ליאם ניסן חוזר במותחן האקשן החדש “Retribution”, חידוש אמריקאי לסרט הספרדי “נסיעה ממולכדת” משנת 2015. בטריילר החדש יש את כל מה שאנו מחפשים מסרט של ליאם ניסן – אב שנדרש להגן על משפחתו, טונות של אקשן וכמות לחץ שיכולה להרוג אותנו הרבה לפני שהפצצה המתקתקת תספיק להתפוצץ. הסרט עוקב אחרי מאט טרנר (ניסן), איש עסקים […]

במהלך ביקור קצר בדבלין, בירת אירלנד, זכיתי להתנסות במספר פיצ'רים חדשים של גוגל - אשר חלקם עדיין לא זמין בישראל. הפיתוחים הללו ישנו את חופשות הקיץ של כולנו

החיסרון: נצטרך לעבור ניתוח קליל להשתלת שבב במוח. הכירו את חברת Neuralink של אילון מאסק, שעובדת קשה מאוד כדי להביא את האנושות לעתיד - שמזכיר פרק של "מראה שחורה"

בחברה מתכננים לתת למשתמשים החוסמים הזדמנות נוספת ולאחריה לחסום את הצפייה

מאת: אבישי כהן אחרי שנתיים של כנסים וירטואליים בתקופת הקורונה, הגיעו כ-12 אלף איש לכנס Config 2023 של Figma בסן פרנסיסקו. פיגמה, אפליקציית העיצוב וחוויית ה-UI/UX הפופולרית, שאדובי רוצה לרכוש (אם הרגולטור יאשר) ב-20 מיליארד דולר, הציגה את החידושים והפיצ'רים המרכזיים לשנה הקרובה והנה טעימה קטנה מהם. מתכנתים, פיגמה רוצה שתרגישו בבית אחד הדברים שהשתנו […]

כתב: הילל יוסף. הרוב המכריע של מנכ"לי הארגונים רואים בכופרות איום קריטי לעסקיהם. הם יודעים על מה הם מדברים, כי יותר משלושה רבעים מהארגונים בעולם חוו השבתה בלתי מתוכננת במהלך 2022. טעות נוספת שאותה עושים ארגונים שחוו מתקפות כופרה היא לשלם את דמי הכופר שההאקרים דרשו. על אף שכשליש מהם שגו ועשו זאת, הם איבדו מחצית מהנתונים שלהם. הנה, כופרות הן תחום פעילות יקר ומשבש, שמהווה האיום הגדול ביותר בתחום אבטחת המידע, כי הוא בעל פוטנציאל ההרס הגבוה ביותר. יש כמה אתגרים בולטים שעומדים בפני ארגונים בתחום הסייבר: איומי הסייבר הולכים וגדלים בהיקפם, ומשתפרים ברמת המורכבות שלהם; המעבר של ארגונים לענן, כחלק מהמסע הדיגיטלי, משנה ומגדיל את משטח התקיפה; מערכי ה-IT נדרשים לצמצם את העלויות ומנגד – לשפר ולייעל את התפעול; וארגונים נדרשים לעמוד ולהלום לרגולציות רבות. אתגר נוסף הוא הגורם האנושי, שבזדון או בשוגג מוחק או משחית מידע. כך, מחקר שאותו ערכה וריטאס בשנה שעברה בקרב אלפי אנשי IT בארגונים העלה שיותר ממחצית מהעובדים הודו שהם מחקו בטעות קבצים שנמצאים בענן, וחלקם עשה זאת יותר מפעם אחת. הקשבה ללקוחות – והרחבת היצע הפתרונות וריטאס קשובה לקולות לקוחותיה הארגוניים, ועל מנת לתת מענה הולם למגמת הגידול באיומים, ומבין האיומים – הכופרות, היא ממשיכה להרחיב את היצע השירותים והפתרונות שלה. כך, לפני כשנה וריטאס הכריזה על מיצוב מחודש: היא שינתה את אופן היצע השירותים והפתרונות שלה, והפכה להיות ספקית שירותים בענן. זאת, כדי לסייע ללקוחות לאמץ כמה שיותר תשתיות ענן ציבורי. לכן היא שינתה את האופן שבו היא פועלת, ולצד המכירה של מוצרי תוכנה וחומרה, היא מנגישה את ההיצע שלה במודל SaaS, שירותים מנוהלים בענן. לצד המיקוד בלקוחות העוברים לענן, וריטאס לא זונחת את הלקוחות שלא עושים זאת, כגון ארגונים ממגזרי הביטחון, הפיננסי והציבורי-ממשלתי. בכל אחת משתי הדרכים, וריטאס נאמנה ל-DNA שלה: גיבוי והגנה על הנתונים והמידע הארגוני, וניהול שלהם. החברה פועלת ונותנת מענה לשני סוגי לקוחות בארגון: מנהלי אבטחת המידע וצוותי התשתיות. האתגר המשמעותי של ה-CISO בעת המעבר לענן הוא שבשל מודל "האחריות המשותפת", הוא לא מקבל, בהכרח, אבטחת מידע כשירות, והוא זה שנדרש לאבטח ולהגן על הדאטה. בנוסף, אם מנהל האבטחה יבחר לצרוך פתרונות הגנה של ספקיות הענן, הוא רק יביא להגדלת המורכבות של מערך ה-IT שלו, כי הארגון פועל בסביבה מרובת עננים (מולטי קלאוד). וריטאס מספקת לו פלטפורמת גיבוי והגנה שנולדה בענן ויודעת לפעול בסביבה מרובת עננים. על מנהלי התשתיות מופעלים לחצים לאמץ את הענן, כדי להיות אג'יליים ולספק למשתמשים הנגשה לשירותים מתקדמים. עם המעבר לענן, צוותי התשתיות מאבדים חלק מהיכולות שלהם בתחומי הגיבוי, הניהול, הניטור והשליטה במידע. בנוסף, יש לעמוד בשורת רגולציות מגזריות. פה וריטאס נכנסת לתמונה, ומסייעת לארגונים להעביר שירותים ונתונים לענן – ואז לגבות אותם. כך, וריטאס מגנה עליהם מפני מתקפות סייבר ומונעת טעויות אנוש. לסיכום: וריטאס מספקת יכולת גיבוי והגנה היפר-אוטומטיים על נתונים במערכי IT של ארגונים שנמצאים בסביבות מרובות עננים. היא עושה זאת תוך טיפול בנתונים הנמצאים בקוברנטיס ובקונטיינרים, בכלי תוכנה כשירות (SaaS), וזאת עם יכולת לעדכון תכוף ועם יכולת לעבוד מול נתונים שנמצאים בעננים הציבוריים המובילים. רוצים לדעת עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

אסוס (ASUS) חשפה היום (ה’, 29.6) באופן רשמי את הדור החדש של סדרת הזנפון שלה והציגה את ה-Zenfone 10, מכשיר דגל קומפקטי המגיע במימדים קטנים ומשלב בתוכו לא מעט. בזנפון 10 שדרגה ASUS את המעבד, הוסיפה מסך AMOLED התומך בקצב רענון גבוה מזה שראינו בשנה הקודמת, תוך שהיא שומרת על ממדיו ועל תצוגת ה-5.9 אינץ’ […]

השיא של השבוע הטכנולוגי הנוכחי היה אתמול (ד') במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון, שם קיימה קבוצת אנשים ומחשבים לא פחות משלושה כנסים טכנולוגיים בבת אחת. באולם המרכזי נערך כנס התקשוב הצבאי IT for IDF, שעמד בסימן הקמת 20 שנים לאגף התקשוב של צה"ל (כיום אגף התקשוב וההגנה בסייבר), ושהנואם המרכזי בו היה הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, רא"ל (מיל') בני גנץ. באולם ליד נערך כנס דאטה סנטרים ובאולם נוסף – כנס שעסק בשלושה מהתחומים המרכזיים כיום בעולם המחשוב: AI, BI וביג דאטה. אגף התקשוב עבר ב-20 שנותיו גלגולים שונים, וגם הקמתו (תהליך שעליו סיפר גנץ, שעמד בראש הוועדה שהמליצה על כך) לא הייתה טבעית לצה"ל של אותם הימים. אז, מערכות המחשוב, התוכנות והיישומים נתפסו כמערכות תומכות בלבד, נחלתן של יחידות ספציפיות ופחות של הצבא בכללותו. הקצונה הבכירה והדרג המבצעי של אותם הימים עדיין לא ראו בטכנולוגיה כלי מרכזי, חלק מזירת הקרב, כזה שאף מפקד לא זז בלעדיו – כמו שקורה כיום. חלפו לא מעט שנים עד שהתפיסה הצה"לית סביב הטכנולוגיה השתנתה. רא"ל (מיל') בני גנץ בכנס אתמול (ד'). צילום: ניב קנטור השינוי הזה נולד מצורך, או, נכון יותר, מלקחים מאירועים ופעילויות מבצעיות שערך הצבא במהלך השנים. האתגר המרכזי היה ועודנו התיאום והקישוריות בין הזרועות המרכזיות והיחידות השונות של צה"ל. התקשוב הסתמן ככלי המרכזי שיכול לסייע בהגברת הקישוריות בין זרועות הים, היבשה והאוויר, שלא לדבר על הזרוע החדשה – הסייבר, ובמקביל בין האגפים השונים בתוך הזרועות. לא במקרה גנץ ציין בדבריו את החשיבות של הקישוריות במערכת הצבאית ואמר: "אי אפשר שכל זרוע תפעל בפני עצמה". כתוצאה מתפקידיו השונים בצה"ל, באותה ועדה שבראשה עמד והלאה, עד לרמטכ"לות, גנץ יודע היטב כמה אתגרים, מהמורות ו-ויכוחים היו בצמרת הצבא לגבי חשיבות הקישוריות הזו. גם הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל הרצי הלוי, ציין בהזדמנויות שונות, כולל אחרי המבצע האחרון בעזה, את החשיבות שבתיאומים בין הזרועות הצה"ליות, שמתאפשרים באמצעות הטכנולוגיה. שינוי התפיסה בצה"ל הביא לכך שאגף התקשוב הוא אחד הגופים החשובים ביותר בצבא, והוא נוגע כמעט בכל תחום בפעילות של צבאנו וכוחותינו. הדאטה סנטרים עלו במעלה בניין ההנהלה הכנס השני שקבוצת אנשים ומחשבים קיימה אתמול בלאגו עסק, כאמור, בעולמות הדאטה סנטרים והתשתיות. העובדה שעברה כחוט השני בין הדוברים בכנס היא שהתשתיות הן אחד התחומים המרכזיים בתפקוד של כל ארגון. כמויות המידע הבלתי סופיות שאנחנו מזינים צריכות מקום לאחסון, לשמירה ולגיבוי. זה נכון כמעט לכל תחום ולכל מגזר – הביטחוני, האזרחי, הממשלתי-ציבורי ועוד. תחום התשתיות הוא עוד תחום טכנולוגי שבמשך השנים שויך אך ורק למנהלי ואנשי המחשוב בארגונים. לכן הוא גם ישב למטה בבניין ובהיררכיה של ההנהלות של הארגונים. אלא שבמשך השנים, ההנהלות הבינו יותר ויותר את חשיבותו, והעלו אותו בקומה, או דרגה, אחת – ואף יותר. תחום זה הפך להיות בין האתגרים הבולטים של ההנהלות, ודאי בארגונים הגדולים ו-ודאי לא רק של המנמ"רים. לצד ההנהלות עצמן, גורם בולט שהביא לכך הוא הממשלה – לא מתוך מדיניות כלל משקית או תוכנית סדורה, אלא בגלל מכרז נימבוס, שעורר את שוק הדאטה סנטרים בישראל, בעקבות כניסת ענקיות הענן למדינה. אלה מקימות פה אזורי ענן ודאטה סנטרים לרוב, ועל הדרך גם מסייעות לענף הנדל"ן. אבל בכנס, הדוברים הדגישו שהדבר החשוב בעולמות הדאטה סנטרים, ובכלל, הוא לא הנדל"ן, אלא הנתונים עצמם, שהם הדבר שצריך להימצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של כל ארגון, ולהיות כאב הראש המרכזי של כל מנמ"ר. בהרבה מאוד מקרים זהו אמנם המצב. שוק הדאטה סנטרים בישראל עובר טלטלה, שסופה עדיין לא נראה באופק, וזה משליך על כלל מגזרי המשק. המומחים הוותיקים, בעלי השיער הלבן, יגידו שהאתגרים של הדאטה, הבינה המלאכותית והתקשוב הצבאי תמיד היו, ושמה שהשתנה זה הדרך להתמודד איתם והקצב המטורף של השינויים והחידושים אחת ההשלכות הבולטות של זה נראות במגזר הביטחוני: כמה ממתקני הדאטה סנטר המרכזיים בישראל מאחסנים את הנתונים הרגישים של צה"ל וגופים נוספים. התפתחות וריבוי מרכזי הנתונים מתקשרים ישירות עם אחד האתגרים הבולטים של השנים האחרונות – הקיימות. חוות השרתים הן צרכניות כבודות ביותר של אנרגיה ובין המזהמות הגדולות ביותר. לכן מדברים כיום יותר ויותר על דאטה סנטרים ירוקים. בכנס הוצגו לא מעט תוכניות כיצד לענות על האתגר הזה, והמבחן יהיה בשנים הבאות. ה-AI כבר כאן, אבל מוצה רק קצה הפוטנציאל שלו האירוע השלישי עסק, כאמור, ב-AI, BI וביג דאטה. הפעם עמד במרכזו תחום הבינה המלאכותית, שטרף את הקלפים בכל הזירות והמגזרים, ושהשפעתו הולכת וגדלה. משתתפי הכנס יכולים היו להבין מדברי הדוברים שההשפעה הזאת עוד תלך ותגדל, שאנחנו בקושי ממצים את קצה קצהו של הפוטנציאל של התחום. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, בכנס אתמול (ד'). צילום: עמית אלפונטה אחד הנושאים שנידונו בכנס הוא ההתאמה של גופים מסורתיים לבינה המלאכותית, ל-ChatGPT ולשאר מילות הבאזזז בתחום, שהן לא רק מילות באזזז. הגוף שהוא אולי הכי בולט בכך הוא הממשלה, והשירות שהיא נותנת לאזרחים. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, הרחיבה על כך באירוע, עם דברים שצריכים לעניין את כל מי שמקבל או אמור לקבל שירות זה או אחר מהממשלה – כלומר, כל אחד ואחת מאתנו. כך התקבצו להם, ליום אחד ובמקום אחד, מומחי דאטה, דאטה סנטרים, תשתיות, בינה מלאכותית ואנשי מערכת הביטחון, שמתמודדים עם אתגרי ה-IT. הוותיקים שבהם, בעלי השיער הלבן, יגידו שהאתגרים האלה תמיד היו, ושמה שהשתנה זה הדרך להתמודד איתם והקצב המטורף של השינויים והחידושים.