמירת טביעות אצבע במאגר הביומטרי, בשונה מהמצב שהיה עד כה, כאשר לתושב שרק תמונת פניו הוכללה במאגר הביומטרי, הונפק מסמך זיהוי בתוקף עד 5 שנים. בהתאם לשינוי האמור, מוצע לערוך כמה התאמות למצב החדש.

שוחררה גרסה חדשה (3.18 / 3.19 ביטא) של כלי העזר Rufus. כלי זה, מאפשר למשתמש ליצור התקן USB בר-אתחול (Bootable USB flash drives) היכול

מפעילי תוכנת הכופר LockBit ransomware החלו להשתמש בשיטה חדשה כדי לנסות ולהתקין את תוכנת הכופר במחשבים של משתמשים. שיטה זו, מתבססת על

יימכר כאן בישראל במחיר של 1,999 שקלים, עם Snapdragon 870 ועם תמיכה בדור חמישי

במסגרת שבוע הסייבר השנתי של המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א, מערך הסייבר הלאומי, משרד הכלכלה ומשרד החוץ, הוענק היום (ג'), פרס 'אות מגן הסייבר' למנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק. פרס 'אות מגן הסייבר' ניתן מדי שנה לדמות בעלת הישגים ותרומה יוצאת דופן לקהילת הסייבר בישראל. זו השנה הרביעית בה מוענק האות, שמטרתו לציין תרומה ייחודית והישג יוצא דופן בתחום הסייבר הישראלי, באחד מהתחומים הבאים: כלכלה, טכנולוגיה, ממשל ואקדמיה. השנה הוחלט להעניק את הפרס לברוורמן-בלומנשטיק על הישגיה מעוררי השראה בקידום הסייבר הישראלי, הכלכלה והטכנולוגיה. בעבר, הוענק אות הסייבר לגיל שוויד, יוסי כהן, ארנה ברי ודמויות בולטות נוספות בעולם הסייבר הישראלי. ועדת הפרס, בהובלת האלוף (מיל') פרופ' איציק בן ישראל ובהרכב ד"ר גיורא ירון, ד"ר שלמה מרקל, גל שמואלי, וגילי דרוב–היישטיין פירטה את נימוקי הפרס וציינה כי "ועדת האות התכנסה ובחרה להעניק למיכל ברוורמן-בלומנשטיק את האות, לאחר שלאורך השנים הגיעה להישגים מעוררי השראה בקידום הסייבר הישראלי, הכלכלה והטכנולוגיה. אין ספק שקידום תחום הסייבר הינו חיוני כדי להביא את ישראל למעמד של מעצמת סייבר עולמית. לאורך השנים פועלת מיכל כיזמית והן כמנהיגה עסקית בעלת חזון, לקידום שיתופי פעולה, פיתוח מחקרי והעמדת תעשיית הסייבר הישראלית בחזית העולמית. ניתן למנות את ההצלחות שפרחו תחת ניצוחה, מאחד הסטארט-אפים הראשונים שנרכשו, דרך הובלת חברת RSA, הקמת מרכז הסייבר של מיקרוסופט בישראל וכיום, כמנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, עמדה בה השפעתה על מעמדה של ישראל בתחום ועל קידום המחקר הטכנולוגי הינה עצומה.  עשייתה לא פסקה בתעשייה ובמחקר, לצד כל אלו היא מקדמת עשייה חברתית ומהווה השראה לנשים בתחום ובכלל. כאישה מובילה ופורצת דרך, מיכל מהווה השראה לעשייה וקידום נשים בטכנולוגיה ובתפקידי ניהול בכירים. דרכן של נשים בתחומים אלו אינה סלולה באופן טבעי, ועשייתה למען קידום נשים, תוך שימת הדגש על שילובן בתפקידים טכנולוגיים, הביאה לשינוי חברתי ולקידום השוויון המגדרי. יכולתה להשתנות עם הזמנים, לצפות ולחפש אחר האתגרים הבאים, עבורה, עבור החברות אותן היא מובילה ועבור מדינת ישראל, הינה ייחודית ובולטת".   דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה *בתמונה הראשית משמאל לימין: יו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, פרופ' איציק בן ישראל, ומנכ"לית המרכז למחקר סייבר, גילי דרוב היישטיין, מעניקים את סוס הסייבר – אשר הפך לסמל שבוע הסייבר השנתי – למיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח.

אפל זה עתה הכריזה על הדור השני של מעבד הבית שלה, M2, אבל הרשת והתקשורת הטכנולוגית האמריקנית לא שוקטים על השמרים וכבר בודקים מה יהיה הלאה. לפי דיווחים חדשים, TSMC תייצר גם את המעבדים המעודכנים של משפחת ה-M2 החדשה וגם את הדור הבא, ה-M3. באופן לא מפתיע, היא תעשה זאת בתהליך הייצור החדש של 3 ננו-מטר. ההערכה בשוק היא ש-TSMC תהיה מוכנה לייצור מעבדים ב-3 ננו-מטר כבר ברבעון האחרון של השנה הנוכחית, וכנראה שתצליח להקדים את סמסונג, שגם היא משנה בימים אלה את קווי הייצור שלה בהתאם לליתוגרפיה החדשה. אפל אמורה, כפי שקרה בדור הראשון של מעבדיה, להשיק גרסאות Max ו-Pro של M2, ולפחות גרסת ה-Pro אמורה להיות מיוצרת ב-3 ננו-מטר. עם זאת, ייתכן שגרסת ה-Max עדיין תיוצר ב-5 ננו-מטר. כך או כך, מרק גורמן, גורו האפל של בלומברג, ציין כי M2 Pro יהיה המעבד שבו תשתמש אפל עבור ה-MacBook Pro עם מסך 14 אינץ' וכן עם מסך 16 אינץ', וגם עבור גרסת הקצה העליון של ה-Mac mini. מעבד ה-M3 ישולב בדור הבא של ה-MacBook Air עם מסך 13 אינץ', ב-MacBook Air חדש עם מסך 15 אינץ', ב-iMac חדש וייתכן שגם ב-MacBook עם מסך 12 אינץ'.

הפיתוח עומד בלב חברת סטארט־אפ שהקים בשם ArBC. באמצעות בינה מלאכותית, משקפי ה-AR ידגישו מילים חשובות ויציגו תמונות לקורא תוך כדי קריאה

הטכנוקינג של טסלה הבהיר בתחילת החודש כי הוא מיצה את הקונספט הזה של עבודה מהבית - והביא איתו צונאמי של עובדים, למשרדים שלא היו מוכנים לקבל אותם