הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
07/07/22 19:01
4.31% מהצפיות
מאת Gadgety
לאחר שחשפה את מכשירי הגיימינג האימתניים שלה בסדרת ה-ROG Phone 6, ב-ASUS ככל הנראה מתכוננים לחשוף בקרוב גם סדרת דגל קומפקטית חדשה שתתפוס את מקומה של ה-Zenfone 8 שהוצג לפני כשנה. עוד טרם שתחשוף פרטים רשמיים כלשהם אודות ה-Zenfone 9, סרטון פרסומי של המכשיר נחשף ברשת ומציג את העיצוב וחלקים ממפרטו של מכשיר הדגל הבא […]
07/07/22 17:22
4.02% מהצפיות
מאת Gadgety
רק לאחרונה שיאומי הציגה לעולם את סדרת ה-Xiaomi 12S, אך כידוע לחלקנו, הסדרה עתידה להימכר בסין בלבד ולא לצאת מגבולות המדינה. עוד לפני מועד ההכרזה הרשמי, שמענו דיווחים עם הטענה הזו, אשר סיפרו גם על קיומה של סדרת ה-Xiaomi 12T המיועדת לשוק הגלובלי. כעת, חושף היוטיובר The Pixel פרטים חדשים אודות ה-Xiaomi 12T Pro, ומדגיש […]
07/07/22 16:52
3.74% מהצפיות
מאת מעריב
משתמשים רבים דיווחו על תקלת חיבור לא שגרתית באפליקציית הניווט. המשתמשים דיווחו על קשיים בחיבור ושימוש בשירות האפליקציה
07/07/22 15:02
3.45% מהצפיות
מאת Suppware
מיקרוסופט (Microsoft) שחררה רשימה עדכנית (קובץ csv) של תחומי (Blocks) כתובות ה-IP (IPv4 ו- IPv6) הציבורים (Public) בהם משתמשת החברה. מידע
07/07/22 08:55
3.16% מהצפיות
מאת גיקטיים
הוא כאן: Sentry Mode מגיע לנהגי טסלה הישראלים ומבטיח שהם ידעו טוב טוב מה קורה, גם כשהם לא ליד הרכב
07/07/22 12:43
2.87% מהצפיות
מאת מעריב
משרד החקלאות השיק את המערכת החכמה לחישוב מדדי השקיה, שתוביל לדיוק וליעילות בכרמי יין. המערכת תחשב את מדדי ההשקיה בהתבסס על דאטה מתחנות מטאורולוגיות אזוריות
07/07/22 15:32
2.87% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האקרים שלוחי ממשל צפון קוריאה תקפו בשנה האחרונה ארגוני בריאות רבים עם כופרות, ובמקרים מסוימים שיבשו את השירותים שלהם למשך "תקופות ממושכות" – כך התריעו אתמול (ד') ה-FBI וסוכנויות ביון אמריקניות נוספות.
הפצחנים הצפון קוריאנים תקפו בכופרות כדי להצפין מערכות IT שמאחסנות רשומות רפואיות אלקטרוניות וניתוחים של צילומי דימות – כך מסרו אנשי הבולשת, משרד האוצר והסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA). בהתראה שהנפיקו הם קוראים לארגוני שירותי בריאות לחזק את אבטחת הסייבר שלהם.
מומחים ציינו כי זו עוד עדות, האחרונה בשלב זה, לכך שהאקרים בחסות מדינות כמו צפון קוריאה ואיראן לא מהססים להשתמש בטקטיקה המזוהה לעתים קרובות עם פושעי סייבר שלא פועלים בחסות מדינה: תקיפה בכופרות של ארגונים ממגזר הבריאות.
מומחה לאבטחת סייבר שניתח את הכופרה והוא בין אלה שמייעצים לממשל הפדרלי אמר שהנוזקה מופעלת באופן ידני – משמע, לתוקפים יש יכולת לבחור אילו קבצי מחשב להצפין לטובת הסחיטה.
ניסיון "נתעב" למתקפת סייבר איראנית על בית חולים לילדים
כריסטופר ריי, ראש ה-FBI, האשים בחודש שעבר האקרים שנתמכים על ידי ממשלת איראן בניסיון "נתעב", כלשונו, לביצוע מתקפת סייבר על בית החולים לילדים בבוסטון בשנה שעברה. טהרן לא הכחישה את דברי ריי. ההאקרים האיראנים היוו מקור לעוד התראה אמריקנית בנושא כופרות במגזר הבריאות – בנובמבר האחרון.
מומחי אבטחה ציינו כי מגפת הקורונה הביאה לגידול משמעותי בהיקף מתקפות הכופרה ברחבי העולם, כאשר אחד היעדים ה-"פופולריים" היה ספקיות של שירותי בריאות. אלה עבדו עם משאבים חלקיים, בשל העומס שהוטל עליהם מהמגפה, ואז נאלצו להתמודד עם מתקפות כופרה משבשות לאורך תקופת הקורונה.
גל מתקפות הכופרה החל לשטוף את בתי החולים בארצות הברית עם פרוץ מגפת הקורונה ברבעון הראשון של 2020. המתקפות הראשונות בוצעו על ידי האקרים דוברי רוסית. מתקפת כופרה שבוצעה באוקטובר באותה השנה גרמה לכך שרופאים באוניברסיטת ורמונט דחו טיפולי כימותרפיה לחולי סרטן.
התדמית: מדינה נחשלת טכנולוגית; המציאות: מדינה עם יכולות פריצה עצומות
הסוכנויות האמריקניות לא ציינו בהתראה שהונפקה אתמול את שמות הארגונים שנפגעו מההאקרים הצפון קוריאנים. קבוצת שיתוף באיומי סייבר בעולם הבריאות לא זיהתה איש מחבריה כקורבן של אותן מתקפות, ולכן היא העריכה שהקורבנות היו ארגונים קטנים, שלא היה ביכולתם להתמודד עם סוג מתקפה שכזה.
מומחים ציינו כי צפון קוריאה ניצלה את תדמיתה כמדינה ענייה ונחשלת טכנולוגית, כאשר במקביל היא בנתה לעצמה יכולות פריצה עצומות. כך, הממשל בוושינגטון הפנה אצבע מאשימה נגד פיונגיאנג שלפיה היא זו שפיתחה והפיצה את הכופרה המפורסמת WannaCry, שהתפשטה החל מ-2017 ליותר מ-200 אלף מכונות ב-150 מדינות. מתקפת הסייבר הסבה נזקים במיליארדים לארגוני רפואה ברחבי העולם. רק בשירות הבריאות הלאומי של בריטניה (ה-NHS), הנזק עמד על יותר מ-100 מיליון דולר.
07/07/22 17:26
2.87% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ערב פיזורה, במסגרת ניקוי השולחן, אישרה הכנסת את החוק המחייב שקיפות בקמפיינים בתקופת בחירות. החוק קובע שכל מודעת בחירות חייבת להיות מזוהה ושלא יתאפשר עוד פרסום של קמפיינים אנונימיים. ברוח התקופה, דאגו המחוקקים להכניס לתוכו גם את הטוקבקים והפרסום הממומן ברשתות החברתיות.
אישור החוק, ממש בדקה ה-90, ערב הבחירות, הוגדר על ידי גורמים המומחים לנושאי ממשל ודמוקרטיה כ-"רעידת אדמה". הם ציינו כי החקיקה מחייבת באופן מפורש וללא כל סייג כל מפרסם בכל פלטפורמה שהיא, לרבות פלטפורמות דיגיטליות.
מבחן ההצלחה של החוק הוא לא רק באכיפה הישירה שלו, אלא במענה לשאלה האם הוא יצליח למנוע, או לפחות להפחית, רעות חולות אחרות שנפוצות ברשת, בעיקר בתקופת בחירות: פייק ניוז, הסתה, הפצת שנאה ועוד.
במערכות הבחירות הקודמות והתכופות, היכולת להישאר אנונימיים אפשרה לפוליטיקאים ולאוהדיהם לפרסם תעמולה שכוללת עובדות שקריות, או שיש בה משום הסתה ברורה נגד גורמים מסוימים. היא גם אפשרה למועמדים לפתוח ולתפעל קבוצות ברשת שלא היו מזוהות עמם באופן ישיר, ושדרכן הם הפיצו סוגי תעמולה שחוק תעמולת הבחירות לא מאפשר. זה הגיע עד כדי בחילה, מאחר שפוליטיקאים – בשמם או שלא, השלוחים שלהם ותומכיהם הקצינו עד מאוד את השיח, רידדו אותו ולא בחלו להשתמש גם בשפת ביבים. שלא לדבר על הפצת השקרים הכמעט סיטונית על ידי אי אילו מועמדים.
הפעם הצליחו הח"כים להביא את החוק המחייב שקיפות בקמפיינים לכדי אישור. יש לקוות שהחוק ישיג את מטרתו ושהוא יביא לצמצום גם בתופעות אחרות, כגון פייק ניוז ופגיעה בפרטיות. זאת, בהנחה שהפוליטיקאים לא ימצאו דרך לעקוף אותו, או פשוט יעברו עליו
נוסח החוק התבסס על המלצות ועדה ציבורית בראשות הנשיאה בדימוס של בית המשפט העליון, דורית בייניש. הוועדה הזו הוקמה עוד ב-2018 והגישה את מסקנותיה כבר די מזמן, אבל מאחר שבשנים האחרונות לא הייתה ואין רציפות בעבודת הכנסת, הדיון בחוק נדחה בכל פעם. משכך, הוועדה העדיפה להתמקד בנושא אחד: האנונימיות. באחד הדיונים, שנערך בכנסת הנוכחית, התייחסה השופטת בדימוס בייניש לנושא הפייק ניוז, שיכול לשגשג בזכות האנונימיות. "יש שאלה מהם התכנים בעידן הפייק ניוז וכמה אפשר להתערב", אמרה בייניש. היא ציינה כי "השקיפות היא עקרון חשוב מאוד בתעמולת בחירות, ובאה לידי ביטוי בכך שמי שמפרסם צריך להזדהות, וכך יודעים מי עומד מאחורי הפרסום".
גם שאלת האכיפה הטרידה את בייניש, ולכן, בוועדה שהיא עמדה בראשה הוצע שהאכיפה לא תהיה פלילית, ובמקום זה יינתנו סמכויות רחבות יותר לוועדת הבחירות המרכזית.
לצד זה נדונו נושאי הפרטיות, ובכלל זה איסוף מידע על בוחרים שלא בידיעתם ואי הקפדה על מחיקת ספר הבוחרים בכל פעם שמערכות הבחירות מסתיימות.
יו"רית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, אמרה ש-"אחרי כל מערכת בחירות דנים בהצעות להתאמת דרכי התעמולה למציאות המתחדשת, אבל בגלל התדירות הגבוהה של הבחירות, לוח הזמנים לא מאפשר ליישם שינויים מרחיקי לכת בחוק והדיון נדחה לכנסת הבאה". הפעם הצליחו הח"כים להביא את החוק המחייב שקיפות בקמפיינים לכדי אישור. יש לקוות שהחוק ישיג את מטרתו ושהוא יביא לצמצום גם בתופעות אחרות, כגון פייק ניוז ופגיעה בפרטיות. זאת, בהנחה שהפוליטיקאים לא ימצאו דרך לעקוף אותו, או פשוט יעברו עליו. אשרי המאמין.