זעקת אנשי ההיי-טק לנוכח התוכנית המשפטית של הממשלה והשלכותיה על הענף הגיעה היום (ג') לחדר הדיונים של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. בכירים בהיי-טק הישראלי, ובהם שניים מבכירי אנשי ההון-סיכון בישראל – חמי פרס מפיטנגו וארז שחר מקומרה קפיטל – העידו על מה שהענף חווה בשבועות האחרונים, כולל הם אישית: חברות שמוציאות את הכספים שלהן מישראל, משקיעים שחושבים פעמיים האם להשקיע כאן וכאלה שהחליטו שלא יעשו זאת, בעקבות אותה תוכנית. בדיון ציינו המשתתפים כי עד כה כבר הוצאו מישראל כספים של חברות היי-טק בהיקף של יותר ממיליארד דולר. אנשי ההיי-טק שנכחו בדיון דיברו מדם ליבם. רבים מהם הם יזמים ותיקים, שראו הרבה מאוד בחיים, שעברו משברים, מיתונים והאטות כלכליות. אבל כזה לא היה, או יותר נכון לא יהיה: פרס הזהיר מ-"נזק בלתי הפיך" להיי-טק הישראלי אם ה-"רפורמה" תעבור, ושחר טען כי היא תביא ל-"עצירה כמעט מוחלטת" של ההשקעות בענף. אם הנבואות השחורות האלה יתגשמו, הזהירו המשתתפים, יהיו כאן עליית מחירים תלולה וירידה ניכרת בהכנסות המדינה ממיסים. שהרי ההיי-טק משלם רבע מתשלומי המיסים במדינת ישראל ואחראי ליותר ממחצית היצוא מכאן. זה יפגע בכל התושבים במדינה – באלה שתומכים בתוכנית ובאלה שלא. אמנם, ההיי-טק הישראלי בנוי, מבחינה כלכלית, לא רק על השקעות זרות, אבל הוא בנוי עליהן במידה רבה מאוד: לפי הנתונים שהוצגו בדיון, קצת יותר ממחצית מההשקעות בענף בארץ מגיעות מחו"ל, 40% מהון פרטי של ישראלים ורק אחוזים בודדים – מכסף ממשלתי. אבל גם אם הממשלה תתעשת ותחליט להשקיע הרבה יותר בהיי-טק, ואפילו השקעות אדירות, יש חשש גדול שזה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי. ומי לא בא? ניר ברקת! להתגייסות של ראשי ההיי-טק נגד הרפורמה ולטובת המחאה אמורה להיות משמעות רבה מאוד: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שיודע דבר או שניים בכלכלה, מבין היטב את הסכנה שבעצירת השקעות או בצמצומן הגדול. שר הכלכלה, ניר ברקת, הוא איש היי-טק בכיר בעברו, היה בין המשקיעים הראשונים בצ'ק פוינט – אחת מהחברות בענף שהקרן שהוא נמנה על מקימיה, BRM, השקיעה בהן. השניים יודעים מה זה היי-טק ומה חשיבותו לכלכלה הישראלית – ועדיין מרשים לעצמם להתעלם מהאזהרות של בכירי הענף. ולא רק שלהם – גם של מיטב הכלכלנים הישראליים, חתני פרס נובל, משפטנים, אנשי רפואה, חינוך ומה לא. העובדה שאין התייחסות רצינית של הממשלה לאזהרות של אנשי ההיי-טק חמורה מאוד. כחלק מזה, בלט מאוד חסרונו של השר ברקת בדיון היום בכנסת, או לפחות של מישהו ממשרדו – המנכ"ל או מנהל רלוונטי אחר. דווקא ההיי-טקיסטים יכולים לשבת סביב השולחן ולנסות להגיע להסכמה טוב יותר מאחרים, ובפרט מפוליטיקאים, כי המאבק שלהם לא פוליטי, אלא זהו מאבק על הכלכלה הישראלית, שההיי-טק הוא הקטר שלה ואם כבר היעדרויות, גם ראשי איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) לא מצאו לנכון להגיע לדיון. ההיעדרות הזאת לא מקרית, לפחות לא במקרה של התאחדות התעשיינים. היא מהווה חלק מהשתיקה הרועמת של נשיא ההתאחדות, ד"ר רון תומר, שמגיב חדשות לבקרים על התפתחויות כלכליות כאלה ואחרות, ורק על השפעת התוכנית המשפטית של הממשלה על ההיי-טק לא שמענו אותו עד היום – וזה הרבה יותר ממקומם. התאחדות התעשיינים ו-IATI חוטאים לתפקידם העיקרי: לשמור על החברים בהם, על ענף ההיי-טק בכלל – וגם על הענפים האחרים שתלויים בו, שהרי איבוד של השקעות זרות בהיי-טק עלול להביא לאיבוד של אותם ענפים. גם הוא לא הגיע. ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר הטיעון של האיגודים המייצגים את ההיי-טק, שלפיו הם מעוניינים לשמור על יחסים קורקטיים עם הממשלה, לא רלוונטי כאן. כאשר הממשלה מובילה מהלכים שעלולים לפגוע בענף, הם לא יכולים לשבת על הגדר, רגל פה רגל שם, אלא חייבים לקחת צד – את הצד של ההיי-טק, הענף שאותו הם מייצגים. הגלגל החל להסתובב, וספק אם ניתן יהיה להחזיר אותו לאחור הזעקה של ענף ההיי-טק היא אמיתית, ומתריעה על עוד דבר, שסמוי מן העין: רוב מכריע של המשקיעים שכבר מתחילים להדיר את רגליהם מישראל לא עושים זאת בהצהרות לתקשורת, לא ברעש – אלא בשקט. הם לא מרימים דגל ולא מכריזים שהם חדלים מלהשקיע כאן, אלא פשוט מתחילים לשים את כספם במקומות אחרים. כן הגיעו. הח"כים עידן רול (מימין) ויו"ר הוועדה, איימן עודה, בדיון היום (ג'). צילום: יניב הלפרין הגלגל הזה החל להסתובב, וכאשר הוא יצבור תאוצה רבה, ספק אם ניתן יהיה להחזיר אותו לאחור. זה לא יקרה ביום אחד, כמו שענף ההיי-טק לא הפך להיות הקטר של המשק הישראלי ביום אחד, אבל זה יהיה חזק וכואב לכל אזרח בישראל. לכן, חשובה ההידברות. להמשיך להפגין זה טוב ויפה, אבל בכירי הענף שנכחו בדיון היום מבינים שאין ברירה אלא ללכת למשא ומתן, ולנסות להציל את מה שאפשר. הפגנות ומחאות הן דרך פעולה טובה וחשובה, אבל במקביל, צריך לנסות ולראות עד כמה ראשי הקואליציה, שטוענים שהם מסכימים להידברות, רציניים. דווקא ההיי-טקיסטים יכולים לשבת סביב השולחן ולנסות להגיע להסכמות טוב יותר מאחרים, ובפרט מפוליטיקאים, כי המאבק שלהם הוא לא פוליטי, אלא זהו מאבק על הכלכלה הישראלית, שההיי-טק הוא הקטר שלה.

הדפדפן יפעיל את מצב החסכון החדש במחשבים ניידים באופן אוטומטי ויכול לחסוך עד 30% בצריכת הזיכרון

מוקדם יותר הערב השיקה סוני את עדשת ה-FE 50mm F1.4 GM עדשת GM שנייה באורך מוקד של 50 מ”מ אחרי ה-FE 50mm F1.2 GM שהושקה לפני כשנתיים. הדגם החדש קטן וקל יותר וכמובן גם זול יותר. סוני FE 50mm F1.4 GM לסוני יש לא מעט עדשות 50 מ”מ עם צמצמים שונים בגדלים ובמחירים שונים. מדוע …

"הבינה המלאכותית היא לא דבר חדש, אבל בשנים האחרונות היא הגיעה לשלב בשלות שמחולל מהפכה באופן שבו אנחנו פועלים וצורכים טכנולוגיות. השינוי המהותי יקרה בכך שחברות לא יציעו לכל הלקוחות את אותם מוצרים או שירותים, אלא מוצרים ושירותים שמותאמים אישית לכל לקוח. ה-AI תשפר את תהליכי קבלת ההחלטות ותקצר את משכם לזמן הקרוב לאפס. היא לא תהווה עוד רכיב במערך הטכנולוגי הארגוני, אלא תהיה בגדר מהפכה של ממש", כך אמר שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל. אביב דיבר בפתח כנס שערך הסניף הישראלי של ענקית התוכנה, VMware Technology Forum ISRAEL 2023. הכנס התקיים היום (ג') בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות נציגים של יותר מ-2,000 לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. "גם ההתאמה האישית של ארגונים ללקוחות היא לא דבר חדש, אבל הבינה המלאכותית קפיץ את התחום קדימה", אמר. "כבר כיום יש מוצרים המותאמים אישית, כמו פוליסת ביטוח לנהג צעיר ותוכניות חיסכון מותאמות ללקוח הבנק. מהר מאוד נקבל שלל שירותים מותאמים אישית, מבוססי AI, למשל בעולמות הרפואה והספורט, עם תוכניות אימונים מותאמות אישית למתעמל". "הכדור החכם במונדיאל – דוגמה לבשלות של ה-AI" בדבריו ציין אביב את תחום הבינה הגנרטיבית והסביר שזו "תביא להפצה נרחבת של ה-AI. בינה זו כבר לא תהיה נכס בלעדי של מדעני הנתונים, אלא תהיה שייכת לכולנו: כמשתמשי מטא, נפעל בזירת מסחר של ממש, אנשים ישתמשו בכסף פיזי על מנת לקנות טוקן וירטואלי, שבאמצעותו הם ירכשו מוצרים וירטואליים. כך תיווצר כלכלה חלופית וירטואלית. זה מרתק". כדור ה-Al Rihla החכם של אדידס במונדיאל שהתקיים באחרונה בקטאר. צילום: BigStock "המונדיאל שנערך באחרונה בקטאר הוא דוגמה לבשלות שאליה הגיעה הבינה המלאכותית. גולת הכותרת הטכנולוגית במשחקים הייתה הכדור החכם: יש בו שבב שייצר 500 נתונים בכל שנייה. כך אפשר היה לנהל ולשפוט משחקים באופן חכם ומדויק, כמו גם להפיק את המרב מהשחקנים", אמר אביב. לדבריו, "על מנת לממש את החזון הנהדר הזה יש לטפל בכמה חסמים טכנולוגיים: רמת המוכנות של ארגונים לטכנולוגיות הללו; כמות האפליקציות המסורתיות; היכולת לעבודה בסביבה מרובת עננים; ההלימה לרגולציות; אתגרי הגנת הסייבר; הרישות ואיזון העומסים; והשאיפה להיות רווחיים למרות הצורך במימוש טרנספורמציה דיגיטלית". לסיכום הוא ציין ש-"האתגר שניצב לפתחנו מצוי ביכולת לצרוך ולספק שירותים, שיכללו מרכיבי AI, לטובת התייעלות, חיסכון והתאמה אישית ללקוחות – ולעשות זאת בכל סביבת IT, מקומית, ענן פרטי, אירוח ועננים ציבוריים, תוך פישוט התהליכים ומענה מאובטח. משימתנו היא לספק תשתית אמינה על מנת שהארגונים יטפלו בחדשנות שלהם וייצרו מנועי צמיחה".

טרם ברור מה גורם לבעיה במסך, שהחלה להיות נפוצה בעיקר בדגמי S23 Ultra באירופה

"אבטחת מידע היא לא רק עניין של ה-IT. סיכוני הסייבר הם סיכונים עסקיים וככאלה, הם דורשים את תשומת לב הבכירים בארגון. מנהלי אבטחת המידע צריכים לקחת תפקיד פעיל יותר, על ידי חינוך בכירי הארגון בנוגע לסיכונים העסקיים שעלולים להיווצר בשל תקרית אבטחה, וגם בנוגע לדרישות הרגולטוריות ולציפיות של הלקוחות. עליהם לנהל דיונים על תוכניות מפתח והשקעות שצריך ליישם, במטרה למנוע תקריות ולהגיב עליהן. חלפו הימים שבהם התגובה לאירוע סייבר הייתה רק באחריות המנמ"ר או מנהל אבטחת המידע", כך אמר רפי ברנר, סמנכ"ל אבטחת מידע בפורטינט. בראיון לאנשים ומחשבים ציין ברנר, הישראלי במקורו, כי "בעבר, מנהל אבטחת המידע היה אחראי על הטמעת התהליכים והטכנולוגיות להגנת הארגון. מאז תפקידו השתנה. מרחב האיומים המתפתח וההופך מתוחכם יותר, המורכבות בסביבות ה-IT וה-OT, הגידול בשטח התקיפה והמחסור במקצועני סייבר ממשיכים להשפיע על ארגונים. המשמעות היא שסיכוני הסייבר מוסיפים להסלים. בשל כך, אבטחת המידע והגנת הסייבר הפכו להיות האחריות של 'כולם', לרבות מנהלים עסקיים שלא קשורים למחשוב". לדבריו, "בגלל ההשפעות הפיננסית והתפעולית של פרצת אבטחה, כמו גם עקב הרגולציות והדרישות הממשלתיות, מנהלים עסקיים לוקחים כיום תפקיד פעיל יותר בהבנת האבטחה ובמוכנות הארגון לתקרית סייבר. הנהלות הארגונים מבינות הרבה יותר מבעבר כיצד סיכון סייבר עלול להפוך במהירות לסיכון עסקי. מגוון המתקפות על שרשראות האספקה ומתקפות הכופרה הן דוגמאות טובות לכך. מנהלים מבינים איך פרצה עלולה להשפיע על הפעולות והמוניטין של הארגון. שיח פתוח, רציף וכנה עם ההנהלה יביא למנהלי אבטחת המידע את התמיכה ביישום תוכנית אבטחה שמיושרת עם המטרות העסקיות והסיכונים המרכזיים". כך צורת האבטחה השתנתה ברנר ציין כי "צורת האבטחה השתנתה. במשך שנים, מנהלי האבטחה נדרשו לאבטח את הדאטה סנטר. אלא שה-IT שינה צורה בשל מגפת הקורונה, העבודה המרוחקת וההיברידית, ומחשוב הענן. אבטחה היקפית במובנה החדש היא מאוד דינמית, וירטואלית וזמנית: היא כוללת כל דאטה סנטר או ענן שארגונים מארחים עליהם יישומים, כל משרד ביתי וכל מכשיר נייד של עובד. השינוי הזה יצר כמה אתגרים בהיבטי הנראות והסייבר: איך ארגונים יכולים לדעת מהם נכסי ה-IT שלהם אם אלה משתנים באופן תמידי? כיצד הם יכולים לשמור על הנראות, ולוודא שהנכסים שלהם מוגנים והולמים את הרגולציות?" "אנחנו, בפורטינט, הראשונים 'לאכול את האוכל מהמטבח שלנו'", הסביר. "צוותי האבטחה שלנו הם הראשונים לאמץ את הטכנולוגיות והפתרונות שלנו בתוכנית Fortinet on Fortinet. הצוותים בודקים, מטמיעים ומספקים משוב על מוצרים, תכונות ויכולות חדשות שמשחררים צוותי פיתוח המוצר בחברה. כך אנחנו מקבלים את הטכנולוגיה העדכנית והחדישה ביותר, ומסייעים לחברה וללקוחות". SOAR – תזמור, מיכון ותגובה לדברי ברנר, "טכנולוגיה אחת שלנו, יוצאת דופן מבחינתי, שגורמת להבדל משמעותי, היא SOAR – תזמור, מיכון ותגובה. אם היא נעשית בצורה טובה, טכנולוגיה זו משלבת בין כלי הארגון, עוזרת לאחד פעולות, מורידה את כמות ההתראות, מאפשרת קבלת הקשר ומפחיתה את זמן התגובה לתקריות. ארגונים נדרשים לפלטפורמה שתתאם פעולות אבטחה על ידי מיכון המשימות השגרתיות ויכולת להגיב להתראות ולתקריות במהירות של מכונה. באופן זה, האנליסטים יהיו פנויים להתמודד עם התקריות המאתגרות יותר, כך שיוכלו להתמקד באתגרים שדורשים כישרון ייחודי שיש רק לבני אדם. בזמן שהבינה המלאכותית ולמידת המכונה ממשיכות להבשיל מבחינת יכולות, עוד ועוד יישומים יאפשרו לצוותי ה-SOC להתמודד עם נפח התראות גדול יותר, במהירות מואצת ועם תגובה מדויקת". לסיכום הוא ציין כי "אחד האתגרים המרכזיים שאתו מתמודדים מנהלי אבטחת מידע הוא במצב שבו ארגונים מריצים בין 30 ל-40 פתרונות אבטחה שונים. אלה מייצרים אתגרי אינטגרציה ולימוד. ריבוי הפתרונות הנקודתיים מוסיף מורכבות משמעותית ועלול להשפיע באופן שלילי על היכולת לאתר, להכיל ולהגיב לפרצות אבטחה בזמן הנכון. בנוסף, הטיפול בריבוי הפתרונות דורש יותר משאבים. מנהלי האבטחה צריכים לחפש ספקים שיעזרו להקטין את מורכבות התפעול שלהם, עם פלטפורמות אחודות קלות להטמעה ולניהול".

עיריית הרצליה סיימה באחרונה להטמיע מערכת של חיישנים במערכות הניקוז שלה, שיתריעו על חשש מהצפות, לפני שהן מתרחשות. מדובר בטכנולוגיה שמיושמת בפעם הראשונה בישראל, והיא נוסתה עד כה רק בניו יורק. ההיקף הכספי המוערך של הפרויקט הוא עשרות אלפי שקלים. אמיר זיו, מנמ"ר עיריית הרצליה. צילום: יח"צ החיישנים מחוברים בעזרת רשת LoRa (ר"ת Long Range – טווח ארוך) אלחוטית, שהותקנה בעיר על ידי SMBT, למערכת הניהול, שנמצאת במוקד העירייה. בנוסף, מערכת הניטור EkronWIDE עוקבת באופן רציף אחר מפלס המים, ומאפשרת לעירייה לדעת מה קורה במערכת הניקוז התת קרקעית בכל רגע נתון. בכך מתאפשר לצוותי העירייה לטפל במוקד ההצפה בזמן אמת, ולמנוע פגיעה במרחב הציבורי. הפרויקט מנוהל על ידי אגף המחשוב בעיריית הרצליה, בשיתוף אגף דרכים ובקרת תנועה ומחלקת החשמל במינהל התפעול העירוני. לדברי אמיר זיו, ראש אגף המחשוב, "מדובר בפרויקט חדשני וייחודי בארץ, שנותן ערך למערך התפעול העירוני, משפר את השירות לתושבים וממתג את הרצליה כעיר מתוחכמת וחדשנית במיוחד". משה פדלון, ראש עיריית הרצליה. צילום: יח"צ "הרצליה, כעיר חכמה, משקיעה משאבים רבים בטכנולוגיה ובמחשוב, ואנחנו ממשיכים כל העת לנקוט בשורה של צעדים לשיפור איכות החיים של התושבים", אמר ראש עיריית הרצליה, משה פדלון. "מיזם החיישנים לניטור המפלס בגובה הניקוז בעיר הוא נדבך נוסף – וייחודי בארץ – לשיפור איכות החיים של התושבים". עיריית הרצליה הייתה בין הזוכות בטקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (א'), וזיו קיבל באותו האירוע את אות המנמ"ר המצטיין בקטגוריית Role Model. הוא ויתר הזוכים בתואר המנמ"ר המצטיין נבחרו על ידי ועדת איתור בראשות פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב. עו"ד אהוד לזר, מנכ"ל העירייה, ציין כי "נושא החדשנות העירונית נמצא על סדר יומנו, כדי להתאים אותנו לאתגרים העומדים בפנינו בעת הזו, בהם שינויי האקלים, מצבי קיצון, ניהול משברים וחוסן".

חברת ההפקה בלומהאוס הפכה בשנים האחרונות לשם הגדול ביותר בתחום סרטי האימה, עם להיטים כמו “תברח”, “הטיהור”, “פעילות על טבעית” ו“מייגן”. כעת פונה החברה לעולם הגיימינג, עם זרוע חדשה שתתמקד בהפקת משחקי וידאו בז’אנר. בדומה להפקותיהם הקולנועיות, בלומהאוס תתרכז במשחקי אינדי קטנים יותר, בעלי תו מחיר הפקתי של מתחת ל-10 מיליון דולר. לשם כך, החברה […]